שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מה זה לעזאזל שם דומיין, ואיך זה עובד?

סערת האתר הגנוב של הצל חשפה בעיקר שהרבה אנשים לא מבינים איך עובד העניין הזה של אתרים וכתובות אינטרנט. ההסבר הבא יעשה להם סדר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חוות שרתים של גוגל. גם היא מציעה שירות DNS
חוות שרתים של גוגל. גם היא מציעה שירות DNSצילום: אי־פי

המונח "שם דומיין" (או שם מתחם) עלה בשבוע האחרון לכותרות בעקבות סאגת האתר של הצל (יואב אליאסי), ובימים האחרונים גם האתר הניאו נאצי The Daily Stormer, שמייסדו מתלונן שמגרשים אותו מהרשת. המונח קיים כבר עשרות שנים, אבל "גניבת"האתר של אליאסי, כפי שהוא הגדיר זאת, מעידה שיש רבים שלא מבינים מה עומד מאחורי המונח. אז למענם הכנתי את המדריך הקצר הזה, שיבאר את הנושא. 

מה קורה מאחורי הקלעים כשאנו גולשים לאתר?

הבה ונדגים באמצעות האתר שלי. כאשר אני כותב בשורת הדפדפן את שם המתחם internet-israel.com, מאחורי הקלעים מתקיים תהליך מדהים ומורכב מאין כמוהו. 

הארכיטקטורה הבסיסית של האינטרנט, כפי שנבנתה על ידי סר טים ברנרס-לי, מאפשרת למחשבים להתקשר ביניהם רק באמצעות מספר מזהה שידוע בשם כתובת IP. 

לכל מחשב המחובר לרשת יש כתובת IP. גם למחשב שלכם ושלי! גם לטלפון ואפילו למצלמות חכמות, מדפסות ואביזרי בית חכם. כתובת ה-IP היא בעצם תעודת הזהות של כל מכשיר המתחבר לרשת. הכתובת הזאת בנויה מסדרה של מספרים כמו 23.222.155.3 (כתובת ה-ip של אתר הארץ). אם אתם רוצים לדעת מה היא כתובת ה-IP שלכם, אתם יכולים פשוט להיכנס אל האתר הזה שיציג אותה בפניכם. 

זו כמובן דרך מאוד מסורבלת לעשות דברים, ולכן כבר משחר ימי ה-WWW באו לעולם שמות המתחם המאפשרים לנו להקליד כתובות פשוטות כמו google.com או vmk.co.il.

אך אם רשת האינטרנט עובדת עם כתובת ה-IP, איך הדפדפן מתרגם את כתובת המתחם לכתובת IP? פשוט מאוד! זה נעשה באמצעות תשתית הנקראת ׳DNS' או ׳שרתי שם מתחם׳. כאשר אני מקליד כתובת של אתר, נשלחת בקשה לשרתים המיוחדים האלו. המערכת שיש בשרתי ה-DNS מחזירה תוך חלקיקי שניות את כתובת ה-IP שאליה הדפדפן ניגש.

אתרי אינטרנט יושבים על מחשבים שנקראים ש-ר-ת-י-ם. המילה שרתים עלולה להיות מבלבלת או מפחידה מעט אך אין מה לפחד. שרת הוא בעצם מחשב, בדיוק כמו המחשב הביתי. ייתכן שיש לו צורה שונה או מעבדים יותר חזקים. אבל גם לו יש מערכת הפעלה (כמו חלונות). וכיוון שהם מחוברים לרשת, גם להם יש כתובת IP וכדי לבקר באתר אני יכול להזין את כתובת ה-IP שלו בשורת הכתובת של הדפדפן. 

על מנת להמחיש את העניין, הכנתי איור קטן:

כך עובדת מערכת ניתוב הגלישה ושמות האתרים
כך עובדת מערכת ניתוב הגלישה ושמות האתריםצילום: רן בר-זיק

אז מה קורה כשאני ׳קונה׳ שם מתחם?

כאשר אתם קונים או "רושמים"  שם מתחם, אתם לא קונים שום מוצר פיזי אלא את הזכות להחליט בשביל שרת ה-DNS איזו כתובת IP הוא יחזיר כאשר כל גולש בעולם יקליד את שם המתחם. בגלל זה אנחנו משתמשים במונח ׳רישום׳ ולא במונח ׳קניה׳ הפופולרי יותר. 

אם קניתי למשל את הכתובת internet-israel.com, אני יכול להחליט שכל גולש בעולם יקבל את כתובת ה-IP שמספרה 181.224.135.148 כאשר הוא יקליד את שם המתחם הזה או ילחץ על קישור ששם המתחם הזה מופיע בו.

שם המתחם הוא לא חפץ פיזי או ממשי אלא רשומה במאגרי נתונים. מי ששולט על כל שרתי ה-DNS בעולם הוא קונסרציום הרשת (ICANN). ארגון ללא כוונת רווח שאחראי על שמות המתחם ועל רישומם. לקונסורציום יש סניפים מקומיים שאחראים על רישום שמות, בישראל מדובר באיגוד האינטרנט הישראלי .

הקונסרציום והארגון הישראלי גובים כסף על הרישום שנעשה אחת לשנה. הכסף הזה מממן את הפעילויות החשובות והמעניינות של הקונסורציום העולמי ושל המשרד שלו פה בישראל. כמו למשל המרכז לאינטרנט בטוח המסייע לנפגעי עבריינות רשת או סיוע לצופן המסייע לשילוב האוכלוסיה הערבית בתחום ההיי טק.

הקונסורציום אינו מוכר שמות מתחם לקהל הרחב אלא מבצע את זה באמצעות חברות קבלניות שנקראות רשמי שמות מתחם. חברות כמו liveDNS בארץ או goDaddy בארצות הים. יש לא מעט חברות כאלו שכולן בסופו של דבר שולחות את המידע של המוכר ואת שם המתחם שהוא בחר, בתוספת עמלה נאה, אל הקונסורציום או המשרד המקומי. תלוי בסיומת של שם המתחם. ההכנסות של שמות המתחמים הישראלים המסתיימים בנקודה il עוברות לאיגוד האינטרנט הישראלי. ההכנסות של שמות המתחמים הבינלאומיים (אלו המסתיימים ב-.com למשל) עוברות לקונסורציום העולמי.

לא קנייה, חכירה

כאמור רישום שם המתחם הוא זמני ויש לחדשו. בשנים הראשונות לפעולתה של הרשת התפתחה תופעה של ׳חטיפת שמות מתחם׳. אם מישהו שכח לשלם את האגרה התקופתית, מישהו אחר היה רושם לזכותו את שם המתחם. למרות שהאתר המקורי היה נותר ללא פגע, איש לא היה יכול להגיע אליו כיוון שהרשומה בשרת ה-DNS הובילה למקום אחר לפי בחירתו של בעל הזכויות שם המתחם החדש. 

זו ממש היתה בעיה לא נעימה שהובילה להשבתת אתרים. כיום לא ניתן לעשות כן. כששם מתחם פג, רשם שם המתחם מחוייב לשלוח לו התראות במייל וכן בטלפון. במידה והשם לא חודש, ישנה תקופת חסד של 30 יום שבה הרשומה לא מובילה לשום מקום אך מי שרשאי לחדשה הוא אך ורק הבעלים המקוריים. אך ורק אם הבעלים המקוריים לא טרח לחדש, שם המתחם משתחרר לציבור וכל אחד רשאי לרכוש את הזכויות אליו.

כפי שניתן לראות, זה הופך את השוד של דומיין קיים לאתר פעיל לכמעט בלתי אפשרית. אלא אם כן בעל שם המתחם התרשל מאוד או לחלופין התנהג כמו טיפש מוחלט. לשמחתנו אין הרבה אנשים כאלו.

איך מחדשים דומיין?

כאשר רושמים את שם המתחם, ניתן לרשום אותו לתקופה ארוכה, העלות בדרך כלל גבוהה יותר אך בינינו מדובר בדולרים בודדים שבהחלט ניתן להשקיע. בנוסף, כל רשמי המתחם מאפשרים ׳חידוש אוטומטי׳ – חידוש של שם המתחם כל שנה או שנתיים בתמורה לחיוב אוטומטי של כרטיס האשראי. 

זו באמת פעולה טכנית פשוטה מאוד. גם אם שם המתחם אבד, ניתן לפנות לאיגוד האינטרנט הישראלי בבקשת סיוע. יש מקרים, במיוחד אם מדובר באתר ותיק או סימן מסחרי מוכר, שבהם איגוד האינטרנט ישיב את כתובת הדומיין אל הבעלים המקוריים. 

לסיכום, שם מתחם, או הבעלות עליו, לא מחייב ידע טכני מעמיק. כולנו משתמשים באינטרנט כל הזמן ומדובר בידע שכל אחד אמור לדעת. כמו שאנו מלמדים את ילדינו לשרוך שרוכים או שרעמים לא מפחידים, כך אנו צריכים ללמדם על שמות מתחם.

פורסם לראשונה באינטרנט ישראל; תודה ללביא הצ׳יף של האינטרנט על הערה חשובה בנוגע למונח קניה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ