שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המינהל האזרחי: 3,455 מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית

בדיונים בבג"ץ על חוק ההפקעה פרסמה המדינה נתונים על המבנים הלא חוקיים בהתנחלויות, שיכולים להיות מוסדרים באמצעות החוק. 543 מתוכם בנויים על קרקעות שבמינהל יודעים בדיוק מי בעליהן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יותם ברגר
יותם ברגר

בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית מצויים 3,455 בתי מגורים ומבני ציבור על קרקע פרטית פלסטינית, כך עולה מנתוני המינהל האזרחי. כל המבנים האלה אינם חוקיים בפועל — אך יוכלו להיות מוסדרים באמצעות חוק ההפקעה, שתוקפו החוקתי נדון בימים אלה בבג"ץ. נתונים מלאים באשר להיקפי הבנייה הלא חוקית על אדמות פרטיות פלסטיניות בגדה נחשפו במסגרת נספח מפורט, שצורף לתגובת המדינה לעתירות נגד החוק.

המינהל האזרחי מדגיש כי 3,455 המבנים האלה מתחלקים לשלוש קטגוריות. הראשונה כוללת 1,285 מבנים הבנויים על קרקעות פרטיות שאפשר לכנותן "מובהקות". אלה מבנים שהוקמו בעשרים השנים האחרונות על שטח פרטי פלסטיני שמעולם לא הוגדר אדמת מדינה ושהוצאו נגדם צווי הריסה. הקטגוריה השנייה כוללת 1,048 מבנים שנבנו על קרקעות פרטיות שנחשבו בעבר אדמות מדינה בשגגה. בקטגוריה השלישית כלולים 1,122 מבנים שהוקמו לפני יותר מ–20 שנים, בתקופה שבה כמעט לא נאכפו דיני התכנון בשטחי הגדה. 

מבנים לא חוקיים בגדה 
3,455 מבנים בהתנחלויות הוקמו על קרקעות פרטיות, שחוק ההפקעה יכול להסדיר
1,285 מהם הוקמו בעשרים השנים האחרונות והוצאו נגדם צווי הריסה
1,048 הוקמו על קרקעות שנחשבו בעבר כאדמות מדינה בטעות
1,122 הוקמו לפני יותר מעשרים שנה, בתקופה שבה כמעט לא נאכפו דיני תכנון בגדה

על פי הנתונים, 1,285 מבנים לא חוקיים הוקמו על קרקע פרטית מובהקת — כלומר, נבנו בעשרים השנים האחרונות על אדמות שמעולם לא הוגדרו אדמות מדינה. מבנים אלה פזורים בתחומן או בסמוך לתחומן של 74 התנחלויות ברחבי הגדה, והמינהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכולם.

מנתוני המינהל האזרחי עולה כי 874 מהמבנים נמצאים בשטחי מאחזים — יישובים קטנים ובלתי חוקיים השוכנים ליד "התנחלויות אם". עמונה, שפונה בפברואר, היה אחד המאחזים הללו. יתר 411 המבנים שנבנו על קרקע פרטית מובהקת הם בתים בודדים במובלעות בבעלות פלסטינית פרטיות בשטחי התנחלויות שתוכננו בהתאם לדין הישראלי.

מתוך 1,285 המבנים שהוקמו על קרקע פרטית מובהקת, 543 בנויים על "קרקע פרטית מוסדרת" כהגדרת המינהל האזרחי, כלומר על קרקעות שבמינהל יודעים בדיוק מי בעליהן. בעלות על קרקע בגדה נרכשת באמצעות עיבוד האדמה, בהתאם לדין העותמאני שחל בה. חלק מהאדמות הפרטיות בגדה הוסדרו ונרשמו לאורך השנים באופן מסודר וקיים מרשם סדור וברור באשר לבעלות עליהן. אלה הן קרקעות פרטיות מוסדרות. קרקעות פרטיות אחרות הוכרו כפרטיות לאחר שתצלומי אוויר הוכיחו כי הן עובדו לאורך שנים, אך לא קיים מרשם מדויק באשר למי עיבד כל חלקה בהן.

ד"ר רונית לוין שנור, מומחית לקניין במרכז הבינתחומי בהרצליה ומי שהיתה בעבר עוזרת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון בתחום המקרקעין, הסבירה שתופעת המבנים הלא חוקיים שנבנו על קרקעות פרטיות בלב יישובים מבוססת על כך שלעתים אדמות המדינה אינן רציפות. "יש הרבה יישובים שהקרקע שעליה הם הוקמו, שהיא אדמת מדינה, אינה רציפה. כלומר, לא מדובר בחתיכת קרקע שהיא אדמת מדינה או אפילו אדמת סקר, אלא יש בתוכה מובלעות פרטיות. יש תופעה די רחבה, ואני חושבת שגם הנתונים מראים את זה, של זחילה ונגיסה אל המובלעות הפרטיות האלה".

לדברי ד"ר לוין שנור, "קרקע מוסדרת היא קרקע שיש לגביה רישום מקרקעין חד וברור, שהרישום עצמו נעשה בתקופת השלטון הירדני או בתקופת המנדט. למשל, הקרקע בעמונה היתה קרקע מוסדרת. במקרים האלה אין בכלל ספק לגבי הזכויות משום שההסדר מבטל כל זכות נוגדת ולא ניתן לצבור התיישנות בקרקע מוסדרת. קרקע פרטית לא מוסדרת יכולה להיות קרקע לא רשומה, אבל כזאת שיודעים שהיא היתה באחזקה פרטית, או שהיא קרקע פרטית רשומה, אבל ברישום שלא נהנה מהכוח הראייתי החזק שיש להסדר".

התנחלות בת עין, בשנה שעברה
התנחלות בת עין, בשנה שעברהצילום: אייל טואג

הקטגוריה השנייה כוללת מבנים שהוקמו על קרקעות שנחשבו בעבר אדמות מדינה, אך בעקבות טעויות שהתגלו נגרעו משטחי אדמות המדינה. מכיוון שההכרזות המקוריות על אדמות מדינה נעשו בעזרת אמצעים טכנולוגיים מיושנים, צוות האחראי מטעם המינהל על בדיקת תחומי אדמות מדינה בוחן הכרזות אלה ומתקן אותן תוך שימוש באמצעים מתקדמים יותר. אם בבדיקה מתגלה שמדובר באדמות פרטיות, השטחים נגרעים לעתים מתחומי אדמות המדינה.

כך נגרעו בסך הכל 1,048 מבנים מתחומי אדמות המדינה ("הקו הכחול"). 799 מהם מצויים בתוכניות מתאר בתוקף, שכן תוכניות המתאר תוכננו בהתאם להכרזות הישנות. 303 מתוכם נמצאים בעיר מודיעין עילית.

קטגוריה שלישית של בנייה בלתי חוקית כוללת מבנים שהוקמו על קרקעות פרטיות. לפי המינהל האזרחי, רובם נבנו על קרקעות שזהות בעליהן ידועה, אך לפני יותר מ–20 שנה. זאת, לטענת המינהל, מכיוון שבתקופה זו כמעט ולא ננקטו הליכי פיקוח נגד מבנים שהוקמו על קרקעות פרטיות פלסטיניות. מדיניות שהיתה בתוקף עד 1998 גרסה שכמעט אין לבצע אכיפה בהתנחלויות.

בסך הכל כוללת קטגוריה זו 1,122 מבנים, 480 מהם בעפרה, 193 בבית אל ו-146 באלון מורה. עוד כמה עשרות מבנים כאלה הוקמו בעלי, בשבי שומרון, בפסגות, במעלה מכמש ובחרמש.

כך, בסך הכל, מבין 3,455 המבנים הישראליים בהתנחלויות שהוקמו על קרקעות פרטיות בגדה המערבית, 1,576 (כ–45%) הוקמו על קרקעות פרטיות מוסדרות והיתר על קרקעות המוגדרות פרטיות, אך זהות בעליהן לא ידועה. הנתונים כוללים מבני מגורים ומבני ציבור, יבילים וקבועים כאחד, אך לא כוללים סוגים נוספים של מבנים - ובהם מחסנים, גדרות, כבישים ותשתיות שהוקמו על אדמות פרטיות.

הנתונים של המינהל האזרחי דומים לאלה שפורסמו באחרונה בדו"ח של שלום עכשיו, שבו הוערך כי חוק ההפקעה יסדיר כ-4,000 יחידות דיור בהתנחלויות ובמאחזים. בין המאחזים שיוסדרו באופן משמעותי, לפי דו"ח שלום עכשיו: אביגיל, אחוזת שלהבת, בית אל מזרח, בת עין מערב, ג׳בל ארטיס, גבעה 725, גבעת אסף ועוד. בדו"ח צוינו גם יחידות דיור רבות שיוסדרו באורנית, אספר, בית אל, גבעת זאב, גיתית, הר גילה ועוד.

המינהל האזרחי מפרט בנספח גם כמה צווי הריסה חולקו נגד מבנים לא חוקיים בהתנחלויות. בין 2012 ל–2016 חולקו 285 צווים, בין 2007 ל–2011 251 צווים, בשנים 2002 עד 2006 חולקו 451 צווי הריסה, בין 1997 ל–2001 278 צווים ובין 1992 ל–1996 חולקו 20 צווי הריסה בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ