העיתונאים מעלו בתפקידם, והשתיקו את סערת רגב התורנית - דעות תרבות - הארץ
קצרי רוח

העיתונאים מעלו בתפקידם, והשתיקו את סערת רגב התורנית

שיחת טלפון שהתקבלה בשעת ערב מאוחרת חשפה בפני עורכת "גלריה" דיווח שהוסתר על ידי התקשורת. זאת הסיבה שמירי רגב כל כך מוצלחת במה שהיא עושה

רוני בר
רוני בר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מירי רגב ושמוליק מעוז. הצנעת מדיניות השרה מסייעת להוציא אותה לפועל במחשכיםצילום: אמיל סלמן ואוליבייה פיטוסי
רוני בר
רוני בר

לכו לגוגל וכתבו "פוקסטרוט" בשדה החיפוש. מלבד עמוד ויקיפדיה על ריקוד סלוני במקצב 4 על 4, ודאי תמצאו שם שלל דיווחים מהתקופה האחרונה על סרטו החדש של שמוליק מעוז, שמסתמן כאחד הפרויקטים המבטיחים של הקולנוע הישראלי לשנה הקרובה. לאחר שסומן כמועמד מוביל בפרסי אופיר המקומיים, הצליח הסרט להיכנס לתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה בה יתחרה על פרס אריה הזהב, וגם בפסטיבל טורונטו הוא יוקרן. אבל מה שלא תמצאו בגוגל חשוב לא פחות ממה שכן תקראו שם: החלל הלבן הזה שבין השורות החמודות והמשבחות צריך להטריד את עורכי החדשות במערכות התקשורת השונות, ואת הציבור שצורך את המידע שהם מספקים לו. כי בשבוע שעבר עלה הסרט על הכוונת של שרת התרבות, מירי רגב — ויש מי שהחליטו שאתם לא צריכים לדעת מזה.

"זוהי בושה וחרפה שהסרט 'פוקסטרוט' של שמוליק מעוז נבחר להציג בפסטיבלי קולנוע נחשבים", כתבה השרה בהודעה שפירסם משרדה. "הדעת אינה סובלת שסרטים המבאישים את שמו הטוב של צה"ל, נתמכים על ידי קרן הקולנוע הישראלי, הנתמכת על ידי המדינה".

בערב שני האחרון, מעט אחרי השעה 21:00, צלצל הטלפון. על הקו היתה חנה בירן, אשת יחסי ציבור מובילה בתחומי התרבות, שסיפרה שהיא "מאוכזבת מאוד". לדבריה, כל כתבי התרבות הסכימו כי "אין סיבה לסקר" את ההודעה האחרונה של השרה רגב, "ודווקא אתם ב'הארץ' תהיו היחידים שתכתבו על זה? זה ממש מפתיע ומאכזב מאוד".

בירן, שדיברה בתור יח"צנית הסרט, רמזה שהיא מצפה ממוסף התרבות של עיתון המזוהה עם השמאל להתעלם מהשרה הימנית, לגנוז את הידיעה, ולסתום את הפה לאשה שהפכה את היצירה הישראלית לאויבתה המרה מאז נכנסה לתפקיד. מתברר שטיעוניה מצאו אוזן קשבת בכל מערכות התקשורת, מלבד "מעריב" — שאחרי "הארץ" פירסם גם הוא את הידיעה.

הטנגו הזה נמשך כבר יותר משנתיים, והוא מעייף לפרקים, אך עולם התרבות הישראלי עדיין לא למד את הצעדים. רגב משתמשת במשרד שניתן לה בכישרון רב כדי להתחזק פוליטית, אך במקום להגן על זכותם של אמני ישראל להפיק יצירה אמיתית, ולא סרטי תעמולה בלבד, מוכיחים היוצרים וסוכניהם פחדנות ורפיסות בכל פעם מחדש.

לאחר שהובהר לבירן שאין זה מתפקידנו להחרים את הודעותיה של שרת התרבות, בין אם אנו מסכימים עמן ובין אם לאו, ניסיתי להסביר לה שתפקידה הוא לגונן עכשיו, בפומבי, על היצירה שבמרכז המחלוקת. "אני לא מתכוונת להיכנס לעימות עם השרה", היתה תשובתה. שבע מלים שמסבירות היטב מדוע במלחמה של רגב בתרבות הישראלית, ידה של השרה תמיד על העליונה. האש הערכית הבוערת במסריה של השרה לעולם תסחף יותר לבבות מניסיונם של יוצרי ישראל להוריד פרופיל ולקוות שהסערה תעבור אותם מהר, ושרגב תמצא לה קורבן אחר.

חבל שכתבים ועורכים רבים החליטו ליישר קו ולסייע לאנשי התרבות לחיות בבועה. אם שרת התרבות פותחת במתקפה, מוצדקת או לא, על סרט ישראלי — זכות הציבור לדעת על כך וחובת העיתונות לדווח. ההחלטה לא לסקר את העימות הנוכחי מתוך רצון "לאתרג" את שמוליק מעוז או קרנות הקולנוע, או לחילופין מתוך ניסיון למנוע מהשרה "פתחון פה", היא בגדר מעילה בתפקיד העיתונאי.

שיתוף פעולה שכזה בין תקשורת למשרדי יחסי ציבור גורם נזק לא פחות גדול לחופש הביטוי מאשר זה שעושה רגב. ומכל מקום, מדיניותה של השרה לא תיעלם אם לא ידווחו עליה — היא רק תתממש בשקט ובמחשכים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ