אני שמאלני, אבל מירי רגב צודקת בקשר ל"פוקסטרוט" - דעות תרבות - הארץ

אני שמאלני, אבל מירי רגב צודקת בקשר ל"פוקסטרוט"

אמנם רגב לא ראתה את סרטו של שמוליק מעוז, אבל לו היתה רואה - ודאי היה יוצא לה עשן מהאוזניים. כי בסצינה אחת, שאפילו אינה נחוצה, הסרט המוערך מוציא את דיבתו של צה"ל רעה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יהודה אטלס

מירי רגב ושאר אבירי הממלכתיות, הגורסים ש"נשקנו טהור" ואם לא – לא נורא, ירדו על הסרט "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז מבלי שראו אותו, ו'הסמול' הליברלי נחלץ אוטומטית כאיש אחד להגן עליו, גם הם מבלי שראו אותו. אני ראיתי אותו.

אני יודע שהסרט נחשב בעיני מצביעי האקדמיה לאחד הסרטים הטובים של השנה, והוא עשוי לייצג אותנו בפסטיבל זה ואחר ברחבי העולם. אני משאיר למבקרים ולמקצוענים לקבוע אם אכן הוא ראוי לתואר זה. בעקבות הקרנתו בפסטיבל ונציה הנוכחי הוא כבר זכה למחמאות מפליגות ואפשר שייצג אותנו באוסקר.

הבמאי שמוליק מעוז בצילומי "פוקסטרוט"
הבמאי שמוליק מעוז בצילומי "פוקסטרוט"צילום: אוליבייה פיטוסי

כשמאלני 'שרוף' בעצמי, אך גם כאדם ישר, עליי לומר שבנושא זה אני מוצא את עצמי במחנה אחד עם מירי רגב וכת דיליה. אין הדבר אומר שאני חושב שמן הראוי לחסום תקציבים ותמיכה ממסדית מסרט כזה, או חלילה לאסור על הפצתו. אבל לדעתי הסרט הזה — וליתר דיוק התקרית שמתוארת בסופו — אכן מוציא את דיבת צה"ל רעה, לא רק פה, אלא לידיעת העולם כולו. אילו ראתה אותו שרת התרבות היתה יוצאת לה אש מהאוזניים.

אני לא רוצה לעשות לסרט ספוילר ולגלות את סופו המפתיע, אז אסתפק ברמזים. בסופו של הסרט מתוארת תקרית במחסום נידח של צה"ל. תקרית חמורה וקטלנית, שסופה הסתרה והעלָמה של מה שקרה — לא רק מהציבור אלא גם מהדרגים הגבוהים בצבא — בין השאר בהוראתו המפורשת של ה'קודקוד' עצמו. הרמטכ"ל ובכיריו לא יידעו מה קרה שם. אמנם, התקרית עצמה נובעת מטעות, אבל 'הפתרון הסופי' להעלמתה הוא, ללא ספק, בבחינת פשע לאומי ובינלאומי ומעלה בזיכרון הקשרים נוראים.

אני יודע שבמהלך המלחמות וביניהן נעשו מעשים בלתי חוקיים בעליל. חלק מהם הגיעו לידיעת התקשורת והציבור וחלק גם לבית המשפט. לא זכור לי בכל תולדות המדינה שפורסם או נערך משפט סביב תקרית מסוג זה. אם אומנם זה קרה ומישהו יודע על זה, מדוע לא הגיעו הדברים לדיון ציבורי או לבית המשפט? ואם לא קרה – הרי עצם העובדה שאפיזודה כזאת מופיעה בסרט ישראלי כמוה כהודאה שדברים כאלה אכן מתרחשים פה ושם. אולי אפילו שזו נורמה בצבא ההגנה לישראל. מה גם שכל התקרית החמורה היא בכלל לא עיקרו של הסרט אלא איזו תוספת צדדית, מעין אפיזודת סיום דרמטית, שאלמלא היתה כלולה בסרט איש לא היה מרגיש בחסרונה.

חופש היצירה והביטוי הם ערך עליון בדמוקרטיה, והלוואי וייבלמו כל הניסיונות של חבורת השלטון הכוחנית הנוכחית לרסן ולאזק אותו. אבל מהתקרית המתוארת בסרט זה יכול צופה שלא מתמצא להסיק שכל תועבה בצה"ל היא מהלך מקובל. ובא לציון גואל.

יהודה אטלס הוא סופר ומשורר לילדים, חוקר ספרות ילדים והכי שמאלני שאפשר

לשליחת מאמרי דעה בנושאי תרבות: opgallery@haaretz.co.il
נא לציין שם מלא וטלפון ליצירת קשר. המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים ושומרת על זכותה לבצע שינויי עריכה ושכתוב

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ