טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדיל שיבטיח חסינות לוועדי העובדים החזקים במשק

כחלון ושטייניץ נפגשו עם אבי ניסנקורן ומיקו צרפתי ונתנו אור ירוק לגיבושה של עסקה: ההסתדרות ועובדי חברת החשמל יסכימו לרפורמה חדשה ומרוככת במונופול הממשלתי, ובתמורה המדינה תבלום את כוונת בג"ץ להגביל את זכות השביתה

תגובות
אבי ניסנקורן (מימין), משה כחלון ושי באב"ד
דניאל בר און / דוב?

הממשלה וההסתדרות גיבשו בשבועות האחרונים "דיל" שתוצאתו תהיה הסרת האיום מעל מעמדם העוצמתי של ועדי העובדים החזקים במשק — בתמורה ל"רפורמה לייט" מוסכמת בחברת החשמל.

לפי העסקה הנרקמת, המדינה תיסוג ממתווה הרפורמה העדכני שתיכננה במשק החשמל, ושאותו הציגה בסוף 2016 בתום שנה של דיונים בין־משרדיים קדחתניים. במקום מתווה זה יציעו משרדי האוצר והאנרגיה לעובדי חברת החשמל רפורמה מרוככת שתלווה בפיצויים נדיבים יותר.

ההסתדרות וועד העובדים בחברה הממשלתית יתמכו ברפורמה, וכן ביישומה בלוח זמנים מזורז יותר. בתמורה, כך מוצע, המדינה תמשוך את העתירה שהגישה לבג"ץ נגד הפעלת זכות השביתה בחברת החשמל. בכך תמנע המדינה מהשופטים לדון בשרטוט מחדש של גבולות זכות השביתה במשק — לאחר שכבר הבהירו כי בכוונתם לדון בעדכון דיני העבודה.

שובה של רפורמת השקשוקה | אבי בר-אלי

האיתות מבג"ץ שלפיו הוא עשוי להפחית באופן דרמטי מכוח המיקוח של הוועדים מול המדינה הביא את ההסתדרות לנסות להגיע עם המדינה להסדר מהיר שימנע פסיקה תקדימית ורוחבית שתשליך על זכות השביתה ככלל, ועל זכות השביתה במונופולים תשתיתיים בפרט.

ואמנם, את האור הירוק לגיבושה של העסקה העניקו לפני כשלושה שבועות שר האוצר משה כחלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ, לאחר שנועדו עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ועם יו"ר ועד העובדים בחברת החשמל דוד (מיקו) צרפתי.

קבורתה ותחייתה של הרפורמה הגלגולים של מתווה השינוי המבני בחברת החשמל לאורך השנים
חברת החשמל תחנות כוח פרטיות תחנות כוח של חברת החשמל חברת ניהול מערכת החשמל חברות בנות לחלוקת חשמל רשת הולכת החשמל
1996 | חוק משק החשמל 2007 | חוק הרפורמה 2013 | "רפורמת השקשוקה"* 2016 | הרפורמה החדשה
שוק החשמל נפתח עקרונית
לתחרות מול יצרנים פרטיים
חברת החשמל תפוצל לחברות
ייצור, הולכה וחלוקה — שיופרטו
חברת החשמל תפוצל לחברות בנות;
ניהול המערכת ורשת ההולכה יוצאו
החברה תישאר מונופול אנכי, פרט לניהול
המערכת, שיופרד ללא רשת ההולכה
חברת החשמל תישאר מונופול בהולכה
ובחלוקה, ותמכור את כל תחנות הכוח
2003 | המלצות ועדת
המנכ"לים לממשלה
*מבנה זה בשינויים מסוימים הוא גם המתווה שנדון כעת

כפי שנחשף ב–TheMarker, פגישה זאת התקיימה לאחר שבמשך תקופה ניהלו נציגי הממשלה, בהובלת האוצר, ערוץ שיחות חשאי ולא רשמי עם צרפתי וניסנקורן. זאת, תוך מידור מוחלט של רוב הפקידות הממשלתית המעורבת בגיבוש הרפורמה במשק החשמל.

התנהלות זאת מעוררת תמיהה נוספת מכיוון שרק לפני חודשיים הוצג מתווה הרפורמה המתוכנן בפני שופטי בג"ץ כמתווה המיטבי בעבור המשק. מנכ"לי משרדי האוצר והאנרגיה, שי באב"ד ושאול מרידור, חזרו והבהירו לשופטים כי לא ינהלו מול העובדים משא ומתן על מבנה הרפורמה המתוכננת במשק החשמל — אלא רק על השלכותיה.

לא ברור מה הביא כעת את הממשלה לסגת מעמדתה. הצדדים צפויים להתכנס בקרוב בבית מלון באזור ירושלים לשלושה ימי משא ומתן מרתוני בניסיון לגבש הסכם עקרונות לפני הדיון הבא בבג"ץ.

מצד אחד טוענים בממשלה כי לאחר 20 שנה של ניסיונות עקרים תביא העסקה הנרקמת להבראת חברת החשמל ולפתיחה משק החשמל לתחרות. מצד שני, הממשלה מוותרת מראש על הישג אסטרטגי בהחלשת כוחם של "ועדי השאלטר" - ועשויה להנציח את כניעתה לעובדי המונופולים התשתיתיים. זאת, בתמורה לרפורמה נקודתית ומינורית, שפרטיה לא סוכמו — וכבר כעת ברור כי תהיה כרוכה בתשלום של לפחות 4 מיליארד שקל לעובדי חברת החשמל.

יש לסייג כי "העסקה" מותנית עוד בהגעה לשורה של הסכמות במספר רב של סעיפים בעייתיים. החשש הוא כי עצירת העתירה שנדונה בבג"ץ תיעשה הרבה לפני חתימה על הסכם רפורמה בחשמל.

בינתיים, מתווה הרפורמה החדש־ישן הוא החמישי שמציגה הממשלה מאז הוחלט על שינוי משק החשמל בישראל ב–1996.

ההחלטה השערורייתית של בית הדין תבוטל

התפנית בהתנהלות סביב הרפורמה בחברת החשמל קרתה בסוף יולי, לאחר שהרכב שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה הטרייה אסתר חיות, מתח ביקורת חריפה על הגיבוי שהעניקו עד כה בתי הדין לעבודה לעיצומי העובדים בחברת החשמל — ואף כינה את עמדת ההסתדרות בנוגע לגבולות זכות השביתה: "רדיקלית".

התערבות שופטי בג"ץ נדרשה על ידי פרקליטות המדינה לאחר שנשיא בית הדין לעבודה, השופט יגאל פליטמן, התיר במאי לעובדי חברת החשמל לשבות ללא הגבלה נגד כוונת המדינה ליישם בחברה רפורמה. ההיתר השנוי במחלוקת ניתן למרות סמכויות המדינה כריבון — ובהתעלם מהפגיעה האפשרית של עובדי המונופול במתחריו.

שופטי בג"ץ הוציאו בתגובה צווי ביניים שרמזו על כוונתם לדון לא רק בגבולות זכות השביתה במשק, אלא גם במעמדה של זכות השביתה למול הזכות לתחרות.

דצמבר 2016אוקטובר 2017החברה תישאר מונופול טבעי בהולכת החשמל ובחלוקתוהחברה תהיה מונופול טבעי בהולכה ובחלוקה — וגם תתחרה על מכירת חשמלכל תחנות הכוח בגז טבעי יופרטו בתוך שמונה שניםהחברה תמכור בתוך ארבע שנים רק את התחנות ברמת חובב, אשדוד ואלון תבור* החברה לא תקים ותתפעל תחנות כוח חדשותהחברה עשויה להקים ולתפעל את התחנות שיחליפו את אורות רבין ורדינג (ת"א)* החברה תיהפך לשחקן ניטרלי שינהל את משק החשמל ואת הסחר בוהחברה תישאר שחקן בסחר בחשמל. ניהול מערכת החשמל ואגף תפ"ט (תכנון, פיתוח  וטכנולוגיות) ייצאו לחברה נפרדת עובדי החברה הנותרים בלבד יזכו לתוספת פנסיונית של עד 2,000 שקלכלל עובדי החברה יזכו לתוספת פנסיונית של כ-1,500 שקל

התרחיש שלפיו בג"ץ יצמצם חזרה את הפרשנות המרחיבה שהעניקו בשנים האחרונות בתי הדין לעבודה לזכות השביתה במונופולים התשתיתיים הביא את ניסנקורן להורות על נסיגה מיידית מהעיצומים בחברת החשמל, ועל כניסה מהירה למשא ומתן מול המדינה.

בסוף המשא ומתן, כך נודע, סוכם עקרונית כי פסק דינו של פליטמן יבוטל למעשה. כלומר, מעתה לא יהיה כל ערעור על סמכות המדינה להוביל לרפורמות מבניות במשק, ולא תותר שביתה מעין פוליטית נגד ניצול סמכותה זאת.

בה בעת, הסכימו באוצר לדרישת ניסנקורן להסתפק ב"הישג" זה, ולא להמשיך לדיון העקרוני בגבולות זכות השביתה. זאת, במהלך שנוי במחלוקת שלא ברור כמה שותפים לו ביתר משרדי הממשלה.

בכל הנוגע לחברת החשמל, עד כה נמנעו כחלון ושטייניץ מלהתערב בהמלצות הדרג המקצועי במשרדיהם. זאת, למרות לחצי ההסתדרות והוועד להעלות את הטיפול בסכסוך העבודה בחברת החשמל לדרג הפוליטי.

כפי שנחשף ב–TheMarker, במהלך הפסקה שקיימו שופטי בג"ץ בדיון ביולי, טילפן ניסנקורן לכחלון וביקש ממנו להתערב בצעדי המדינה בבג"ץ ולרככם. אז, לפחות, כחלון נמנע מלהיענות לבקשה.

שלוש תחנות יופרטו בתוך ארבע שנים

באשר למתווה הרפורמה בחברת החשמל, השינוי המהותי שעליו סוכם בדיונים החשאיים בין משרדי הממשלה לעובדים הוא נסיגת המדינה מדרישתה מהחברה למכור את כל תחנות הכוח שלה בגז טבעי, ובכך להפסיק לשמש שחקן בייצור החשמל התחרותי במשק.

כוונת המדינה המקורית היתה להוציא את חברת החשמל מייצור החשמל, תחום שבו היא נדרשת בהשקעות עתירות הון ונעדרת יתרון יחסי מול היזמות הפרטית. תחת זאת, הוצע להפוך את החברה הממשלתית למנהל ניטרלי של רשת החשמל ולהתמקד בהולכת החשמל וחלוקתו.

כלומר, במקום שהמדינה תנהל משק חשמל תחרותי שבו פועל מונופול חשמל ממשלתי בעל אינטרס, או במקום ליצור רפורמות מבניות מורכבות שיפצלו את המונופול הזה למקטעי פעילות שונים, הוחלט לבצע שינוי פשוט יחסית שמבטל למעשה את אינטרס החברה בסיכול התחרות. זאת, על ידי הפרטת תחנות הכוח, והותרת החברה מונופול טבעי בהולכה ובחלוקה בלבד.

אלא שוועד העובדים, בגיבוי הנהלת חברת החשמל, התנגדו בתוקף לדרישה זאת, בטענה שתכרסם באופן משמעותי במקורות ההכנסה העתידיים של החברה (ראו תיבה).

לדברי מקורות בממשלה, גם הרגולטור של משק החשמל, רשות החשמל, תמכה בשינוי התוכנית המקורית. לטענתם, הותרת ניהול המערכת בידי חברת החשמל תיצור ניגודי עניינים גם אם חברת החשמל לא תבנה עוד תחנות כוח, מכיוון שהמהלך לא יפתור את ניגודי העניינים במקטע הולכת החשמל (תעדוף תחנות רחוקות, למשל). כמו כן, נטען כי הפרטת כל תחנות הכוח ממילא תארך עשור — וכי בתקופת הביניים לא יוכל משק החשמל להתנהל ללא יחידת ניהול מערכת עצמאית.

מצד שני, נימוקים אלה ידועים זה מכבר, ושוקללו גם לפני הצגת מתווה הרפורמה "הסופי" לפני שנה — אז הוחלט לדחות אותם. בין היתר, בטענה שלעולם לא תיתכן תחרות חופשית בשוק שבו מונופול אנכי מוסיף לפעול, ושהוצאת ניהול המערכת מידי חברת החשמל תספק לעובדי החברה "קלף" בדרישה לפיצויים כספיים אסטרונומיים. לפי שעה, לא ברורה עמדת רשות ההגבלים העסקיים בעניין.

לפי המסתמן כעת, כתוצאה משינוי הרפורמה תידרש חברת החשמל למכור בתוך ארבע שנים רק שלושה ממתחמיה — ברמת חובב, באשדוד (אשכול) ובאלון תבור. בשטח תחנות אלה קיימת קרקע זמינה להקמת תחנות חדשות נוספות.

הממשלה, ההנהלה והוועד אמורים עוד לדון בדרישת החברה הממשלתית לשחלף בעצמה את תחנות הכוח המיועדות לגריטה בחדרה (אורות רבין) ובתל אביב (רדינג). זאת, במטרה לספק עבודה לאלפי עובדי ההקמה, התכנון וההנדסה בחברת החשמל — שאין להם עבודה מאז הוחלט לא להקים עוד תחנות כוח חדשות.

מכאן עשוי להיגזר שינוי גם באשר ליעדי ההתייעלות שבה חויבה חברת החשמל בשורות כוח האדם שלה במסגרת תוכנית הרפורמה המקורית מ–2016. לפי התוכנית, בתוך שמונה שנים היתה אמורה החברה למכור גם את יתר מתחמי תחנות הכוח הגזיות שלה: חגית, צפית, גזר וחיפה.

לפי התכנון המקורי, החברה היתה אמורה לקצץ עד אז כ–3,400 תקנים, רובם כתוצאה מפרישה טבעית או מהסדרי פרישה מרצון.

ניהול המערכת - בחברה חדשה

בתמורה לפניית הפרסה בנוגע למקטע הייצור, תוותר חברת החשמל באופן מיידי על יחידת ניהול המערכת, שתוצא לחברה ממשלתית נפרדת. כמו כן, יוצא מחברת החשמל אגף תפ"ט (תכנון, פיתוח וטכנולוגיה) — שגם הוא מוקד חריף לניגודי עניינים אפשריים.

ובכל זאת, משמעות המהלך היא חזרת המדינה לאחור, אל מתווי רפורמה קודמים, תוך שהיא מאפשרת למונופול ממשלתי להמשיך לפעול בארבעת מקטעי הענף (ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה). זאת, מתוך אמונה שתוכל לרסנו — וכי ניהול הסחר מחוץ לחברת החשמל יפתח צוהר לתחרות באספקה.

המתווה החדש עשוי לכלול עוד מדיניות נדיבה יחסית באשר לתשלום לעובדי חברת החשמל. תחילה הסברה היתה שרק המפוטרים יזכו לחבילת הפיצויים הגבוהה של 150% פרישה (1.6 מיליון שקל בממוצע לעובד) — והם יזכו להטבה זו בלבד. כך, התוספת הקבועה לגמלה הפנסיונית, שהובטחה בעבר לכל עובדי חברת החשמל, תוענק כעת רק ל–6,250 העובדים הקבועים שיישארו בחברת החשמל — ותסתכם ב–2,000 שקל. לפי הערכות מעודכנות, במסגרת מתווה הרפורמה החדש תפחת התוספת הפנסיונית ל–1,500 שקל, אך תובטח לכלל עובדי החברה, מה שעשוי להחזיר את עלויות הרפורמה לטווח ההיסטורי של 4–6 מיליארד שקל.

שחקני החיזוק של ועד חברת החשמל: דן גלאי ואמיר ברנע

המאבק שמנהלים עובדי חברת החשמל ברפורמה מלווה, כך מסתבר, בידי "שחקני חיזוק" שאת שירותיהם שכר הוועד בעבור ניהול ההתכתשות המקצועית מול הממשלה.

פרופ' אמיר ברנע
אייל טואג

במשרדי האוצר והאנרגיה הופתעו באחרונה לקבל חוות דעת כלכליות שהכינו פרופ' דן גלאי ופרופ' אמיר ברנע, ושבהם ניתחו בעבור ועד העובדים את מתווה הרפורמה המתוכנן במשק החשמל.

לפי הערכות, חוות הדעת שהגישו גלאי וברנע נועדו לחזק את טענות העובדים שלפיהן מתווה הרפורמה נעדר לכאורה היגיון כלכלי. זאת, מכיוון שיפגע בתזרים העתידי של חברת החשמל וביכולתה לשרת את חובותיה, ומנגד, לא יביא בהכרח להורדה בעלויות ייצור החשמל במשק.

לשני הפרופסורים (המתמחים במימון) היכרות מוקדמת עם משק החשמל. גלאי, מייסד בית ההשקעות סיגמא ולשעבר דקאן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, ייצג לפני שלוש שנים את עובדי חברת החשמל בדיון החשבונאי הסוער סביב ריבית ההיוון של ההתחייבויות הפנסיוניות בחברה ("שוק עמוק").

ברנע, מייסד בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, נשכר ב–2009 על ידי רשות החשמל כדי לבדוק את ניפוח אותן התחייבויות פנסיוניות.

לצד גלאי וברנע גייס באחרונה הוועד גם את רו"ח עודד נגר. כמו כן מלווה הוועד דרך קבע בידי רו"ח שחר הררי, לשעבר חבר מליאת רשות החשמל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות