שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המספרים האמיתיים מאחורי מחאת הנכים

סטיגמות ודעות קדומות לחוד, ומציאות לחוד. מה עובר בראש של אנשים שרואים את הפגנות הנכים מהצד? שהנכים עצלנים? אולי משקרים לגבי קצבתם? בסיוע יושב ראש מטה הפעולה של הנכים, בחרתי להציג את הנתונים - את המציאות

עינת קדם
עינת קדם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משתתף בהפגנת נכים בתל אביב בחודש שעבר
משתתף בהפגנת נכים בתל אביב בחודש שעברקרדיט: מוטי מילרוד
עינת קדם
עינת קדם

לאחרונה אני נחשפת לדעות, הן בעיתונות הכתובה והן בעיתונות המשודרת, נגד הנכים הדורשים העלאת קצבת הנכות לגובה שכר מינימום. נכים, כך נטען, "משקרים לגבי קצבתם"; "נכים מנצלים את המצב"; "הם חמדנים"; "עצלנים; "מרמים בנוגע לנכותם"; "נצלנים וכפויי טובה ומאבקם לא מוצדק". חשבתי לעצמי שאולי זה מה שעובר בראשם של אנשים נוספים שרואים את הפגנות הנכים מהצד. החלטתי להציג כאן, בסיוע של קובי כהן, יו"ר מטה הפעולה של הנכים, את הנתונים ומכאן - את המציאות.

קצבת נכות

על פי הסקירה בדוח השנתי של המוסד לביטוח לאומי, ובצירוף נתונים מתוך הלוחות הסטטיסטיים של המוסד, בישראל יש 245,297 נכים מקבלי קצבאות נכות מהביטוח הלאומי כפיצוי על אובדן כושר עבודה, 67% מהם חיים בגפם, 80% מהם בעלי עבר תעסוקתי. מתוך כלל הנכים, 186,759 נכים מקבלים קצבה אחת ללא ניידות ושר"ם  – והיא קצבת הנכות (נכון לדצמ' 2016), כך שכל הכנסתם עומדת על 2,342 שקל (+תוספת הניתנת בהתאם לנכות הרפואית ונעה בין 151-451 שקל, וכן תוספת לבן/בת זוג ולשני ילדים בהתאם לתנאים שנקבעו). מהכנסה זו הם אמורים לשלם השלמה לסיוע בשכר דירה, הוצאות מחיה, רכישת אביזרים שאינם ממומנים על ידי המדינה, תרופות, טיפולים רפואיים (שאינם ממומנים על ידי המדינה), טיפולי שיניים, תיקונים, תשלומים לבעלי מקצוע ותשלומים נוספים. 10,050 נכים מקבלים שלוש קצבאות (נכות+שר"ם+ניידות), בהרכבים כספיים שונים, כשהסכום המקסימלי אליו אפשר להגיע עומד על 15,966 שקל. חושבים שזה הרבה? בואו נבדוק.

קצבת ניידות

מתוך כלל הנכים (245,297), 35,534 נכים (נכון לדצמבר 2016) הם עם פגיעה ברמה בינונית או גבוהה בגפיים התחתונות וזכאים לקצבת ניידות בגובה 684-2,364 שקל. מתוכם, קבוצה של כ-5,000-7,000 נכים בעלי רכב מסוג ואן המותאם לנהיגה עם אביזרים מיוחדים, מקבלת קצבה שנעה בין 1,520-8,128 שקל מדי חודש.

קצבה ייעודית זו משמשת לדלק (צריכת הדלק ברכבי ואן גבוהה ויכולה להגיע עד שני קילומטר לליטר), ביטוח (ברכבי ואן נדרשים ביטוחים מיוחדים גבוהים במיוחד), טיפולי רכב (היקרים במיוחד ברכבים אלה) ותיקונים שאינם במסגרת האחריות (לדוגמה, החלפת גיר בוואן יכולה להגיע מעל 35 אלף שקל). הקצבה לא מכסה את כל ההוצאות אלה. בנוסף, נכים נאלצים להשתמש בקצבת הניידות כדי להשלים קצבאות אחרות, ועל כך אפרט בהמשך.

רכבי נכים חוסמים את כביש החוף
רכבי נכים חוסמים את כביש החוף. אין אלטרנטיבות ראויות חוץ מרכב פרטיצילום: אבישג שאר ישוב

בניגוד לאנשים שאינם נכים ואינם מסוגלים להחזיק רכב אך יכולים לפנות לאלטרנטיבות אחרות - לנכים עם פגיעה בגפיים לא עומדות אלטרנטיבות ראויות חוץ מרכב פרטי. נכה מרותק לכסא גלגלים שיבקש להגיע לעיר אחרת באוטובוס "אגד", יקבל תשובה שהאוטובוס לא נגיש. נכה שרוצה להגיע למקומות שבהם אין קווי אוטובוס ישירים או שהתחבורה מסתיימת בשעה מסוימת - לא יוכל להיכנס למונית. באשר למוניות נגישות - מספרן נמוך וזמינותן מעטה.

נהגי המוניות הנגישות מנצלים את המצב וקובעים תעריפים של נסיעה מיוחדת (כמו נסיעה באמבולנס או נסיעה דרך "יד שרה"). מחירים אלה נעים בין 70 שקלים לנסיעה קצרה לכיוון אחד בתוך העיר, עד מאות שקלים בנסיעה מחוץ לעיר. זוהי תוצאת "מהפכת המוניות הנגישות" שהנהיג שר התחבורה כץ, שלא השיגה דבר מלבד הכנסות לכיסם של נהגי מוניות. ל"גט" ו"אובר" אין מוניות נגישות כלל.

קצבת שר"ם (שירותים מיוחדים) לצורך סיעוד

מתוך כלל הנכים (245,297), 59,287 נכים מקבלים קצבת שר"ם בהתאם לשלוש רמות: ברמה הנמוכה 34,418 נכים, ברמה הבינונית 11,730 נכים, וברמה החמורה 13,142 נכים. המדינה משתתפת במימון הסיעוד באופן חלקי. גובה קצבת השר"ם נע בין 1,401-5,045 שקל בהתאם לשלוש הרמות, בעוד שעלות הטיפול בפועל בכל רמה מגיעה לפי שניים ויותר. יש נכים בנכות חמורה שמשלמים לעובד הסיעודי הרבה מעבר לשכר מינימום וללא כל קיזוז, כדי שיסכים לעבוד עבורם. ככל שהנכות קשה יותר, המחיר בהתאם.

וביחד עם הזכויות וההטבות הסוציאליות לעובד (מחיר מוכפל בסופי שבוע, מחיר מוכפל לפדיון חגים, ימי חופש, הבראה, הפרשה לפנסיה ולפיצויים ועוד), הסכום מגיע ליותר מפי שניים מקצבת השר"ם. בנושא זה, המדינה מתייחסת לחובותיו של המעסיק הנכה כמו לכל מעסיק אחר שאינו נכה, מבלי לספק לו תנאים לעמוד בחובות אלה. מנגד, בעוד היא מחייבת את המעסיק הנכה לשלם לעובד שלו שכר מינימום, היא מסרבת לשלם לו קצבת נכות מחליפת שכר בגובה שכר מינימום. 

הפגנת נכים מחוץ לאירוע פתיחת מושב החורף בכנסת ישראל
הפגנת נכים מחוץ לאירוע פתיחת מושב החורף בכנסת ישראל. "לא עיוורים לאפליה"צילום: אוליבייה פיטוסי

כדי להתמודד עם המצוקה, נכים בישראל נוקטים בדרכים הבאות:

- הם משלמים בגופם, בבריאותם ובנפשם כשהם גורעים מעצמם טיפול חיוני הנדרש להם, כדי להשתמש בכספי השר"ם להוצאות קיום. במקרים אחרים הם גרים עם הוריהם תוך ויתור על עצמאותם, והופכים לנטל על משפחתם הסועדת אותם.

- הם לוקחים הלוואות שההחזר עליהן מוביל אותם לקריסה כלכלית.

- הם מאלתרים ומשתמשים בקצבאות אחרות שנועדו לצרכים אחרים. מצב זה יוצר חור כך שלא ניתן להשתמש בהן לצרכים שלשמם הן נועדו. בכל מקרה הנכה נמצא תמיד בלופ של גירעון. לפיכך, כאשר עולה טענה בנוגע לנכים בעלי ואן (שכאמור, הם קבוצה קטנה בקרב כלל הנכים), יש לזכור שנכים שקיבלו רכב מיוחד בשל נכותם החמורה, מקבלים פחות ממחצית מהוצאותיהם הסיעודיות ונאלצים להשתמש בקצבאות המיועדות לצרכים אחרים, כדי לממן את הטיפול הסיעודי. מצב זה, כאמור, מותיר אותם בחסר.

דיור

רוב הנכים מלידה מחוסרי הכנסה פנויה, כך שאין באפשרותם לרכוש דירה ואפילו לא במשכנתא מוגדלת, למעט יחידי סגולה שנעזרים במשפחתם, או יורשים דירה קיימת, או שהיתה בבעלותם דירה לפני הנכות. מי שהפך לנכה וממשיך לשלם משכנתא, שוקע כלכלית. נכים שגרים בשכירות מקבלים סיוע בשכר דירה בסך 770 שקל. במצב הכלכלי של היום, מי שאין ברשותו חסכונות קודמים, לא יוכל לממש השכרת דירה ונאלץ לגור עם בני המשפחה. נכים שאינם עומדים בתשלומי שכירות, מועברים למוסדות. נכים אחרים זכאים למגורים בהסדרים אחרים (דיור מוגן, הוסטל) שבמסגרתם נדרשת מהם השתתפות.

לאור המצוקה בדירות דיור ציבורי, משרד השיכון קבע בשנים האחרונות שרק נכים חסרי דיור המרותקים לכסא גלגלים ממונע יקבלו תעדוף וישוכנו בנכסי רכישה (נ"ר). במסגרת הסדר זה נרכשות בין 50-70 דירות בשנה, המושכרות לנכים על ידי משרד השיכון בסכום הנע בין 250-1,300 שקל.

דירות להשכרה בתל אביב
דירות להשכרה בתל אביב. לנכים אין אפשרות לשכור דירות מוזלות בגלל מדרגות או שטח קטןצילום: תומר אפלבאום

היקף הסיוע לרתוקים לכסאות גלגלים זכאי דירות נ"ר, השוכרים דירות בתקופת ההמתנה, נע בין 1,850-3,100 שקל ליחיד. מי שזכות זו נשללת ממנו, נאלץ לשלם על שכירות בכוחות עצמו, בסיוע של 770 שקל בלבד. יש לזכור שנכים רתוקים לכסא ומעסיקים עובד זר לא יכולים לגור בדירות עם קריטריונים המוזילים את העלות כמו מדרגות, דירה קטנה, או דירה לא מותאמת.

לפני ארבע שנים, בתקופת הבחירות, כתבתי פוסט בבלוג, תחת הכותרת "כפות רגליי היחפות". "התקווה תנצח את הפחד" היתה סיסמת הקמפיין של ציפי לבני. לי לא היתה תקווה, רק פחד, בתקופה שבה זכאותי נשללה ואיתה נשלל גם הסיוע המוגדל בשכר דירה ולכן לא יכולתי לממן העסקה של עובדת סיעודית במקביל לשכר הדירה הגבוה. אלפי נכים חיים בתחושה דומה, בפחד, ללא תקווה.

תעסוקה

"כדאי לך לצאת לעבודה", נכתב באתר המוסד, כדי להגדיל את הכנסתך הכוללת. נכים רוצים לעבוד. כמו לאחרים, עבודה מעניקה להם לא רק הכנסה נוספת, אלא גם תחושת משמעות וסיפוק. אבל לא די ברצון. יש סיבה לכך שהביטוח הלאומי קבע, לאחר בחינה מדוקדקת, שלאותם נכים נגרמה פגיעה בכושר העבודה. נכות היא דבר הפכפך, ועם הזמן חלה החמרה והתדרדרות (חלק מהנכויות הן כתוצאה ממחלות שנבלמות ומתפרצות מפעם לפעם). אלה מונעות מנכים לעבוד או להתמיד בעבודה. מתוך כלל הנכים, רוב הנכים (80%) בעלי הלקות הפיזית, הקוגניטיבית, השכלית והנפשית אינם מסוגלים לעבוד או להתמיד בעבודתם. אלה שיכולים לעבוד - אינם מקבלים הזדמנות שווה ממעסיקים.

48 אלף נכים עובדים (20%). מרביתם מצויים באי כושר עבודה חלקי ומקבלים קצבאות חלקיות ואינם זכאים לרוב ההטבות. אחרים יקבלו שכר מותאם - שכר נמוך מאוד שמתחיל הרבה מתחת לשכר מינימום (9% ממנו, ומגיע במקסימום ל-80% ממנו) הנקבע לאחר מבחני תפוקה בהשוואה לאלה שאינם נכים. על פי הנתונים, השכר הממוצע ברוטו של נכים אלה עומד על 3,000 שקל, כאשר נכים שאינם בנכות פיזית לא משתכרים מעבר ל-2,000 שקל ברוטו, בשל ניצול מחפיר של המצב על ידי מעסיקים.

יש לזכור שיש קושי רב בהעסקת נכי נפש, בשל הסטיגמה, וקושי רב בתעסוקת נכים פיזיים קשים בגלל בעיית ההנגשה, וקושי רב בקליטה לעבודה של בעלי המגבלות החושיות – עיוורים וחירשים. ובל נשכח שנכה המשתכר מעל 2,805 שקל, מתחילים לקצץ לו בקצבה עד לקיזוז של מלוא ערכה.

הפגנת הנכים בכיכר רבין 16.10.17
הפגנת נכים בכיכר רבין בתל אביב. הפגנה מסודרת, שקטה ובציות מוחלט למשטרה

לסיום, נכים אינם יכולים להתקיים מקצבת נכות הנמוכה משכר מינימום. גם משפחות שבהן שני בני זוג (שאינם נכים) משתכרים בשכר מינימום, נקלעות למצוקה כלכלית קשה, על אחת כמה וכמה משפחות שבהן אחד מבני הזוג נכה או במקרים שבהם הנכה חי בגפו (כמו 67% מהנכים). נכים המגיעים לגיל פרישה, ללא פנסיה וחסכונות, לא מפסיקים להיות נכים, והוצאותיהם עולות בשל החמרה בנכות ובמצב הבריאות. חלק מהנכים שמקבלים יותר מקצבה אחת, נאלצים להשתמש בקצבאות אחרות כדי לעמוד בהוצאות הגבוהות, כך שבסופו של דבר הם תקועים באותו מצב של חסר.

80% מהנכים הם בעלי עבר תעסוקתי שקדם לנכות. אזרח בישראל נדרש על פי חוק לשלם לביטוח הלאומי סכום חודשי, בין היתר עבור מצב של פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות שלו. כשהוא מגיע למצב הזה, הוא מצפה שההתחייבות הביטוחית כלפיו תתממש והקצבה מחליפת השכר תביא לידי ביטוי שכר אמת מינימלי.

מכאן, הדרישה לקצבת נכות בגובה שכר מינימום כתחליף להכנסה מעבודה היא הגיונית ורחוקה מחמדנות.

עינת קדם
עינת קדם |זה סוג של בלוג

ילידת 1966, גרה ברמת גן, עורכת לשון ותוכן.

לקראת גיל 30 חליתי ב-HIBM  - מחלת שרירים תורשתית המתבטאת בחולשת שרירים ובעקבותיה אני יושבת בכיסא גלגלים. המחלה שכיחה בקרב יהודים יוצאי פרס והאזורים הסמוכים לה. הוריי, שניהם ילידי פרס, הם נשאים של הגן הפגום הגורם למחלה. בבלוג אני כותבת על עצמי ועל נושאים חברתיים ופוליטיים. 

נושא נוסף שאני עוסקת בו בבלוג הוא השפה העברית. תמיד שמתי לב לאופן שבו אנחנו משתמשים במילים מסוימות. אני בודקת באילו מצבים אנחנו משתמשים בהן, מה מאפיין אותן ומה הן משרתות. "זה סוג של" הוא אחד הביטויים המעצבנים שיש כאן, משום שיש בו התחמקות מהדבר עצמו: "זה סוג של הגשמת חלום", "זה סוג של התרגשות". בחרתי בו כדי להדגיש את ההפך ממה שהוא מייצג: זה באמת בלוג ולא סוג של בלוג, והדברים שאני כותבת עליהם מבטאים אותי במדויק - לא ליד, לא בערך, לא "סוג של".

למייל שלי. 

לבלוג בפורמט הישן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ