רחוב חולדה, בתיה לישנסקי, אפרים צ'יזיק - רשימות תל אביביות‬ - הארץ
רשימות תל אביביות

רחוב חולדה, בתיה לישנסקי, אפרים צ'יזיק

פתאום הבנתי איך חולדה התגלגלה לתל אביב, ופיסה קטנה של העיר הזרה נעשתה לי יקרה ומוכרת. ועכשיו הנה גם בתיה לישנסקי כאן

אברהם בלבן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אברהם בלבן

יום חמישי, אמצע אוקטובר. אני הולך בשדרות נורדאו בדרך לנמל, לחוג היוגה השבועי שלי. היורה אומנם מאחורינו, אבל היום שרב נוסף, חום של אמצע אוגוסט. במקום להמשיך עד רחוב בן יהודה מוכה השמש, אני פונה ימינה לרחוב צר ומוצל, ומקווה להגיע גם אתו לנמל. עצי פיקוס ענֵפים מציעים שפע של צל ברחוב נחום כמעט עד סוף הרחוב. על בית מספר עשר הפתעה: "בבית זה חיה ויצרה הפסלת בתיה לישנסקי (1900-1992)". לישנסקי היתה שֵם ותיק, אפוף אגדה, כבר בילדותי הרחוקה. לא היה לי מושג שגרה כאן, בתל אביב, כמעט עד סוף המאה הקודמת.

לישנסקי פיסלה את פסל צ'יזיק ("אנדרטת העבודה וההגנה"), על קברו של אפרים צ'יזיק שנפל בהגנה על חולדה הישנה, והפסל המרשים הזה ליווה את ילדותי. חולדה החדשה הוקמה כקילומטר מחולדה הישנה, אבל היער ובו שרידיה של חולדה החרבה היה אתר הטיולים העיקרי שלנו. עשרות פעמים פקדנו את פסלו של צ'יזיק ואת סיפור הגבורה שלו. אפרים צ'יזיק - שזרועו מסוככת ככנף על כתפיה של שרה אחותו ועל כתפי גבר נוסף הנמצא ביניהם - הקרין ביטחון, הגנה, והכרה ברורה שצדק אי אפשר לחלק והוא כולו אתנו. הכלים החקלאיים המרומזים על האבן החדירו לראשינו הקטנים את הקשר העמוק שבין רובה למחרשה.

למעלה מחצי מאה מאוחר יותר התברר לי כי חלון דירתי החדשה בתל אביב צופה אל רחוב חולדה. שבועיים אחרי שעזבנו סופית את פלורידה ועברנו לגור בתל אביב, סיפר לי ידיד שבא לבקר אותנו, כי רחוב חולדה הוא חלק מריבוע רחובות – חולדה, גוש חלב, באר טוביה, מצדה - שנקרא בזמנו "שכונת אפרים". עשיתי שתיים ועוד שתיים ושאלתי, "אפרים כמו אפרים צ'יזיק?" והוא השיב, "ודאי, הרי השכונה הזאת נוסדה בשנת 1930, שנה אחת אחרי שחולדה נחרבה". פתאום הבנתי איך חולדה התגלגלה לתל אביב, ופיסה קטנה של העיר הזרה נעשתה לי יקרה ומוכרת. ועכשיו הנה גם בתיה לישנסקי כאן.

אני מצלצל לידידי אמוץ פלג, מנהל הארכיון של חולדה, ומספר לו שאני עומד מול שלט ההנצחה של לישנסקי ברחוב נחום בתל אביב. גם הוא מופתע. איכשהו, שנינו זכרנו אותה כדמות כמעט מיתולוגית, ולא חשבנו עליה במונחים של אשה בודדה שגרה ברחוב קטן בתל אביב. אמוץ מספר שלפני פחות מחודשיים, בסוף אוגוסט, עברו שמונים שנה בדיוק מאז נחנך פסלו של צ'יזיק.

לישנסקי חזרה מצרפת, שם למדה אמנות, זמן קצר אחרי מאורעות תרפ"ט. מוסדות ציוניים מרכזיים (הקרן הקיימת לישראל, הוועד הלאומי וההסתדרות) תרמו כמה עשרות לירות ישראליות והזמינו אצלה הקמת אנדרטה לזכר הנופלים. מציאת האבן בהרי ירושלים, חציבתה מההר, ובעיקר הבאתה למקומה המיועד בפאתי יער חולדה, נמשכו שלוש שנים. למעלה משלוש שנים נוספות נמשכה עבודת הפיסול. כל אותה תקופה גרה לישנסקי באוהל בחולדה הישנה. בת זוגה, הציירת אנני נוימן, הייתה מבקרת אותה בסופי שבוע. מעניין שהחברים ראו בקשר הזה דבר טבעי לגמרי, אולי מפני שכיבדו את האמניות ולא ציפו מהן להתנהגות נורמטיבית לגמרי, ואולי זה התקשר אצלם לסיסמאות האהבה החופשית שהיו אז באוויר, או לאופי האנטי דוגמטי של תנועת גורדוניה שחולדה היתה קיבוצהּ הראשון.

האנדרטה "עבודה והגנה" (1937) של הפסלת בתיה לישנסקי, מצפון ל"בית הרצל" ביער חולדה

כדי להשחיז את כלי עבודתה לישנסקי היתה מעמיסה אותם פעם בשבוע על חמור והולכת ברגל ארבעה קילומטרים לתחנת הרכבת של ואדי סראר (מחנה נחל שורק של היום), ומשם ברכבת לירושלים. הפסל נחנך בסוף אוגוסט 1937, ביום השנה לקרב על חולדה, במעמד נכבדי "היישוב" וחברי חולדה.

אמוץ מספר בשטף, כמי שכבר סיפר וחזר וסיפר את הדברים. הוא מכיר היטב גם את הפרסים שלישנסקי קיבלה מאוחר יותר בחייה, כולל פעמיים פרס דיזנגוף ופרס ישראל לפיסול. אני מודה לו וממהר לדרכי. רחוב נחום, אני מגלה תוך דקות ספורות, אינו מתחבר שמאלה לבן יהודה אלא פונה ימינה. כמה מעט אני מכיר את העיר הזאת. אני חוזר לשדרות נורדאו ברחוב נוסף שאיני מכיר, עוד נביא מהאחרונים, מיכה.

אני פוסע במהירות בבן יהודה ופונה לעבר הנמל. חם. אמצע אוקטובר ועדיין חום יולי אוגוסט. למרות הפגישה עם בתיה לישנסקי ועם פסלה הידוע, אני מגיע ליוגה בזמן. ההרגל להשאיר שוליים רחבים של זמן מצדיק את עצמו. חצי שעה אחר כך אנחנו עומדים בתנוחת לוחם 3. מחשבותי סוטות לרגע מאולם היוגה וחוזרות ללוחם האגדי של ילדותי ולתנוחת האבן שלו. לאט לאט אני מחזיר את עצמי לכאן, לרגליים המתאמצות ולזרועות המתאמצות, למאבק שכולו פנימי וכולו ביני לביני.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ