שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

סיפורים מהכורסה: הג'ז החופשי נכנס אליכם לסלון

משהו קורה בזירה הזעירה של הג'ז החופשי בישראל: מיעוט הבמות לז'אנר המוזיקלי המאתגר, המופשט והתובעני הזה הוביל לייסוד סדרת ההופעות "חופשי בסלון". קומץ המוזיקאים והמאזינים נהנה כעת מפריחה של שיתופי פעולה, הקלטות ואפילו חלחול לג'ז המיינסטרימי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שלו
בן שלו

רבע שעה אחרי תחילת ההופעה נקרע אחד המיתרים בקונטרבס של שי חזן. הוא המשיך כמובן לנגן עד סוף הקטע, וכשהמוזיקה שככה שני המוזיקאים האחרים, הסקסופוניסט מיכאל אטיאס והמתופף חיים פסקוף, וכמותם גם כל האנשים בקהל, תלו בו מבט ששאל, "אתה עומד להחליף את המיתר הקרוע או להמשיך לנגן עם שלושה מיתרים עד סוף ההופעה?"

להמשיך לנגן עם שלושה, כך התברר. לחזן לא היה מיתר להחלפה, והוא לא נראה מוטרד במיוחד מהסיטואציה. בהפסקה בין שני הסטים הוא אמנם שקל לדהור על אופניים הביתה ולהביא מיתר, אבל מיד פסל את האפשרות הזאת. "לא יודע אם למזלי או לצערי, אבל זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי", הוא אמר כמה ימים לאחר מכן. "למעשה, אני חושב שמגבלות הן כוח שמניע יצירה. המגבלה נוחתת עליך פתאום ועכשיו תתמודד עם מה שיש". אמר חזן ועשה, כשהתמודד בצורה מעוררת התפעלות.

"מיכאל אטיאס טריו" בסלון בתל אביב. מיתר קרוע ברזולוציה גבוהה צילום: וסילי לורייב

מיתרים של גיטרה נקרעים בהופעות על ימין ועל שמאל. פקיעת מיתר של קונטרבס היא דבר נדיר יותר. חלק מהאנשים שהיו בקהל באותו ערב לא חזו בכך אף פעם, וגם אלה שחזו לא ראו את המיתר הקרוע מתנפנף באוויר ברזולוציה גבוהה כל כך כפי שאפשר היה לראות בהופעה הזאת. הקהל ישב קרוב מאוד לשלושת המוזיקאים מפני שכולם, אמנים וצופים, ישבו בסלון ביתם של שני חובבי ג'ז בשכונת נוה צדק בתל אביב. זה היה קונצרט בסדרת הופעות הבית "חופשי בסלון", שהתחילה להתגלגל בדיוק חצי שנה קודם לכן ומפיחה מאז חיים חדשים ומלהיבים בסצינת הג'ז החופשי והמוזיקה המאולתרת בישראל.

הסקסופוניסט אסיף צחר, אחד ממוזיקאי הג'ז החופשי הבולטים בישראל ומבעלי מועדון לבונטין 7 בתל אביב, אומר שהופעות סלון מתקיימות כשגרה בערים באירופה ובארה"ב ומוסיף שבזמן האחרון יש יותר ויותר מהן. אבל נדמה שהופעות הסלון הישראליות הן מיזם נחוש ופעלתני במיוחד. בחצי השנה שחלפה מאז שהתקיימה הופעת הסלון הראשונה, בביתו של יוזם הסדרה ארנון גלבוע, איש הייטק מרעננה, נערכו 17 הופעות בבתים ברחבי הארץ: תל אביב, כפר סבא, בת ים, ירושלים, חיפה ורמת גן. ממוצע של כשלוש הופעות בחודש – פחות או יותר כמספר הופעות הג'ז החופשי שמתקיימות בחודש במועדונים בתל אביב, ויותר מההופעות שמתקיימות בכל הערים אחרות ביחד.

חלק מהופעות הסלון התהוו ביוזמתו של גלבוע, אבל רובן היו יוזמה של המוזיקאים עצמם. הקושי למצוא במות שיארחו הופעות של המוזיקה הזאת, שיכולה להיות רועשת, מופשטת ותובענית, מלווה את מוזיקאי הג'ז החופשי בישראל מאז ומעולם ומתסכל אותם, כמו את חובבי הז'אנר. מתוך הקושי והתסכול צמח הרעיון של הבמה הביתית האלטרנטיבית, ולא פלא שברגע שהתברר שהיוזמה הזאת עובדת, ואנשים באים לסלונים בעשרותיהם ומעניקים משמעות חדשה למושג Full House, המוזיקאים התחילו לפנות אל גלבוע ולבקש להופיע. הם אמרו באיזה הרכב הם רוצים לנגן ומתי הם פנויים, והוא מצא את הסלון המתאים, פירסם את האירוע, וגם הסתובב לפני ההופעה בין האנשים עם קופסה מרשרשת והזכיר להם שהם מתבקשים לשים בה סכום כסף כראות עיניהם. הסכום כולו מועבר בסוף הערב למוזיקאים, וברוב המקרים, אם לא בכולם, הם משתכרים יותר מכפי שהם משתכרים בהופעות במועדונים. "אנחנו משרתים את המוזיקאים כאוהבי המוזיקה הזאת. זה הסיפור", אומר גלבוע.

"העובדה שאנשים פותחים את הבית שלהם, מכינים אותו, מסדרים, מכניסים אנשים שהם לא פגשו לפני כן, וכולם פותחים את הלב והאוזניים – הנתינה הזאת לא רק מחממת את הלב שלנו, המוזיקאים, היא ממש נותנת לנו אוויר לנשימה, אוויר ליצירה", אומר שי חזן, שיאן ההופעות בסלון (7 פעמים). הסקסופוניסט גל עצור, שניגן בארבע או חמש הופעות סלון, אומר: "כשהקהל יושב כל כך קרוב אליך, אתה מנגן בשבילו אבל התחושה היא שבמובן מסוים אתה מנגן אתו. הביחד שנוצר הוא עמוק ונדיר".

גל עצור, אמיר בולצמן ודולב סולומון בגלריה שודדי י-ם

להט העשייה, האינטימיות ותחושת הקהילה שמאפיינות את סצינת הסלון לא מיתרגמים בהכרח למוזיקה בלתי נשכחת. לפעמים המוזיקה פושרת ואף מגומגמת ואז הקרבה למוזיקאים עשויה לעורר אי נוחות. אבל בשלוש מתוך ארבע הופעות הסלון שבהן נכחתי היו לכל הפחות רגעים נהדרים, והופעת המיתר הקרוע – עם חזן, המתופף חיים פסקוף והסקסופוניסט מיכאל אטיאס (ישראלי לשעבר תושב ניו יורק, שבא לבקר את משפחתו בחיפה והופיע בישראל לראשונה זה 20 שנה) – היתה מעולה לכל אורכה, חרף העובדה, או בגלל העובדה, שאטיאס לא פגש את שני שותפיו לנגינה עד לאותו ערב בסלון. זאת היתה אחת מאותן הופעות נדירות שאתה יוצא מהן וחושב "גם אם ההיסטוריה של הג'ז יותר מפוארת מההווה שלו, הג'ז הוא עדיין, בראש ובראשונה, אמנות עכשיו. וגם אם הג'ז החופשי הישראלי הוא בסך הכל פרובינציה נידחת בעולם המוזיקה המאולתרת, חלק מהמוזיקה שנעשית כאן עומדת בקומה זקופה לצד המוזיקה שמנוגנת באמריקה ובאירופה".

האם הופעות הסלון ימשיכו לרוץ באותה תדירות גם בעתיד? בינתיים נראה שכן. שתי הופעות שיתקיימו בשבועות הקרובים כבר פורסמו (לפרטים: "חופשי בסלון" בפייסבוק). "האמת היא שאני הייתי מעדיף להרוג את זה מחר", אומר גלבוע, יוזם הסדרה. "בעולם אוטופי לא היה צריך את זה. בעולם אוטופי המוזיקאים היו אומרים לי 'לא, אנחנו עסוקים, אין לנו זמן לקשקוש הזה'. בינתיים זה רחוק מלהיות המצב". גלבוע חוזר ואומר שהופעות הסלון הן לא מטרה אלא אמצעי. "זה בסך הכל כלי שאמור להפרות את המוזיקאים, לגרום להם לתפוס יותר ביטחון, לקדם את הסצינה".

הפסנתרן אלון נחושתן, הקונטרבסיסט נדב מייזל והמתופף עופר ביימל הופעה בסדרת "חופשי בסלון" בתל אביבצילום: דניאל צ'צ'יק

ונדמה שזה בדיוק מה שקורה בזמן האחרון בזירה הקטנה של הג'ז החופשי והמוזיקה המאולתרת בישראל. הופעות הסלון צצו בתקופה שבה הג'ז החופשי חווה התעוררות. הן משקפות את התסיסה היצירתית ובו בזמן מקדמות אותה ומזריקות לתוכה אנרגיה נחוצה. הממדים של הסצינה הזאת זעירים: כמה עשרות מוזיקאים ולכל היותר כמה מאות אנשים שהם קהל פוטנציאלי. קומץ. אבל הקומץ מתעורר. יש יותר הופעות, יותר שיתופי פעולה, יותר הקלטות שעומדות לצאת בקרוב, ואולי יש גם חלחול של הג'ז החופשי לקצה השמאלי של הג'ז המיינסטרימי, שהוא כשלעצמו סצינה קטנה מאוד בתוך זירת המוזיקה הישראלית.

מדוע ההתעוררות הזאת מתרחשת עכשיו? הג'ז החופשי הוא באופן מסורתי מוזיקה בעלת תודעה חברתית ופוליטית מפותחת. "המצב הפוליטי מחריף, המצב החברתי מחריף, ויכול להיות שעל הרקע הזה אנשים רוצים לצרוך תרבות קצת יותר קיצונית ולאמנים יש דחף גדול יותר להביע את עצמם", אומר שי חזן. אבל הוא מיד מוסיף שזה בוודאי לא הגורם המרכזי. נראה שהסיבה העיקרית להתעוררות היא הופעתו של דור חדש של מאלתרים צעירים. בכל כמה שנים מופיעה קבוצה כזאת, רוקמת שיתוף פעולה עם מוזיקאים מבוגרים יותר, מגדילה את מניין הדורות בעץ המשפחתי של הג'ז החופשי בישראל ומפיחה חיים בסצינה.

Harold Rubin Quartet - Sibiu Jazz Festival 2001

בתקופה האחרונה נכנסו למעגל שי חזן, גל עצור, חיים פסקוף, הפסנתרן מילטון מיכאלי, החצוצרנית טל אברהם, הקלרניתן זיו טאובנפלד, המתופף ניר סבג, אחיו הפסנתרן עילי סבג והקונטבסיסט אסף שחורי. הם הצטרפו לקבוצה שהופיעה לפני כעשר שנים (יוני קרצ'מר, עידו בוקלמן, נדב מייזל), לזו שעלתה לפני 15-20 שנה (מיה דוניץ, חגי פרשטמן, רם סבג, רעות רגב), למוזיקאים שהתחילו לפני 30 שנה (אסיף צחר, דניאל שריד, שמיל פרנקל, יגאל פוני), לאלברט בגר בן ה-60 – הדמות המשפיעה ביותר על הסצינה – ולזקן השבט, הקלרניתן הרולד רובין. היום (ה'), בסלון ביתו, רובין בן ה-85 יופיע יחד עם עילי סבג ואסף שחורי בני ה-20.

הופעות הסלון עזרו מאוד להגדיל את הקהל שחוזה בתסיסה הזאת ושותף לה ולמנוע את המצב המוכר במחוזות הג'ז החופשי, שבו מספר האנשים על הבמה די דומה למספר האנשים בקהל. לדברי אסיף צחר, לא רק שהופעות הסלון מושכות אליהן קהל לא מבוטל, הן גם גורמות לכך שיותר אנשים יבואו להופעות במועדונים. "נניח שאתה חובב ג'ז חופשי ויש לך חבר שאוהב מוזיקה אבל לאו דווקא את הסגנון הזה", אומר צחר. "יהיה לך קל לשכנע אותו לבוא איתך להופעת סלון, בגלל הסיטואציה החברתית המיוחדת, וזה יגדיל את הסיכוי שבשלב הבא הוא יבוא גם להופעה במועדון".

האם אפשר לאפיין את הדור החדש של המאלתרים מבחינה מוזיקלית? בדוחק. שי חזן אומר שאם יש דמיון בין המוזיקאים, הוא טמון בנטייה שלהם להיות יותר אמוציונלים, פחות שכלתנים. גל עצור מדבר על חיפוש אחרי אמת: "לנסות ליצור מהמקומות הכי לא בטוחים, הכי עמוקים", הוא אומר. "אני שומע את החיפוש הזה גם אצל יתר המוזיקאים בסצינה". אולי אחרי שייצאו כמה אלבומים שמשקפים את ההתעוררות העכשווית, אפשר יהיה להרחיב את התשובה. עצור כבר הקליט את אלבום הבכורה שלו, חזן יקליט בקרוב חמישייה בהנהגתו, והאלבומים האלה ונוספים יראו אור בהמשך השנה, אחרי קמפיין הדסטארט שיעלה בקרוב.

עדות נוספת להתעוררות של הג'ז החופשי הוא הניצנים של השקה לא מובנת מאליה בינו לבין זירות מוזיקליות קרובות אך נפרדות, כמו סצינת האלתור החופשי מצד אחד וסצינת הג'ז המיינסטרימי מצד שני. ביום שישי שעבר ההרכב של גל עצור הופיע בבית העמודים בתל אביב, אחד ממעוזי הג'ז המסורתי. "תחשוב על הפנתרים השחורים, ופתאום דוד לוי נכנס לליכוד למקום מוביל", צוחק גלבוע. "אני עד עכשיו בשוק ממה שהיה שם", אומר עצור. "המקום היה מפוצץ בקהל שהוא לא הקהל הרגיל שלנו. לפני ההופעה התלחשנו בינינו ואמרנו, 'דקה וחצי אחרי שאנחנו מתחילים לנגן, המקום מתרוקן'. אבל לא. המקום נשאר מלא. אנשים הקשיבו. זה היה מפתיע ומרגש וזה גרם לנו לחשוב: כן, המוזיקה הזאת יכולה להגיע לעוד אוזניים". 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ