שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אסף הראל
אסף הראל
אסף הראל
אסף הראל

הכל התחיל בשיחה שקיימתי עם חברה שלי לפני כחודש. דיברנו על קמפיין metoo# ואמרתי לה שזה מדהים איך בכל הגל הזה, כמעט שלא עלו סיפורים על התעללויות של גברים בנערים, בילדים, כאילו על זה עוד מתביישים לדבר. ואין לי ספק שיש המון מקרים כאלה, כי גברים בעמדות כוח הם גברים בעמדות כוח - והם חושבים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים. סיפרתי לה שכשהייתי בתיכון, למשל, היה לי מורה למוזיקה, מנחם נבנהויז שמו, שהיה מנצח נערץ. כל הנגנים בתלמה ילין החזיקו ממנו הכי מבין, הוא ניצח על תזמורות סימפוניות בכל העולם, היה איש כריזמטי, מצחיק, עם אוזן מאוד רגישה והמון הבנה במוזיקה.

לקחתי שיעורים פרטיים בסטודיו שלו ליד רוטשילד, כשבאותה תקופה גם עבדתי כפועל בניין. כמובן שתוך יום נתפס לי הגב מסחיבת הבלטות, ואני זוכר שבאתי לשיעור וממש כאב לי לשבת מרוב שהייתי תפוס ומנחם הציע לעשות לי מסאז' כדי לעזור לשרירים. חשבתי שיפה מצדו, והוא באמת עזר והרגשתי יותר טוב. ואז הוא הציע שהיום לא נעשה שיעור אלא נשחק כל מיני משחקים והציע שלל הצעות מגונות: בוא נשחק ברופא וחולה, בוא נאונן יחד, כל מיני דברים שלא נשמעו לי כל כך כיפיים. הקטע המדהים הוא שאני לא זוכר לגמרי מה היה שם, יכול להיות שלא היה כלום והוא רק הציע, יכול להיות שהיה והדחקתי, אבל אמרתי לחברה שלי: את יודעת, אם לי הוא הציע הוא בטח הציע לעוד תלמידים. נעשה כמה טלפונים, נברר.

הבחור הראשון שאני מתקשר אליו, חבר מתלמה ילין, אומר לי "כן, בטח. גם לי הוא הציע כל מיני הצעות כאלה". מנחם אמר שיש לו עניין בריאותי והוא צריך למרוח איזו משחה במקום אינטימי, ומביך אותו לבקש מאשתו אז אולי בתור חבר הוא מוכן לעשות את זה. התלמיד סירב, ובדיעבד גם נשמע משועשע מכל הסיפור, אבל הוא נתן לי עוד כמה שמות של תלמידים והמשכתי להתקשר.

התלמיד השני מספר לי סיפור שמתחיל אותו דבר: המורה מבקש להתייעץ אתו בנוגע לעניין בריאותי אינטימי מביך, הוא מבקש שהוא יבוא אתו לחדר השינה, ושם, בעודו מסיר את בגדיו, הסיטואציה הופכת עד מהרה לאוננות מול פניו המשתאות של התלמיד, שלא מבין כל כך מה הוא עושה שם.

התלמיד השלישי כבר מספר לי על מגע מיני. גם הוא הגיע לסטודיו ברחוב כרמיה, במשך שנה לא קרה שם כלום, רק שיעורי מוזיקה מצוינים, תחושה של חבר, אח גדול, מנטור כזה. עד היום שבו הוא נפרד מחברה שלו ומגיע לשיעור מרוסק, בדיכאון, בתקווה למצוא כתף להישען עליה. אבל ככל הנראה נבנהויז מזהה את נקודת החולשה, מסביר לתלמיד כמה חשוב להיפתח, להתחבר לרגשות, להתפשט רגשית, להתפשט פיזית. ואחרי שהוא משכנע אותו ושניהם עירומים, הוא מבקש מהתלמיד לגעת באיבר המין שלו. כשהוא מסרב, אז הוא עצמו נוגע בתלמיד, משם זה ממשיך למין אוראלי שמבחינה חוקית מוגדר כמעשה סדום. התלמיד, שאחר כך יבלה שנים בטיפול פסיכולוגי, מספר לי איך הוא יצא משם והקיא את נשמתו מתחת לבית, היה חולה מספר ימים וכמובן שלא חזר מעולם לסטודיו.

מנחם נבנהויז
מנחם נבנהויז

הבחור הרביעי מספר שכשתזמורת תלמה ילין נסעה להופעות בחו"ל, וכמעט לא היו איתם מבוגרים, נבנהויז הזמין אותו לחדר המלון שלו ומשכנע אותו לאונן יחד. בחור אחר שמכיר את מנחם מילדות, הרבה לפני שהוא הפך לתלמיד שלו בתלמה ילין, מספר לי שנבנהויז היה אצלם בן בית, גידל אותו כמו דוד לכל דבר, היה מגיע מדי שבת לארוחות משפחתיות וחבר טוב של ההורים. אבל כשהוא פוגש אותו כתלמיד בתזמורת, גם אותו הוא מזמין לסטודיו, גם לו הוא מציע הצעות מגונות וגם הוא נאלץ לצפות במנחם מגיע לסיפוק.

ודיברתי עם עוד בחור שניגן בתזמורת רעננה, שגם עליה ניצח נבנהויז, וגם שם חזר אותו הדפוס. הוא הזמין אותו לסטודיו בכרמיה, שידל אותו לאונן יחד ושכנע אותו לעשות עוד מעשים מגונים. גם במחנה הנוער למוזיקה מתא"ן, שהתקיים בימי החופש, נבנהויז פועל ומבקש מתלמיד אחר לעזור לו עם עניין רפואי, כי הוא חייב למדוד חום ומבקש ממנו לעזור לו להכניס את המדחום, כי הוא לא יכול לבד וזה עניין בריאותי חשוב. והיתה גם בחורה אחת בסיפור הזה, או יותר נכון אחת שאני יודע עליה, וגם היא עברה בדיוק את אותם דברים.

אבל הסיפור החמור מכולם מתחיל כשמורה אחר למוזיקה בתלמה ילין מתאבד. מנחם מציע את עצמו ככתף תומכת לכל התלמידים שרוצים לדבר על המוות. נוצר קשר מיוחד עם אחד התלמידים, הוא מזמין אותו לסטודיו. בתחילה הפגישות באמת נסובות סביב מוזיקה ותמיכה רגשית, הם הולכים ומתקרבים, והתלמיד בטוח שהוא פגש בדמות אבהית שרוצה בטובתו. ואז, כעבור מספר פגישות, נבנהויז מציע כל מיני התערבויות שמערבות מין וכסף: "אם יש לך אומץ לעשות 'את זה' תקבל 50 שקל... אבל אני מתערב שאין לך אומץ". כעבור שבוע ההצעה עולה מדרגה: "אם יהיה לך אומץ לעשות מין אוראלי, תקבל 100 אבל בטח לא יהיה לך אומץ". וכך זה נמשך ונמשך עד שהופך ליחסי מין מלאים בתשלום. בשלב מסוים אפילו את ההצגה של ההתערבות הוא כבר לא טורח לעשות. זה נהיה למפגשים שבועיים קבועים, מין תמורת תשלום. עד שהתלמיד לא מסוגל יותר ומנתק את הקשר. מנחם כמובן משביע אותו שלא יספר לאיש.

ויש עוד סיפורים, ובכולם אותו מוטיב מרכזי - מורה נערץ וכריזמטי שתופס ילדים בדיוק בגיל שהם הכי מבולבלים, בגיל שבו הם מפסיקים לחלוק את החיים שלהם עם ההורים, ומצד שני עדיין לא בוגרים מספיק כדי להתנהל לבד בעולם, אבל מאוד רוצים ליצור רושם שהם כבר כאלה. ונבנהויז היה מייצר אינטימיות, נותן לכולם את ההרגשה שהוא חבר טוב, אח גדול, אבא מגניב. היה מעשן איתם, צוחק איתם, מתעניין בחיים הפרטיים שלהם, ואז ברגע של חולשה מנצל את הקירבה ומנסה לממש את הפנטזיה שלו ככל שמתאפשר לו.

25 שנים ניצח מנחם נבנהויז על תזמורת תלמה ילין, ובמקביל ניצח גם על תזמורת רעננה, תזמורת באילת, בבית הספר לאמניות בתל אביב, תזמורת חיל החינוך, וגם שם שמעתי מאחד החיילים שהוא הטריד אותו. תמיד אלה היו תזמורות של ילדים או נערים, ותמיד אותם הסיפורים. אותו הדפוס. ניצול מרות, ניצול סמכות. הערצה גדולה שהופכת לגועל.

אבל לפני חמש שנים אחד התלמידים מהתקופה ההיא החליט לעשות מעשה. הוא מבקש לדבר עם הנהלת בית הספר ולספר להם על מה שמנחם עשה לו ולחבריו. הדבר מגיע לאוזני נבנהויז, שמבקש להיפגש עם הבחור ולמעשה מתחנן על חייו. הוא בוכה, מבקש סליחה, אומר שהכל קרה לפני הרבה שנים ומאז הוא לא חזר על זה. התלמיד מציב לו תנאי: הפרשה לא תפורסם אם מנחם יפסיק לעבוד עם ילדים. וזה אכן מה שקורה, נבנהויז עוזב את תלמה ילין ומפסיק לעבוד עם קטינים.

באותו הזמן תלמיד אחר מחליט לפנות להנהלת בית הספר ולספר להם על שאירע לפני שני עשורים. הוא נפגש עם רכזת המגמה למוזיקה, מירי זמיר. זמיר כמובן מזועזעת, מספרת את זה למנהל בית הספר דאז, חיים דייטשמן, שמעדכן את משרד החינוך. גם המשטרה נכנסת לתמונה, אבל כיוון שעל כל המקרים חלה התיישנות אין למעשים אספקט פלילי. תיכון תלמה ילין בוחר לא להוציא את הסיפור לתקשורת. הם לא חוקרים את מנחם, ולא עושים את הדבר המתבקש - להזמין אותו לשיחה ולשאול אם היו עוד מקרים? כמה? עם מי? הם גם לא שואלים את התלמידים שמנגנים באותם ימים בתזמורת האם מישהו נפגע, לא בודקים עם בוגרים של בית הספר. גם משטרת ישראל לא מזמנת את נבנהויז לחקירה, כי אין תלונה. כל המערכת משערת שהכל קרה לפני 20 שנה ולא מבררת פרטים. כלום. העיקר שנבנהויז יעזוב את תלמה ילין והם לא יצטרכו לפתוח את הנושא.

בימים אלה עובד מנחם נבנהויז בטכניון, שם הוא גם מרצה וגם מנצח על התזמורת. הוא לימד עד השנה גם במכללת וושינגטון. כשפניתי לשני המוסדות, התברר שכמובן לשניהם לא היה מושג על הנסיבות שהובילו לסיום עבודתו בתלמה ילין. ככה מרצה שניצל קטינים לכאורה יכול להמשיך ללמד בכל הארץ, בלי חשש שינצל שוב את סמכותו.

לסיכום, אני חושב שהסיפור הזה מעלה שלוש נקודות חשובות:

1. איך מונעים מסיפור כזה לקרות שוב. אני חושב שתיכונים באופן כללי, ובתי ספר לאמנות בפרט, צריכים להבין שהקשר בין מורה לתלמיד בגיל הזה יכול להפוך לאינטימי מדי והרסני, וצריך תקנות ברורות שלא מאפשרות מפגשים אינטימיים בבתים של מורים אחרי שעות הלימודים.

2. חייבים למנוע ממורה שפגע בתלמידים במקום אחד ללמד במקום אחר. צריך שיהיו נהלים מסודרים בין המשטרה למוסדות החינוך - בתי ספר, תיכונים, אוניברסיטאות, מכללות - שימנעו מקרים כמו נבנהויז או כמו הפדופיל המורשע שחזר ללמד בבית ספר בראשון לציון. זה רק עניין של ביורוקרטיה שיכולה למנוע פגיעה בהרבה מאוד ילדים. 

3. מנחם נבנהויז עצמו. חוץ מהדברים הנוראיים שתיארתי כאן, אני לא שוכח שמדובר גם באדם שעבור רוב התלמידים והאנשים שדיברתי איתם היה מורה אהוב ודמות נערצת שליוותה אותם לאורך השנים. אולי דווקא בגלל הכריזמה הייחודית שלו, המקרה הזה נשמר בסוד כל כך הרבה שנים. על כל המקרים הידועים לי חלה התיישנות כך שאין להם היבט פלילי, רק ציבורי. אבל אם זה המשיך וקרו מקרים כאלה גם בשני העשורים האחרונים ולא חלה עליהם התיישנות, הוא חייב להיענש.

ודבר אחרון. אם אכן יש מישהו שנפגע בעשורים האחרונים, אני רוצה לבקש סליחה בשם הרבה מהאנשים שדיברתי איתם. סליחה שלא דיברנו קודם, סליחה שלא מנענו את הפגיעה בכם. זו הסיבה שאנחנו מדברים עכשיו, כדי לוודא שזה לא יקרה שוב.

אם יש בני נוער שצופים וקוראים עכשיו, השורה התחתונה היא אחת: אם מישהו פגע בכם או אפילו רק ניסה לפגוע - תספרו. תספרו לחברים. תספרו להורים. תספרו למורים. לכם הוא אולי רק זרק מילה, למישהו אחר הוא כבר יכול לעשות הרבה יותר, אם לא תספרו.

ואם מישהו מעוניין ליצור איתי קשר, או עם נפגעים אחרים, זה המייל שלי: assafrl20@gmail.com

תכתבו לי ואנסה לעזור.

לדבר. לספר. גם בנים. גם נערים. MenToo#

תגובות

משה פילוסוף, מנהל תלמה ילין, מסר בתגובה:

כל המקרים המוזכרים בכתבה קרו לפני למעלה מעשרים שנה לכאורה, ואחד מהם הובא לידיעת מנהל בית הספר הקודם לפני כחמש שנים וחצי. במקרה זה, טרום תקופתי כמנהל בית הספר, ועד היום לא הוגשה תלונה רשמית בנושא.

ביטחונם ושלמות גופם ונפשם של תלמידינו עומדים כמובן בראש מעיינינו, כמו גם ההכרח להבטיח כי בית הספר מספק סביבה מוגנת ובטוחה לכל תלמידינו. אולם, יש לזכור כי מנהל בית ספר אינו סמכות שיפוטית או משטרתית ובהיעדר תלונה רשמית, לא ניתן היה לפעול בנושא, מבלי שהדבר יהווה לשון הרע.

הטענות הקשות המובאות בכתבה זו לראשונה אינן פשוטות לכל קורא, לא כל שכן לנו – הנהלת בית הספר, צוות המורים וועד ההורים של בית הספר תלמה ילין. ועל כן, נזכיר שוב כי מדובר במקרים שהתרחשו לכאורה לפני שנים רבות, לפני כהונת ההנהלה הנוכחית. לאורך השנים האחרונות עורך בית הספר לכלל צוותי ההוראה ולתלמידים סדנאות והשתלמויות מעמיקות בנושא, בליווי יועצות בכירות בתחום, במטרה למגר עד כמה שניתן תופעות שכאלו ולהעלות את המודעות להן.

אנו מלמדים ומעודדים את התלמידים לשתף ולדווח על כל מקרה של התנהגות חריגה בבית הספר (בין תלמיד לתלמיד או בין תלמיד למורה), ולשמחתי, כיום שוררים יחסי פתיחות ושיתוף בין התלמידים לצוות בית הספר. בית הספר מעסיק כיום פסיכולוגית ושתי יועצות חינוכיות, ולכל אורך השנה נערכות פגישות אישיות בין תלמידים למחנכים, מורים, רכזי מגמות, חונכים, צוות ייעוצי טיפולי ומנהל בית הספר, במטרה להביא לשיח אמיתי ופתוח, אשר במסגרתו ירגישו התלמידים  בנוח לשתף בכל סוג של קושי או מצוקה אותם הם חווים.

אני תקווה כי החשיפה תוביל להגשת תלונות רשמיות, מה שיאפשר לרשויות החקירה המוסמכות לחקור את הדברים ולנקוט הליכים באם יידרש. הנהלת בית הספר, צוותי ההוראה וועד ההורים ישתפו כמובן פעולה באופן מלא עם כל חקירה או בדיקה ככל שתהיינה כאלו.

ממשרד החינוך נמסר:

מדובר במנצח שהוא עובד בעלות ולא עובד המשרד. בעקבות תלונה שהגיעה לפני מספר שנים למנהל בית ספר לשעבר, שבו עבד, הוגשה תלונה במשטרה ובמקביל העובד סיים את עבודתו במוסד החינוכי. מאז עזיבתו העובד אינו מועסק בכל מוסד חינוכי.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, פרסם משרד החינוך נהלים בנוגע לשיבוץ עובדי הוראה:
1. אין לשבץ מועמד למילוי מקום, מבלי שקיבל על כך את אישור המשרד מבעוד מועד.
2.  המשרד ערך סנכרון בין המערכות, וחסם את מערכות השכר בפני מועמדים שאינם מאושרים להוראה.
3. המשרד עורך בדיקות תקופתיות של כל מאגר עובדי ההוראה, בתיאום עם משטרת ישראל.
4. משטרת ישראל מחויבת לעדכן מיידית את משרד החינוך בכל פתיחת חקירה נגד עובד הוראה.

ממשטרת ישראל נמסר כי לא אותרו פרטי המקרה כיוון שלא הוגשה תלונה בזמנו.

מהטכניון נמסר: המדובר במרצה מצטיין, המועסק בטכניון מאז שנת 2002, שהתקבל לעבודה על סמך המלצות. לא ידוע לנו על כל בעיה או אירוע שעלו במשך שנות העסקתו בטכניון. עם זאת, הטכניון אינו מקל ראש בנושא, ויפעל על פי הנהלים הקבועים בחוק במידה ויידרש לכך.

ממכללת וושניגטון נמסר כי המכללה לא קיבלה כל מידע בנוגע לנסיבות עזיבתו את תיכון תלמה ילין. באשר לשאלה האם קיים נוהל הבודק את עברם של מועמדים להוראה - לא קיים נוהל כזה.

מנחם נבנהויז בחר שלא להגיב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ