בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1926

השופטת שגדלה בחדר בלי מים וחשמל

הדסה בן עתו, ששלחה לכלא את הרצל אביטן ואשר ידלין והרשיעה את פלאטו שרון, נפטרה בשבוע שעבר, והותירה סיפור חיים עשיר ומרתק

13תגובות
מייצגת את ישראל במשלחת לעצרת האו"ם
מתוך הספר פנינים ורודות משנחאי

ב-1965, כשמונתה לחברת המשלחת הישראלית לעצרת האו"ם, היתה השופטת הדסה בן עתו חדורת גאווה לאומית. הדגל הכחול-לבן שהתנוסס בין דגלי המדינות והשלט "ישראל" שמאחוריו תפסה את מקומה, ריגשו אותה מאוד, כפי שהעידה.

ואולם ההתרגשות הפכה במהרה להתפכחות, נוכח מה שתיארה כ"מתקפות אנטישמיות בוטות באולמות המוסד הבינלאומי". בספרה "פנינים ורודות משנחאי", כתבה כי כאב לה לגלות את פניו האמיתיים של המוסד הבינלאומי, "שנוסד במסגרת הפקת הלקחים של העולם כולו מן השואה".

היא ראתה מקרוב איך בעצרת האו"ם מצטטים שקרים, הופכים עיוותים לעובדות, ומצטטים את "הפרוטוקולים של זקני ציון" (עליהם כתבה ספר). "נוכחתי לדעת, שהחיה הרעה לא מתה. היא רק  שינתה צורה. האנטישמיות הקלאסית הופיעה מעתה בלבוש חדש של אנטי ציונות", אמרה.
צפו - בן עתו בראיון ל"תולדות ישראל":

הדסה בן עתו / תולדות ישראל - דלג

שיא שלילי חוותה ב-1975, כחברה במשלחת לעצרת האו"ם בה הושוותה הציונות לגזענות. "רק מי שנכח אישית במניפולציות הפוליטיות ובדורסנות הדיפלומטית,  יכול להבין שלא מדובר כאן בהחלטה דקלרטיבית אלא ביצירת מנגנון פוליטי בעל חזון שטני לעתיד", כתבה.

בן עתו בגיל 13
מתוך ספרה, "פנינים ורודות משנחאי"

בן עתו נולדה ב-1926 בעיירת החייטים הפולנית בז'ז'ין לדרורה ודוד ליפמנוביץ, זוג חסידים אמידים. ב-1935 עלו לארץ. בתמונה שנשמרה באלבום המשפחתי נראית אמה לבושה היטב, "כמו מז'ורנל", כדבריה, על סיפון האונייה. "היא נראית כאילו נסעה לריוויירה, אבל בנמל יפו, כשהורידו אותנו מהאונייה, הערבים זרקו אותנו עם כל הבגדים היפים היישר לסירות הקטנות המלוכלכות", סיפרה בראיון לפרויקט התיעוד "תולדות ישראל".

"הגענו בלי שפה, בלי קשרים ובלי מקצוע", אמרה. אביה הפך לצבע ואמה מכרה מרגרינה מדלת לדלת. לצד רעב ללחם, קיבל את פניהם המרד הערבי הגדול. כמעט כל קרוביה שנותרו בפולין נרצחו בשואה. את מלחמת העולם השנייה הרגישה גם בארץ, כשמטוסים איטלקיים הפציצו את מפרץ חיפה ב-1941. "נכנסו למקלטים. אמא לא עמדה בזה והתמוטטה. ברחנו לירושלים", סיפרה. בשש השנים הבאות הם חיו, ארבע נפשות, בדירת חדר בלי מים וחשמל. "אמא שלי אמרה שעוני זה לא בושה כי אנחנו לא עניים מפני שאנחנו עצלנים", סיפרה.

בן עתו כחייל בצה"ל במלחמת העצמאות
מתוך ספרה, "פנינים ורודות משנחאי"

חרף העובדה כי לא היה להם כסף לשכר לימוד, למדה בן עתו בבית הספר "מעלה" לצד ילדי עשירים הדתיים מרחביה וטלביה. אמה פנתה למנהל בבקשה: "יש לי בת מאוד מוכשרת ופעם עוד תתגאה בכך שהיא היתה תלמידה שלך".

לאחר לימודי משפטים בבית הספר למשפט וכלכלה בתל אביב, קיבלה ב-1955 את רישיון עריכת הדין שלה. תחילה עבדה אצל סנגור פלילי. באחד הימים נפגשה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק אולשן, ומחתה על כך שהמערכת לא מתחשבת בצרכים של אמהות עובדות. בסוף הפגישה הוא הורה לדחות דיון בו הופיעה, כדי לאפשר לה להשתתף במסיבת פורים בגן של בתה. בזמנו, כך העידה, היתה זו החלטה חריגה.

בן עתו כעורכת דין צעירה
מתוך הספר פנינים ורודות משנחאי

ב-1960 מונתה לשופטת בית משפט השלום בתל אביב. באותה תקופה היו רק ארבע נשים שופטות בישראל. במשך 31 שנים עסקה בשפיטה. הקריירה שלה כללה את תפקיד סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ושופטת בפועל בבית המשפט העליון.

בין היתר, דנה בתיקים של בכירי העולם התחתון בהם משפחת אלפרון והרצל אביטן, אותו שלחה למאסר. בתגובה, התפוצץ מטען בקרבתה, אך לא גרם לה נזק. את פלאטו שרון הרשיעה בתביעה אזרחית שניהל נגדו בנק צרפתי. את אשר ידלין שלחה לכלא בפרשת השחיתות. "עד אז לא נהגו לתת עונשים כאלה בעבירות צווארון לבן", אמרה.  

אליהו הרשקוביץ

"שופט לא מקבל עצות על איך לשפוט. סומכים על שיקול הדעת שלך – וזו מעמסה מאוד כבדה", אמרה. "כששלחתי צעיר, בפעם הראשונה, לבית סוהר, חלמתי בלילה על הדלתות שנטרקות אחריו ועל מה שקורה במשפחה שלו. זו אחריות מאוד גדולה", הוסיפה.

לצד עבודתה כשופטת מילאה גם תפקידים ציבוריים כמו חברה במשלחת לעצרת האו"ם, ראש הוועדה לבדיקת בעיית הזנות בישראל, נציגת ישראל בוועידת אונסקו ונשיאת הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים. בפעילותה התרכזה במאבק באנטישמיות. מבעלה, גרשון בן עתו, התגרשה לימים. היא הותירה בת ונכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו