שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אריה ליבנת
אריה ליבנת
נבחרת העתודה אחרי הניצחון על ספרד
נבחרת העתודה אחרי הניצחון על ספרד ברבע הגמר. ההצלחה שלה מרוממת את רוחם של חובבי הספורט בארץצילום: פיבא
אריה ליבנת
אריה ליבנת

בדצמבר 2016, נבחרת ישראל ספגה חמישה הפסדים בשישה משחקים באליפות אירופה עד גיל 18 בכדורסל וירדה לדרג ב'. שנה ותשעה חודשים אחרי, אותו שנתון הוביל השבוע את ישראל בסערה לעבר חצי גמר אליפות עד גיל 20. הדיכוטומיה הזו ממחישה את הפער ההישגי העצום - וההיסטורי - שבין נבחרות העתודה לנבחרות שמתחתיה - נוער וקאדטים, וגם לזו שאחריה, הנבחרת הבוגרת.

לעיתים נדמה שהמסגרת החדשה שפיב"א הקימה בשנת 1992 - אליפות אירופה לנבחרות צעירות (ההגבלה הראשונה היתה עד 22, כעבור שמונה שנים הורדה ל-20) נועדה בעצם עבור ישראל. ב-26 השנים האחרונות נבחרות העתודה השונות הגיעו לשלושה גמרים ושלושה חצאי גמר (הנוכחי ישוחק מחר). נבחרות הנוער לא עברו את רבע הגמר מאז 1972; הקאדטים זכו במדליית ארד אחת; הבוגרת הגיעה פעם אחת במהלך התקופה המדוברת לרבע הגמר.

ישראל - ספרד ברבע הגמר, השבוע

"השחקנים שלנו מגיעים לגילאים 18 עד 20 בוגרים ובשלים בהרבה קטגוריות, הם מגיעים לרמה טכנית וטקטית גבוהה. אתה ממש רואה ששחקנים עשו עבודה ברמה הפיזית והם מתמודדים מול היריבים בלי שום בעיה. בכלל, המפתח להצלחה של נבחרות ישראל זו ההתמודדות ברמה הפיזית, זה היה תחום ההצטיינות של הנבחרות של 2000 ו-2004", אומר אריק שיבק שהוביל את ישראל למדליית הכסף השנייה ושימש בהמשך כראש האגף המקצועי באיגוד הכדורסל. "זה כמובן שלא אומר שהכל ורוד, יש הרבה מאוד מה לשפר בגילאים הצעירים, עובדה שבקאדטים ובנוער אנחנו רק בסדר", הוא מוסיף מיד.

אחד ההסברים לחולשה של הקאדטים וגם של הנוער הוא הקושי לזהות את הכישרונות בגיל צעיר, וגם העובדה ששחקנים רבים מתפתחים בגיל מאוחר. ליאור אליהו התגלה בנבחרת העתודה. אם שון דאוסון היה שחקן משמעותי בגיל נוער וקאדטים, השנתונים שלו אולי לא היו יורדים לדרג ב'. "יותר מ-50% מנבחרות הקאדטים לא הופכים לשחקנים", אומר רובי בלינקו, שאימן לפני כעשור את נבחרת הקאדטים.

בשנים האחרונות האיגוד עובד יותר מתמיד על איתור כישרונות בגילאים נמוכים. הוא גם הקים נבחרות לגילאי 14 ו-15 ופתח מרכזי איתור לגילאי 13. "המטרה שלנו היא שבכל גיל תהיה נבחרת. אנחנו גם בודקים איך אפשר להשתתף באליפויות העולם בגילאים 15 ו-17", אומר יו"ר האיגוד עמירם הלוי.

על הקפיצה שעשו שחקני נבחרת העתודה המצליחה הנוכחית אפשר ללמוד דרך העובדה שהיא כוללת רק חמישה שחקנים בלבד - ילידי 1998 - שהיו בנבחרת הנוער הכושלת ב-2016: יובל זוסמן, מירון רוינה, גיל בני, מייקל בריסקר ומיכאל מושקוביץ. את מקומם של השבעה האחרים תופסים כעת בעיקר שחקנים משנתונים צעירים יותר. "לנו יש בעיה של עומק לעומת מדינות מובילות באירופה, אין לנו עשרות שחקנים, אבל חיבור של שני שנתונים יוצר נבחרות עתודה טובות", אומר יורם חרוש, שזכה במדליית הכסף הראשונה ושימש שנים רבות כאחראי מקצועי על הנבחרות הצעירות.

בנבחרת הנוכחית יש חיבור של יותר משני שנתונים. המנהל המקצועי של איגוד הכדורסל, פיני גרשון, הפך את דני אבדיה בגיל 17 שנה, ששה חודשים ו-11 ימים לצעיר בהיסטוריה של נבחרות העתודה בישראל. השיאן הקודם היה אלון שטיין, ששיתף פעולה בקיץ 1995 עם חבר'ה שמבוגרים ממנו בארבע שנים, בנבחרת העתודה של אותו גרשון. גם מאמנים ומנהלים מקצועיים קודמים לקחו צעירים מוכשרים כמו יותם הלפרין, רביב לימונד, עמרי כספי ועודד קטש לנבחרות שגדולות מגילם. רובם גם שיחקו בקיץ אחד בשתי נבחרות - וגם אבדיה אמור לשחק כבר בסוף השבוע הבא עם נבחרת הנוער, שרוצה לחזור לדרג א'. לא ברור אם המהלכים הללו נועדו לקדם את אותם שחקנים או להשתמש בהם כדי להגיע להישגים.

דני אבדיה
דני אבדיה מול הספרדים, השבוע. השחקן הצעיר בהיסטוריה של נבחרות העתודה בישראלצילום: פיב"א

"היו שנים שבאיגוד היתה הוראה חד-משמעית ששחקן לא ישחק בשתי נבחרות. כשרצית לצרף שחקן בשנתון צעיר לנבחרת שלך, היית צריך להיאבק למען זה. זה היה תקף עבור איגור קולשוב ורפי מנקו בתקופה שחרוש קבע, וגם אריק שיבק נדרש לסוגיה במחזורים של תמיר בלאט, רועי הובר ונתנאל ארצי", נזכר בלינקו, שמצדד בהחלטה שקיבל גרשון לגבי צירוף צעירים. "אני אוהב את העבודה של פיני, רואים פה חשיבה. אתה לוקח לנבחרת 3-2 צעירים שיהיו הבסיס למחזור הבא, וכך אתה מבטיח שלא תהיה נפילה". על ההחלטה לגבי אבדיה, לעומת זאת, הוא חלוק בדעתו. "אני מניח שאף אחד לא חשב שהוא יהיה שחקן מוביל בעתודה, חשבו שהוא יקבל איזה 10 דקות ויצבור ניסיון. זה יגרום לפיני לשבור את הראש. מצד אחד, הוא הצהיר שאבדיה ישחק גם בנוער, מצד שני, הטורניר הזה זו כבר לא הרמה שלו. אני כמנהל מקצועי בנתניה אם אני מקדם שחקן לקבוצת הנוער, אני מוותר עליו בנערים גם כשאני שולל ממנה הישג. הבעיה שלאיגוד חשוב שהנוער יחזור לדרג א'".

וזה כנראה חלק גדול מהסיפור. בעוד באירופה מנסים לקדם צעירים, בישראל מייחסים חשיבות רבה לדרגים ובכלל מחפשים הישגים. כך, למשל, בטורנירי הקאדטים והנוער השחקנים שלנו מתמודדים נגד מיטב שחקני היבשת. בגיל העתודה, לעומת זאת, הרבה נבחרות מוותרות על שחקנים מובילים. אצלנו בכל ההיסטוריה זה קרה רק לשחקן אחד - עמרי כספי בקיץ 2008, שהלך לנבחרת הבוגרת והשאיר את גל מקל לבדו במאבק ההישרדות בדרג א'. "במדינות אחרות, שחקנים בגיל עתודה מתחילים להתכונן לדראפט או ליורוליג. יש מועדונים שלא משחררים שחקנים בגלל בעיה של ביטוחים וכך בכל טורניר אנחנו לא מתמודדים נגד כל הצעירים הכי מוכשרים ביבשת", מודה חרוש.

גם בחירת המאמנים מעידה על החשיבות שיש בישראל לתוצאות. בעוד האיגוד הישראל מינה במהלך השנים לנבחרות העתודה את מיטב המאמנים - אריאל בית הלחמי, עודד קטש, דן שמיר, שרון דרוקר, דני פרנקו, יעקב ג'ינו, שיבק, חרוש ואם נלך ממש אחורה אז גם גרשון, אפי בירנבוים ומולי קצורין - ברוב המדינות באירופה מעסיקים מאמנים קבועים בנבחרות הצעירות, כאלו שלאו דווקא מאמנים בליגה הראשונה. לדוגמה, את צרפת, יריבת ישראל בחצי הגמר, מדריך ז'אן איימה טופה מאז 2009. "יש יתרון מסוים אם עומד על הקווים מאמן בליגה הראשונה לעומת מאמן של גילאים צעירים", אומר קצורין, שהוביל את נבחרת העתודה לחצי הגמר והועסק בתקופות שונות בתפקידים מקצועיים באיגוד. ההבדל הזה בא לידי ביטוי גם בשיטת המשחק: הכדורסל הטקטי והחכם של נבחרות העתודה לדורותיהן מאפיל על יתרונות פיזיים ומקצועיים של היריבות. המחמאה הכי גדולה שבית הלחמי קיבל השבוע זה שנבחרת העתודה משחקת את הכדורסל של גלבוע/גליל.

אריאל בית הלחמי עם חניכיו, השבוע
אריאל בית הלחמי עם חניכיו, השבוע. האיגוד הישראל מינה במהלך השנים לנבחרות העתודה את מיטב המאמניםצילום: פיב"א

ההצלחה של נבחרת העתודה מרוממת את רוחם של חובבי הספורט בארץ. מסתבר שגם לנו יש במה להתגאות. מצד שני, כולם יודעים שמי באמת חשובה זו הנבחרת הלאומית. ועדיין אנשי המקצוע בארץ סבורים שמאחר ויש קשר בין הנבחרות הצעירות לבוגרת, ההצלחות של הצעירות הן בפירוש מטרה בפני עצמה.

"בניגוד להרבה דברים שאני שומע בישיבות, זה אכן חשוב להיות בדרג א', וחשוב להתחרות ברמות הגבוהות, ובטח חשוב להצליח", קובע שיבק בפסקנות. "בניית שחקנים והצלחה הולכת ביחד. בשנתונים בהם יש 4-3 שחקנים ברמה גבוהה, זה יבוא לידי ביטוי גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית. חשוב שכבר בגילאים הצעירים, השחקנים יתחרו בדרג הגבוה. הבור שנוצר בין השנים 2008 ל-2012 משפיע על הנבחרת הבוגרת. אנחנו מקווים שהדורות שגדלו בשנים האחרונות, שהתחילו מהרגע שחזרנו עם העתודה לדרג א', יחפה על השנים הפחות טובות, והפער הזה יבוא לידי ביטוי גם בנבחרת הבוגרת".

קצורין שם דגש על ההבדל בצעירים בין הנבחרות לאגודות. "זה נכון שצריך לגדל שחקנים, אבל להפגין רמה בעתודה זה חלק מההתפתחות של שחקן. ההישגיות היא פונקציה של יכולת. הנבחרת זה זמן קצר בקיץ, מזה לא נהיים שחקנים, זה עוד שלב בהתפתחות, צבירת ניסיון בינלאומי, חשיפה למדינות אחרות. מי שחושב שתמיר בלאט נהיה שחקן בגלל העתודה, לא יודע איזו עבודה הוא עשה כל השנים. מירון רוינה לא למד את הכדורסל אצל אריאל בית הלחמי אלא בגליל עליון. מאמן מנוסה כמו בית הלחמי, בזמן הקצר שהוא נמצא עם השחקנים הוא נותן להם טיפים, מלמד אותם גישות שונות - אבל את היסודות והלבנים עושים במהלך השנה בקבוצות".

מולי קצורין עם יורם חרוש
מולי קצורין עם יורם חרוש. "את היסודות מקנים במהלך השנה בקבוצות"צילום: ðéø ÷éãø

חרוש מזכיר גם את חשיבות האלמנט המוראלי. "המקום זה לא חזות הכל, הפרמטר של כל נבחרת הוא כמה שחקנים יגיעו לנבחרת וכמה יגיעו לליגת העל, זו המדליה האמיתית. הנבחרת של 2000 שמה את חותמה על הכדורסל הישראלי יותר מכל אחת. אני רוצה להאמין שמהנבחרת הנוכחית וזו משנה שעברה ייצאו מספר שחקנים לא מבוטל לליגת העל. יחד עם זאת, כל הישג של נבחרת העתודה עושה טוב לכדורסל הישראלי. הוא לכשעצמו גורם לעוד ילדים לרצות לשחק כדורסל".

אם יש משהו שמעיב על ההצלחה זו ההבנה שלפחות בטווח הקרוב, הכדורסל הישראלי לא יקטוף את הפירות. אם בעונת 2001/02 חרוש ביסס את הפועל ירושלים הגדולה על שחקני נבחרת העתודה, כיום אף קבוצה בליגת העל לא מוכנה שהצעירים המוכשרים יתגלחו על חשבונה. בטח אחרי שמכבי חיפה, שלקחה בקיץ שעבר שלושה מכוכבי מדליית הכסף - רועי הובר, דניאל קופרברג ונתנאל ארצי - ירדה ליגה. מהנבחרת ההיא, היחידי שבלט בעונה האחרונה בליגת העל הוא בלאט. מהנבחרת הנוכחית רק זוסמן, אבדיה וכנראה בריסקר צפויים לשחק בעונה הקרובה בליגת העל. היתר לא המתינו לאליפות אירופה וכבר הבטיחו את דקות המשחק שלהם בקבוצות הליגה הלאומית.

"מאותה נבחרת ספרדית שהבסנו, ייצאו כמה שחקני יורוליג. אצלנו מאמני הליגה השמרנים מפחדים לתת לחבר'ה שלנו לשחק. הם מעדיפים להחתים מתאזרחים בגלל השם שלהם, בגלל האנגלית ולפעמים בגלל צבע העור. ככה הצעירים שלנו נדחקים. אם אבדיה יילך לקרואטיה או לסלובניה הוא ישחק 36 דקות פעמיים בשבוע. אבדיה יהיה שחקן, השאלה מה עם האחרים", אומר חרוש.

מייקל בריסקר
מייקל בריסקר, השבוע. הוא כנראה ישחק בליגת העל השנהצילום: פיב"א

שיבק מזכיר שבעיית שילוב צעירים קיימת ברוב המדינות המערביות. "המעבר מגילאים 20-18 לבוגרים זו המדרגה הגבוהה והקשה ביותר לא רק בישראל, אלא בעולם כולו ובאירופה בפרט. זו בעיה כלל אירופאית בגלל האמריקניזציה. צריך לעשות בארץ צוות חשיבה של מומחים איך לעזור לשחקנים לעלות במדרגה החשובה ביותר. לשחקנים כמו בלאט, זוסמן או כמו יותם הלפרין ודורון שפר בזמנו אין בעיה. השאלה היא איך מביאים את השחקן השישי-שביעי-שמיני יותר מהר לליגה הראשונה ואם בכלל".

"מה שחסרה מאד בארץ זו ליגה לגילאים 23-22. אני ב-2012 הוצאתי מסמך וחוברת על הקמת ליגת מילואים, לקחתי את הפורמט של בלגיה. כבר היתה הסכמה של מנהלת הליגה ותמיכה של הטוטו, אבל זה נפל על זה שטענו שאין מספיק שחקנים לרוץ איתם ואין מספיק כסף, כל הזמן חיפשו מה לא. אני חושב שצריך להקים ליגת מילואים שתשוחק לפני הליגה הרגילה. אם יש משחק בין מכבי ת"א למכבי ראשל"צ ב-20:30, אז בשעה 18:00 יתמודדו קבוצות המילואים שלהן. הן יכללו עשרה שחקנים, שניים מהם השחקן ה-11 וה-12 של הבוגרים שאחרי המשחק יתקלחו ויתלבשו בבוגרים, עוד שלושה-ארבעה שהלכו לצבא והיתר שחקני נוער".

דיה לצרה בשעתה. כרגע נותר לנו בעיקר לשמוח שלפחות ברמת העתודה חזרנו לשנים הגדולות. "כל הזמן אמרו שהכדורסל הישראלי נסגר. חבר'ה, אתם לא מבינים מה אתם מדברים. יש עכשיו את החומר אולי הכי טוב שהיה אי פעם. יש לנו גבוהים שלא חלמנו עליהם בעבר, לא רק בעתודה, גם בנוער ובקאדטים. יותם חנוכי ודני אבדיה בשני מחזורים, גלעד לוי, 2.11 מ'. איזה גובה ואיזה עומק", אומר חרוש. קצורין מתענג על עוד הישג של מי שהוא עדיין ענף הספורט הקבוצתי הישראלי מספר 1. "אם תבחן את האוכלוסייה בארץ, תבין שהמבחר כל כך קטן. מכיוון שאין פה תרבות ספורט ואין מספיק שיעורי חינוך גופני ברמה גבוהה, צריך להבין שמה שהכדורסל עושה - לא רק הנבחרת הזו, אלא גם הבוגרת שעולה לכל אליפות אירופה - זה נס ספורטיבי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ