המדינה תשקיע מיליונים במרכז מורשת לעולי תימן בלב שכונת סילוואן במזרח ירושלים

המרכז צפוי לקום בבית כנסת עתיק ב"כפר התימנים" - מבנה שאליו נכנסו מתנחלים לפני כשלוש שנים. את המהלך מובילים משרדיהם של השרים זאב אלקין ומירי רגב

חיים לוינסון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מבנה בית הכנסת בסילוואן, היוםצילום: אמיל סלמן
חיים לוינסון

המדינה תשקיע 4.5 מיליון שקל בהקמת מרכז מורשת לעולי תימן בלב שכונת סילוואן במזרח ירושלים. את הקמת המרכז מובילים משרדיהם של השר לענייני ירושלים והמורשת זאב אלקין ושרת התרבות מירי רגב, וטקס השקתו ייתקיים בשכונה ביום רביעי תחת אבטחה כבדה. בשנים האחרונות פועלות עמותות שונות לייהד את סילוואן, בין היתר על ידי רכישת בתים ותוך שימוש באמצעיים משפטיים, לא פעם בסיוע המדינה.

הזמנה לאירוע השקת המרכז

המרכז צפוי לקום בבית כנסת עתיק הסמוך להתנחלות בית יהונתן ב"כפר התימנים" - שכונה שהוקמה בסילוואן על ידי עולי תימן בסוף המאה ה-19 וננטשה לפני הקמת המדינה בעקבות אירועי תרפ"ט (1929) והמרד הערבי (1936). בשנת 2015 סולקו מהמבנה משפחות ערביות לאחר הליך משפטי, שבסיומו נקבע כי הן פלשו לנכס ששייך להקדש תימני מלפני עשרות שנים. 

על פי התכנון, המדינה תשקיע מיליוני שקלים כדי להפוך את המקום למרכז מורשת של "עליית התמר", עליית יהודי תימן לישראל ב-1881. המשרד לענייני ירושלים ישקיע במקום שלושה מיליון שקלים ומשרד התרבות והספורט ישקיע מיליון שקלים וחצי. 

מתנחלים נכנסו למבנה במאי 2015 לאחר מאבק משפטי ארוך של עמותת עטרת כהנים. המשפחה הערבית שהתגוררה בו, משפחת אבו נאב, סולקה ממנו. בשכונה נשמעו אז טענות שהתושבים הפלסטינים פינו מרצון את הבית תמורת תשלום. באוגוסט 2017 נערך טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת שהוקם במקום, אוהל שלמה. בין היתר השתתפו בטקס שר החקלאות אורי אריאל, ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) וחברי מועצת העיר אריה קינג ודב קלמנוביץ. את האירוע יזמה עטרת כהנים.

שכונת סילוואן הפכה לאחד מסמלי המאבק של הפלסטינים במזרח ירושלים. בדצמבר 2017, יותר ממאה מתושבי השכונה עתרו לבית המשפט העליון בניסיון למנוע מעמותת עטרת כהנים לפנותם מבתיהם. עתירתם תוקפת את האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שהעביר לפני 16 שנים חלקה של כחמישה דונמים, עליה חיים בצפיפות מאות פלסטינים, לשליטת אנשי העמותה מבלי ליידע את התושבים הפלסטינים.

לקראת טקס הכנסת ספר התורה לבית הכנסת, ב-2017צילום: אוליבייה פיטוסי

בשנים האחרונות מנהלת עטרת כהנים מאבק משפטי לפינוי המשפחות, ובשנתיים האחרונות הוגשו עשרות תביעות פינוי לבית משפט השלום בירושלים. בתי המשפט השלום והמחוזי אישרו שוב ושוב את הזכויות של אנשי העמותה על הקרקע, בלי לבחון את ההחלטה המקורית של האפוטרופוס. עורכי הדין המייצגים את המשפחות טענו כי ההחלטה המקורית של האפוטרופוס היתה שגויה ומנוגדת לחוק ויש לבטלה.

עטרת כהנים הפכה מחזיקת הקרקע בלב סילוואן הודות לעובדה שבאזור התקיימה בסוף המאה ה-19 קהילה קטנה של עולים יהודים מתימן. פרנסי היישוב היהודי בירושלים הקימו את ההקדש כדי להבטיח את זכויותיהם של העולים התימנים במקום. ההקדש הוקם בבית הדין השרעי-העותמני בשנת 1899. על פי שטר ההקדש, שלושה אנשים מונו - שני הרבנים הראשיים של ירושלים ו"מנהל בית הספר למלאכה אליאנס".

בשנת 2001, 102 שנים אחרי הקמת ההקדש, פנו אנשי עטרת כהנים לבית המשפט המחוזי בירושלים והציגו מסמכים ולפיהם מנהלי ההקדש - בהם שני הרבנים הראשיים לירושלים, שהיו אז בערוב ימיהם ומתו פחות משנתיים לאחר מכן - לא יכולים ולא מעוניינים למלא את תפקידם בהקדש. בנוסף, אנשי העמותה הציגו מסמך ממשרד החינוך ולפיו בית הספר אליאנס לא קיים עוד. הם הציעו את שירותם וביקשו להתמנות לנאמני ההקדש - תוך שהם מציינים שמטרתם הינה לפעול להחזרת קרקעות ההקדש ליהודים ולפנות את הפולשים.

האפוטרופוס הכללי ורשם ההקדשות תמכו בבקשה, וכך, בהחלטה טכנית קצרה, מינה השופט יעקב צמח מבית המשפט המחוזי שלושה מאנשי עטרת כהנים לנאמני ההקדש ולבעלים בפועל של חלקת קרקע עליה חיים מאות פלסטינים, שלא היו כלל צד להליך.

זמן קצר אחר כך העביר האפוטרופוס הכללי את הקרקע לרשותם של אנשי העמותה, והם החלו בתהליך משפטי ארוך לפינוי המשפחות הפלסטיניות. כמה משפחות כבר פונו, חלקן בכוח וחלקן בהסכמה תמורת פיצויים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ