נתניהו המריא למפגש עם מנהיגי המדינות הבלטיות בליטא

ראש הממשלה פועל לאתגר את הקונצנזוס באיחוד האירופי בנוגע לסוגיה הפלסטינית והאיראנית ולעודד העברת שגרירויות לירושלים. יחסי ישראל עם ליטא ולטביה מתחממים בשנים האחרונות

נעה לנדאו
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נתניהו ורעייתו שרה לפני המראתם, היוםצילום: עמוס בן גרשום / לע"
נעה לנדאו

ראש הממשלה בנימין נתניהו המריא הבוקר (חמישי) לביקור של שלושה ימים בליטא, במהלכו ייפגש עם מנהיגי המדינות הבלטיות. זהו מפגש ראשון מסוג זה ומטרתו להדק את יחסיה של ישראל עם שלוש החברות באיחוד האירופי: ליטא, לטביה ואסטוניה. 

לפני ההמראה אמר נתניהו כי "זו הפעם הראשונה שראש ממשלת ישראל מבקר בליטא ומוזמן לפסגה הזו". לדבריו, ישראל מעוניינת להדק את הקשרים הכלכליים והמדיניים עם המדינות. "אני גם מעוניין לאזן את היחס הלא תמיד ידידותי של האיחוד האירופי אל מול מדינת ישראל, על מנת שנשיג יחס הוגן יותר ואמיתי יותר", הוסיף ראש הממשלה. 

נתניהו ייפגש בווילנה עם ראש ממשלת ליטא סאוליוס סקוורניאליס, נשיאת ליטא דליה גריבאוסקאיטה, ראש ממשלת לטביה מאריס קוצ'ינסקיס וראש ממשלת אסטוניה יורי רטס. בנוסף, נתניהו צפוי לבקר בבית כנסת בעיר וכן באנדרטה לזכר טבח היהודים בפונאר בתקופת השואה.

הביקור נערך גם במסגרת ניסיונותיו של נתניהו בשנים האחרונות לאתגר את הקונצנזוס באיחוד האירופי בנוגע לסוגיה הפלסטינית והאיראנית ולצבור תמיכה למהלכים שמקדמת ממשלתו באיחוד ובאו"ם, כמו עידוד העברת השגרירויות הזרות לירושלים. זאת בדומה לחיזוריו אחרי פורום מדינות מרכז אירופה (פורום וישגרד). בשנים האחרונות שמה ישראל דגש מיוחד על השתתפות בפורומים תת־אזוריים מעין אלה ומקיימת מגעים דומים למפגש עם מנהיגי מדינות הבלקן בקרואטיה.

יחסי ישראל עם ליטא ולטביה מתחממים בשנים האחרונות. אסטוניה נחשבת מרוחקת יותר בתפיסותיה ונוטה לעמדה ניטרלית ביחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני. בייחוד בעת כהונתה בנשיאות התורנית של האיחוד.

ליטא מנגד עמדה מאחורי ההזמנה של נתניהו לביקור במטה האיחוד האירופי בבריסל בחודש דצמבר האחרון. שר החוץ של ליטא הוא שארגן את הביקור, במסגרת ארוחת בוקר בלתי רשמית עם שרי החוץ האירופיים, טרם ישיבתם החודשית. המהלך נחשב אז כמחטף המנוגד לפרוטוקול ועורר זעם בלשכת שרת החוץ של הארגון פדריקה מוגריני.

בניגוד למדינות הגדולות באירופה, בשלוש המדינות הבלטיות סובלים מהגירה שלילית אל מדינות אחרות באיחוד ולכן קיימת בהן בריחת מוחות ואנשי מקצוע, סוגיה באמצעותה מבקשת ישראל להדק את הקשרים. בנוסף, ההיסטוריה הסבוכה של המדינות הבלטיות עם רוסיה הביאה עמה תפיסות לאומניות־מקומיות, ומאז הפלישה הרוסית לחצי האי קרים גם דאגה רבה במישור הביטחוני.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ