שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שירים

הוּא טָעָה. לֹא אֶת הַשִּׁירִים הַפְּשׁוּטִים הֵם רוֹצִים

שירים מאת ריטה קוגן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

משהו גדול, ילד

וְאִם תִּפְגֹּשׁ מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְקַל, יֶלֶד

מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וּבִלְתִּי נִרְאֶה שֶׁלֹּא תֵּדַע מַהוּ וּמָה שְׁמוֹ

קְרָא לוֹ שָׂמִים, יֶלֶד

קְרָא לוֹ שָׂמִים

וְאִם תִּפְגֹּשׁ מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְנֻקְשֶׁה, יֶלֶד

מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְקָשׁוּי שֶׁלֹּא תֵּדַע מַהוּ וּמָה שְׁמוֹ

קְרָא לוֹ אֲדָמָה, יֶלֶד

קְרָא לוֹ אֲדָמָה

וְאִם תִּפְגֹּשׁ מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְעוֹטֵף, יֶלֶד

מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְזוֹלֵג שֶׁלֹּא תֵּדַע מַהוּ וּמָה שְׁמוֹ

קְרָא לוֹ אוֹקְיָנוֹס, יֶלֶד

קָרָא לוֹ אוֹקְיָנוֹס

קְרָא, יֶלֶד, קְרָא

לְסָבָתְךָ הַיָּם

לְאִמְּךָ הָאֲוִיר

לְאָבִיךָ הַקַּרְקַע

כְּשֶׁעָזַב, הִשְׁמִיט

אֶת הַקַּרְקַע מִתַּחַת לְרַגְלֶיךָ.

מֵאָז אַתָּה פּוֹסֵחַ

בֵּין אִמָּא לַסַּבְתָא,

רֶגֶל אַחַת בַּמַּיִם

רֶגֶל אַחַת בָּאֲוִיר

שירת הסדנאות המתוקה

הוּא טָעָה.

לֹא אֶת הַשִּׁירִים הַפְּשׁוּטִים הֵם רוֹצִים,

הֵם רוֹצִים אֶת הַנְּהִירִים.

בְּלָשׁוֹן שְׁחוּקָה שֶׁל מַטְבְּעוֹת,

בְּנַהֲרוֹת בְּדִידוּת,

בְּכָתְלֵי יְרוּשָׁלַיִם.

לֹא בִּבְדִידִים נִגָּרִים,

לֹא בְּקָתְלֵי חֲזִיר,

לֹא בְּלָשׁוֹן רוֹקֶקֶת מִבַּעַד לְרֶוַח בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַקִּדְמִיּוֹת.

(רַק בַּשּׁוֹרְקוֹת רוֹקֶקֶת.

בַּיֶּתֶר הָרֹק נִשְׁמַר לְסִכּוּךְ הַגָּרוֹן)

כֻּלָּם רוֹצִים, הוּא שָׁר, כֻּלָּם רוֹצִים,

וְלִי יֵשׁ הֶתְקֵף חֲרָדָה בַּחַנְיוֹן שֶׁל הָרַכֶּבֶת.

יוֹשֵׁב בָּאוֹטוֹ וּמְנַסֶּה לִנְשֹׁם.

הָרַכָּבוֹת מַגִּיעוֹת וְעוֹזְבוֹת בָּזוֹ אַחֵר זוֹ.

אֲנִי לְתֵל אָבִיב לֹא אַגִּיעַ הַיּוֹם.

הוּא טוֹעֶה וְשָׁר בָּרַדְיוֹ

בַּפִּיּוֹת הַשְּׁחֹרִים שֶׁל הָרַמְקוֹלִים,

בָּרֶכֶב הַשָּׁחֹר,

בַּחַנְיוֹן הֶחָשׁוּךְ

שֶׁל תַּחֲנַת חוֹף הַכַּרְמֶל.

אֵינֶנִּי נָהִיר, אֲנִי נֹעַר לְעֵבֶר הַפִּיּוֹת הַשְּׁחֹרִים,

אֵינֶנִּי נָהִיר.

אֵינֶנִּי שַׂר, הוּא עוֹנָה לִי, אֵינֶנִּי שָׁר אֶת

הַשִּׁירָה הַנְּהִירָה

אֶת שִׁירַת הַנְּעִירָה,

אֶת שִׁירַת הַסַּדְנָאוֹת הַמְּתוּקָה.

ויטה רוצה

וִיטָה רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה עָלֶיהָ עֵרֶךְ בְּוִיקִיפֵּדִיה

וְתַחַת הַסְּעִיף חַיִּים אִישִׁיִּים

תּוֹפִיעַ רְשִׁימָה שֶׁל 137 גְּבָרִים

שֶׁאִתָּם שָׁכְבָה,

אוֹ הִתְמַזְמְזָה,

אוֹ הִתְאַהֲבָה עַד כְּלוֹת (וְלֹא הָיָה כְּלוּם),

אוֹ אָנְסוּ אוֹתָהּ.

לְיַד כָּל שֵׁם יוֹפִיעַ מִקְרָא

אוֹ סִמּוּן בְּצֶבַע,

צְהֹב שִׁכְבָה,

יָרֹק הִתְמַזְמְזָה,

סָגֹל הִתְאַהֲבָה עַד כְּלוֹת,

וְרֹד פוּקְסְיָה אָנְסוּ אוֹתָהּ.

לְיַד חֵלֶק מֵהַשֵּׁמוֹת,

עֶשְׂרִים הָרִאשׁוֹנִים,

הִיא תּוֹסִיף תֵּאוּר לַעֲגָנִי קָצָר

שֶׁשָּׁמְרָה בַּמַּחְבֶּרֶת מִגִּיל עֶשְׂרִים,

פַּעַם לָעֲגָה לָהֶם,

פַּעַם לְעַצְמָהּ.

אָז עוֹד חָשְׁבָה אֶת עַצְמָהּ לְמִזְדַּיֶּנֶת מְיֻחֶדֶת,

הַמִּזְדַּיֶּנֶת הַיְּחִידָה בְּחֵיפָה.

הִסְתּוֹבְבָה עֲטוּיַת שִׁרְיוֹן אָדָם עֶלְיוֹן

בַּטַּיֶּלֶת שֶׁל חוֹף דַּדּוֹ

וְסָפְרָה עַל הָאֶצְבָּעוֹת עִם כַּמָּה

וְהִזְדַּעַזְעָה,

וְנִמְלְאָה מְתִיקוּת,

וְהַיָּם הָיָה צָהֹב,

וְהַיּוֹם הָיָה יָרֹק,

וְהַיָּם הָיָה סָגֹל,

וְהַיָּם הָיָה וְרֹד פוּקְסְיָה

כְּשֶׁשָּׁקְעָה עָלֶיהָ הַשֶּׁמֶשׁ,

וַעֲקֵבֶיהָ הַגְּבוֹהִים

שָׁקְעוּ בַּחוֹל.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ