הסרט התיעודי "טהורה לעד" של מאיה זינשטיין זכה באמי - קולנוע - הארץ

הסרט התיעודי "טהורה לעד" של מאיה זינשטיין זכה באמי

סרטה של זינשטיין, שבמרכזו ארגון האוהדים של בית"ר ירושלים "לה פמיליה", זכה בקטגוריית סרטי תעודה העוסקים בפוליטיקה ובממשל

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
"טהורה לעד"
"טהורה לעד"צילום: אי-פי / יס דוקו

הסרט התיעודי "טהורה לעד" של מאיה זינשטיין זכה הלילה (שלישי) בפרס אמי בקטגוריית סרטי תעודה העוסקים בפוליטיקה וממשל. הוא היה היה הסרט היחיד בקטגוריה שאינו אמריקאי.

הסרט עוקב אחר קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, שמעולם לא החתימה שחקן ערבי בשורותיה, בתחילת עונת הכדורגל 2012/2013. הקבוצה טיפסה לצמרת ליגת העל, אלא שאז הודיע מי שהיה בעלי הקבוצה באותם ימים, האוליגרך הרוסי־ישראלי ארקדי גאידמק, על צירופם של שני שחקנים מוסלמים מצ'צ'ניה. בואם הצית קמפיין גזעני בקרב האוהדים המשתייכים לארגון "לה פמיליה", שכלל קריאות גזעניות ופעולות אלימות שהגיעו עד כדי החרמת הקבוצה. קמפיין שהביא בסופו של דבר להתרסקותה של הקבוצה, על המגרש ומחוץ לו.

ההכרזה על הזכייה

זינשטיין החלה לתעד את בית"ר ואוהדיה בתחילה בשביל התוכנית "עובדה". רק מאוחר יותר הפכה את החומרים לסרט קולנוע תיעודי. "טהורה לעד" הוקרן בבכורה בפסטיבל ירושלים לפני שנתיים וזכה שם בשלושה פרסים, בהם פרסי הבימוי והעריכה. לאחר מכן הוקרן הסרט בעשרות פסטיבלי קולנוע בעולם, בהם פסטיבלים יוקרתיים כמו IDFA ההולנדי ופסטיבל טורונטו. הסרט, שהופק בשביל "יס דוקו", נרכש לשידור בשנה שעברה בידי נטפליקס.

זינשטיין, שבזמן העבודה על הסרט ספגה איומים על חייה, קיבלה את ההודעה על הזכייה בפרס בציריך, שם היא משמשת כשופטת בפסטיבל סרטים.

מאיה זינשטיין על סצינה מתוך "טהורה לעד"

"המסע המשוגע של הסרט הזה התחיל מכלום, ממני ומהצלם שלי ישראל פרידמן רצים לבד, בלי תקציב, אחרי ביתר ירושלים, הגיע עד לפרס הזה ועדיין נמשך, אני עדיין מוזמנת להקרין אותו בבתי ספר במדינות שונות", אמרה היום זינשטיין ל"הארץ". "אבל הדבר הכי גדול שהסרט עשה מבחינתי זה השינוי שהוא הצליח להביא בשטח. 'טהורה לעד' נהפך היום למונח שמשתמשים בו כשמתייחסים לגזענות, ובבית"ר ירושלים עצמה קורה היום דבר מדהים. יש בעלים חדש שקנה את הקבוצה, משה חוגג, וסימן את הגזענות כנושא המרכזי שהוא בא לתקן.

"הסרט הזה לקח את הגזענות מעמודי הספורט והציב אותה במרכז הדיון הציבורי, המון אנשים ראו אותו, וזה מחלחל: במגרשי הכדורגל היום גזענות נהפכת למוקצה מחמת מיאוס. כשאת יוצאת לעשות סרט, יש שני דברים שאת לא מעזה לחלום עליהם — האחד שהמציאות באמת תשתנה, והשני זה לזכות באמי. והנה שני הדברים האלה קרו".

היא אינה מוכנה לפרט במה יעסוק סרטה הבא, אבל מציינת שבו היא "ממשיכה לעסוק בתפר שבין האידיאולוגיה ודת לפוליטיקה, הפעם ברמה העולמית".

זינשטיין מזהירה מפני הסכנה הטמונה בהתערבות פוליטית במנגנון התמיכה בקולנוע בישראל. "ההצלחה המרגשת של הסרט לא היתה מתאפשרת בלי הסיוע של הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה שהיתה הראשונה לתמוך ולהאמין בי. מגמת ההתערבות הממשלתית בעצמאות הקרנות עלולה לפגוע אנושות באפשרות של יוצרים כמוני לעסוק בחומרים נפיצים חברתית בעתיד".

סרט ישראלי נוסף היה מועמד לפרס, אבל לא זכה. זהו "פרינסס שואו" שביים עידו הר, והתמודד בקטגוריית "נקודת ראות" המוקדשת לסרטי אמנות ותרבות. הסרט מספר על מוזיקאית אנונימית מניו אורלינס המתגלה במקרה על ידי המוזיקאי הישראלי קותימן.

פרסי אמי הם החשובים ביותר לעשייה טלוויזיונית בארצות הברית והם מוענקים על ידי האקדמיה האמריקאית לטלוויזיה. טקס האמי המרכזי והמפורסם הוא זה שבו מוענקים פרסים להפקות בתחום הבידור — סדרות דרמה, קומדיה ותוכניות אירוח — אבל בכל שנה מקיימת האקדמיה טקס פרסים נוסף, שבו מוענקים פרסים לסרטים, תוכניות וכתבות בתחומי החדשות והתעודה. הטקס הזה התקיים, זו השנה ה–39, הלילה בלינקולן סנטר בניו יורק.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ