שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בפקודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: אין יוצא ואין בא

לפני 70 שנה הטילה הלמ"ס עוצר על תושבים, כדי שישתתפו במפקד האוכלוסין הראשון. לחלק מהם לא היה עדיין שם משפחה, אחרים לא ידעו מתי נולדו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הנפקת רשימות בוחרים בלמ"ס בירושלים ב-1951
הנפקת רשימות בוחרים בלמ"ס בירושלים ב-1951 צילום: טדי בראונר / לע"מ
עופר אדרת
עופר אדרת

ב–8 בנובמבר 1948, היום לפני 70 שנה, הוטל עוצר בית כללי למשך שבע שעות ברחבי מדינת ישראל הצעירה. הסיבה, לשם שינוי, לא היתה ביטחונית, חרף העובדה שמלחמת העצמאות היתה בעיצומה. "מטרת העוצר היתה להבטיח שכל התושבים יהיו בבתיהם", הסבירו אתמול בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מה לגוף הממשלתי האפור, שמטרתו לאסוף מידע סטטיסטי, ולצורך להשאיר את התושבים בבתיהם לכמה שעות ביום חול? מתברר, ש–8 בנובמבר 1948 לא היה עוד יום חול. באותו יום נערך מפקד האוכלוסין הראשון במדינת ישראל.

למפקד היו כמה יעדים. ראשית, הוא נועד להקמת מרשם התושבים, שבאמצעותו אפשר לעקוב אחר תנועת התושבים בתוך המדינה, אליה ומחוצה לה. שנית, הוא שימש בסיס לחלוקת תעודות זהות לתושבים לקראת הבחירות לכנסת. לבסוף, הוא היה הבסיס לנתוני הסטטיסטיקה הרשמית על גודלה של המדינה, הרכבה ועוד.

רק תחת העוצר התאפשר לפוקדים לבצע את מלאכתם: לעבור מבית לבית ולמלא יחד עם תושבי ישראל את השאלון, לאסוף מהתושבים תמונות ולמסור להם ספח, שכלל את מספר הזיהוי שבאמצעותו קיבלו בהמשך את תעודת הזהות הראשונה שלהם.

בעידן שקדם למהפכת המחשוב, יכלו תושבי המדינה הצעירה לטעון כי אינם יודעים את תאריך לידתם או תאריך עלייתם לארץ, ולהסתפק ברישום: "בערך x שנים". גם סעיף האזרחות משקף את רוח התקופה. "אם אין לנרשם אזרחות, רְשום 'חסר אזרחות'", התבקשו התושבים.

הנפקת רשימות בוחרים בלמ"ס בירושלים ב– 1951 . פרסום המפקד ארך 7 שנים
הנפקת רשימות בוחרים בלמ"ס בירושלים ב-1951 . פרסום המפקד התעכב שבע שניםצילום: טדי בראונר / לע"מ

לא לכל התושבים היה שם משפחה. כתחליף, נרשמו שם האב ושם הסב. סעיף אחר שהתבקשו התושבים למלא היה "הדת והכת". האפשרויות: "יהודי, מושלמי (כך במקור), נוצרי, דרוזי וכו'". הלמ"ס הורה למתפקדים המוסלמים לציין אם הם סונים, שיעים וכו', ולנוצרים לציין את הכנסייה שאליה השתייכו. בסעיף הלאום ניתן היה לבחור בין יהודי, ערבי, יווני, צ'רקסי, או להוסיף אחד אחר.

בסעיף "משלח היד" נדרשו תושבים "לציין בדיוק במה הנרשם עוסק, תפקידו ומעמדו במפורט". הטופס פירט: "למשל: עוזר למנהל חשבונות, נהג מכונית משא, סוחר אריגים בסיטונות".

במקרים שהתושב אינו עובד, ניתן היה לבחור באפשרות אחרת: "עקרת בית, תלמיד, בעל בית, מחוסר עבודה וכו'". התושבים נדרשו גם לפרט אילו שפות הם דוברים ואם הם יודעים קרוא וכתוב. בתחתית הטופס עליהם היה לציין מיהו "ראש המשפחה". המלה "ראשת" עדיין לא היתה בשימוש.

תוצאות המפקד פורסמו באיחור של שבע שנים, "בשל קשיים כספיים וארגוניים". ב–1955, הסביר הלמ"ס: "אם כי פרסום זה מופיע באיחור רב, נראה הדבר כדאי, משום שהחומר המתפרסם כאן בא לתת תיאור על האוכלוסיה בכל נקודת יישוב כפי שהיתה קיימת בזמן בעל חשיבות היסטורית מיוחדת במדינה, דהיינו: מיד לאחר חיסול משטר המנדט, בראשית צעדיה של המדינה ולפני התפתחותה עקב העלייה ההמונית, אשר שינתה כליל את פני האוכלוסיה".

מהמפקד עלה כי בסוף 1948 חיו בישראל 872.7 אלף תושבים. 716.7 אלף מהם היו יהודים ו–156 אלף ערבים. כ–463 אלף מהיהודים נולדו בחו"ל, רובם באירופה ובאמריקה ו–10% באסיה ובאפריקה. כ–253 אלף היו צברים.

לאחר מכן נערכו שוב מפקדים ב–1961, 1972, 1983, 1995 ו–2008. בשונה מהמפקד הראשון, לא הוטל בהם עוצר. 70 שנה אחרי כן, חיים כיום בישראל שמונה מיליון ו–907 אלף תושבים. לפי נתוני הלמ"ס, שכוללים אזרחים, תושבי הקבע והמתנחלים בגדה המערבית, האוכלוסייה היהודית מונה כיום כ–6.625 מיליון תושבים (74.4% מכלל האוכלוסייה), האוכלוסייה הערבית כ–1.864 מיליון (20.9%) תושבים, ואוכלוסיית ה"אחרים" (נוצרים לא־ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים) מונה כ–418 אלף תושבים (4.7%).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ