שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כשהמסע החלומי של הטניסאי הישראלי באליפות אוסטרליה נקטע על ידי שיני בינה טורדניות

עמוס מנסדורף יצא לגראנד סלאם הפותח של שנת 1992 רק בעקבות ארוחת ערב מקרית ("חבר התעקש שאסע"), נהנה מפרישתו של סמפראס בסיבוב ה-1, צלח את מזג האוויר הלוהט ("יריבי בשמינית הגמר קרס בגלל החום"), אך רגע לפני המעמד החשוב בחייו צמחו לו שיני בינה ("הרגשתי כאבי תופת"), ועמן נקבר הסיכוי להפתיע את ג'ים קורייר ברבע הגמר

איתמר קציר
איתמר קציר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמוס מנסדורף בפעולה ב-1990. "עם הכנה יותר נכונה ועבודה יותר נכונה אולי הייתי יכול לעשות תוצאות יותר"
עמוס מנסדורף בפעולה ב-1990. "עם הכנה נכונה יותר נכונה אולי הייתי יכול לעשות תוצאות טובות יותר בגראנד סלאמים"צילום: צביקה ישראלי / לע"�
איתמר קציר
איתמר קציר

לא פעם, סיפורים טובים מתחילים בטעות, במקרה. כזה הוא גם הסיפור הזה. בחסות כל השתלשלות האירועים המעט אקראית הזו, מה שנראה היום מדומיין, ב-1992 היה מציאות: טניסאי ישראלי מצא את עצמו ברבע גמר גראנד סלאם, הודח רק על ידי הטניסאי שזכה בסופו של דבר בתואר, ועדיין הרגיש שנדפק על ידי הנסיבות, שיכול היה לעשות יותר. לטניסאי הזה קוראים עמוס מנסדורף.

"שנת 1991 היתה אחת החלשות שלי בקריירה״, נזכר מנסדורף בראיון שנערך עמו השבוע, "ירדתי בדרוג, הפסדתי משחק בחמש מערכות באליפות ארצות הברית בסיבוב הראשון - משחק שלא הייתי צריך להפסיד בו - אחרי שהובלתי 0:2. ירדתי לסביבות המקום ה-50 או 60 בעולם, והשנה, במיוחד בסופה, היתה מאוד מאכזבת. לכן לא כל כך רציתי לנסוע לאוסטרליה. ואז, במקרה, פגשתי פה פולני אחד, שקראו לו וויצ׳ך פיבאק, שהיה שחקן טוב פעם. הוא בא לארץ לעסקים, ואכלנו ארוחת ערב. אמרתי לו שלא בא לי לטוס לאוסטרליה, זו נסיעה ארוכה וקשה. הוא אמר לי - 'תסע, תסע, תסע. אתה אף פעם לא יודע מתי תהיה לך הגרלה טובה, מתי תשחק טוב - כדאי לך לנסוע'".

וכך, מנסדורף ומאמנו יורם ברון נרשמו לאליפות אוסטרליה, ועלו על המטוס. טורנירי ההכנה לא היו יכולים להיות יותר מבשרי רעות. "התחלתי גרוע מאוד. שיחקתי שתי תחרויות באוסטרליה, באדלייד ובסידני. באדלייד הפסדתי בסיבוב השני, ובסידני לדעתי הפסדתי בסיבוב הראשון במוקדמות", משחזר טניסאי העבר. "הייתי ממש במומנטום גרוע. הפסדתי בשבת בבוקר בסידני, ונסענו על הבוקר בראשון למלבורן".

בהגרלה לאליפות אוסטרליה, זה לא השתפר - ליד השם של מנסדורף הופיע שם קצת מוכר יותר. פיט סמפראס. "גם כן, 'יהיה לך מזל בהגרלה'", אומר הישראלי בדיעבד וצוחק.

כשהיה נראה שמדובר בעוד נסיעה לחינם, הכוכבים בשמיים התחילו להסתדר. מנסדורף הבחין ביום שלפני משחקו מול סמפראס, כי הטניסאי האמריקאי - אז עוד צעיר בן 21 שזכה "רק" בתואר גראנד סלאם אחד - מסתובב עם משהו על הכתף. בדיעבד התברר שסחב פציעה, ונאלץ לפרוש מהאליפות ערב המשחק. את מקומו תפס "הלאקי לוזר" השוודי פיטר לונדגרן, לימים מאמנו של רוג׳ר פדרר.

ארבע מערכות לאחר מכן, מנסדורף כבר היה בסיבוב השני. הוא הרגיש טוב. "אחד הדברים שכן עשיתי לפני השנה הזו, זו הכנה מאוד טובה בהרים באוסטריה", מספר מנסדורף. "עשינו שם כושר עם מאמן מומחה, הכנה פיזית מאוד מאוד קשה לסיפור הזה, ולדעתי זה מה שנתן לי אוויר.  בגראנד סלאמים המשחקים ארוכים, וכשאתה בא מישראל אתה לא בא עם רקע גופני הכי מתאים לרמה של הספורט העולמי", מוסיף מי ש"מתנשא" לגובה 1.73 מטר בלבד.

פיט סמפראס ב-1991. ערב לפני המשחק מנסדורף ראה אותו מסתובב עם משהו על הכתף
פיט סמפראס ב-1991. ערב לפני המשחק מנסדורף ראה אותו מסתובב עם משהו על הכתףצילום: Malcolm Clarke / Associated Pres

ההמשך היה לא פחות טוב. מנסדורף גבר בשלוש מערכות בסיבוב השני על ארנו בוץ׳ הצרפתי, שדורג בשיאו במקום ה-12 בעולם, ועל מומחה הזוגות ריצ׳רד רנברג בסיבוב השלישי. הקרב הגדול של הטורניר מבחינתו הגיע בשמינית הגמר. היה זה מול ארון קריקשטיין. "זה היה משחק מאוד קשה, היתה מלחמה", נזכר הישראלי. "זה שחקן ששיחקתי איתו הרבה מאוד פעמים, המאזן שלי מולו הוא 5:3, לטובתו".

מנסדורף הוביל 0:1, אבל האמריקאי חזר והפך את התוצאה ל-1:2, כולל 1:6 מוחץ במערכה השלישית. את המערכה הרביעית גרר מנסדורף לשובר שוויון, שבו ניצל, מוציא את הרוח ממפרשיו של יריבו. "באיזשהו שלב, אני החזקתי מעמד גופנית יותר טוב ממנו - היה חום מטורף, 40 מעלות, ולא היה חוק של הפוגות חום כמו שיש עכשיו. בסוף הוא פשוט קרס. זה היה ניצחון טוב - הוא הוביל עליי במערכות וחזרתי, וזה מה ששבר אותו בסופו של דבר. המערכה הרביעית קצת חיסלה אותו". כשהוא בפיגור 4:1 במערכה החמישית והמכרעת, קריקשטיין פרש. הכרטיס לרבע הגמר, לראשונה בקריירה שלו, היה של מנסדורף.

זה היה סופו של שבוע חלומי. בסיומו, חזרו העניינים להשתבש, והפעם מכיוון באמת לא צפוי - לא פציעה, לא תשישות, לא מתיחה או כיווץ. הצרות של מנסדורף הגיעו מהלסת. "יום אחרי המשחק קמתי ב-5 בבוקר עם כאבי תופת בשיניים", הוא נזכר. "מתחת למלון דירות ששיכנו אותנו בו היה רופא שיניים, אז אני ויורם יצאנו וישבנו שם שלוש שעות, חיכינו לו שייפתח. התברר שיצאו לי שיני בינה - כנראה מהשילוב של המאמץ הפיזי והחום. הוא אמר שהוא יכול להוציא אחת מהן כדי להקל על הלחץ, אבל שאם יוציא את השנייה הכאבים יהיו גדולים מדי".

סטפן אדברג בפעולה ב-1990. מנסדורף הפסיד לו 9:7 במערכה החמישית בווימבלדון
סטפן אדברג בפעולה ב-1990. "בווימבלדון שהפסדתי לו 9:7 במערכה החמישית שיחקתי יותר טוב", הוא מספרצילום: DAVE CAULKIN / AP

כך, עם שן בינה עקורה ועוד שן בינה דואבת, עלה מנסדורף לרבע הגמר מול ג׳ים קורייר, המדורג שני בעולם. כעבור שלוש מערכות, ירד מנסדורף מנוצח. קורייר המשיך עד לזכייה באליפות, כשהוא גובר על המדורג ראשון סטפן אדברג בגמר.

"שיחקתי טוב כל התחרות, ואיכשהו הצלחתי למצוא חזרה את הטניס שלי שם", הוא מספר. "היו לי שנתיים מאוד טובות ב-92׳ ו-93׳, וזה התחיל משם". את השנתיים הללו סיים פעמיים במקום ה-25 בסבב העולמי. ״ב-94׳ הייתי חולה, וזו היתה ההתחלה של הסוף. בסוף 94׳ פרשתי כי ראיתי שאני לא יכול עוד להמשיך גופנית". הוא היה אז בן 29 בלבד.

אבל אם תשאלו אותו, זה לא היה הגראנד סלאם שבו שיחק הכי טוב לאורך הקריירה. ״אני חושב ששיחקתי יותר טוב בווימבלדון בשנה שהפסדתי לאדברג 9:7 במערכה החמישית (ב-1990, בסיבוב השלישי)", הוא אומר. "זה היה ממש טורניר מצוין, והוא לקח בשנה הזאת. שיחקתי אז מספיק טוב בשביל לנצח אותו, אבל לא הצלחתי. אולי שיחקתי יותר טוב שם מאשר באוסטרליה".

במבט לאחור, אומר הטניסאי הישראלי שדורג הכי גבוה בהיסטוריה, הוא היה רוצה לעשות יותר בטורניר המייג׳ור שבהם לקח חלק. "לא אהבתי לבוא וללכת הביתה ביום הראשון או השני, וזו הרגשה טובה מאוד להגיע לשבוע השני בגראנד סלאם, שם מתחיל באמת הסיפור האמיתי", הוא אומר. "לצערי לא עשיתי את זה מספיק. אם אני מסתכל אחורה, זה דבר שהייתי רוצה, ואני חושב שהייתי מסוגל לעשות יותר טוב - עם הכנה יותר נכונה ועבודה יותר נכונה אולי הייתי יכול לעשות תוצאות יותר טובות".

כיום, אחרי כמה שנים שבהן שימש כמאמן הלאומי וכמאמנו האישי של עידן לשם, מנסדורף מביט על הטניס הישראלי מבחוץ, כמאמן פרטי. הוא לא רואה באופק הקרוב מישהו שיכול לשחזר את ההישג שלו, "אבל דברים יכולים להשתנות", הוא אומר. "היו לנו כאלה בעבר. אני מאמין שעוד יהיו לנו, ושלא אמרנו את המילה האחרונה בטניס. אני מקווה שיתנו לעבוד כדי שיהיה את הדברים האלה. אם רוצים להצליח צריך לעשות משהו אחר לגמרי". לעת עתה, עד האנדיוני הבאים, השחר פאר הבאה, השלמה גליקשטיין או העמוס מנסדורף הבא, ניאלץ להתרפק על הישגי העבר. אליפות אוסטרליה של 1992 תמיד תנצנץ שם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ