בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון מכיר בזכויות חברתיות כחוקתיות

תגובות

יוסי גמזו, משורר וסופר עטור פרסים, עזב את ישראל לפני 28 שנה ונסע ללמוד בחו"ל. הוא הותיר בישראל ילדה בת שלוש, אשה, שממנה נפרד, והתחייבות לתשלום מזונות. כאשר שב ארצה כעבור 20 שנה בדיוק, תפח חוב המזונות שלו לכ-1.25 מיליון שקלים ואשתו ובתו פתחו בהליכים לגביית החוב. גמזו, שלא תיאר לעצמו כי צבר כזה חוב, פנה לבית המשפט לבטל את החוב או, לפחות, להקטינו. בקשתו נדחתה בבית המשפט המחוזי, אולם הוא עירער לבית המשפט העליון, שקיבל באופן חלקי את ערעורו וקבע שהוא לא יחויב בתשלום מזונות לתקופה שלאחר הגשת בקשתו לביטול החוב.

בכל זאת נותר לו סכום גדול להחזיר, והאשה, שממנה התגרש גמזו ב-95', פתחה עם בתה בהליכי הוצאה לפועל כנגדו. בתגובה ביקש גמזו שיורשה לו לפרוס את חובו על פני זמן. ואכן, בית משפט לענייני משפחה פסק שלנוכח מצבו הכלכלי של גמזו, יש לאפשר לו תשלומים חודשיים בגובה משכורתו החודשית מהמכללה באילת שבה הוא מלמד ותגמולי אקו"ם המשולמים לו. בית המשפט הותיר בידי גמזו סכום מסוים למחיה וגם לא כלל בחישוב התשלומים את הדירה שהעמידה לרשותו המכללה.

הפעם היו אלה גרושתו ובתו שעירערו על ההחלטה לבית המשפט העליון. הן טענו כי גמזו הותיר את האם עגונה, בזדון, במשך 25 שנה, לא שילם לה מזונות, ולכן ייפגע הצדק אם תימנע זכותן לגבות את החוב. מה גם שלטענתן, הכנסתו של גמזו היתה גבוהה מזו שהציג בפני בית המשפט.

לעומתן טען גמזו, באמצעות עורכי הדין דן חי ועמיתי הרשושנים, כי לאור מצבן הכלכלי האיתן של בתו ואשתו לשעבר, הן אינן זקוקות להחזר החוב כדי להתקיים ולכן לא ייגרם להן נזק אם יותר לו לפרוס את חובו ולהשאיר בידיו סכום מסוים כל חודש כדי להתקיים ברמה סבירה. לדברי מכריו, בהם אנשי רוח ידועי שם שסייעו לו במאבקו, גמזו אכן הגיע לפת לחם.

בשבוע שעבר נתנו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, והשופטים יצחקזמירויצחק אנגלרד את פסיקתם, שחשיבותה מרחיקה לכת הרבה מעבר למקרהו הפרטי של גמזו. למעשה, בפעם הראשונה מאז המהפיכה החוקתית, הכיר העליון בזכויות חברתיות כזכויות חוקתיות הנהנות מהגנת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "אכן, הזכות של כל אדם, ובהם הזכאי על פי פסק דין למזונות, לקיום מינימלי, היא חלק אינטגרלי מההגנה החוקתית המוענקת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", כתב ברק.

אך לא רק מקבל המזונות זכאי להגנה זו, קבע ברק. "אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הרעב ללחם, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע. כך כבודו של כל אדם; כך כבודו של חייב שאין בידו לשלם חוק פסוק במועדו, וכך כבודו של חייב על פי חוב פסוק ממזונות".

אי לכך, הוסיף ברק, ערעורו של גמזו מתקבל והתיק ישוב לבית המשפט המחוזי כדי שתיקבע פריסת חובו. "על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו באופן שבלא לפגוע במינימום הקיום האנושי של הזוכה, מינימום הקיום האנושי של החייב לא ייפגע", סיכם ברק.

דברים ברוח דומה על זכותו של אדם לקיום מינימלי כתב ברק כבר ב-1994 בכרך השלישי של "פרשנות משפט". בבג"ץ אטרי מאותה שנה נאמר ש"כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי". אולם כפי שמציין עו"ד יובל אלבשן, מנהל חטיבת זכויות האדם במכללה האקדמית למשפטים, אף פעם לא נוסחה ההלכה בצורה כה מפורטת וחד משמעית. היא גם אף פעם לא כוונה בצורה כה ברורה כלפי הצד החייב בדין.

"במהלך ארבע השנים האחרונות אנו - פעילי הזכויות החברתיות - מנסים פעם אחר פעם לקבל את הכרת בית המשפט בזכויות החברתיות ולא מצליחים", אומר אלבשן. עד היום בית המשפט העליון כלל ברשימת הזכויות החוקתיות את הזכויות האזרחיות, כמו חופש ביטוי, הזכות לבחור, חופש מצפון ודת. אולם את הזכויות החברתיות, ש"הן הזכויות היחידות שבאמת רלוונטיות לעניים ולחלשים בחברה הישראלית, הוא נמנע מלכלול. כך הפך בית המשפט לכלי שרת לעשירים, וחבל שכך. עתה יש לברך את העליון על פסיקתו", אמר אלבשן.

הפסיקה היא הכרה אמיתית בזכות חברתית משום שבמקרה זה מדובר בזכות של חייב, לא של זוכה, ועוד בזכות של חייב במזונות, קבוצה שאינה זוכה לאהדה רבה בעיני המשפט שכן מדובר באנשים שפוגעים בנשים וילדים.

אלבשן סבור שהתקדים שנקבע בפסיקת גמזו פירושו שהזכות לקיום נאות - החירות ממחסור כפי שנהוג בארה"ב לכנותה - נהנית מהגנה חוקתית. קיום נאות יכול לכלול את הזכות למים, לחשמל, לשירותי בריאות, ועוד. למשל, הפסיקה יכולה להשפיע בכמה עתירות שהוגשו באחרונה לבתי משפט נגד ניתוק מים וחשמל לנזקקים בגלל חובות. בפרשנות רחבה יותר, הגם שכזו אינה נהוגה בדרך כלל, אפשר לכלול בזכות לקיום נאות כל זכות - למשל, דר רחוב יכול לעתור נגד רשות שאינה מעניקה לו דיור בטענה שהיא פוגעת בזכותו החוקתית לקיום נאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו