בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדרות תיל, קציני אס.אס ונעלי ילדים מרופטות: תפאורת מחנה ריכוז בפרימיירת סרט טורקי

תפאורת מחנה הריכוז הוצבה בהשקת הסרט "ציצרו", פרשיית ריגול המתרחשת בימי מלחמת העולם השנייה אך אינה מתמקדת כלל בשואה. בין תגובות הרשת הרבות: "חנה ארנדט היתה מחדשת את 'הבנאליות של הרוע' בהשראת האורחים הנרגשים שפקדו את האירוע"

2תגובות
קצינים במדים, כלבים ושמלות ערב. פרימיירת הסרט הטורקי "ציצרו"
מתוך טוויטר

ניצבים בלבוש של קציני אס.אס, אסירים במדים בלויים, גדרות תיל, כלבי זאב אימתניים, שלטים עליהם כתוב בגרמנית "Achtung" (זהירות) ונעלי ילדים עזובים. לא, לא מדובר בתיאור הסט של סרט גרמני־תקופתי, אלא בתפאורה שהוצבה אמש (שני) בפרימיירת סרט טורקי חדש בשם "ציצרו", העוסק בפרשיית ריגול ממלחמת העולם השנייה.

עלילת הסרט מתמקדת בדמותו של אליאסה באזנה, טורקי יליד אלבניה ששימש כשַרת של השגריר הבריטי באנקרה בתקופת המלחמה. באזנה העביר חומרים חסויים ובעל ערך מודיעיני לגרמנים, אותם מצא בכספת בבית השגריר אליה פרץ. עבור המידע קיבל מאות אלפי לירות שטרלינג אך אלו התבררו לבסוף כשטרות מזויפים. סיפור זה זכה זה מכבר לעיבוד קולנועי בסרט מ–1952 בשם "חמש אצבעות", בבימויו של ג'וזף מנקייביץ' ובכיכובו של ג'יימס מייסון בתפקיד ציצרו.

אורחים שמחים וטובי לב, על רקע גדרות הטיל - דלג
- דלג

הסרט הטורקי לא מתמקד אומנם בשואה אך כן מתייחס למבצע אותנסיה, במסגרתו חיסלו הנאצים עשרות אלפי ילדים גרמנים שסבלו מפגמים מולדים ונכויות שונות — חלקם אף מתו בתאי גזים. "הקולנוע הכיל כל כך הרבה התייחסויות לשואת היהודים. אני רציתי שנייצר התייחסות לאכזריות של הנאצים גם באספקטים אחרים", אמר עליו מפיק הסרט, מוסטפה אוסלו.

"ציצרו" זכה להצלחה מסחרית גדולה — עד שתמונות מהשקתו החלו לדלוף לטוויטר. תחילה סוקרה הפרימיירה בעיתונות הטורקית בעיקר בהקשר לסלבריטאים שפקדו אותה. מי שהצית במידה רבה את המהומה סביבה היה מבקר הקולנוע התורכי פיראט יוסל, שכתב כי אם חנה ארנדט היתה חיה היום "לבטח היו גורמים לה לכתוב מחדש את 'הבנאליות של הרוע' כדי שתכניס בו אווירה יותר מהנה בהשראת האורחים הנרגשים שפקדו את האירוע".

מוסטפה אוסלו על רקע תפאורת מחנה הריכוז. "רצינו לתת זווית אחרת" - דלג

בהמשך שיתף את הציוץ גם עורך המגזין היהודי "שלום", איוו מולינאס, עם תוספת משלו: "איך נצליח להסביר את האירוע הזה עמוס הבורות הבלתי מוסברת וחסרת הרגישות?". תוך יממה הפכה הפרשה לסערה רבתי והרשת בטורקיה התמלאה תגובות גועל וסלידה, שביקרו את ההחלטה התמוהה על תפאורת האירוע. התגובות הגיעו מכלל חלקי החברה בתורכיה, יהודים, מוסלמים ונוצרים, חילונים ודתיים, תומכי ומתנגדי משטרו של ארדואן. בתגובה, מפיק הסרט, שבאופן משעשע שהה באותה העת בגרמניה, שיגר התנצלות מיידית בפני הקהילה היהודית בתורכיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו