שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

יש מעט מאוד מוזיקאים חלוציים בתחומם. אריק רודיך היה אחד מהם

אריק רודיך, שמת אתמול, היה מוזיקאי פורץ דרך. "סטאללה" שהוציא ב–1981 היה ככל הנראה האלבום הישראלי הראשון שהושתת כמעט כולו על סינתסייזר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רודיך. התחיל את דרכו בסוף שנות ה–70, אחרי ששירת כקלידן בלהקת הנח"ל
רודיך. התחיל את דרכו בסוף שנות ה–70, אחרי ששירת כקלידן בלהקת הנח"לצילום: מוטי קמחי
בן שלו
בן שלו

מעטים המוזיקאים שראויים להיחשב חלוצים בתחומם. אריק רודיך, שמת אתמול (שלישי) בגיל 65, היה מוזיקאי כזה, אחד מחלוצי הסינתסייזר והמוזיקה האלקטרונית בפופ הישראלי.

כשמקשיבים למוזיקה של רודיך, ובעיקר לקטעים האינסטרומנטליים המסונתזים שלו, אפשר לשמוע, ולפעמים אפילו לראות בעיני הדמיון, נופים מוזיקליים שנעים באטיות, מישורי צליל שנפתחים אל אופקים חדשים. חלק מהאופקים שרודיך פתח או עזר לפתוח נותרו בגדר הצעות לא ממומשות, אבל אופקים אחרים נהפכו לחלק מהגיאוגרפיה המוזיקלית של הפופ הישראלי בשנות ה–80 וה–90. רודיך עצמו נותר לשבת מאחור, מוסתר על ידי המקלדות האהובות שלו, עד שנמוג בהדרגה מהתמונה.

מתוך האלבום "סטאללה". השפעות מ"קראפטוורק" ופינק פלויד

רודיך התחיל את דרכו במוזיקה הישראלית בסוף שנות ה–70, אחרי ששירת כקלידן בלהקת הנח"ל. הוא הלחין ועיבד שירים ליגאל בשן ועדנה לב, ועוד קודם לכן הלחין ושר, בהשפעה כבדה של סול ופאנק, את השיר "ישבתי על הפנדר". זה אולי לא מקרה שרודיך שר כבר אז על ישיבה ליד מקלדת (הפסנתר החשמלי פנדר רודס) ועל כתיבת מוזיקה. זאת היתה המהות שלו כיוצר. מה שהשתנה בשנים הבאות היה הכלים שבהם רודיך ניגן — הסינתסייזרים החליפו את הפסנתר החשמלי.

הסינתסייזר נכנס לפופ הישראלי בסוף שנות ה–70. לצביקה פיק היה חלק חשוב בהתאזרחות שלו כאן. סולואי הסינתסייזר הדרמטיים והמוחצנים של פיק כיכבו בכמה מהלהיטים הגדולים ביותר שלו וצרבו את הצליל של הסינתי בפסקול המקומי חרף ההסתייגות הכללית של המוזיקה הישראלית מכל מה שנשמע סינתטי ולא טבעי. התרומה של רודיך להתאזרחות של הסינתסייזר נעשתה בצורה שונה לגמרי, הרבה יותר מינימליסטית ומעודנת. זה קרה ב–1981 עם האלבום פורץ הדרך "סטאללה".

"סטאללה" היה ככל הנראה האלבום הישראלי הראשון שהושתת כמעט כולו על הצליל וההוויה של הסינתסייזר. אפשר לשמוע את ההשפעות מהפופ העולמי שמהן רודיך ינק — "קראפטוורק", ז'אן מישל ז'אר, בריאן אינו, "פינק פלויד" של "Shine On You Crazy Diamond".

מתוך אלבום הבכורה של ירדנה ארזי, שהפיק רודיך

אבל רודיך השכיל להשתמש בצורה יצירתית בכל ההשפעות האלה של אבות האמביינט, הרוק המתקדם והאלקטרוניקה בעולם. לא רק שהוא היה מלחין בעל טביעת אצבע ייחודית, הוא גם שילב במוזיקה שלו השפעות מקומיות ברורות — סולמות מזרחיים ויהודיים, וגם צבעים והרמוניות שמזכירים את שלמה גרוניך ושם טוב לוי. בו בזמן היה ממד מאוד לא ישראלי בגישה העקרונית של רודיך, שלפיה הסאונד, האווירה, הנוף הצלילי של השיר, חשובים לא פחות, ואולי יותר, מהמנגינה עצמה.

ספק אם הרבה אנשים קנו את "סטאללה", אבל קטע אחד מתוכו, הנעימה "אחרית" שכיכבה בשידורי הטלוויזיה הישראלית בתחילת שנות ה–80, היה ללהיט אינסטרומנטלי, וכל מי שספג את ההמיה האלקטרונית שלו בזמן אמת יכול לזמזם אותו מהתחלה ועד הסוף גם אם לא שמע אותו 35 שנה. בתחילת שנות ה–80 רודיך נהפך גם למפיק מוזיקלי בולט.

מתוך אלבומו הראשון של מאיר בנאי. גם אותו הפיק רודיך

ב–1982 הפיק את האלבום הראשון של ירדנה ארזי, ושנתיים לאחר מכן את אלבום הבכורה של מאיר בנאי. הוא הפיק שירים גם לעופרה חזה והרבה לעבוד עם לאה לופטין, שהיתה אשתו. אבל מאמצע שנות ה–80 ואילך רודיך איבד את מקומו המרכזי כמפיק. הפופ המסונתז לא באמת התקבל במוזיקה הישראלית, שהעדיפה את עיבודי הרוק הבומבסטיים של לואי להב. ייתכן גם שהנטייה של רודיך ליצור מרקמים מוזיקליים ששילבו את הזמר בתוך תמונת השיר היתה לו לרועץ. המוזיקה הישראלית אוהבת את הזמר בחזית, הרבה לפני המוזיקה.

רודיך הרבה לכתוב מוזיקה לסרטים (בין השאר לסרטיו של עמוס גוטמן "נגוע" ו"בר 51") והוציא אחרי "סטאללה" ארבעה אלבומי סולו, האחרון שבהם ב–1997. אבל אף שהוא עצמו התרחק עוד בשנות ה–80 ממרכז התמונה של הפופ המקומי, אפשר היה לשמוע היטב את ההשפעה שלו לאורך כל שנות ה–90. "אתניקס", הלהקה המצליחה ביותר של העשור ההוא, חייבת לא מעט לרודיך, ששילב סינתסייזרים דומיננטיים עם טקסטים תנ"כיים־כנעניים כבר בתחילת שנות ה–80. גם יוצרי הטראנס של סוף שנות ה–90 היו יכולים לראות ברודיך מעין אב רוחני. "סטאללה 3" שלו עשויה להיות רצועת הטראנס הישראלית הראשונה, 15 שנים לפני שמישהו כאן שמע על המלה "גואה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ