במקום שבו נולדה המהפכה בלוב מתגעגעים למנהיג חזק כמו קדאפי: "הדמוקרטיה נכשלה" - המזרח התיכון - הארץ

במקום שבו נולדה המהפכה בלוב מתגעגעים למנהיג חזק כמו קדאפי: "הדמוקרטיה נכשלה"

בנגאזי היתה העיר הראשונה שהתקוממה ב-2011 משום שהרודן הזניח את מזרח המדינה ב–42 שנותיו בשלטון. אחרי שנים רבות של חוסר יציבות, כאוס וטרור, מעדיפים תושבים רבים שלטון צבאי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שליט לוב מועמר קדאפי בטריפולי, ב-2011
שליט לוב מועמר קדאפי בטריפולי, ב-2011צילום: REUTERS
לוגו רויטרס
רויטרס

מיפטח עטלובה יושב בבית הקפה שלו, בקרבת המקום שבו החלו לפני שמונה שנים ההפגנות נגד מועמר קדאפי וסימנו את תחילת המהפכה נגדו, ואומר שהוא לא מצטער על סילוק הרודן. עם זאת, כמו רבים מתושבי בנגאזי, שעייפו מקרבות הרחוב המתחוללים זה שלוש שנים והביאו להרס שכונות שלמות, עטלובה בן ה–45 חושב שהגיעה השעה לחזור לניהול העניינים בדרך הישנה.

"מועמר היה חייב ללכת, אבל הדמוקרטיה נכשלה בלוב", הוא אומר. בית הקפה שלו הנמצא במרכז העיר אמנם נפגע בקרבות בין חליפה חפתר, הגנרל בדימוס שהיה בעבר בצבאו של קדאפי לבין יריביו האיסלאמיסטים. אך הבניין שבו הוא שוכן נותר על תלו, בניגוד לבניין בית המשפט הסמוך שלידו נאספו בפברואר 2011 משפחותיהם של אסירים פוליטיים ודרשו את שחרורם. הפגנתם היתה אחת הסיבות להתקוממות שהביאה לנפילת קדאפי. "היו לנו כאוס וטרור. כעת אנחנו זקוקים למשטר צבאי שישקם את המדינה", אמר עטלובה.

חליפה חפתר ב-2014. הגנרל בדימוס ששולט במזרח לוב
חליפה חפתר ב-2014. הגנרל בדימוס ששולט במזרח לובצילום: ESAM OMRAN AL-FETORI / REUTERS

האו"ם רוצה לערוך ועידה לאומית שתכשיר את הקרקע לבחירות ותאחד את המדינה העשירה בנפט. אך כיום, שולטים על לוב שבטים יריבים, ארגונים חמושים ואפילו רשויות אזרחיות. לאזור מזרח המדינה יש ממשלה משלו, העוינת את הממשלה היושבת בבירה טריפולי ושנתמכת על ידי האו"ם. אך צלקות המלחמה בבנגאזי ממחישות את קשיי הפיוס בין שני המחנות היריבים — החיילים לשעבר הנעזרים בשבטים במזרח לוב, לעומת האיסלאמים והאליטות העירוניות במערבה.

תמונותיו של חפתר לבוש המדים מעטרות את רחובות בנגאזי מאז ש"הצבא הלאומי הלובי" שלו גירש את אויביו. רבים מתומכיו של הגנרל לשעבר אינם רואים טעם בהתפייסות עם האויבים, שאותם הם מכנים "טרוריסטים" או "האחים המוסלמים". כתוצאה מכך, לא נשארות אפשרויות בחירה רבות למתונים הסבורים שלוב יכולה להפוך למדינה אזרחית בלי שיהיה חלק מרכזי לצבא.

"רוב תושבי בנגאזי לא ירשו למתוח ביקורת על הצבא בגלל שהחיילים שלו שילמו מחיר", אמר ג'מל פלאח, פעיל אזרחי שהתייחס בדבריו לקרבות שנלחמו חייליו של חפתר. פלאח מנסה לארגן כנס של לובים ממחוזות שונים כדי שידונו בפתרון פוליטי שבו האו"ם לא יהיה מעורב. הוא רוצה לכלול נציגים מהמזרח, שאומרים כי האו"ם מוטה לטובת האיסלאמיסטים.

אך רבים מתומכי צבאו של חפתר מטילים ספק בדיאלוג כזה. הם שואבים עידוד מהמתקפה הצבאית בדרום המדינה, היכן שהגנרל קרא תיגר על הממשלה בטריפולי והשתלט על העיר הראשית של האזור ושדה הנפט הגדול ביותר בו. לדבריהם, הגנרל בן ה–75 צריך להורות לחייליו לעלות על טריפולי בלי להמתין לבחירות. "הצבא השתלט על המזרח וכעת, תודה לאל, גם על הדרום", אמרה פאוזיה אל פורג'אני, אשת עסקים ובת לשבטו של חפתר. "איך אפשר לערוך בחירות במערב המדינה כששולטות שם מיליציות?"

חיילים שנאמנים לחפתר בעיר סבהא שבדרום-מערב לוב, החודש
חיילים שנאמנים לחפתר בעיר סבהא שבדרום-מערב לוב, החודשצילום: AFP

אך סביר להניח שכוחותיו של חפתר לא יפעלו כעת במערב, מאחר שהם כבר פרוסים על שטחים גדולים בדרום. הם גם עלולים להיתקל בהתנגדות מצד תושבים רבים בערי המערב החושדים שאיש הצבא הוא קדאפי חדש.

בנגאזי היתה העיר הראשונה בלוב שהתקוממה בפברואר 2011, משום שקדאפי הזניח את מזרח המדינה ב–42 שנותיו בשלטון. אחרי מות קדאפי, טריפולי נהנתה משנתיים של יציבות יחסית, אך המצב בבנגאזי הידרדר תוך חודשים ספורים, לאחר שמחנות יריבים החלו להילחם אלה באלה. ב–2012 הידרדר המצב הביטחוני בעיר עד כדי כך שדגלי אל-קאעדה התנוססו ברבים ממחסומי הביקורת שהוקמו בה. כמו כן, השגריר האמריקאי נרצח בעיר על ידי קיצונים איסלאמיסטים.

הגנרל חפתר ריכז את חייליו לשעבר והכריז מלחמה על האיסלאמיסטים. הוא הצליח להביס אותם רק בנובמבר 2017. מאז, חל שיפור משמעותי בחיים בבנגאזי. מתנגדיו אומרים שהוא הקים מחדש את מדינת המשטרה ושתומכיו הפקיעו רכוש של מתנגדיו שנמלטו למערב לוב, האשמות שאנשיו מכחישים אותן. אך התושבים יכולים לצאת לבלות בלילות, התיאטראות נפתחו מחדש ואין מחסור בדלק.

עם זאת, בעיר שוררת מחלוקת לגבי הסמכויות שיימסרו לחפתר. תומכיו מכנים אותו "מוּשיר", תואר שהוענק לו על ידי הפרלמנט של מזרח המדינה, ורואים בו מועמד בבחירות לנשיאות המדינה. אך אחדים מהפעילים, שקידמו בברכה את ניצחונו הצבאי, מעדיפים מנהיג אזרחי. הם מביעים תמיכה בצבא אך לא בו. "אני לא מוכן לוותר על שלטון אזרחי", אמר עורך דין שהזדהה רק בשמו הפרטי עיסאם. "לשם כך נחוץ צבא, כמו בכל מדינה, אבל לא יהיה לו תפקיד פוליטי".

בינתיים בודקים האזרחים עד לאן הם יכולים להרחיק לכת. בתיאטרון אחד הוצג מחזה על השחיתות והידרדרות השירותים האזרחיים שמתח ביקורת לא על הצבא, אלא על השמרנים שתומכים בו. במחזה הוצגו אזרחים שהיו צריכים ללכת לתוניסיה כדי לקבל טיפול רפואי, אך לא הצליחו להשיג כרטיסי טיסה משום שבכירים שיחדו אנשים בשדה התעופה למען אנשי שלומם. כשאחד הלובים מגיע סוף סוף לתוניס הליברלית, נוזף בו לובי אחר על שהוא שותה בירה, והוא עונה: "בתוניסיה לא נחוץ אישור מאנשי ביטחון כדי לשתות". הקהל השתולל מצחוק בכל ההצגות.

חפתר מנצל את המחלוקות ההיסטוריות בין המזרח למערב, שהחמירו בשנים האחרונות. כוחותיו תלויים במידה רבה בשבטים שבמזרח המדינה. אנשיו ניסו לגשש גם במערב, ומצאו שם תומכים, אך לא במידה מספקת. הם מצאו תומכים גם בקרב התנועה הפדרלית, הפועלת מאז 2011 למען סמכויות רבות יותר למזרח, היושב על רוב רזרבות הנפט של לוב.

אך רוב תושבי בנגאזי חדלו להאמין בפוליטיקאים, והם מצפים שהצבא יזיז דברים. "שיקמתי ללא עזרת ממשלה כלשהי את החנות שלי שנפגעה באופן קשה במלחמה", אמר אניס תג'ורי, שפתח מחדש את חנותו בשוק הישן של בנגאזי. לדבריו, הוא מעדיף מנהיג לאומי חזק. "הדמוקרטיה שהיתה לנו מאז 2011 נכשלה. אין מה לעשות, אנחנו חברה שבטית".

לכתבה ברויטרס

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ