פרק נוסף במאבק הברברים נגד השלטון - כללי - הארץ

פרק נוסף במאבק הברברים נגד השלטון

אלג'יריה / עשרות נהרגו בהתנגשויות בין תושבי חבל קאביליה לבין המשטרה

שירות "הארץ"
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שירות "הארץ"

רובם בני 18 עד 27, לא יותר. חלקם אפילו תלמידי תיכון. הם מקימים מחסומים, הורסים סמלי מדינה ותחנות משטרה, מבעירים צמיגים ומשליכים אבנים או בקבוקי תבערה. והם ממשיכים להיהרג מהכדורים של כוחות המשטרה בחבל קאביליה. הם צעירים קאבילים שאין להם מה להפסיד. "אינכם יכולים להרוג אותנו, אנחנו כבר מתים", הם אומרים.

המהומות בחבל קאביליה שבאלג'יריה פרצו לאחר הריגתו של נער קאבילי בן 18 בתחנת משטרה ב-18 באפריל. המשטרה טוענת שהיתה זו פליטת כדור, אך המקרה - שאירע ביום השנה לדיכוי "האביב הברברי" באפריל 1980, ודווקא בחבל הולדתו של לונס מאטוב, זמר נערץ על הצעירים שלטענת הקאבילים נרצח בידי השלטונות ב-1998 - הצית מהומות אלימות שקיבלו עד מהרה אופי חברתי ופוליטי. "אין לראות הרים כצל הרים, זהו שסע עמוק בין העם לשלטון, הנגוע בשחיתות ובברוטליות", כתב ביום ראשון העיתון "לה טריבון".

מספר הנפגעים המדויק אינו ידוע, אך לפי ההערכות, כ-60 בני אדם נהרגו וכ-300 נפצעו מאז פרצו המהומות. נשיא אלג'יריה, עבד אל-עזיז בוטפליקה, לא הפסיק את ביקורו בניגריה. בכירי ממשלתו האשימו את ראשי השלטון המקומי במהומות.

החבל הוא ביתם של הקאבילים, עם ברברי עתיק של איכרים-לוחמים השוכן בצפון אפריקה, שמצא מקלט בהרים מפני הכובשים הרומאים, הערבים ומאוחר יותר מפני הטורקים והצרפתים. הקאבילים הפכו שם נרדף לעם שאין להכניעו. כך הצליחו לשמר את מסורתם ואת הניב הברברי שהם דוברים - שפה קרובה למצרית עתיקה ולחבשית העתיקה.

חדירת האיסלאם לקהילה החלה במאה ה-11 וה-12 והסתיימה לקראת המאה ה-16. אבל דת האיסלאם לא הכחידה את מנהגיהם הקדומים. הנשים לא עוטות רעלה, מעמדן נחות פחות, ומהצד השני הן גם אינן זוכות להגנת הדין המוסלמי המקנה להן, למשל, זכויות ירושה. על פי מסורתם, בעלת האופי הדמוקרטי, הסמכות לדון בבעיות הקהילה נתונה לשבטים עצמם והבעיות בין השבטים לבין עצמם נידונות באסיפה כללית.

הקאבילים הצליחו אמנם לעמוד מול הרומאים, הערבים, הטורקים והצרפתים, שהגיעו לאלג'יריה ב-1830. אבל ב-1859, לאחר קרבות קשים, כבשו הצרפתים את קאביליה עלית. ההתקוממות העממית המאורגנת הראשונה של הקאבילים, מרד אל-מוחראני התרחשה ב-1871, ונשענה על תאי התנגדות איסלאמיים. מאה שנה מאוחר יותר מילאו הקאבילים תפקיד מכריע במלחמת העצמאות של אלג'יריה והיו מעמודי התווך במלחמת השחרור הלאומי של המדינה. מספר לא מבוטל ממפקדי הצבא היו קאבילים, והחבל הסמוך לעיר אלג'יר הפך לנכס אסטרטגי רב חשיבות.

גם בני הקהילה שהיגרו לצרפת נרתמו למאבק השחרור וסייעו במישור הכספי והפוליטי. בשנות המאבק המשותף עם האלג'יראים נגד הכובש הצרפתי, נדחקו חילוקי הדעות הצדה, והקאבילים קיוו לזכות בשל כך בהכרת השלטונות בייחודם התרבותי. אך הם התבדו, ואלג'יריה "הסוציאליסטית" מיאנה להכיר בשפתם, בתרבותם, ואף בחלקם במלחמת השחרור. הם נדחקו לשוליים על ידי כל ראשי השלטון הערבים, מאחמד בן בלה, ועד בוטפליקה.

העובדה שהקאבילים הם מיעוט שרובו אינו שולט בשפה הערבית, הזינה קרוב לוודאי את מודעותם לייחודם ואת השאיפה לדמוקרטיה. בשנות השישים, מיד לאחר קבלת העצמאות, נלחמו הקאבילים למען דמוקרטיה ותבעו חלק בשלטון. אבל המנהיגות באלג'יריה האשימה אותם בחתירה לממשל עצמי ולהקמת מדינה ברברית, וניסתה לפלג את האוכלוסייה ולהסיתה נגדם.

ימי שלטונו של בומדיין, בשנות השבעים, היו שנים שחורות לחופש באלג'יריה בכלל ולקאביליה בפרט. במהלכן צומצם מרחב הפעולה התרבותי של הקאבילים, והן הביאו בדיעבד ל"אביב הברברי".

באפריל 1980, יצאו המוני צעירים לרחובות וקראו להכרה בהשפתם כשפה רשמית ולכינון משטר דמוקרטי. המחאות דוכאו ביד קשה, אלפים נעצרו ורבים נהרגו. כעבור כמה שנים, באוקטובר 1988, טילטל גל חדש של הפגנות את המדינה, שהסתיים במותם של כ-500 בני אדם, ובלא שהקאבילים השיגו דבר. רק לפני חמש שנים החלו השלטונות להיענות למקצת דרישותיהם, ואישרו פתיחת חוג ללימוד ברברית באוניברסיטה; בבתי הספר הממלכתיים ניתן ללמוד היום את השפה הברברית.

נשיא אלג'יריה: תוקם ועדת חקירה

אלג'יר (אי-פי). כעבור שבוע של עימותים קטלניים אמר ביום שני נשיא אלג'יריה, עבד אל-עזיז בוטפליקה, שבכוונתו להורות על הקמתה של ועידת חקירה, לבדיקת הגורמים לעימותים האלימים בין כוחות הביטחון לברברים בחבל קאביליה. עשרות בני אדם נהרגו באלימות, שרבים תולים את האחריות לה בבוטפליקה, שספג ביקורת על כשלונו בריסון כוחות הביטחון.

בהתבטאותו הראשונה מאז פרוץ האלימות, פנה בוטפליקה לאומה בנאום בטלוויזיה, ביקש רגיעה, והבטיח שתיפתח חקירה חופשית ופתוחה. "אני מכריז על הקמתה של ועדה חקירה לאומית כדי לחקור את אירועי הימים האחרונים", אמר בנאום בן רבע שעה בערבית. הוא לא פירט מתי תיפתח החקירה, אך אמר שהוועדה תהייה מורכבת גם מאזרחים. "אני מבין את הדאגות והטרדות של מי שניצבים בפני המחר ללא תקווה", אמר בוטפליקה. "נפעל למען עתיד המתחשב בשאיפותיהם".

בוטפליקה אמר שתביעותיהם להכרה יכולות להיענות רק באמצעות בחינה מחדש של החוק, כשהוא רומז לאפשרת של משאל עם, אותו דורשים הקאבילים זה זמן רב.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ