שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ההימור נכשל

סיפור נסיקתו וקריסתו של הקזינו ביריחו כולל את כל המרכיבים שהביאו את האזור עד הלום: יזמות אגרסיווית, תאוות בצע ישראלית, שחיתות פלשתינית, בחישה נמרצת של גורמים זרים והרבה פנטזיות מנותקות מהמציאות. גם היום יש כמה ישראלים טובים שעובדים על הפתיחה המחודשת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שרה ליבוביץ-דר

זה לא מקרי שהקזינו ביריחו היה אחד הנפגעים הראשונים של האינתיפאדה. כמוסד שהיה שנוי במחלוקת מרה עוד בטרם נפתח, סגירתו ציערה מעטים בלבד. בתקופה של דם ואש ותמרות עשן ורטוריקה לאומנית ודיבורים על מלחמה שתימשך חודשים אם לא שנים, נראים הימים שבהם חילק קרופייה פלשתינאי קלפים למהמר ישראלי רחוקים ולא-רלוונטיים. כשאמהות משני הצדדים מבכות את מות ילדיהם, קשה להתאבל על סגירתו של מועדון הימורים, מפואר ומצליח ככל שיהיה. לפחות בעניין הזה מתקיימת כעת אחדות נדירה בין פלשתינאים לישראלים.

הישראלים המכורים להימורים שהיו המפרנסים העיקריים של הקזינו חזרו לספינות ההימורים באילת; בצה"ל ממילא לא התלהבו מהמוסד המפוקפק; תושבי בקעת הירדן ראו בו תמיד איום; אנשי הימין התנגדו לפתיחתו, וממילא לא הצטערו על סגירתו; אפילו רוני האן, שהיה הישראלי היחיד בדירקטוריון של הקזינו כבר מדבר עליו בלשון עבר ואומר שהחלום התנפץ.

גם ברשות הפלשתינית השותפה בקזינו (30 אחוזים) אין ציפייה דרוכה לפתיחתו המחודשת. סוהא ערפאת יצאה בגלוי נגד הקזינו; חברי פרלמנט פלשתינאים דרשו לסגור אותו מיד; בחמאס כינו את ערפאת, שהסכים לפתיחת הקזינו, "סרסור החי על רווחי זונה"; מקורביו של יו"ר הרשות משתדלים לשמור על מרחק נאות מהקזינו; הטלוויזיה הפלשתינית סיקרה את הפעילות שם לעתים רחוקות.

רק קומץ אנשים מעוניינים שהקזינו ייפתח. עו"ד דב ויסגלס, למשל. ויסגלס, עורך הדין של ראש הממשלה ומועמדו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא גם הפרקליט של השותפים האוסטרים בקזינו: קבוצת מרטין שלאף (45 אחוזים), קזינו אוסטריה (15 אחוזים) ובנק אוף אוסטריה (10 אחוזים).

ויסגלס מחכה לאריק

כדי להבין מה קרה בקזינו ביריחו צריך להתיר פקעת סבוכה של קשרים עסקיים ופוליטיים. הקזינו נפתח בספטמבר 98'. באוקטובר 2000, חודש אחרי שפרצה האינתיפאדה, הוא נסגר ומאז לא נפתח עוד. בחודשים האחרונים שופץ המקום אחרי שנפגע מיריות והיום הוא מוכן לפתיחה מחודשת, שאינה נראית באופק. ארבעים עובדים אוסטרים מתחזקים את הקזינו ושומרים עליו. נציגי השותפים האוסטרים באים כל כמה שבועות לביקור. נותרה רק בעיה אחת: 97 אחוז מהמהמרים שם היו ישראלים. לפני כחצי שנה נאסר על ישראלים להכנס לשטח איי של הרשות הפלשתינית. הקזינו נמצא בשטח איי. באין מהמרים ישראלים, הקזינו משותק. מילה אחת של אריאל שרון שתתיר כניסת ישראלים לשטח A, או לאזור יריחו, תזרים מיליוני דולרים לבעלי הקזינו.

לפחות על פי עתון הצופה וערוץ 7, אריאל שרון הסכים להתיר כניסת ישראלים לקזינו. ראש השב"כ, אבי דיכטר, הפציר בו לשקול את ההחלטה מחדש. מלשכת שרון נמסר בתגובה, שהפלשתינאים רשאים לפתוח את הקזינו מחדש אולם שלא יצפו למבקרים ישראלים.

ויסגלס מחכה בקוצר רוח לרגע שבו הקזינו ייפתח מחדש. "שקט שם עכשיו", הוא אומר, "אין שום בעיה להגיע לקזינו שנמצא רק קילומטר אחד מצומת אלמוג. מדובר במפעל תיירותי עצום שיצר אי של דו קיום ושלווה ואיפשר לישראלים ולפלשתינאים להכיר אלה את אלה אגב בילוי משותף. התושבים שם מצפים שביום מן הימים תחזור התקופה הטובה לאזור".

גם הלקוחות שלך מצפים.

"מחזור העסקים של קזינו אוסטריה הוא שמונה מיליארד דולר בשנה. הכסף שהם מפסידים בקזינו ביריחו הוא כסף קטנטן".

כסף קטנטן? על פי נתוני הצבא, בחודשיים הראשונים של האינתיפאדה הפסידו השותפים בקזינו מאה מיליון שקלים. מדו"ח שהכין החוקר הפרטי מאיר פלבסקי ("בהזמנת חברת ייעוץ בינלאומית", הוא אומר) עולה שבשנתיים שבהן הקזינו פעל הגיעו רווחיו ל-328 מליון דולר. ויסגלס אומר שהנתונים מוגזמים. "האוסטרים השקיעו 150 מליון דולר ועדיין לא כיסו את ההשקעה. יעברו עוד כמה שנים עד שהרווחים יכסו את ההשקעה. זה לא מעניין אותם. הם בכלל לא מתעסקים בזה. הקזינו לא נוקט שום פעולה לגבי הפתיחה מחדש".

ויסגלס הוא איש המפתח בתפעול הקזינו. ידו בכל. בסוף ינואר, כמה ימים לפני הבחירות, הוא נסע לווינה עם עמרי שרון ואיתן בנצור כדי להיפגש עם מרטין שלאף ועם מוחמד רשיד, יועצו הכלכלי של ערפאת. אריאל שרון טען שבשיחות לא עלה כלל נושא הקזינו. "אני לא מהמר בגורל המדינה", הוא אמר לתקשורת, "הם שוחחו על המשא והמתן העתידי ביום שלאחר הבחירות". גורמים פלשתיניים טענו ל"הארץ" שהחמישה עסקו בגורל הקזינו.

ויסגלס מכחיש את השמועות שעמרי שרון מעורב בניסיונות לפתוח את הקזינו מחדש (שמעות שהגיעו בעזרת חבר הכנסת אופיר פינס עד ועדת החוץ והבטחון של הכנסת). הוא גם מכחיש שמועות שהוא עצמו בעל מניות בקזינו. "זה קשקוש. הפלשתינאים התנו תנאי שלא יהיו בעלי מניות ישראלים בקזינו".

בדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת שנערך חודשיים אחרי פתיחת הקזינו, ייצג ויסגלס את השותפים האוסטרים. הוא עדיין לא היה בטוח האם כדאי לחשוף את העובדה שרוב המהמרים הם ישראלים. כמה מתוכם ישראלים? נשמעה שאלה מהקהל. אין לנו הערכה, השיב ויסגלס. 90 אחוז ישראלים, קרא מישהו מהקהל. "לא נכון", השיב ויסגלס. "אנחנו מקפידים שלא לברר את לאומיותו של האיש אלא מקבלים בברכה כל מי שכספו הונפק כחוק על ידי הבנק". אחר כך הוא נסחף לתיאור מתקתק של הקזינו: "השקענו עשרות מיליוני דולרים כדי להקים את העסק הכי הגון לרווחת התושבים... יש שם היום אי של יציבות, אי של ביטחון... אני מוכרח לספר לכם שלפני שלושה שבועות אחת הדילריות, במקרה אזרחית הונגריה, יצאה ליריחו לקנות משהו והגיעה לשם עם מכונית שכורה עם מספר רישוי ישראלי. כמו שהיא יצאה, איזה נער פרחח זרק אבן על המכונית. כמה דקות לאחר מכן הופיעו בנקודת המשטרה הפלשתינית בקזינו סוחרים רותחים מזעם, כשהם סוחבים את הנער בערפו, ודרשו מהקצין הפלשתינאי לעצור אותו. כשהוא אמר להם שמדובר בסך הכל בילד, מעשה משובה, אמרו לו בזעם שכשהאזור כולו פורח אי אפשר לתת לפרחחים לפעול".

תאומים מחכה לפתיחה

גם לצמד משה תאומים ושמעון פרס יש השפעה על מה שיקרה בקזינו. תאומים, מבעלי גיתם-פורטר-נובלי הוא איש יחסי הציבור של הקזינו. בשנת הפעילות הראשונה היה תקציב הפרסום של הקזינו מליון וחצי דולר. אחר כך עבר תאומים לחוזה ריטיינר, של ספק שירותים קבוע. תאומים רוצה שהקזינו ייפתח. "יש בארץ מאות אלפים שרוצים שהקזינו ייפתח. אני מהקבוצה שחושבת שכל פרוייקט שמספק תעסוקה לפלשתינאים הוא פרויקט מבורך. טוב שהישראלים יהיו מעורבים באזור. נוצרו קשרים בין המהמרים לעובדים, ישראלים שלא פגשו לפני כן פלשתינאים הרגישו שם בבית. בסופו של דבר יהיה שלום בארץ הזאת, לכן כל פרויקט כלכלי הוא מבורך".

ובטח מבורך לך. אם הקזינו יישאר סגור אתה תאבד לקוח.

"מה שאני אומר לא קשור להיותי איש יחסי הציבור של הפרויקט. אני מקבל את הכסף גם כשהקזינו סגור. יש לנו חוזה לחמש שנים והם ישלמו לי בכל מקרה וממילא גם לא מדובר על כסף גדול".

תאומים מקורב לשמעון פרס, אוהד ידוע של הקזינו ביריחו. במאי 99', כמה חודשים אחרי פתיחת הקזינו, אירגן מרכז פרס לשלום סיור עיתונאים ביריחו. העיתונאים נלקחו לקזינו, שם הוסבר להם שמדובר בפרויקט של דו קיום, אם לא בין הפלשתינאים לישראלים, לפחות בין דתיים לחילונים. אלה גם אלה מהמרים שם בהתלהבות. חודש אחר כך, בכינוס של המרכז שעסק ב"תיירות עם תרבות של שלום" אמר פרס שהקזינו ביריחו הוא המקום הבטוח ביותר במזרח התיכון. לפני שלושה שבועות חשף שר הביטחון בנימין בן אליעזר, בדיון בוועדת חוץ וביטחון בכנסת שסאיב עריקאת, שהוא תושב יריחו, ביקש מפרס שיסייע להתיר כניסת ישראלים לאזור. גם שרון היה בסוד היוזמה. פרס הכחיש שהוא שוחח עם עריקאת על הקזינו. בראיון לקול ישראל הוא הסביר שפתיחת הקזינו ביריחו תגביר את הפעילות הכלכלית בעיר ותקל על סבלה של האוכלוסייה המקומית.

האם משה תאומים, מקורבו של פרס והיחצן של הקזינו, משפיע על שר החוץ לפעול למען פתיחת הקזינו? תאומים נעלב מעצם השאלה. "זה מעשה מכוער ליצור ספקולציה כזאת. אני לא נוהג להיות מעורב בדברים כאלה. אני לא עוסק בלובי פוליטי. היתה לנו במשרד מחלקה שעסקה בלובי פוליטי וסגרנו אותה".

כיחצן של הקזינו אתה מודע לניסיונותיהם של בעלי הקזינו לפתוח אותו מחדש?

"למה שלא תהיה פעילות ערה? כל בעל עסק רוצה שהעסק שלו יתנהל".

רמון רואה רק טוב

מרטין שלאף רוצה מאוד שהעסק שלו יחזור לעבוד. על פי הדו"ח של פלבסקי קבוצתו הרוויחה כ-80 מיליון דולר בשנה מהקזינו. שלאף מקורב מאוד לפוליטיקאים ישראלים. ברשימת חבריו הישראלים מופיעים, בין היתר, אביגדור ליברמן, אהוד אולמרט, אריה דרעי, עוזי ברעם וחיים רמון. בחודשים האחרונים שלאף, שגר בווינה ובונה בית ענק בהרצליה, בא לישראל לעתים קרובות בענייני הקזינו. הוא נפגש עם ליברמן, אמנון ליפקין-שחק, מוחמד רשיד וחיים רמון.

רמון, מצדו, מכחיש כל קשר לקזינו. "לא דיברתי עם איש על פתיחת הקזינו. שלאף אמנם חבר שלי אבל יש לו עוד מאה חברים אחרים". רמון מוסיף, שבאופן עקרוני הוא מתנגד להקמת קזינו בישראל "מפני שזו השקפת עולמי". מצד שני, אין לו שום התנגדות לקזינו מחוץ לגבולות ישראל. "זה לא ענייני", הוא אומר.

בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט חודשיים אחרי פתיחת הקזינו, רמון דווקא גילה עניין רב בקזינו ביריחו. הוא עשה הקבלה בין סעיפי החוק האוסרים הימורים והומוסקסואליות והזכיר שהחוק נגד הומוסקסואליות היה אות מתה. עוד הוא אמר ש"העבירה היא רק על מי שנכנס לקזינו, לא על מי שפתח אותו, כי הוא פתח אותו כדין וכחוק, זה ברור". ואם מישהו לא הבין, כעבור כמה דקות חידד רמון את עמדתו. "לא כל עבירה שאתה רואה היא עבירה", הוא אמר ליושב ראש הוועדה, חנן פורת. "דווקא אנשים שהרבה יותר קרובים להשקפת עולמך, לפי מה שסופר לי, אני לא הייתי שם, באים לשם ורואים שהפלשתינאים אין להם קרניים, ואפילו מישהו אמר שהם נחמדים, ובמקום ששיתוף הפעולה והדו קיום יתמקד רק בגנבי רכב ובעולם תחתון, מתהווה שם משהו, אולי גם יעשו עסקים בסוף היום... אני אומר ברמה העקרונית הטובה, גם אם יש עבירה על החוק, למי זה מזיק? במי זה פוגע? עד עכשיו אני רואה שרק טוב יוצא מזה לדעת כולם, גם אצל אלה שחושבים שזה בניגוד לחוק".

גם שמעון שבס מאמין שהקזינו הוא פרויקט חשוב של דו קיום, גם הוא היה רוצה שהקזינו ייפתח מחדש. שבס, על פי כתב תביעה שהגיש רוני האן לבית הדין לעבודה בתל אביב, היה מעורב בניהול השוטף של הקזינו. האן היה איש השיווק של הקזינו. בתביעה, שהוגשה באמצעות עורך הדין גיל גרינברג, האן טוען ששבס שכר אותו לעבודה. את הוראותיו הניהוליות, כותב האן בכתב התביעה, הוא קיבל ממנהלי הקזינו, שבס ואלכסנדר טוצ'יק. שבס, לדבריו, "שימש, הוצג והוגדר כבא כוחו של בעל השליטה בחברת קאפ, מרטין שלאף".

קאפ היא החברה באמצעותה מחזיק שלאף במניות הקזינו. באוקטובר 2000, כותב האן, הוא נקרא למשרדו של שבס ברמת גן. שבס הודיע לו "כי היות ועל הקזינו לפעול לקיצוץ, כלל המשכורות של הדרג הניהולי יקוצצו בשיעור של 40 אחוזים". שבס הודיע להאן שגם משכורתו, 28,849 שקלים ברוטו, תקוצץ. האן מחה. שבס הסכים שהבונוס השנתי לא יקוצץ. בסוף אוקטובר האן הוצא לחופשה. כעת הוא תובע מגיתם, מחברת טסיפ שניהלה את הקזינו, משבס ומטוצ'יק 134 אלף שקלים בטענה שהוצאתו לחופשה "דינה כדין פיטורין".

לפני חודש חשף בן ציון ציטרין ב"הארץ" ששבס קיבל 20 אלף דולר בחודש מחברת טסיפ. עכשיו טוען האן ששבס היה מעורב בניהול השוטף של הקזינו. שבס מכחיש כל מעורבות. "אני לא מתעסק בזה. למה אני צריך להתעסק עם זה. די. אני לא קשור לקזינו. ייצגתי בנק אוסטרי שיש לו מניות בקזינו. אני מייצג את ענייני הבנק ולא את הקזינו. התביעה קנטרנית. זה קשקוש, חבל להתעסק עם זה".

על פי "מקורות ביטחוניים" שצוטטו ב"גלובס" באוקטובר 98' גם יוסי גינוסר היה מעורב בהקמת הקזינו. על פי ידיעה של עמוס הראל ב"הארץ" המתבססת על מקורות בטחוניים הפסיד ג'יבריל רג'וב בחודשיים הראשונים של האינתיפדה 650 אלף שקלים, חלקם מסגירת הקזינו. הפסדו של מוחמד רשיד, יו"ר הקזינו נאמד ב-21.5 מליון שקלים.

פול הרצפלד הופתע

קזינו "אואזיס" ביריחו נפתח ב-15 לספטמבר 98'. המארגנים ציפו בערב הפתיחה לקלאודיה שיפר. הם תיכננו את הארוע לפרטי-פרטים. שיפר היתה אמורה להשליך כדור זהב אל רולטה מסתובבת, ולתת את האות לפתיחת ההימורים. ברגע האחרון שיפר הודיעה שהיא לא תבוא והמארגנים נאלצו להסתפק במחליפה מקומית, פינצ'י מור. למחרת החגיגה נפתח הקזינו לקהל הרחב. באותו יום נמכרה גלולת הוויאגרה לראשונה בישראל. על שני המוצרים נרשמה התנפלות דומה.

לפתיחת הקזינו קדמו שנתיים של משא ומתן. הרעיון להקים קזינו ביריחו היה שלי, אומר עזרא טיסונה; "לא צריך להיות גאון כדי להגות רעיון כזה. יריחו היא המקום הטוב ביותר בעולם לקזינו. לא היה שם קזינו והישראלים הם המהמרים הטובים ביותר בעולם". טיסונה טוען שממנו הרעיון התגלגל אל קבוצת משקיעים בראשות ראובן גבריאלי. גבריאלי ששכר את גינוסר כיועץ סיכם עם הפלשתינאים את פרטי העסקה והעביר להם 3 מליון דולר. ברגע האחרון העסקה התפוצצה. אל נעלי הקבוצה של גבריאלי נכנסה קבוצה חדשה של אנשי עסקים אוסטרים.

בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט אמר ויסגלס שהיוזמה להקמת הקזינו היתה "חלק מהניסיונות האירופיים להקמת מה שקוראים מיזמים של שלום בתחומי דו הקיום שבין הרשות הפלשתינית לבין מדינת ישראל... לפני כשנה וחצי, כשהרעיון עלה לראשונה, הנושא נדון בדרגים המדיניים העליונים, בין ממשלת ישראל לממשלת אוסטריה".

בהסכמי פאריס שנחתמו ב-94' ועסקו בהסדרת היחסים הכלכליים בין הישראלים לפלשתינאים הקזינו לא מוזכר. "זה היה סידור מיוחד. רצו לסדר משהו לפלשתינאים. סידרו להם הכנסה אדירה בלי לעגן אותה בהסכמים. למה? תמיהה היא ונשארה תמיהה", אומר יושב ראש מפעל הפיס, אברהם כץ עוז.

לאברהם שוחט, שהיה מעורב במשא ומתן הכלכלי במסגרת הסכמי פאריס, יש הסבר. "לא כל מיזם כלכלי הוזכר בהסכמים. ההסכמים קובעים את אורח החיים הכלכליים בינינו. זה לא הסכם פעולה אלא הסכם שקובע מדיניות".

מפעילת הקזינו היא חברת קזינו אוסטריה, באמצעות חברת הבת שלה, קזינו אוסטריה אינטרנשיונל. החברה הוקמה ב-68'. היא שייכת לבנקים אוסטריים, חברות ביטוח ומשקיעים אוסטריים פרטיים. היא מפעילה 70 בתי קזינו בכל העולם, הגדול שבהם בדרום אפריקה ובו 1,600 מכונות מזל. ביריחו יש 280 מכונות מזל ו-120 שולחנות הימורים. "הקזינו ביריחו הוא קצת מעל לממוצע שלנו", אומר פול הרצפלד, סגן נשיא חברת קזינו אוסטריה.

הרצפלד בא לישראל אחת לכמה שבועות. בשבוע שעבר היה בביקור נוסף. "המצב הפתיע אותנו", הוא מודה. "כשפתחנו את הקזינו עשינו איזון בין הסכנות לרווחים, אבל אם מישהו היה אומר לי לפני חצי שנה שזה מה שיקרה, לא הייתי מאמין".

הרשות הפלשתינית נתנה את הקרקע, 4500 מ"ר בנוי על שטח של 50 דונם. בתמורה היא קיבלה 30 אחוזי שותפות. הבעלים של הקרקע היה מוחמד חמדוני. במאי 2000 הוא סיפר ל"ניוזוויק" שהוא קנה 120 דונם ביריחו. על החלקה הוא בנה תחנת דלק וקיווה לבנות שם בתי מגורים. אולם חלומו התנגש עם המציאות של שלטון ערפאת, כתבו דניאל קליידמן ומאט ריס ב"ניוזוויק". הוא הואשם בבגידה, נכלא ל-17 ימים ושוחרר רק אחרי שחתם על מסמך לפיו הוא מעביר את אדמתו לרשות הפלשתינית. הקזינו נבנה על האדמה של חמדוני.

קזינו אואזיס גורף רווחים בשווי של 15 מיליון דולר לחודש, כתבו קליידמן וריס, בעוד חמדוני יושב בבית ומעשן סיגריות בשרשרת. הרשות הפלשתינית היא כמו 40 השודדים וערפאת הוא עלי באבא. נפטרנו מהשלטון הישראלי, עכשיו אנחנו תחת שלטון כיבוש כלכלי פלשתיני, זו היתה המסקנה של חמדוני.

חמדוני אינו היחידי שחש תסכול וכעס. החמאס התנגד לקזינו מטעמים דתיים. פסקי הלכה הוצאו נגדו. זה אסון לעם הפלשתיני, אמר השייח יאסין עם פתיחת המקום, "מדובר בנקודה שחורה בהיסטוריה של העם הפלשתיני ובכייה לדורות". סוהא ערפאת הביעה התנגדות דומה. "אמרתי לערפאת בלילה: זו בושה שהשקעת כסף בפרויקטים של הימורים כשאנשים פה זקוקים למערכות ביוב, מים ובתי חולים", אמרה לג'רוזלם ריפורט. לניו יורק טיימס אמרה שהיא מתעבת את הקזינו. "זה הדבר המביש ביותר שהיועצים של הרשות הפלשתינית יזמו, ועוד ליד מחנה פליטים. אין לנו בתי חולים, לא מערכת סניטציה, ילדים חולים, חברה שלמה חולה, אבל יש לנו הימורים".

לתחושתה היו שותפים רבים אחרים. שלושה חברי פרלמנט פלשתיני ממחוז ירושלים הגישו, כחודש אחרי הפתיחה, תלונה נגד הקזינו לתובע הכללי ביריחו. לטענתם, החוק הירדני החל עדיין על שטחי הרשות אוסר על פתיחת הקזינו . הם הבטיחו לתובע הכללי, איברהים עאמר, שאם יהיה צורך הם יעמידו לרשותו משאיות שיסלקו את מכונות ההימורים משטח הקזינו. עאמר סבר שמבחינה משפטית הם צודקים וביקש שהות של כמה ימים לגיבוש חוות דעתו. אף אחד, גם לא חברי הפרלמנט, לא השלה את עצמו שעאמר יגבש חוות דעת שתאלץ את בכירי הרשות הפלשתינית לסגור את הקזינו.

אל המתנגדים הצטרף תאופיק טיראווי, ראש המודיעין הכללי ברשות הפלשתינית. בין טיראווי לרג'וב שוררת מתיחות. אנשי רג'וב מאבטחים את הקזינו. באוקטובר 2000 נורו יריות מתוך הקזינו אל ורד יריחו ואל בסיס צבאי סמוך. רג'וב זעם. הוא ניסה להרגיע את הרוחות כדי להביא לפתיחת הקזינו. מקורביו טענו שהיורים הם אנשי טיראווי.

ההתנגדות לקזינו היא גורפת, אומר ד"ר עזיז חיידר, החוקר את החברה הפלשתינית, מרצה באוניברסיטת אל קודס במזרח ירושלים ומשמש חוקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית. "אבל היא גם דו ערכית. מצד אחד לא מקובל בחברה הפלשתינית להמר בקזינו, מצד שני לעבוד בקזינו זה בסדר. צעירים פלשתינים, גם ממשפחות די מכובדות, עשו מאמצים רבים להתקבל לעבודה בקזינו והפעילו לשם כך פרוטקציה. האינטלקטואלים התנגדו לקזינו אבל אף אחד לא חשב לצאת לרחובות כדי להאבק בקזינו, ולא מתוך סובלנות אלא מתוך פאסיוויות. כל זמן שזה לא נוגע לאנשים באופן אישי הם פאסיוויים. החברה הפלשתינית היא חברה פאסיווית שמשלימה עם הקיים, במיוחד כשזה בא מטעם השלטון. אם הרשות שותפה ליוזמה, מי ייצא לרחובות להתנגד?"

עוזריו של ערפאת מודעים להתנגדות שהקזינו מעורר, לכן נאסר על הפלשתינאים להיכנס לקזינו. ערפאת לא רצה שתמונות של פלשתינאים צובאים על הקזינו יתפרסמו בתקשורת. גם העוזרים עצמם משתדלים להתרחק מהיוזמה. "יש דברים שאני אפילו לא רוצה להתעניין בהם", אומר אדם המקורב לערפאת. "הקזינו הוא לא משהו שראוי לשמור על קירבה אליו. אם יעשו סקר בשטחים יראו שהרוב מתנגד לקזינו. אני לא מכיר מישהו אחד שיגן בהתלהבות על הקזינו".

הפצ"ר בולם חיילים

ניר טויב, מפיק של סרטים תיעודיים, ליווה את הקזינו בסרט שצולם במשך שנה וחצי. בחודשים הראשונים הוא התרכז בהשפעת הקזינו על הפלשתינאים. הוא מצא במחנה הפליטים הסמוך, עקאבאת ג'אבר, משפחה שבאה לאזור מרמלה. במשך חודשים הוא עקב אחריהם. בעבר הם הרוויחו מאה דולר לחודש, הוא אומר, אחרי שהם התחילו לעבוד בקזינו הם טיפסו לאלף דולר בחודש. "אנשים בנו שם וילות מפוארות שממוקמות ליד בתי בוץ. בזכות הקזינו הם ויתרו על זכות השיבה. פתאום טוב להם שם. היתה תקופה שהיתה רשימת המתנה לעבודה בקזינו של 4,000 אנשים. הבעיה היתה שחוץ מאותם מאושרים שעבדו שם, השאר בכלל לא נהנו מהפירות של היוזמה והקזינו נהפך די מהר לסמל של שחיתות. אדריכל אחד אמר לי שאנחנו הקמנו מדינה עם קיבוצים ומושבים והם מקימים מדינה עם קזינו. זה מקומם למרות שלכולם ברור שמדובר בעסק כלכלי שנועד למשוך כסף מהישראלים".

לא ברור כמה כסף הרוויחה הרשות הפלשתינית מהקזינו. ויסגלס אומר שהם עוד לא ראו אגורה אחת. על פי הסקר של פלבסקי הרשות הרוויחה כ-50 מיליון דולר בשנה. "הרווחים מהקזינו הם לא לגמרי זניחים", אומר פרופסור אפרים קליימן מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית. "לא ברור איך הרווחים התחלקו, אבל גם אם חלקם הגיעו לידיים פרטיות זה סייע לכלכלה מפני שהכסף הזה הגביר את הצריכה".

מבחינה כלכלית ההצלחה היתה כה גבוהה, עד שברשות שקלו לפתוח קזינו נוסף ברמאללה. אבל בשעה שהפלשתינאים ספרו את הכסף, בישראל נהנו לדבר דווקא על דו קיום. "כמות שיתוף הפעולה שמתרחשת שם, אם היתה מתרחשת בכל המקומות ובכל ההיבטים של הקיום הישראלי-פלשתיני, אז זה היה חזון שיבת ציון", אמר ויסגלס בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט. בפועל, אומר אדם שעבד בקזינו, לא שרר שם דו קיום. "ההתחככות בין המהמר הישראלי לדילר הפלשתינאי לא תמיד היתה נעימה. אם הדילר חשב שמגיע לו טיפ הוא אמר את זה לפעמים בצורה קצת בוטה ומדי פעם היתה, על הרקע הזה, תחושה של עוינות לאומנית שהיא די ברורה בנסיבות המבלבלות האלה. הפלשתינאי רואה מול עיניו מאות אלפי דולרים והכספים האלה באים מאנשים שמחר הוא אמור להילחם בהם. זה מצב אבסורדי. לפעמים רק הנוכחות המאסיווית של אנשי הביטחון מנעה מהומות. כל רעיון הדו קיום שם היה די שביר. התחושה האמיתית היתה של כבדהו וחשדהו. בגלל זה אני לא מאמין שהקזינו ייפתח מחדש. יש כזאת משטמה ושנאה שם שצריך לעבור עוד דור כדי שיהיה שם באמת דו קיום".

הקזינו פעל בלי תקלות מפני ששרר שם דו קיום אמיתי בין המהמרים הישראלים לעובדים הפלשתינאים, אומר בתגובה פול הרצפלד.

כחלק מחזון הדו קיום הקפידו הפלשתינאים שלא להעסיק בקזינו ישראלים. בתביעתו לבית הדין לעבודה כותב רוני האן ש"היות ועסקינן בקזינו ביריחו, אשר מצוי בתחומי הרשות הפלשתינית ואף בבעלותה החלקית, קיימת מניעה מצד הרשות הפלשתינית לרשום את שמו כעובד הקזינו, וזאת עקב היותו ישראלי".

האן היה הישראלי היחיד בדירקטוריון של הקזינו. 1,600 עובדי הקזינו באו מ-34 ארצות אבל לא היו שם ישראלים. גם רוב הספקים לא היו ישראלים. חברה ישראלית של יוצאי השב"כ סייעה להתוויית המערך הבטחוני של הקזינו, סוכן ישראלי סיפק מכונות למשקאות חמים וקרים, אבל רוב מוצרי המזון נקנו ברשות הפלשתינית באמצעות סוכנים עזתים. על פי הדו"ח של פלבסקי מדובר בסכום לא מבוטל. בקזינו נמכרו בכל יום סיגריות, משקאות וארוחות ב-30 אלף דולר.

כל זה לא הפריע לאלפי המהמרים הישראלים. טויב ראה שם את כל עם ישראל: "מהמרים מקצוענים שאצלם זו דרך חיים, עמך שנשפכו באוטובוסים ואנשים שהגיעו פעם בחודש כדי להעביר בילוי של ערב". פלבסקי מצא בקזינו 3,000 איש בכל יום. המכורים באו פעמיים בשבוע, רוב המהמרים היו בני 55-35, בעלי עשר שנות השכלה ומטה; אחוז גבוה היו מעדות המזרח, מהמעמד הבינוני ומטה. רבים באו במערכת הסעה מאורגנת. מתל אביב יצאו בכל יום שבעה אוטובוסים לקזינו. אוטובוסים באו גם מראשון לציון, בת ים, הרצליה, עפולה ובאר שבע. כל נוסע שילם מאה שקלים ובתמורה קיבל בקזינו ז'יטונים בשווי 25 דולרים.

לחגיגה ההמונית היו גם צדדים אחרים: האלוף יעקב אור, מתאם הפעולות בשטחים, אמר שמהכספים שהמהמרים הישראלים משאירים בקזינו הרשות הפלשתינית קונה נשק. ויסגלס איים לתבוע אותו תביעת דיבה שמעולם לא הוגשה; בצבא התנגדו לכניסת חיילים לקזינו. בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט אמר הפרקליט הצבאי הראשי, אורי שוהם, ש"זה לא יהיה נכון שחיילים, בין במדים ובין שלא במדים, בין בתפקיד ובין שלא בתפקיד, יגיעו לקזינו לצורך הימורים. לכן אנחנו אסרנו את זה בצו על ידי אלוף פיקוד המרכז... לא רצינו לראות תופעה של חיילים שמשרתים למשל בבקעת הירדן כשהם מגיעים בהמוניהם בזמן חופשה להמר בקזינו ביריחו".

בני אלון רוצה להפציץ

הימין התנגד לקזינו משיקולים שונים. "למה שנעביר כספים בצורה כזאת לרשות הפלשתינית?" שואל חבר הכנסת שאול יהלום. "השאלה המעניינת עכשיו היא האם בגלל שיקולים של אילי הון וכל מיני קשרים שחלקם סמויים וחלקם גלויים עומדים לפתוח שוב את הקזינו".

חבר הכנסת בני אלון מציע להרוס את הקזינו ולצעוק בינגו. "חבל שלא עשינו את זה מיד כשפרצה האינתיפאדה. הנזק הכלכלי שהיה נגרם להם היה מדבר אליהם באופן מיידי. אני מריח ריח רע מאוד סביב כל הפרשה של הקזינו. יש פה סירחון מוסרי ששותפים לו שני העמים ואני מקווה שזה לא מגיע עד לצמרת שלנו".

משה ארנס מתנגד לפתיחתו מחדש של הקזינו מטעמים ביטחוניים. "זה לא הגיוני להמר ולסכן אגב כך חיי אדם. גם אם הפלשתינאים יבטיחו שקט אני לא מאמין להם".

בוועדת חוקה, חוק ומשפט ייצג היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין את הקו הזה ובנה מבנה משפטי שאסר על כניסת ישראלים לקזינו. "עוד באביב האחרון פנו אלינו הנציגים של היזמים", הוא סיפר, "ומאוד רצו שמראש ניתן אישור שלא יועמד איש לדין והכל שריר ובריר וקיים. אנחנו לא הסכמנו לתת את כתב המחילה הזה". על פי סעיף (2א) לתוספת לחוק להארכת תקנות לשעת חירום אפשר לדון ישראלי על מעשה או מחדל שביצע בשטחי הרשות הפלשתינית, אמר רובינשטיין. מאחר שהימורים אסורים בישראל, אפשר על פי הסעיף הזה לשפוט את המהמרים הישראלים ביריחו.

כמעט כהרגלו, רובינשטיין לא היה נחרץ. מצד שני, הוא אמר, "בדיון שנערך בלשכתי התברר כי צפויים קשיים של ממש לאכוף שם את הוראות חוק העונשין בעניין יישום משחקים אסורים... רגישות גורמי האכיפה נחוצה... זו ההנחיה בשלב זה ואף אחד לא יודע איך הדברים יתפתחו בהמשך".

אני לא הבנתי, אמר חבר הכנסת ראובן ריבלין, האם אני יכול ללכת להמר בקזינו ביריחו או לא?

רובינשטיין: מבחינת החוק זו עבירה בישראל.

ריבלין: האם אני כאזרח ישראלי לא מפר חוק כאשר אני נכנס לקזינו בלאס וגאס או בכל מקום אחר?

רובינשטיין: אל תביא אותי לתת חוות דעת. אני חוזר ואומר, מבחינת לשון החוק, ישראלי שנוסע לשם יכול להיתפס בלשון החוק.

חנן פורת: זאת אומרת, הוא עובר על החוק.

רובינשטיין: עם כל הקושי שזה מעורר אני חושב שאנחנו צריכים ללכת בדרך של השכל הישר, כמו בכל נושא זה אחד המצרכים שכדאי לייבא אם יש בו מחסור במדינת ישראל. בהקשר הזה השכל הישר אומר שאנחנו לא יודעים ולא מכירים ולא שומעים שיש דבר כזה ושתיתכן עבריינות, ומצד שני אנחנו לא יכולים כי אנחנו לא יושבים שם ושלא כמו ברמת גן או בתל אביב או במקום אחר המשטרה יכולה לבוא, להיכנס, פשוט לאכוף, ושם היא לא יכולה לעשות את זה... לכן מה שצריך זה יד על הדופק ועין פקוחה לראות... אם יש איזושהי פעילות עבריינית... כי על זה אני לפחות מעודד את המשטרה לדעת".

במשרד החוץ לא מקבלים את הניתוח המשפטי הפתלתל של רובינשטיין. מניתוח משפטי שנעשה במשרד החוץ עולה ששטח A נמצא בשליטה פלשתינית מלאה עם כמה סייגים. ישראלי שעובר עבירה בשטח A מועבר לידי ישראל. ישראלי שמהמר בקזינו ביריחו, אומרים במשרד החוץ, כמוהו כישראלי שמהמר בקזינו בטורקיה. ידו של החוק הישראלי אינה מגיעה אליו. ההתקשרות החוקית היחידה של אזרח ישראלי המהמר בקזינו ביריחו היא בינו לבין הקזינו. כשהוא נכנס לקזינו הוא לוקח עליו את החובות והזכויות של הקזינו וחייב לציית להם.

ובאילת מרוצים

באילת ההתנגדות לקזינו נחרצת הרבה יותר מזו של רובינשטיין. "המהמרים הישראלים נטשו את ספינות ההימורים באילת ועברו לקזינו ביריחו", אומר אהרן דקל, יושב ראש התאחדות המלונות באילת. "התופעה הורגשה בבתי המלון בעיר מפני שהמהמרים מבלים גם בעיר ולא רק על הספינות. כשהקזינו היה פתוח חלה ירידה של אלפי לינות בחודש. זו היתה פגיעה משמעותית. אחרי שהקזינו נסגר המהמרים חזרו אלינו אבל לא באותה כמות כמו קודם. הקזינו ביריחו גורם אצלנו להרמת גבה. אם ביריחו יש קזינו, למה לא אצלנו?"

רמי בלס, מנהל נמל אילת, אומר שכל מהמר על ספינות ההימורים משלם ארבעה דולר דמי נמל. "מאז שהקזינו נסגר עלה מספר הנכנסים לנמל ב-70 אחוז. זו תוספת משמעותית. בחודשים פברואר-מרץ-אפריל של שנת 2000, כשהקזינו היה פתוח, עברו בנמל אילת 38,400 נוסעים. בחודשים המקבילים בשנת 2001, כשהקזינו היה סגור הגיעו 63 אלף נוסעים".

בבקעת הירדן ראו בעיניים כלות איך יריחו מתפתחת ומשגשגת. "זה הכל פוליטיקה", אומר דוד לוי, יושב ראש המועצה האזורית בקעת הירדן. "אנחנו נתפסים כזמניים, הם ישארו שם תמיד. אתה רואה את מה שקרה ביריחו, עם בית המלון הגדול שנבנה על יד הקזינו והרכבל ואתה מקנא. אותי זה מקומם. למה שהישראלים יהמרו שם ולא בישראל?"

במפעל הפיס מנצלים את סגירת הקזינו כדי לדחוף להקמת קזינו בישראל על ידי מפעל הפיס. השבוע נשלחו עיתונאים לסיור קזינו באירופה במימון מפעל הפיס. חשוב לנו שהנושא יהיה בכותרות, לא משנה מה יכתבו על הקזינו, העיקר שיכתבו וישאירו את הנושא בתודעה, אומר אדם שסייע למפעל הפיס לארגן את הסיור. לאברהם כץ-עוז, יושב ראש מפעל הפיס, יש עמדה ברורה. "אם מחר תהיה כוונה לפתוח את הקזינו ביריחו נאמר לראש הממשלה שלפי דעתנו זה לא ראוי. למה שהכספים של המהמרים הישראלים יגיעו לרשות הפלשתינית ולא בחזרה לציבור הישראלי באמצעות מפעל הפיס?"

ויסגלס אומר שהוא לא חושש שמפעל הפיס ינצל את סגירת הקזינו ויצליח להעביר את הצעת החוק להקמת קזינו בניהול מפעל הפיס. "זה שטויות. אין שום סיכוי בעתיד הנראה לעין שיהיה קזינו בארץ. הדתיים מתנגדים. גם מבחינה כלכלית זה לא משתלם. אם צריך לשלם למדינה בעבור הזיכיון וצריך לשלם לעובדים שכר עבודה ישראלי והקזינו לא יהיה פתוח בשבתות אין ליוזמה הזאת שום סיכוי להצליח". *

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ