שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רוית הכט
רוית הכט
מימין: יזבק ושחאדה, אתמול בנצרת
מימין: יזבק ושחאדה, אתמול בנצרת. "מנסים להפחיד את האוכלוסייה היהודית"צילום: גיל אליהו
רוית הכט
רוית הכט

אין דבר שיותר מעצבן את חברי רשימת בל"ד החדשים מאשר ההשוואה הבלתי נמנעת לשלישייה הססגונית של המפלגה בכנסת הקודמת. "למה צריך להשוות?" שואלת בכעס היבא יזבק, מספר 2 בבל"ד.

יכחישו את ההבדל או ינמקו אותו בטעמים וסגנונות שונים, המועמדים החדשים של בל"ד — המפלגה היחידה שלזכותה ייאמר כי היא מציעה לדמוקרטיה הישראלית משחק חדש לחלוטין — נשמעים מתונים וזהירים מקודמיהם. אולי זו הטריות, אולי הראיון בעברית, אולי הזיכרון הטרי מהדיון בעניינם בבית המשפט שהפך את פסילת ועדת הבחירות, אך כשאני שואלת על עניינים שנויים במחלוקת הם מעדיפים, לרוב, לדחות את השאלה ולחזור לאזור הנוחות שלהם, לפחות בשיחה עם יהודים: קידום הערכים הדמוקרטיים האוניברסליים.

גנאים, אתמול. התמודדותו במפלגה עוררה ביקורת
גנאים, אתמול. התמודדותו במפלגה עוררה ביקורתצילום: רמי שלוש

נפגשנו ביום שבו התרחש הפיגוע בצומת אריאל. שאלתי אם פגיעה בחיילים או במתנחלים לגיטימית בעיניהם. ד"ר אמטאנס שחאדה, העומד בראש הרשימה, אמר מיד: "לא נתייחס לזה".

יזבק הוסיפה: "אנחנו מתראיינים ב'הארץ' כדי שלא ישאלו אותנו את השאלות האלו". כשהתעקשתי לברר את עמדתם לגבי כלי המאבק הפלסטיני הלגיטימיים בעיניהם, אמרה: "האו"ם מבטיח לעם תחת כיבוש להילחם ולהיאבק למען שחרור לאומי". לדברי יזבק, "אם האו"ם וכל מדינות העולם מכירים בזכויות האלו מי אנחנו שנבוא ונגיד: כאן אנחנו רוצים לגנות, מי אנחנו ומי אתם הישראלים שתטיפו לעם שתחת כיבוש".

באשר לשאלה האם היה עולה — כמו ג'מאל זחלאקה, חנין זועבי ובאסל גטאס — על משט לעזה, השיב שחאדה: "לא נכנס לזה. אי אפשר לדעת איך תתנהג בזמן אמת. איזו סיטואציה תהיה. כבר עכשיו התחילו לתקוף אותנו ועוד לא אמרנו כלום".

צמרת המפלגה הקודמת: זחאלקה, זועבי וגטאס, ב-2017
צמרת המפלגה הקודמת: זחאלקה, זועבי וגטאס, ב-2017צילום: גיל אליהו

השיח של זועבי

ד"ר שחאדה (47, נשוי ואב לשלושה ילדים), היו"ר החדש של הברית הלאומית הדמוקרטית, הוא בנו של משורר ומחזאי נוצרי מנצרת, המתמחה בכלכלה פוליטית. הוא נראה ונשמע כאינטלקטואל אירופאי. דיבורו רך, מתובל באירוניה דקה. יזבק (34, נשואה ואם לתינוק), דוקטורנטית לסוציולוגיה, בתו של ההיסטוריון מחמוד יזבק, היא החריפה והנחרצת מבין השלושה. לדברי גורמים המעורים במפלגה ובחוגיה יזבק אימצה את השיח החריף של חנין זועבי, שעמה היא מצויה ביחסי יריבות היסטוריים, ושלה הפסידה בבחירות הקודמות בהפרש של 13 קולות בלבד.

השלישי הוא מאזן גנאים (63, נשוי ואב לארבעה) המוכר לציבור כיו"ר לשעבר של קבוצת הכדורגל בני סכנין וראש ועד הרשויות הערביות. גנאים חבר בל"ד מ–99' אך התמודדותו במפלגה עוררה זעם וביקורת. גנאים "מואשם" במפלגה בעמדה פייסנית בהרבה מהמקובל כלפי השלטונות בישראל, הכוללת בין היתר צעדים בלתי נסלחים כמו השתתפות בהלוויה של שמעון פרס ומחמאות לניצב המשטרה המוסלמי, ג'מאל חכרוש.

עניין נוסף שמפלג בימים אלו את בל"ד — שלא פחות מתשעה מבין חברי הוועד שלה פרשו לאחר הבחירות הפנימיות — הוא החבירה לתנועה האיסלאמית. בל"ד באופן מסורתי אספה לתוכה משכילים חילונים ליברלים. אחד מחבריה הוותיקים מעיד שכוונתו של עזמי בשארה, מנהיג המפלגה המיתולוגי (שלדברי חברים בה לא נמצא עמם בקשר כבר ארבע שנים), היתה להיות מפלגת הערבים החילוניים.

דוגמה קטנה להתנגשות הבלתי נמנעת הגיעה לאחר הטבח במסגדים בניו זילנד. ח"כ טאלב אבו עראר מהתנועה האיסלאמית העלה פוסט שבו כתב "הו הרוצח החזיר, אני אומר לך ולצלבנים מלאי שנאה כמוך, האיסלאם יבוא בגדול". הפוסט עורר מבוכה גדולה ברשימת בל"ד־רע"ם המשותפת, שבראשה עומד נוצרי. בעקבות זאת מחק אבו עראר את הפוסט וכתב תחתיו פוסט מפייס בו הוא מגנה אלימות כלפי כל בני הדתות.

אירוע פריימריז של בל"ד בנצרת, בחודש שעבר
אירוע פריימריז של בל"ד בנצרת, בחודש שעברצילום: עבדאללה שמא

"הפן החברתי חשוב לי מהלאומי", אומר פעיל מרכזי בבל"ד שהחליט לתפוס ממנה מרחק בעקבות החבירה לרע"ם, "אני רוצה שהבת שלי תהיה חילונית ושאף אחד לא יגיד לה איפה לשבת ואיך תלך ומה תלבש. יש לי בעיה רצינית עם התנועה האיסלאמית למרות שאני מוסלמי. הם חלק חשוב מההוויה הערבית הפלסטינית אבל לא צריך לעשות איתם קואליציה".

שחאדה לא לגמרי מבין למה הזעקה מגיעה עכשיו. "אנחנו היינו עם התנועה האיסלאמית כבר במשותפת, כלומר היה בינינו שיתוף פעולה פוליטי בשנים האחרונות", הוא אומר. "זו שותפות פוליטית לכנסת, שמעבירה מסר גם לחברה הערבית וגם לממסד הישראלי: אל תנסו לחלק אותנו עדתית ודתית. אנחנו יודעים איך להתנהג עם חילוקי הדעות. בל"ד היא המפלגה היחידה שיש לה את האומץ להעמיד בראשה נוצרי ב–30 השנים האחרונות, וגם היא היתה המפלגה הערבית הראשונה שהציבה מועמדת ערביה במקום ריאלי — חנין זועבי ועכשיו זה הפך לנורמה. אז שלא יטיפו לנו מוסר".

בכיר במפלגה אומר ש"יש הרבה דילמות בבל"ד, שבעצם כרגע רוצה רק לשרוד". לדבריו, "בשארה יכול היה לחיות בין כל הקצוות האלו. הוא אינטלקטואל ולכן ידע להביא את זה במינון הנכון. אני לא בטוח שהחברים החדשים יידעו".

רק לא טיבי

שלא כמו בהרבה מפלגות אחרות, בבל"ד מכבסים את הכביסה המלוכלכת בבית. מול "האויב הציוני" עומדים בקו אחד. חנין זועבי שלא רצה הפעם — לדברי חלק מהפעילים בגלל התנגדות פנימית במפלגה, ולדבריה משום שאמרה ועשתה כל מה שייחלה לו בכנסת ("מאחלת לכולם לעשות מה שעשיתי ב–10 שנים") — מקפידה לדבר טובות על החברים החדשים: "המועמדים רעננים, אמינים, ואינם עסקנים פוליטיים. שניים מתוכם, שחאדה ויזבק, התחנכו בבל"ד ואני מצפה שהם ישקפו את המצע של המפלגה בצורה אותנטית". לגבי מאזן גנאים, זועבי המתבלטת בדרך כלל בחריפותה, מגלה הפעם סלחנות: "למרות שתמכתי במועמד אחר, אני לא שופטת את מאזן כנציג של המפלגה באותם כלים שבהם שפטתי אותו כראש עיר. ישנם סטנדרטים אחרים לח"כ שהם הרבה יותר נוקשים ובלתי מתפשרים. אני מאמינה שיש לו את הנאמנות לחזון מורכב ומאתגר כמו מדינת כל אזרחיה".

חריג אחד בקו האש הגלוי של בל"ד הוא אחמד טיבי. הדם הרע בינו לבין בל"ד זורם כבר 20 שנה, אבל העניינים התחממו יותר בתקופה האחרונה, כשטיבי נתפס בעיניהם כמי שפירק את הרשימה המשותפת. כשאני מבקשת מחברי בל"ד החדשים לומר את דעתם עליו, יזבק מנסה תחילה להדוף את השאלה: "למה את שואלת אותנו עליו". שחאדה, כהרגלו, מציג את הגרסה הדיפלומטית: "אנחנו מתחרים עכשיו. יש שתי מפלגות ערביות, אנחנו חושבים ומאמינים שאנחנו יותר טובים בייצוג האוכלוסייה הערבית. עם טיבי יש לנו סכסוך פוליטי פרסונלי. כפי שקורה בכל העולם".

זועבי לעומת זאת, משוחררת מכבלי נימוס. "אין סכסוך אידיאולוגי בין אף אחד לבין טיבי כי לטיבי אין אידיאולוגיה", היא אומרת. "האבחנה הכי ברורה בחברה הערבית היא בין שלושה זרמים — הלאומי, הקומוניסטי והאיסלאמי — לבין עסקנים פוליטיים. טיבי הפך את הפוליטיקה לעסק משפחתי. הוא הצליח בתור שחקן".

אחמד טיבי סירב להגיב לדברים. יוסף שאהין חבר הוועד המרכזי של תע"ל מסר בתגובה: "חנין זועבי נכשלה בתפקידה ולא יכולה להציג שום הישג לחברה הערבית מלבד ההופעות התיאטרליות המזיקות שלה. כשהיא פרשה, הרשת הערבית התמלאה בהודעות שמחה. ח"כ לשעבר אוסמה סעדי, אליו היא מתכוונת (בעלה של אחות של טיבי), הצליח בשנתיים להביא הישגים רבים ממה שהיא השיגה בכל שנות כהונתה בכנסת".

כך או כך, בבל"ד מסתכלים בעיניים מקנאות על האהדה שלה זוכה חד"ש־תע"ל בקרב קומץ המצביעים היהודים, שמוכנים ורוצים להצביע למפלגה לא ציונית, בשעה שרשימתם מתנדנדת סביב אחוז החסימה.

באשר לשאלת הגוש חוסם, הם מצהירים כי לא יהיו חלק מאחד כזה. "נתניהו חייב ללכת הביתה", אומר שחאדה. "אבל עושים מהגוש החוסם סוגיה בעוד שבפועל היא אינה קיימת. גנץ אומר שהוא לא רוצה. לפיד לא רוצה זועביסטים וערביסטים. אני חושב שקשה מאוד למפלגה ישראלית או ממשלה להישען על תמיכת ערבים. זה לא יהיה לגיטימי בחברה הישראלית".

אני שואלת אותך מה אתה רוצה. אתה אמרת שחשוב להחליף את נתניהו.

"אנחנו לא נהיה גוש חוסם", הוא שב ומבהיר. "לא עם גנץ לא עם לפיד. בואי לא נשכח שהנציגים של גנץ בוועדת הבחירות הצביעו בעד פסילתנו (הכוונה לנציגי יש עתיד שהיא חלק מכחול לבן — ר"ה). והוא ישלם על זה".

פסילה בהמתנה

הדיון בעתירת המפלגה לבית המשפט נגד פסילתה על ידי ועדת הבחירות הוא אירוע קבוע בקורותיה ערב בחירות. המצע שלה, הקורא למדינת כל אזרחיה — כלומר מכיל במשתמע שלילה של ישראל כמדינה יהודית — מקים עליה פעם אחר פעם את דעת הקהל היהודית, ובעיקר את הימין שלא מפספס הזדמנות לחבוט בערבים, הפעם כשהוא מגובה בסעיף 7א' לחוק יסוד: הכנסת, האוסר ריצה לכנסת על מי ששולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מכיוון שהחברים בבל"ד חדשים הפעם — כלומר גיליונם נקי מאירועים כמו המרמרה או ביקורי תנחומים במשפחות שהידים — הדיון האחרון בעליון עסק במהות עצמה. ערב הדיון שלח היועמ"ש אביחי מנדלבליט תגובה לבית המשפט שבה ציין כי על בסיס הצעת חוק "מדינת כל אזרחיה" שחברי בל"ד הקודמים ביקשו להגיש ביוני 2018, ושנפסלה על ידי נשיאות הכנסת, היה מקום לשקול "בכובד ראש" את פסילתה של בל"ד לו היתה רצה לבד. בסופו של דבר בל"ד ניצלה ובית המשפט התיר לה לרוץ, הפעם; במפלגה חוששים כי תגובת מנדלבליט הניחה את היסודות לפסילה בפעם הבאה.

המבוכה הזו אינה מקרית. בל"ד היא המפלגה שהכי מאתגרת את הדמוקרטיה הישראלית ואת דעת הקהל היהודית. הצעת החוק המדוברת קוראת במשתמע לביטול חוק השבות, וכן לאיחוד משפחות פלסטיניות.

כשאני שואלת אותם מהם מאפייניה של אותה מדינת כל אזרחיה שהגה מייסד המפלגה בשארה, הנימוקים שלהם מתמקדים בתיקון האפליה הממוסדת והנורמטיבית נגד ערבים.

"יש הבדל בין מדינה יהודית, שלקבוצה היהודית בה יש בעלות על הסמלים ועל המשאבים החומריים, והיא רוצה לשלוט באופן בלעדי במדינה הזאת — לבין מדינה עם רוב יהודי", אומר שחאדה, "מנסים להפחיד פה את האוכלוסייה היהודית, שאם זו תהיה מדינת כל אזרחיה זה אומר שלא תהיה כאן תרבות יהודית או דת יהודית".

יזבק מוסיפה כי "מדינת כל אזרחיה זה האל"ף־בי"ת של כל מדינה נאורה ודמוקרטית בעולם. אנחנו לא מבקשים משהו מעבר. יש את המתקדם ויש את הבסיס. אנחנו עדיין מדברים על השלב של הבסיס. המדינה כל הזמן מדגישה עד כמה היא נאורה אבל במבחן המציאות היא לא. היא מוכנה לפסול את אחת המפלגות הקטנות מבחינת המנדטים רק בגלל שהיא מבקשת שוויון מלא".

גנאים מבקש להמחיש באמצעות פן מעשי. "אין תוכניות מתאר ביישובים הערביים להרחבת תחום שיפוט — אבל באים להטיף לי מוסר. אני מוצא את עצמי במסדרונות בית המשפט כדי להוכיח שמותר לי לבקש שוויון. מה רע במדינת כל אזרחיה? למה את נותנת לי את ההרגשה שאת יותר טובה ממני? במה את שונה ממני?"

אבל אלו הדברים הקלים להשמעה שמן הסתם אין שוחר דמוקרטיה שלא יסכים עמם. כשאני שואלת אותם, לדוגמה, על חוק השבות, תגובתו הראשונה של שחאדה היא: "לא ניכנס לזה". כשאני מתעקשת, הוא מוכן לומר: "אנחנו רוצים שוויון מלא, שוויון מהותי ואנחנו בעד ביטול חוקים מפלים. נגיע למדינת כל אזרחיה ונמצא פתרון. יש החלטת או"ם וצריך לקיים אותה. או חזרה ושיבה או פיצוי".

גנאים: "כשאת אומרת חוק השבות את יודעת כמה עשרות אלפים שהביאו לכאן הם בכלל לא יהודים? אבל פה התגיירו ונתנו להם שמות כמו שרל'ה ורבקה".

אתם מכירים בבית לאומי ליהודים בארץ ישראל?

יזבק : "אנחנו מכירים במדינת כל אזרחיה".

אם ליהודים בצרפת יש בעיה הם יכולים לבוא?

גנאים: "הם שואלים אותנו?"

שחאדה: "כל אחד שנרדף בגלל מוצא ועמדה פוליטית צריך לשקול לתת לו מקלט. מדינת ישראל מסרבת לתת לאחרים שלא יהודים שנהרגים לבוא לכאן. זה ההבדל ביני לבינם. הפלסטינים עברו מאות טרגדיות בעולם והם לא יכלו לחזור למולדת שלהם".

האם אתם מבינים למה על רקע זה יהודים מפחדים מכם?

שחאדה: "חלאס. אנחנו לא מפחידים. מה מפחיד בדמוקרטיה ושוויון?"

אני מציינת בפניהם כי גם העובדה שחלק מחבריהם הורשעו או היו חשודים בעבירות שונות הקשורות בתמיכה בטרור, אינה מקילה על האמון הישראלי. הם מתנערים בכעס. לא מהחברים, אלא מהפעולות של המדינה נגדם. על בשארה, שב–2007 ברח מישראל לאחר שגילה כי הוא חשוד בעבירות של מסירת מידע לחיזבאללה, אומר שחאדה: "ברור שהיינו מעדיפים שהוא היה נשאר איתנו כאן". לשאלה האם לדעתו ישראל טפלה עליו עלילת שווא הוא משיב: "לא יודע, אין לנו מקורות בשב"כ או במשטרה. אפילו כתב אישום אין. גם הוא לא סיפר לנו מה החשדות". יזבק לעומתו נחרצת יותר: "הוא קורבן של רדיפה פוליטית".

על חברם למפלגה באסל גטאס, שמרצה עונש מאסר בעקבות הברחת טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים, אומרת יזבק: "באסל לקח אחריות אישית והוא משלם את המחיר. הוא רצה להעלות על סדר היום את התנאים ההומינטאריים הכי בסיסיים של האסירים. זו החלטה אישית שלו, לא החלטה של המפלגה והוא נמצא בכלא. הח"כים של בל"ד הותקפו מספיק על מה שעשו ועל מה שלא עשו".

שלב א' בפתרון

מצעה של בל"ד מדבר על שתי מדינות — מדינת כל אזרחיה ומדינה פלסטינית, אבל בשיחות עם חברי מפלגה אפשר לקבל את הרושם כי עמדה זו היא יותר בגדר הצהרה מדוקלמת מאשר אמת אותנטית. למעשה כבר בשנות ה–90 דיבר בשארה על מדינה אחת גדולה ודו־לאומית מהים לירדן, וראה בשתי מדינות — מדינת כל אזרחיה ומדינה פלסטינית — סוג של פתרון ביניים. "זה יהיה בשלב ב'", אומרת יזבק, כשאני שואלת אותם על חזון המדינה האחת.

שחאדה מוסיף ש"המצע הרשמי של בל"ד הוא מדינה פלסטינית לצד מדינת כל אזרחיה. יש דיון לגבי אופציות עתידיות. אי אפשר יהיה להיות תקוע בעמדה אחת תוך התעלמות מהמציאות. לטעמי הפתרון הריאלי הוא הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת כל אזרחיה".

זועבי מוסיפה שבשנים האחרונות קוראים במפלגה לרענן את המצע הפוליטי, "לא סביב מדינת כל אזרחיה, אלא סביב שאלת שתי המדינות או האחת. במצע הנוכחי של בל"ד כבר ויתרנו על מדינה פלסטינית ריבונית על מאה אחוז של פלסטין, ואמרנו שריבונות זו תקום על 22% (קווי 67' — ר"ה). אבל הבעיה עדיין קיימת: הפרויקט הציוני שהרס את זכותו של העם שלי לריבונות. איך נפתור את הבעיה הזו ואת 'הבעיה היהודית' במרחב הזה? מדינת כל אזרחיה".

גם אורלי נוי, מספר שש בבל"ד, חושבת על "הבעיה היהודית". "אם בטווח הארוך אנחנו מעוניינים פה בקיומה של לאומיות יהודית, שהיא לא מכוח הזרוע ומדיניות אפרטהייד מוצהרת, אז אנחנו חייבים להתחיל להניח עכשיו את היסודות הדמוקרטיים, שיוכלו להחזיק את הקיום הזה כשנהיה מיעוט יהודי במרחב הזה. מה מדינת כל אזרחיה אומרת? מעבר לשוויון האזרחי לכולם ללא העדפה או אפליה, הממד היותר חשוב בתפיסת העולם של בל"ד זה הכרה בקיומם של שני קולקטיבים לאומיים במקום הזה. לא רק שאין שם הכחשה של הלאומיות היהודית, יש שם הכרה ולגיטימציה של הקיום הזה לצד קיום של עם אחר".

נוי, שפעילה בבל"ד כעשור, היא היהודייה הראשונה שמוקמה בעשירייה הראשונה של המפלגה. בניגוד לחד"ש, בל"ד מצהירה כי אינה רואה בשותפות יהודית ערבית תנאי למאבקה, אלא מזמינה את מי שרוצה להצטרף למאבק הלאומי הפלסטיני, שהוא לדידה מאבק דמוקרטי.

"אני חושבת שעכשיו הם כן עושים איזה 'שיפט', וחלק מהרעיון של לשבץ אותי במקום השישי הוא אמירה ש'מעניין אותנו גם הציבור היהודי'", אומרת נוי, "אני אגיד לך למה אני שם. סמי שלום שטרית אמר פעם שאם הוא היה גרמני בשנות ה–30 הוא לא היה מחפש מפלגה קומוניסטית להצביע לה אלא מחפש בנרות מפלגה יהודית להצביע לה".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ