מספר הבדווים המתגייסים לצה"ל ירד ביותר מחצי - כללי - הארץ

מספר הבדווים המתגייסים לצה"ל ירד ביותר מחצי

צה"ל / רק 22 בדווים התגייסו בנובמבר 2000; תוכנית חדשה תנסה לשנות את המצב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כשעזב משה ארנס את משרד הביטחון בתום כהונתו השלישית כשר, ביולי 99', הותיר אחריו הנחיות מפורטות לקציני המטה הכללי, לפחות בעניין אחד. זה שנים מטיף ארנס להרחבת גיוס הערבים, ובעיקר בדואים, לצה"ל. כשהחל בתפקידו, הופתע לראות שהצבא מייחס לסוגיה חשיבות מועטה בלבד.

השר ביקש לראות את תוכניות צה"ל בעניין ואלה שונו בהשראתו. ארנס קבע לצבא יעדים מרחיקי לכת, בהסכמתו של הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז. אם ב-98' גויסו לצה"ל 235 בדואים (מתוך אוכלוסייה של כ-185 אלף איש), ביקש ארנס לקבוע יעד של 400 איש לשנת 2000 ולא פחות מ-800 מתגייסים ב-2002. יש כאן, אמר לקצינים הבכירים, משימה לאומית. היא לא פחות חשובה מכל משימה אחרת. זו, לדעתו, הדרך היחידה למנוע את היסחפות העדה הבדואית למחנה האיסלאם הקיצוני.

הכוונות הטובות נותרו על הנייר. רק 330 בדואים התגייסו אשתקד לצבא. תומכי המהלך התאכזבו מההיענות החלקית של צה"ל ליישומו. אבל הסיכומים היבשים, השנתיים, אינם מלמדים על המצב לאשורו. התמונה המלאה משתקפת במחזור נובמבר 2000: רק 22 מתגייסים בדואים הצטרפו לצה"ל, לעומת 80 במחזור המקביל שנה קודם לכן. "אינתיפאדת אל-אקצה" עצרה את גיוס הבדואים לצה"ל. הנתונים במחזור מארס האחרון לא היו שונים בהרבה.

בטווח המיידי, מאיימת התופעה על המשך קיומו של גדוד הסיור המדברי, הנשען ברובו על מתגייסים בדואים. בטווח הארוך, זה עלול להיות סופו של הקשר בין בני העדה לצה"ל. כעת יוזם בילו מישורי, ראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון תוכנית חדשה, שנועדה לעצור את הנסיגה בגיוס הבדואים.

התוכנית של מישורי מתבססת בחלקה על המלצות ומסקנות הכלולות בדין וחשבון שהוגש לראש הממשלה אריאל שרון ולשר הביטחון בנימין בן-אליעזר במארס השנה. הדו"ח הוכן לבקשת קודמם בתפקיד, אהוד ברק, ועסק באופן כללי במצב חיילי המיעוטים בצה"ל. ברק הטיל את המשימה על אלוף (מיל') רפאל ורדי, בעקבות פניות של קציני מילואים דרוזים למפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב אליק רון.

הקצינים התלוננו על כמה מקרים שבהם הותקפו פיזית בידי ערבים ישראלים. היו גם דיווחים על עלבונות שספגו. ורדי גילה שיש חיילים הנמנעים מללבוש מדים בעת שהותם ביישוביהם. במקרים אחרים קיבלו משפחות שתלו מדים צבאיים על חבלי כביסה, איומים.

החיילים הבדואים התלוננו על אפליה כפולה: בעיירות בדרום, בהן שולטת התנועה האיסלאמית במועצות המקומיות, הם מקופחים בקבלת עבודה אחרי השחרור, בשל שירותם. ואילו המדינה הפלתה בדואים שביקשו לעבוד בתפקידי ביטחון, אחרי השחרור, בשל השכלה נמוכה. חלקם דיברו גם על אפליה במהלך השירות.

ורדי מצא בשיחותיו תחושות קשות של חלק מהחיילים, בשירות סדיר ואחרי שחרור, כלפי המדינה ואף נימות של הזדהות עם הפלשתינאים. קצינים בדואים התקשו להישאר בצה"ל משום שלאחר שירות כמ"פ, לא נמצאו להם תפקידים מחוץ לגדוד הסיור והם לא הוחתמו לתוכניות שירות ארוכות.

הדו"ח המליץ על מדיניות העדפה מתקנת לחיילים הדרוזים והבדואים, שתבהיר את יתרונות השירות בצה"ל ותעודד מתגייסים נוספים. בששת חודשי השירות האחרונים של בני המיעוטים בצה"ל, הוצע, הם יעברו הכשרה מקצועית וטכנולוגית או השלמה של לימודים תיכוניים והכנה לקראת לימודים גבוהים, תינתן השכלה בסיסית או השלמת השכלה לחיילים בדואים כבר בתחילת השירות.

לאחר שחרורם, תטפל בהם היחידה להכוונת חיילים משוחררים ותסייע לקליטתם בעבודה. בתחום האזרחי, ממליץ הדו"ח על הקלות בהקצאת מגרשים לבנייה, על בחינת הקמתה של שכונה לחיילים בדואים משוחררים בנגב ועל הגמשת מדיניות הריסת הבתים. בנוסף, מומלץ מתן עדיפות בקבלה לעבודה במשרדי ממשלה, בזרועות הביטחון, בקורס מאבטחים ובקורס צוערים של משרד החוץ.

התוכנית של אגף הנוער והנח"ל מתמקדת בעידוד הגיוס בקרב בדואים בצפון הארץ. מסקנות אנשי האגף באשר למצב דומות לאלו של דו"ח ורדי. באגף מציינים את העמקת השפעתה של התנועה האיסלאמית ביישובים הבדואים, את הקריאות החוזרות ונשנות של חברי הכנסת הערבים להפסקת הגיוס ואת סירובם של אימאמים מוסלמים לנהל את טקסי ההלוויות של שני חיילים שנהרגו, בהר דב וברצועת עזה.

האגף ממליץ על הקמת מערכת מיוחדת לטיפול במגזר הבדואי ולא להסתפק במסגרות הקיימות. בעיני המיועדים לגיוס, אומרים שם, יש קשר הדוק בין שלושה מרכיבים: השירות הצבאי, רכישת מקצוע וסיוע במציאת מקום עבודה לאחר השחרור. מישורי מתכוון לפעול למימוש המלצות ורדי, בתחומים שבאחריותו. הוא רוצה לשגר פעילי גיוס בדואים, עובדי האגף, ליישובי העדה, לסייע ברכישת מקצוע במשך השירות ואחר כך בשיבוץ חיילים משוחררים בדואים בעבודה ברשות שמורות הטבע, במשטרה ובשירותי הכיבוי. בחזונו הוא גם רואה תנועת נוער משותפת, יהודית-בדואית.

מישורי אמר ל"הארץ" כי "רק שילוב של פתרונות בתחום התעסוקה והשיכון יקבעו את מידת ההזדהות של המגזר עם המדינה ונכונות בניו לשרת בצה"ל. אבן היסוד בתוכנית היא העמקת הקשר בין הציבור הבדואי למורשתו הרוחנית, החברתית והצבאית". לדבריו, "הגיוס לצה"ל הוא ברומטר של יחס הבדואים למדינה. במחזורי הגיוס האחרונים התגלתה תמונה קשה ביותר".

אנשי האגף החלו בחודשים האחרונים בפעילות ביישובים הבדואים. הכוונה היא להרחיב פעילות חברתית, בדגש על פעולות לעידוד הגיוס, כמו אירוח בני נוער בגדוד הבדואי, ימי עיון להורים, ביקורים בבקו"ם ובמרכז למורשת הבדואים וקייטנות נוער.

בשלב ראשון כבר הקציב מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס ירון, 400 אלף שקל לפרויקט. מישורי מדווח על היענות גבוהה של ראשי מועצות בדואים לתוכנית. תוצאות ראשונות, הוא מקווה, יורגשו בשטח במחזור אוגוסט הקרוב. כרגע, נראה שגם בלימת מגמת הירידה התלולה שניכרה בשני מחזורי הגיוס הקודמים תיחשב במשרד הביטחון להישג של ממש.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ