שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הפגנת ביטחון שתיבחרי שוב לכנסת. זה היה אמיתי? "באמת חשבתי שאני אכנס"

על הקו עם מירב בן־ארי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מירב בן ארי
צילום: אייל טואג

שלום בפעם האחרונה לחברת הכנסת מירב בן־ארי, מספר שש ברשימת כולנו לכנסת, שנכון לשעה זו קיבלה ארבעה מנדטים.

היי ניר, מה המצב?

בסדר. מה הולך?

בסדר. סביר.

איך את מרגישה?

אני יודעת, גונטז'... בדיוק נכנסתי עכשיו לכנסת.

פואטי. בפעם האחרונה?

לא. יש לי פה עוד חודש. יש לי פה לסגור דברים. מה זה... הגזמת.

יש לכם טופס טיולים בכנסת?

לא. אבל אתה יודע, צריך להחזיר רכב, טלפון וכל הפרוצדורות. דברים כאלה. להחזיר את מה ששייך לכנסת.

מה חוץ מטלפון ומכונית?

זהו.

תגידי, אחרי קדנציה אחת, אין לכם פנסיה. נכון?

לא. מה פתאום. אין לי שום פנסיה. הבנתי שגם לא לאחר שתיים. זה סתם פייק ניוז.

בת כמה את?

43.

מה את הולכת לעשות?

לא יודעת, בוא נראה.

רגע, יש לך גם דרכון דיפלומטי להחזיר למשרד החוץ. לא?

נכון. אבל הכל בסדר. אם אני לא ח"כית, אז אני לא ח"כית. מה, אני צריכה, שיחשבו שאני ח"כית כשאני לא?

לא.

כיבודים אף פעם לא עניינו אותי.

מלבדך, יש עוד חברי כנסת מכהנים שלא נבחרו לכנסת הבאה, מכל מיני מפלגות.

כן. נכון.

אבל את מעניינת אותי משום שהיית חברת כנסת טובה. אם אתה חבר כנסת מחורבן, והציבור מפטר אותך — אז יופי. סבבה. אין סימפתיה. במקרה שלך יש משהו נוגע ללב.

יואו, אתה חמוד.

זה ידוע עלי.

זה מחמיא לי, אבל אתה יודע, אם אנחנו אנשים של עשייה — נעשה גם מחוץ לכנסת.

מה תעשי עכשיו?

אתה מדבר איתי יום אחרי. תן לי שנייה רגע להבין את המשמעויות.

יום לפני הבחירות את ואני נפגשנו.

נכון.

ישבנו באירוע יחסי ציבור של כולנו, אני את, וחבר הכנסת פולקמן, וצילמתי את שניכם, ושמתי מטאטא אדום בין שניכם ואמרתי שאני מחלק את הפריים בין זה שייכנס לכנסת הבאה, לבין זו שתישאר בחוץ. צחקתם עלי שניכם. הפגנתם ביטחון בכך ששניכם תיכנסו. זה היה אמיתי?

כן. ברור. באמת חשבתי שאני אכנס. מספיק שהיה לנו עוד מנדט אחד.

מירב בן ארי ורועי פולקמן

שניים.

עד ארבע בבוקר עמדנו על חמש. עד ארבע בבוקר. אתה מבין?

כן.

פשוט בגלל השינוי עם בל"ד־רע"מ אז חזרנו לארבע. וזה לא שהייתי מספר עשר או משהו. איך אמרת אחר כך לחבר אחר ברשימה שאמר לך שכל המועמדים ייכנסו?

אמרתי לו שהוא חרטטן.

לא משנה, אמרת לו שיש לנו בעיית אמינות. אבל אני שש, ועד ארבע בבוקר היינו חמש. אם זה היה משתנה...

צילצלתי אלייך עכשיו רק לאחר שהבנתי שאין שום סיכוי ריאלי שתקפצו פתאום לשש.

כן, כן, כן.

זה לא יקרה.

קודם כל, אתה יודע — never say never.

זה כבר לא יקרה.

זה יכול לקרות. מספיק שיהיה לנו שר וסגן שר, ואתה יכול להתפטר בחוק הנורווגי. הכל אפשרי. אבל אני צריכה גם לעשות את השיקולים שלי.

השר כחלון צילצל אלייך?

הסתמסנו בלילה קצת. היה כבר מאוחר.

ומה הוא כתב?

שהוא יעשה את הכל כדי שאני אכנס.

איש נחמד.

נכון. הוא איש נחמד מאוד. איש טוב. אחרת לא הייתי נשארת לקמפיין הזה, והשקעתי בו הרבה. כולם משקיעים.

טוב. אם לא תיכנסי, ייתכן שזו שיחת הטלפון האחרונה בינינו.

קודם כל, זה תמיד נחמד לי לדבר איתך. אם תרצה, אפילו, לא יודעת מה — להתקשר אלי כשאני אהיה בתפקיד אחר. דלתי תמיד פתוחה אליך, כי אתה אחלה.

תודה.

דלתות מסתובבות. אני מאמינה שדלת נסגרת, דלת נפתחת. לא בקלישאות. אני אדם מוכשר. אני אמצא את עצמי בכל מקום.

מה אומרים החברים ובני המשפחה?

זה הכי מבאס, כי הם נורא נורא מבואסים, ולוקחים את זה נורא קשה. זה מבאס.

מה עוד?

עזוב אותי. תחשוב על איילת שקד ובנט, וואי־וואי־וואיי.

יש בזה משהו משמח.

תחשוב: לצאת, להקים מפלגה, וואי־וואי־וואיי.

את חברה שלהם?

אני הייתי חברה של כולם. גם של שקד ובנט. גם אחמד טיבי חבר שלי.

משהו בשחצנות של שקד ובנט... ברמה האישית, השרה שקד מאוד נחמדה.

גם בנט.

את זה אני לא יודע להגיד. נגיד ששניהם חביבים, אבל משהו בדרך הפוליטית השחצנית שלהם... בלאטמה הזאת שהם מקבלים עכשיו, יש משהו מאוד משמח.

אף פעם לא הייתי טובה בשמחה לאיד. זה לא הסגנון שלי.

יהיה לך יותר זמן לבת שלך עכשיו.

אני תמיד הייתי בנאדם עסוק.

נו, זה מה שאמרתי: עכשיו יהיה לך זמן לבת שלך.

בטח. טוב, גונטז', אני חייבת להיכנס לערוץ הכנסת. אתה רוצה שנדבר אחר כך, או שעניתי לך על הכל, כמו תמיד?

ענית.

טוב מותק. נראה לי שנדבר עוד.

יאללה ביי.

ביי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ