שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
בן סיסריו, ניו יורק טיימס
רוב ההאשמות על גניבות ספרותיות לא מגיעות למשפט
רוב ההאשמות על גניבות ספרותיות לא מגיעות למשפטצילום: Chloe Cushman / NYT
בן סיסריו, ניו יורק טיימס

לא קל להיות כיום מחבר שירים בעולם הפופ. המאזינים רואים את שמך רק לעתים רחוקות, התמלוגים מסטרימינג עבור שיר שאינו להיט ענק הם עלובים, וחברות הטכנולוגיה הגדולות מעדיפות כנראה שהמצב יישאר ללא שינוי. וכמובן, מעיב על הכל הצל של השיר "Blurred Lines". במשפט על זכויות היוצרים על השיר הצטוו רובין ת'יק ופארל ויליאמס — כותביו המקוריים — לשלם יותר מחמישה מיליון דולר משום שנקבע כי הם העתיקו אותו מהשיר "Got to Give it Up", להיטו של מרווין גיי. כיום, ארבע שנים לאחר מכן, הפרשה עדיין מאיימת על תעשיית המוזיקה ועל כותבי השירים, שתוהים מתי מחווה לשיר כלשהו עלולה להתהפך ולהיהפך לתביעה על גניבה מוזיקלית.

עורכי דין המתמחים בתחום זכויות קניין אינטלקטואלי ובכירים בתחום המוזיקה, שרואיינו לכתבה זאת, אמרו כי בעקבות המשפט חלה עלייה במספר התביעות על זכויות יוצרים. בספטמבר מצפה לאד שירן משפט שבו הוא יצטרך להגן על "Thinking out Loud" — השיר שבגינו זכה בגראמי אך הואשם בחיקוי "Let's Get it On", קלאסיקה אחרת של מרווין גיי. לפני שנתיים הוא נאלץ, כחלק מהסדר תביעה, לוותר על חלקו בבעלות על "Photograph" לאחר שנטען כי השיר דומה ל"Amazing", שירו של הזמר בריטי מאט קריידל.

השיר של אד שירן שמואשם בהעתקה מ"Let's Get It On"

תופעות הלוואי של פסיקת "Blurred Lines", שבית המשפט לערעורים אישר אשתקד, מורגשות בצורה משמעותית על ידי יוצרים מן השורה, שממשיכים להיות אלמונים גם לאחר שזמרים נהפכים לכוכבים בזכות שיריהם. ההשלכות, בשבילם, בלתי נמנעות וגרמו לוויתורים על תמלוגים, להוצאות גדולות על ביטוח ועורכי דין, ואפילו משנות את האופן ששירים נכתבים.

כותב השירים אוון בוגארט, שכתב לביונסה, ריהאנה ומדונה, תיאר כיצד הוא מהסס כל הזמן כשהוא כותב מחשש שנעימה או מלים עלולות לחצות קו כלשהו שהוא לא ראה. "אני לא צריך לחשוב על תקדים משפטי כשאני מנסה לכתוב פזמון חוזר", הוסיף.

הביטחון התערער

רוב ההאשמות על גניבות מוזיקליות לא מגיעות למשפט. במקום זאת, הן מוסדרות בשקט — ולעתים קרובות בתוספת הסכמי סודיות — והתוצאות באות לידי ביטוי רק באותיות הקטנות שבהן נכתבים שמות המחברים.

אחת הדוגמאות לכך היא "Friends" של הדי־ג'יי והמפיק מרשמלו והזמרת אן־מארי, שהיה להיט גדול אשתקד. כשהשיר נכנס למצעד המכירות בארצות הברית בפברואר 2018 הופיעו לידו השמות מרשמלו, אן־מארי ונאט דאן, זמרת ילידת אוסטרליה. ביוני, לאחר שהגיע למקום ה–11 במצעד המכירות האמריקאי, ונרשמו יותר מ–640 מיליון צפיות ביוטיוב בגרסאות שלו, נוספו עוד חמישה שמות לרשימת היוצרים.

בין תאריך יציאת השיר לשוק לבין הצלחתו הבינלאומית, הואשמו מרשמלו, אן־מארי ודאן בהעתקת השיר "Obvious" מ–2017 — שרק מעטים שמעו עליו — שהפיק אידן פרינס ושרה זמרת בשם קאסי. המחברים של "Obvious" היו פרינס, שלושה חברים בקולקטיב המוזיקלי "The Six" והזמרת ג'זמין תומפסון. הם טענו כי אחת השורות ב"Friends" — "האם לא גיליתי זאת, האם לא הבהרתי זאת?" — דומה לשורה ב"Obvious" — "האם גיליתי זאת, האם הבהרתי זאת? דאן, אחת מכותבות "Friends", אמרה בראיון כי לדעתה התביעה היתה מגוחכת, אך יועציה הורו לה לא להיאבק בה כדי לא להסתבך בתביעה משפטית, שתוצאותיה עלולות להיות בלתי צפויות. "כולם אמרו 'בואו נסדיר את זה ונסגור עניין'", הוסיפה. "הסכמתי להסדר בחוסר רצון רב". היא סירבה לגלות את פרטי ההסדר. מרשמלו ואן־מארי סירבו להגיב, ונציגיהם של כותבי "Obvious" לא ענו לשאלות. באחרונה פורסם גם כי ג'ק וייט יקבל תמלוגים על "Toy" של נטע ברזילי, אחרי הטענה להפרת זכויות יוצרים (הערת "הארץ").

סכסוכים על זכויות יוצרים הם לא תופעה חדשה במוזיקה. בארצות הברית היתה ב–1844 תביעה משפטית על הפרסום הלא חוקי של התווים של "The Cot Beneath the Hill" של וו' ג'יי וטמור. לפעמים כופה מקרה מסוים על התעשייה להתארגן מחדש, אף שאינו ברור. ב–1976, למשל, נאלצו מחברי שירים להתחשב ברעיון של הסגת גבול לא מכוונת אחרי שנקבע כי ג'ורג' הריסון ביסס "באופן תת הכרתי" את להיט הסולו הראשון שלו "My Sweet Lord" על "He's So Fine", להיטה של להקת הבנות "השיפונס". הריסון כתב בזיכרונותיו כי אחרי אותה החלטה הוא חש "פרנויה בכל פעם ששיר חדש התחיל להיבנות בתוכי".

שיר של מרשמלו ואן-מארי. הואשם בהעתקת השיר "Obvious"

עורכי דין ובכירים אחרים רבים אומרים כי המקרה של "Blurred Lines" נהפך לקו פרשת המים הנוכחית, ועורר מחדש את הדיון על הכללים — שהיו ברורים לפני כן — המתייחסים לכתיבת שירים.

כפי שטוענים מלחינים לעתים קרובות, יש רק מספר קבוע של צלילים והשפעה של יצירה אחת על יצירה אחרת היא חלק בלתי נפרד מהאמנות. הארווי מייסון הבן, מפיק ומחבר שירים, אמר כי המקרה של "Blurred Lines" "עירער את ביטחונם של מחברי שירים רבים, כי חלק גדול ממה שמשמש השראה לאנשים יצירתיים כבר נעשה בעבר". המקרה שינה את כללי המשחק גם לעורכי הדין. אדווין מקפירסון, עורך דין שלא הסכים לפסיקה, אמר שהיא שינתה את החישובים שעליהם מתנהלים משפטים בתחום זכויות היוצרים. "בעולם נורמלי, הייתי אומר שיש לכך סיכוי קטן מאוד", הוסיף מקפירסון. "אך כעת אני נאלץ להוסיף אזהרה להתחשב במה שקרה ב'Blurred Lines' בכל פעם שאני מייעץ ללקוח".

במשפט על "Blurred Lines" שמעו שמונה מושבעים עדויות מפורטות ואזוטריות מפי עדים מומחים משני הצדדים בשאלה אם ואת מה העתיקו ויליאמס ות'יק מ"Got to Give It UP". הממונים על עיזבון מרווין גיי טענו כי קטעים מוזיקליים מסוימים הועתקו. עורכי דינם של ויליאמס ות'יק ענו שהשניים יצרו פשוט יצירה של סוגה מסוימת בעלת תחושה ומקצב דומים, מהסוג שמוזיקאים — ועורכי דין בתחום זכויות היוצרים — סברו במשך זמן רב שהם מותרים לכולם.

לעומת זאת טענה השופטת ג'קלין נויין, מבית המשפט לערעורים, כשהערעור על הפסיקה הראשונית נדחה, כי פסק הדין איפשר למנהלי העיזבון של גיי "להשיג מה שאף אחד לא עשה לפני כן: להבטיח זכות יוצרים וסגנון מוזיקליים". ת'יק לא היה עד טוב. בראיונות שנתן לפני המשפט אמר כי "Got to Give It UP" שימש לו השראה לשירו, אך בהצהרותיו בבית המשפט הוא התכחש לכך ואמר שהיה שיכור כשדיבר עם העיתונאים שראיינו אותו.

"ספק אם זמרים נוספים יאמרו ל'רולינג סטון' היכן קיבלו השראה", אמר תור אריק הרמנסן, חלק מזוג היוצרים והמפיקים "סטארגייט". בעקבות המשפט לא נעשו אמנם שינויים כלשהם בחוק זכויות היוצרים, אך אף על פי כן היתה לו השפעה של ממש. יותר ויותר מחברי שירים רוכשים פוליסות ביטוח יקרות, וגובר הביקוש למוזיקולוגים כיועצים מומחים במשפטי זכויות יוצרים. "הטלפון מצלצל לעתים קרובות יותר", אמר ג'ו בנט, סגן נשיא בקולג' ברקלי למוזיקה, העובד גם כעד מומחה. עם זאת הוסיף כי "רוב הפניות שמגיעות אלי מתבררות כמופרכות".

כותבי שירים נאלצים כיום להתמודד עם בדיקות קפדניות של יצירותיהם אפילו כשהם עובדים עליהן, מאחר שחברות התקליטים ומפיקי המוזיקה מחפשים בהן הדים ליצירות מהעבר. "היו לי כמה חוויות לא נעימות כשכתבתי משהו, ועורך דין ומוזיקולוג אמרו: 'זה נשמע כמו שיר ישן של מישהו שהעיזבון שלו פעיל מאוד והם ירדפו אותך'", אמר הארווי מייסון הבן, שעבד עם זמרות כמו ויטני יוסטון וקלי קלארקסון. "בעקבות זאת שיניתי כמה תווים".

כל הסדר יכול לגרום להשלכות רבות משמעות למחברי השירים. הם מקבלים רק חלק קטן מאוד מהתמלוגים, על אחת כמה וכמה שכיום מעורבת חבורה של מחברים בכתיבת רוב שירי הפופ. הוספת שמות מקטינה את התמלוגים שמקבל כל אחד מהם.

מעיק על הכתיבה

רוס גולן, כותב שירים ובעל הפודקאסט "והמחבר הוא...", התלונן כי כשמדובר במשא ומתן על שינויים בתמלוגים איש אינו מתחשב במחברים. הוא סיפר כי כשהשיר "Talk About You", שאותו כתב עם זמר הפופ מיקה ומחבר אחר, יצא בתחילת 2015 הוא הופתע לשמוע שהתמלוגים המגיעים לו צומצמו וכי חמישה שמות נוספים התווספו ללא ידיעתו לרשימת המחברים. לדבריו, הוא רתח מכעס וסירב לחתום על חוזים לשימוש בשיר. "ויתרתי על הכנסות מהנכס שלי כדי לא להניח למישהו אחר למכור את היושרה שלי", הדגיש.

לעומתו, מיקה הודה שההסכם היה חיוני. בפוסט שהעלה באותם ימים בפייסבוק כתב כי "היה ברור מיד" שלשיר "Talk About You" היה דמיון לשני שירים ישנים: "Sarà Perché Ti Amo" מ–1981 של להקת הפופ האיטלקית "Ricchi e Poveri" ו"אני רק רוצה להיות אתך", שירה של דאסטי ספרינגפילד מ–1963.  לכן הוא העדיף לשתף ברווחים את כותביהם של שני השירים האלה. "יש שירים שללחנים שלהם אין תקדים כלשהו, יש שירים שמושפעים במידת־מה משירים אחרים ויש שירים שדומים לשירים אחרים בשלמותם", כתב מייקה. "במקרה כזה, עדיף תמיד לברר היטב לפני שהתקליט אפילו יוצא לשוק".

גולן אמר כי מה שהטריד אותו יותר מכל היה לא ההסדר אלא העובדה שלו עצמו לא היתה זכות דיבור בנושא. "אם יש או היה דמיון, הוא פשוט לא היה מכוון", כתב גולן באימייל. "לא שמענו אף פעם את אותם שירים".

עו"ד כרימסטין ליפרה אמרה שמאז "Blurred Lines" לא היה שינוי משמעותי במספר התביעות על זכויות יוצרים בתחום המוזיקה, אבל שהחששות בתעשיית המוזיקה בנוגע לפסיקה יצרו "נבואה שמגשימה את עצמה. אנשים ייחסו לתביעה משקל גדול יותר ממה שהגיע לה וכעת נתבעים נוטים לא להיאבק". השפעת הפסיקה על מחברי שירים מורגשת עדיין כשמחשבות על בית משפט חודרות לאולפן. "לא אפסיק לכתוב שירים", אמר המוזיקאי באזבי, שכתב להיטים לקית אורבן, "אבל כשחוששים מתביעה משפטית זה מעיק על הכתיבה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ