חומה גדולה שנמצאה בתל לכיש מציתה מחדש ויכוח ארכיאולוגי על מהימנות המקרא - ארכיאולוגיה - הארץ

חומה גדולה שנמצאה בתל לכיש מציתה מחדש ויכוח ארכיאולוגי על מהימנות המקרא

חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיארכו את החומה לימי רחבעם, ולדבריהם הגילוי מוכיח כי ממלכת יהודה התפשטה והפכה משמעותית מוקדם משחשבו. ארכיאולוגים ביקורתיים טוענים כי לא הוכח שלממצאים יש קשר לממלכה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
החומה שנחשפה בתל לכיש. מתוארכת למאה העשירית לפני הספירה
החומה שנחשפה בתל לכיש. מתוארכת למאה העשירית לפני הספירהצילום: אמיל אלגם
ניר חסון
ניר חסון

הפעם הראשונה שמקום בשם לכיש עלה על בימת ההיסטוריה היה במכתבי אל-עמארנה, ארכיון מצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה שהתגלה במקרה על ידי עובדת אדמה מצרית במאה ה-19. במכתבים, שנשלחו מארץ ישראל למלך מצרים בתקופת הברונזה (התקופה הכנענית על פי המקרא), תוארה לכיש כעיר גדולה וחשובה בשפלה. במאה ה-12 לפני הספירה נחרבה לכיש הכנענית ונעלמה מההיסטוריה עד שצצה שוב כ-250 שנה מאוחר יותר - בספר דברי הימים. שם, היא מוזכרת כאחת הערים שבוצרו בידי רחבעם מלך יהודה, כ-400 שנים אחרי תקופת מכתבי אל-עמארנה, במאה העשירית לפנה"ס. "וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִָם", מסופר בדברי הימים ב', י"א. "וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר, בִּיהוּדָה. וַיִּבֶן אֶת-בֵּית-לֶחֶם וְאֶת-עֵיטָם, וְאֶת-תְּקוֹעַ. וְאֶת-בֵּית-צוּר וְאֶת-שׂוֹכוֹ, וְאֶת-עֲדֻלָּם. וְאֶת-גַּת וְאֶת-מָרֵשָׁה, וְאֶת-זִיף. וְאֶת-אֲדוֹרַיִם וְאֶת-לָכִישׁ, וְאֶת-עֲזֵקָה".

תל לכיש נחפר כמה פעמים ב-80 השנים האחרונות אך עד לאחרונה לא התגלו סימנים לכך שאכן שכנה במקום עיר מבוצרת בתקופת רחבעם. אלא שבכנס ארכיאולוגי באוניברסיטה העברית לפני שבועיים חשף פרופ' יוסי גרפינקל, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה ומי שעמד בראש משלחת החפירה ללכיש, את דבר קיומה של חומה שלא היתה מוכרת. באמצעות גלעיני זיתים עתיקים, מתוארכת החומה לימיו של רחבעם. "גילינו שלכיש היתה עיר מבוצרת", אומר גרפינקל, "ושהתאריך להקמתה היה בסביבות שנת 920 לפני הספירה". כעת הגילוי מאיים להצית מחדש את הוויכוח הארכיאולוגי על הקשר בין הממצאים בשטח לבין הטקסט המקראי.

פרופ' גרפינקל עם הממצאים מחירבת קיאפה. מחקריו עומדים במוקד הוויכוח
פרופ' גרפינקל עם הממצאים מחירבת קיאפה. מחקריו עומדים במוקד הוויכוחצילום: מיכל פתאל

הוויכוח הענק על מהימנות המקרא בארכיאולוגיה הישראלית הצטמצם כבר לפני שנים רבות לשאלת קיומה ואופייה של הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה בירושלים. האסכולה המסורתית טוענת שניתן למצוא אישוש לתיאורים המקראיים של ממלכה גדולה וחזקה במאה העשירית לפני הספירה ואילך באזור הרי יהודה. מנגד, הארכיאולוגים הביקורתיים מצביעים על פערים שלטענתם אינם ניתנים לגישור בין התיאור המקראי לבין הממצאים הארכיאולוגיים בשטח.

במרכז הוויכוח עומד אופיים של היישובים באזור שפלת יהודה. מפני שההנחה היא שהאזור הזה היה הראשון שאליו התרחבה הממלכה הקטנה מירושלים - המרוחקת שני ימי הליכה מלכיש - הגילוי של גרפינקל יכול להעיד שכבר בתחילת המאה העשירית לפנה"ס הממלכה המאוחדת החלה להתפשט. זאת, בניגוד לתפיסה הביקורתית שגורסת כי רק במאה שלאחר מכן החלה הממלכה להתפשט לשטחים נוספים ולהפוך לממלכה משמעותית באזור.

החומה בתל לכיש. תוארכה באמצעות גלעיני זיתים עתיקים
החומה בתל לכיש. תוארכה באמצעות גלעיני זיתים עתיקיםצילום: יוסי גרפינקל

"לכיש היתה עיר כנענית גדולה מאוד ומפוארת בתקופת הברונזה המאוחרת, ואז במאה ה-12 היא נהרסה ועומדת שוממה 200 או 250 שנה", מסביר גרפינקל. "השאלה הגדולה במחקר העיר היא מה קורה בשכבה 5, השכבה של תקופת הברזל, האם זו עיר מבוצרת או כפר? ואם זו עיר מתי היא הוקמה". 

גרפינקל הסביר שבניסיון לאתר את החומה, ביקש ליישב בין שתי הגרסאות. "רציתי לדעת האם יש חומה או אין חומה, בדקנו בשלושה מקומות ובסוף בחלק הצפוני מצאנו חומה שנמצאת בין שכבה 6 לשכבה 4", אמר. בהמשך, הצליחה המשלחת להגיע לרצפה שניגשת לחומה ולתארך אותה באמצעות שיטת תיארוך פחמן-14 לגלעיני זיתים שהתגלו מתחת לרצפות. דגימות הגלעינים נשלחו למאיץ חלקיקים באוקספורד והתוצאות הראו שהחומה הוקמה בסביבות שנת 920 לפני הספירה, תקופת שלטונו של רחבעם, בנו של שלמה ונכדו של דוד.

מחקריו של גרפינקל עומדים במוקד הוויכוח הניטש בין הארכיאולוגים המקראיים לארכיאולוגים הביקורתיים זה כעשור. גרפינקל היה זה שחפר את חירבת קיאפה, מצודה קטנה בעמק האלה שתוארכה למאה העשירית לפני הספירה, ימיו של דוד המלך. לטענת גרפינקל, החפירה בקיאפה מוכיחה כי הטענה הביקורתית שלפיה הממלכה בימי דוד לא היתה יותר מכפר קטן בהרי ירושלים - שגויה. ממלכת דוד, לתפיסתו, השתרעה לכל הפחות עד לעמק האלה.

לאחר שסיים את החפירה בקיאפה, התפנה גרפינקל לחפור את לכיש. איתור החומה ותיארוכה מאפשרים לטענתו לשרטט באופן מדויק את שלבי ההתפתחות של הממלכה הירושלמית. "מה שמשותף למקסימליסטים (הארכיאולוגיים המקראים, נ"ח) ולמינימליסטיים (הביקורתיים) זו התפיסה שלפתע קמה מדינה בכל השטח, בוקר אחד. אני אומר שזה תהליך הדרגתי ועכשיו אני גם יכול להראות את זה", מסביר גרפינקל.

החומה בתל לכיש. הוויכוח מתמקד באופי הממלכה המאוחדת
החומה בתל לכיש. הוויכוח מתמקד באופי הממלכה המאוחדת צילום: איתמר חברוני

וכך הוא משרטט את תהליך התפשטות הממלכה - ראשיתה ביישות הפוליטית שמקים דוד בחברון, שם הוא מולך שבע שנים ואז יוצא לכבוש את ירושלים; אחרי ירושלים מקים דוד את קיאפה, במרחק של יום הליכה אחד מירושלים; בשלב הבא מקים נכדו, רחבעם, את לכיש, במרחק של יומיים הליכה מירושלים; ובמאות התשיעית והשמינית לפני הספירה יורשיו של רחבעם מתפשטים למרחק של שלושה ימי הליכה מהעיר - לערד ולבאר שבע.

גרפינקל לא חוסך ביקורת מהחוקרים שהציעו תשובות אחרות לשאלת תיארוכה של לכיש - "אנשים יושבים סתם וכותבים, כי הם צריכים מאמרים כדי לקבל 'מרצה בכיר'. לא נעים להגיד אבל חלק גדול מהמאמרים אלו היפותזות עבודה, סברות שנתקעות בשלב ההצעה".

מנגד, פרופ' נדב נאמן מאוניברסיטת תל אביב, מראשי האסכולה הביקורתית, מסרב להתרשם מהחומה העתיקה-חדשה של לכיש. ראשית הוא מבקש להמתין ולראות את הפרסום המדעי של החפירה. שנית, הוא מסביר, גם אם יימצא ביצור בלכיש מהמאה העשירית לפני הספירה, הדבר עדיין לא מוכיח את קיומה של ממלכת יהודה הגדולה באותה התקופה.

נאמן מצביע על כך שהארכיאולוגיה כבר הוכיחה שרשימת הביצורים של רחבעם המופיעה בספר דברי הימים שגויה. "עזקה נחפרה בצורה שיטתית והיא לא היתה מיושבת בתקופה הזו. במרשה ובבית לחם לא נמצא דבר", אומר נאמן. "אפשר לטעון שבחלק מהמקומות אנחנו לא יודעים כי הם פשוט לא נחפרו".

המזבח שנמצא בלכיש. נחשב למזבח הקדום ביותר מסוגו בממלכת יהודה
המזבח שנמצא בלכיש. נחשב למזבח הקדום ביותר מסוגו בממלכת יהודהצילום: יוסי גרפינקל

אבל חשוב מכל, נאמן דוחה את הפרשנות של גרפינקל לגבי קיאפה ומכאן גם לגבי לכיש. "העמדה לגבי קיאפה היא מכרעת, ההנחה שלכיש השתייכה ליהודה כבר בסוף המאה העשירית נשענת על הפירוש לקיאפה", הוא מסביר. "אני טוען שקיאפה היא אתר כנעני מקומי ואין לו דבר וחצי דבר עם יהודה ועם ירושלים".

לתפיסתו, גם החומה בלכיש, כמו זו שבקיאפה, אינה מספרת מי בנה אותה וייתכן שהקרדיט אינו מגיע למלכי יהודה בירושלים, כי אם למלך הפלישתים שמלך בגת הסמוכה או ליישות פוליטית אחרת. ממלכת יהודה, לדברי נאמן, היא לא המועמדת הטבעית לבניית החומה. "במאה העשירית יהודה עדיין מאוד פריפריאלית ומאוד חלשה, רק במאה התשיעית היא מתחילה להתעצם", אומר נאמן.

החפירה בלכיש הניבה בינתיים ממצא חשוב נוסף – מזבח עשוי חרס בעל ארבע קרניים. המזבח מאוחר לחומה ושייך לשכבה המתוארכת למאה התשיעית לפני הספירה, מהתקופה שבה העיר מתרחבת, ונחשב למזבח הקדום ביותר מסוגו ביהודה. הימצאותו במקום היא עדות נוספת לכך שתושבי יהודה באותה תקופה לא הקפידו על ריכוז הפולחן בבית המקדש בירושלים. גרפינקל מציין כי בניגוד לממצא, באתרים אחרים מאותה התקופה נמצאו צלמיות ופסלי אלילים - "זה נראה כמו פולחן שמרני, בלי פסל ובלי תמונה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ