לראשונה, פוענחה כתובת על אבן דרך רומית סמוך לכנרת - ארכיאולוגיה - הארץ

לראשונה, פוענחה כתובת על אבן דרך רומית סמוך לכנרת

שמו של מקסימינוס תרקוס, ששלט באימפריה הרומית במאה השלישית לספירה, התגלה על גבי עמוד האבן. אחד החוקרים: "אותם עמודים הכריזו על המרחקים בין אתרים מרכזיים על הדרך"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חוקרים בוחנים את אחד משלושת עמודי המיל במושב רמות, בחודש שעבר
חוקרים בוחנים את אחד משלושת עמודי המיל במושב רמות, בחודש שעבר צילום: צילום: א' קובלבסקה
נעה שפיגל
נעה שפיגל

שמו של הקיסר הרומי מקסימינוס תרקוס פוענח על גבי אבן מיל שמקורה בדרך רומית ממזרח לכנרת. האבן היא אחת משלוש אבנים שנמצאו במושב רמות שבדרום רמת הגולן, ומאחורי הגילוי עומדים חוקרים מאוניברסיטת חיפה. תרקוס שלט על האימפריה הרומית בין השנים 238-235 לספירה ומכיוון שהדרך הרומית נבנתה בתקופות קדומות יותר לכהונתו, החוקרים הסיקו כי שמו מעיד על עבודות שיפוצים נרחבות שנערכו באותה התקופה.

"זו האבן הראשונה שנושאת כתובת ומפוענחת מהציר שמגיע ממזרח הכנרת לכיוון העיר הגדולה הבאה בצפון רמת הגולן - הפניאס (הבניאס, נ"ש)", הסביר בשיחה עם "הארץ" ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה שעומד בראש אתר החפירות בסוסיתא, הסמוכה לדרך הרומית. לאורך השנים נמצאו מספר אבני מיל על דרך זו, אולם רק על אחת מהן נמצאה עדות לכתב - אותו החוקרים לא הצליחו לפענח עד כה.

מתווה הדרך הרומית
מתווה הדרך הרומית

את האבן בחן איזנברג יחד עם שותפיו, ד"ר מיכאל אזבנד ותלמיד המחקר אדם פאזוט. אליהם הצטרף ד"ר גרגור שטאב מאוניברסיטת קלן בגרמניה, מומחה לניתוח כתובות עתיקות ביוונית, שהצליח לזהות את שם הקיסר. "הרומאים השתלטו על המרחב באמצעים לוגיסטיים מדהימים, שכללו בעיקר דרכים מרוצפות באמצעותן יכלו להניע בצורה מהירה ובטוחה את הצבא, כמו שקרה במרד הגדול בגליל", סיפר איזנברג, "הדרך הפכה לדרך אימפריאלית שנשמרה על ידי הצבא, ואותם עמודים הכריזו על המרחקים בין אתרים מרכזיים על הדרך".

לדבריו, על אבני המיל באזור זה נכתב בעיקר ביוונית, אך גם בלטינית שהיתה השפה הרשמית של האימפריה. "האבנים שנושאות כתובת הן הכי מעניינות - לעיתים בעזרת הכתובות ניתן לזהות אתרים שלא זיהינו. כשאתה מוצא עמוד אתה יודע שאתה על הדרך. לאבנים שנושאות כתובת יש מספר משמעויות ובהן המרחק מעיר לעיר ותהליך הסלילה של הדרך".

שרידי בנייה במצודת מבוא חמה, בחודש שעבר
שרידי בנייה במצודת מבוא חמה, בחודש שעברצילום: משלחת חפירות סוסיתא

המצודה ששימשה את הסורים

במסגרת המחקר, שממצאיו הוצגו בקונגרס הארכיאולוגי באוניברסיטת חיפה לפני כשבועיים, מנסים החוקרים לבחון את מערכות היחסים בין העיר למרחב הכפרי. "ככל שעיר הפוליס גדולה וחזקה יותר כך היא שולטת על מרחב כפרי גדול יותר", אמר איזנברג. הוא מספר כי החוקרים תהו "האם העיר קנתה ירקות וקטניות מהאזור הכפרי, מה היה הכפר ומה המרחק בין העיר לכפר". בשלב זה ניסו החוקרים להבין באילו דרכים נעו אז. "אנחנו מנסים לחשב באמצעות אלגוריתמים ומערכות מידע גיאוגרפיות את הדרכים האופטימליות הקצרות והסבירות ביותר שבני אנוש בעת העתיקה יוכלו להגיע מנקודה לנקודה. ברגע שהמחשב מציע לנו דרך אנחנו בוחנים אותה בשטח ברגליים", אמר איזנברג. 

פענוח אבן הדרך, בחודש שעבר
פענוח אבן הדרך, בחודש שעברצילום: Gregor Staab / משלחת חפירות סוסיתא

ממצא נוסף אותו חשפו החוקרים השנה הוא מצודה קטנה הנמצאת גם היא מחוץ לשערי סוסיתא. המצודה ממוקמת בנקודת תצפית על הדרך הרומיתממערב ליישוב מבוא חמה שבדרום הגולן. לדברי ד"ר איזנברג, מיקומה האסטרטגי לא נעלם מעיני הסורים אשר הקימו בטרם מלחמת ששת הימים עמדה צבאית מעל לשרידים הקדומים.

רצפת הפסיפס שמצאו החוקרים, בחודש שעבר
רצפת הפסיפס שמצאו החוקרים, בחודש שעברצילום: מיכאל איזנברג

כשחשפו החוקרים את השרידים, הם מצאו מבנה משכבות בזלת אשר מידותיו כ-20 על 15 מטרים. במרכזו ניצב מגדל, שברבות השנים התפתח לכדי חווה או מנזר בן התקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). עוד מצאו החוקרים שרידי רצפת פסיפס צבעונית, מרתף ושרידים לחקלאות הקדומה בת המקום. תנור ענק, בקוטר 180 ס"מ, נחשף באחד החדרים. "גודלו החריג נועד, ככל הנראה, לשרת ציבור גדול" , אמרו החוקרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ