אתגר חדש ל"מר מודיעין" - כללי - הארץ

אתגר חדש ל"מר מודיעין"

חמש הערכות מודיעין הציג תת-אלוף עמוס גלעד לפני ארבעה ראשי ממשלה בישראל. עם כמה מהם לא היסס להתעמת. לאחר שלא זכה בתפקיד ראש אמ"ן, ישמש ראש תיאום הפעולות בשטחים

מאת זאב שיף
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאת זאב שיף

לא כבר יצא תת-אלוף עמוס גלעד, שהיה עד לאחרונה ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין במטכ"ל, לביקור של יום בוואשינגטון. ראש הסי-איי-אי, ג'ורג' טנט, הזמין אותו, לפני שגלעד סיים את תפקידו ועזב את המודיעין אחרי 28 שנים. טנט בישר לו, שהסי-איי-אי מתכוון להעניק לו עיטור הוקרה על פעילותו. אין זו הפעם הראשונה שגלעד מקבל עיטור אמריקאי בתחום המודיעין. לפני כשנתיים זכה לכך גם מהמודיעין הצבאי שבפנטגון.

זו היתה גם מחווה סמלית. במשך השנים שכיהן בראש חטיבת המחקר נקלע גלעד כמה פעמים לוויכוחים מקצועיים נוקבים עם הסי-איי-אי והמודיעין האמריקאי; למשל, הוויכוח החריף על כוונות איראן ותוכניותיה. הערכת חטיבת המחקר שנמסרה לאמריקאים היתה, שמתפתח איום קשה על ישראל משום שאיראן נחושה בדעתה לפתח טילי קרקע-קרקע ונשק גרעיני. האמריקאים דחו בתחילה הערכה זו, אך בהמשך הודו מומחיהם כי המודיעין הישראלי צודק.

בשני ויכוחים מודיעיניים אחרים התייצב גלעד מול מומחי מודיעין ישראלים וקיבל את עמדת המומחים האמריקאים דווקא. בסתיו 1996 העריכו במוסד ובמדור הסורי של המודיעין הצבאי, כי הסורים מתכננים מלחמה. מקצת הידיעות התבססו על מידע שהזרים יהודה גיל, אך איש לא ידע אז כי גיל מפברק מידע. האמריקאים לא קיבלו הערכה זו. גלעד הודה לפניהם, כי להערכתו, בניגוד להערכת המדור הסורי שלו, לא מדובר בהכנות סוריות למלחמה. מאז ומעולם טען גלעד, כי הסורים אינם מתכננים מלחמה יזומה נגד ישראל. ב-1996 שיכנעה הערכתו את שר הביטחון יצחק מרדכי ואת הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק שלא לשלוח כוחות נוספים לרמת הגולן.

האמריקאים הסתייעו בו בוויכוח מוזר שהתעורר בזמן ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוואשינגטון. בהתבסס על מידע שקיבל נתניהו ממחלקת המחקר במוסד נאמר לאמריקאים, כי ישראל יודעת על פיתוח נשק גרעיני בעיראק. האמריקאים נזעקו. הכיצד אינם יודעים דבר חשוב כל כך? אחד מראשי המודיעין האמריקאי פנה לגלעד: הרי אנחנו בעלי ברית, אמר לו. אם כן, מדוע איננו יודעים על מידע בעניין איום גרעיני עיראקי? גלעד, שהקפיד על יושר מקצועי והגינות בשיתוף הפעולה עם ארצות הברית, לא היסס ואמר: אין מידע כזה. אילו היו הערכות חדשות, הייתם יודעים על כך מיד.

גלעד נתפש בשנים האחרונות כ"מר מודיעין". הוא מילא תפקיד מפתח כאחראי לניסוח הערכת המודיעין הלאומית והציג חמש הערכות מודיעין לפני ארבעה ראשי ממשלה בישראל (יצחק שמיר, יצחק רבין, בנימין נתניהו ואהוד ברק). אצל שניים מהם שירת כיועץ למודיעין. נתניהו אמר לו בשתי הזדמנויות, כי אין הוא מקבל את הערכת אמ"ן. התנגדותו היתה קשורה בעיקר להערכתו בסוגיית הנשק הגרעיני בעיראק. גלעד אינו מתרגש מעימות כזה. ראש הממשלה חייב לשמוע את הערכת המודיעין הלאומית, אך זכותו לדחותה. הוא היה מרוצה יותר, אילו היה האחראי להערכת המודיעין נפגש לעתים קרובות יותר עם ראש הממשלה, ולא רק באישור הרמטכ"ל. זה מה שקורה בין ראש הממשלה לראש המוסד ולראש השב"כ.

עם ראש הממשלה אהוד ברק נקלע לעימות מסוג אחר, דווקא ערב הבחירות האחרונות. ברק הצהיר אז על איומי מלחמה. לגלעד, שהופיע בוועדת החוץ והביטחון, לא היתה ברירה אלא לומר כי זו אינה הערכת אמ"ן. מעטים בוועדה זכרו, כי גלעד היה ראש לשכתו של ברק כאשר זה היה ראש אמ"ן.

ב-28 שנותיו במודיעין נקלע גלעד לכמה אירועים שהיו לסימני דרך ביטחוניים ומדיניים. הוא היה הרב-סרן שדיווח בראשונה מביירות למודיעין במטכ"ל, כי אנשי הפלנגות טובחים בתושבי מחנות הפליטים סברה ושתילה (גלעד שימש נציג אמ"ן במפקדת האוגדה בעליי). גלעד היה מודע לחשיבות הידיעה ורגישותה. ואולם מאחר שהקצין התורן בתל אביב רשם את הידיעה על טופס מודיעיני ולא על טופס מבצעי - היא לא נשלחה לראש הממשלה. לפני שנקרא להעיד בוועדת כהן אמר לו ראש ביטחון שדה, שעליו למסור בכתב מראש את עדותו. גלעד סירב, אף שהאיש איים עליו במעצר. את אמונו בפלנגות של בשיר ג'מייל איבד הרבה קודם לכן. לכן נדהם כשהוכנסו למחנות הפליטים. הוא הבחין בכך שהם מובילים את צה"ל בכחש, ובין השאר טען כי הם מתגרים בסורים באזור זחלה. היחיד שתמך בו אז היה אורי שגיא, ראש מחלקת מבצעים. להפתעתו של גלעד, תקף אותו בשיר ג'מייל, שידע פרטים על הישיבה שגלעד אמר בה מה שאמר. גלעד הבין, כי מישהו מדליף לפלנגות מתוך ישיבות סודיות. מסקנתו היתה, כי אנשי הפלנגות משטים בישראל ומבקשים לגרור אותה למלחמה נגד סוריה. הוא גילה, כי בשיר מקיים קשרים עם אחד ממנהיגי אש"ף, אבו איאד, ואף אמר זאת לאלוף אהרן יריב.

עם יאסר ערפאת נפגש לפני שנים בהיותו ראש מדור טרור במודיעין. היו ביניהם מפגשים אישיים, והוא טס אתו במטוסו הפרטי. גלעד התייחס אליו ברצינות. הוא הבחין, שערפאת אינו נרתע מלהתייצב נגד המלך חוסיין והנשיא אסד כאשר הנושא עקרוני, גם אם זה מסכן את מעמדו (בשני המקרים גורש ערפאת ושילם מחיר כבד). מעניין זה, כך נדמה, הפיק גלעד לקח חשוב כאיש מודיעין: אסור להתנשא בשום פנים על הצד האחר, הוא אומר. אל תעליבו ואל תיתנו לו ציונים אישיים. במקום זאת נסו "להיכנס לנעליו". זאת ועוד, יש להעריך את האיש העומד מולך בלי כל קשר לעמדות פוליטיות בישראל. זה אולי הדבר הקשה ביותר, הוא מוסיף. גלעד, מכל מקום, מתגאה בכך, שאיש אינו יודע עד היום מה הן עמדותיו הפוליטיות האישיות.

המעקב אחרי ערפאת נמשך שנים. אחד הגילויים הראשונים שהניב קשור לאירוע טרור קשה ב-1978 (חטיפת האוטובוס בכביש החוף והריגת 35 ישראלים; בעקבות זאת פתחה ישראל במבצע ליטני). מעטים זוכרים, כי המודיעין נתן אז התרעה מדויקת. הוא הגיע למידע הזה דווקא אחרי שערפאת החליט שלא לפעול אז משטח לבנון. אנשי המודיעין איתרו את הבסיס בעיירה דאמור, שהמרצחים עמדו לצאת ממנו. הצעה לפעולה במקום נדחתה, ואף שמשטרת ישראל ידעה על בואה של החוליה היא הורידה את רמת הכוננות לאורך החוף.

מאז עקב גלעד אחרי ערפאת והעריך נכונה רבים מצעדיו. למשל, הערכתו כי למרות הצהרותיו לא יכריז ערפאת חד-צדדית על מדינה פלשתינית. לפני ועידת וואי קבעה מחלקת המחקר, כי יושג הסכם עם נתניהו, אך הוא לא יישמר. לעומת זאת, ערב ועידת קמפ דייוויד העריך גלעד, כי ערפאת לא יעשה הסכם עם ברק, אם לא ייענו תביעות עקרוניות שלו הקשורות להסדר הקבע. לאחר מכן קבע, כי ערפאת קיבל החלטה אסטרטגית לפנות לאלימות.

עוד קודם לכן, כאשר נוהלו ב-1993 שיחות עם המשלחת הפלשתינית והירדנית בוואשינגטון, היה גלעד נציג אמ"ן לשיחות. הוא הציג אז את עמדתו, כי בלי אש"ף לא יזוז דבר. על שיחות אוסלו החשאיות לא ידע, כשם שלא ידע כי שמעון פרס מכין את הסכם לונדון עם הירדנים. בשני המקרים לא הכניס הקברניט את המודיעין לתמונה. המלך חוסיין התנער לאחר מכן מהסכם לונדון, אך המודיעין העריך, כי הירדנים לא יחזרו עוד לשטחי הגדה המערבית.

לפני מלחמת המפרץ היה גלעד ראש הזירה המרכזית, שכללה אז את עיראק, איראן וירדן. מיד אחרי מלחמת עיראק-איראן, כשהכל חשבו כי סדאם חוסיין מותש, העריכו ראשי הזירה הזאת, כי השליט העיראקי יתחיל להתארגן לעימות עם ישראל ויחתור לפתח נשק לא קונוונציונלי. לעומת זאת, גלעד לא דיבר בבירור על הפלישה העיראקית הצפויה לכוויית. ואולם לאחר מכן העריכה קבוצתו, כי אם תפעל ארצות הברית נגד עיראק, ישגר סדאם טילים אל ישראל.

הוויכוח הפנימי היה, אם לסדאם יש נשק כימי רק בפצצות המצויות במטוסים, או גם בטילים. המודיעין הצבאי אמר - בשניהם. אף שהמודיעין לא היה יכול לומר לממשלה אם סדאם יפעיל טילים בעלי ראש כימי, החליטו השרים על חלוקת מסיכות הגז. למודיעין הצבאי היתה סיבה לדאגה מאחר שגילה, כי העיראקים מתכננים לפרוש בירדן גיס המונה כמה אוגדות.

אשר להערכת המודיעין בנוגע לנסיגה מלבנון - לדברי גלעד, הוא תלה תקוות בהסכם שלום עם סוריה, שיקיף גם את ההסדר בלבנון. ברק כלל לא פנה למודיעין בשאלה כיצד יתפתחו הדברים. ההערכה היתה, כי החיזבאללה יעשה הכל כדי שהנסיגה תלווה באש ובאבידות, ולכן טובה בעיני גלעד ההחלטה לסגת בפתאומיות. המודיעין העריך, כי חיזבאללה לא יעשה דבר בתחילה, ואחר כך ינסה לממש מה שהבטיח חסן נסראללה לשבועון "שפיגל" - להכריע את ישראל דרך הפלשתינאים.

גלעד הפיק לקחים רבים נוספים בשנותיו באמ"ן. למשל, לנהוג באובייקטיוויות מוחלטת ולא להירתע מלומר לראש הממשלה כי עמדתו אינה תואמת את הערכת אמ"ן. המודיעין נוטה גם לכישלונות, ולכן עליו להיזהר מאזהרות שווא. לקח נוסף, מעניין בהקשר לאדם המקפיד כל כך על הוראות הביטחון: יש להעביר את עיקרי הערכת המודיעין לתקשורת כדי שזו תמסור אותם לציבור הרחב. על הציבור לדעת את האמת; זהו לקח חשוב ממלחמת יום הכיפורים. אפשר לעשות זאת, לדבריו, גם בלי לפגוע בביטחון המדינה.

גלעד רצה להגיע לראש הפירמידה באגף המודיעין, אך התפקיד ניתן לאחר (האלוף אהרן זאבי). עם זאת, המליץ הרמטכ"ל, כי גלעד יימנה עם קבוצת האלופים הקטנה המחליטה את ההחלטות החשובות. עכשיו הוא יעמוד בראש תיאום הפעולות בשטחים. רבים תוהים, אם יוכל גלעד להתאים את עצמו למעבר החד הזה. התשובה היא, שגלעד הוא דוגמה למה שהאנגלים מכנים "סיוויל סרוונט", ולא יתקשה להסתגל למצב החדש.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ