בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה דווקא ג'רי

מינויו של תא"ל יצחק גרשון (ג'רי) לפקד על כוחות צה"ל בגדה מעורר חילוקי דעות בצמרת הצבא. יריביו תמהים במה זכה קצין בינוני כמוהו לפקד על הגיזרה הרגישה ביותר של צה"ל. תומכיו מבטיחים הפתעות. במועצת יש"ע מרוצים. בינתיים

תגובות

האירוע המעצב שלו הוא הפשיטה על בסיס חיזבאללה במיידון במאי 88'. המבצע שבו פעל צה"ל לראשונה מעבר לרצועת הביטחון, ובהיקף חסר תקדים, נגד הארגון השיעי שהחל לבסס את אחיזתו באגף המזרחי של דרום לבנון. לפחות 40 אנשי חיזבאללה נהרגו בקרב שהוביל סא"ל יצחק גרשון (ג'רי), אז מפקד גדוד 202 של הצנחנים. מפקד הפעולה היה שאול מופז, מח"ט הצנחנים אז, והיום הרמטכ"ל.

חיילי הגדוד צעדו ליעד 12 ק"מ וכשחזרו נשאו עמם שלושה חללים, סמל מרקו ברנשטיין, חוקר השבויים סרן בועז רביד והמ"פ הנערץ סרן ציון מזרחי. לבית חולים רמב"ם הובאו 15 פצועים. "הרימו את הראש והיו גאים במה שעשיתם, אפשר להיות עצובים אבל לא צריך לבכות", אמר גרשון למראה הפרצופים הדומעים. אלה שהיו לצידו במיידון מלאי שבחים על קור הרוח, המעוף והתעוזה שגילה תחת אש. במהלך ההסתערות הוא אף הופתע מטווח שני מטר על ידי לוחם חמוש באר-פי-ג'י והקדים אותו בשבריר שנייה.

מבחינתו של גרשון, פעולת מיידון היא כרטיס הביקור שלו. באחת ההרצאות שלו על הפעולה שמעו אותו אומר: "מבלי לפגוע במיתוס של גבעת התחמושת, זה היה קרב לא פחות קשה שנוהל בצורה הרבה יותר מוצלחת". אלא שבעיני חלק מעמיתיו כרטיס הביקור שלו משובץ באירועים הרבה פחות מחמיאים, שמעמידים בסימן שאלה גדול את החלטת הרמטכ"ל להפקיד אותו על הזירה הרגישה ביותר של צה"ל.

זה חודש מכהן גרשון, היום תא"ל, כמפקד אוגדת יהודה ושומרון. בחפיפה הקצרה שלו עם קודמו בתפקיד, תא"ל בני גנץ, הוא ביקש ממנו להניח לנושאים המבצעיים. עם זה, הוא אמר, כבר אסתדר בעצמי. הוא העדיף להתמקד בהיבטים המשניים לכאורה: תקשורת, מטכ"ל, דרג מדיני ומתנחלים, כל מערכת הלחצים מבית שתכריע לדעתו את גורל הקדנציה שלו לשבט או לחסד.

אין זה מפתיע אפוא שפגישת העבודה הראשונה שלו, דקה אחרי שנגמר טקס חילופי המפקדים באוגדה ועוד לפני שכינס את המח"טים שלו, היתה עם חברי מועצת יש"ע. את גנץ הם השביעו מרורים. גרשון, נראה, הפנים היטב את הלקח. בינתיים הוא גם נועד עם נציגי היישוב היהודי בחברון ועם חברי מועצת קרית ארבע. מדיווחי המשתתפים בפגישות הללו עולה שהאוגדונר הטרי פותח את כהונתו ברגל ימין. "בנושאים שבהם בני היסס, ג'רי אישר מיד", הם מציינים בסיפוק. במילים אחרות, גרשון נתן להם להבין שיזכו להבנה רבה יותר מבעבר. "תזכרו שהתחלף פה מפקד", חזר והדגיש לפניהם בכמה הזדמנויות.

גורם שמכיר היטב את המפקד היוצא והמפקד הנכנס, מנסה להעריך את הצפוי בגדה: "ג'רי לא בא רק כדי לתחזק את העסק. ברגע שייהרג על הצירים המתנחל השלישי, הוא יחתוך. בזכות אומץ הלב שלו, לסיר הלחץ של איו"ש הוא בפירוש האדם הנכון. הוא ייזום, הוא יקח סיכונים. לג'רי אין הקור והריחוק שמאפיינים את בני. הוא אגרסיווי, הוא עשוי אפילו להורות לתקוף יעדים עוד לפני שהדרג המדיני דן בנושא. הוא איש שמחליט ולא מתמהמה. בהשקפותיו הוא בטח יותר נץ מבני". בחודש שגרשון בתפקיד נהרגו באיו"ש - עד סגירת הגיליון - ארבעה ישראלים. השטח מצפה שיחתוך.

יתרון הבינוניות

כמו שקורה בדרך כלל עם קצינים המתמנים לתפקידים בכירים, גם הפעם יש חילוקי דעות על טיב המינוי. מבקריו מביעים ספקנות רבה אם כישוריו הממוצעים של גרשון הולמים את כובד המשימה בחזית המאבק נגד הפלשתינאים. הם מציינים במיוחד את הפער בין הרטוריקה וההבטחות של האוגדונר החדש לבין הגשמתן במציאות. רבים מצטטים את המושג האירוני "סגור עם ג'רי", שהיה לשם דבר בצבא ורודף אותו בכל אשר יפנה. "זה לא שהוא עובד עליך", מסבירים מכריו, "מקור הנגע בנטייה הילדותית הקופצנית משהו להתחייב מבלי לבדוק אם אכן יוכל לממש את ההבטחה". לא מדובר במשימות מבצעיות אלא בהבטחות אישיות, למשל, מ"פ שגרשון הבטיח לו לצאת לקורס יוקרתי ואז התברר שהמכסה שניתנה לחטיבה התמלאה מזמן. זה קורה גם למפקדים אחרים אבל לא בתדירות שמאפיינת את גרשון. "קצין קטן אבל פוליטיקאי בחסד", מסכמים מבקריו.

ב"עוצבת האש", אוגדת מילואים איכותית, התחנה שקדמה ליהודה ושומרון, הידהדה למרחקים אנחת הרווחה הקולקטיווית שנפלטה ביום שעזב את הלשכה ובמקומו התייצב טל רוסו. "שמרן, שגרתי עד שעמום, נפוח מחשיבות עצמית", אומרים יריביו. אמירות שלו בנוסח "דעתכם חשובה אך אינה קובעת" הרתיחו רבים. "כשמקשיבים לג'רי אפשר בקלות ללכת שולל אחרי המלים הארוכות המלוות בארשת פנים רצינית", אומר אחד ממבקריו הגדולים, "אבל אם בוחנים ביסודיות מה בעצם הוא אומר, מגלים שמאחורי הקשקשת והברברת אין כלום. יש אצלו המון התעסקות בשואו-אוף. במקום לספק פתרונות פשוטים הוא עסוק כל הזמן במצגות שמהבהבות ומסתובבות. ג'רי הוא אב-טיפוס של דור מפקדים שעיקר כוחם הוא ב'פאוור-פוינט'. אנחנו לא הערכנו אותו אבל כידוע הרמטכ"ל מת עליו".

בהיותו מח"ט הצנחנים היו למופז שלושה מג"דים, בני גנץ ב-890, ישראל זיו ב-50 וגרשון ב-202. אפילו כולם נבונים, כולם יודעים את התורה, האם זה מקרי בלבד שסבב השיבוצים האחרון קידם בעת ובעונה אחת דווקא את נערי מופז? התרעומת על כך בחוגים מסוימים בצה"ל עדיין לא שככה. גנץ כידוע הוקפץ מיהודה ושומרון להיות אלוף עוד בטרם מלאו עשרה חודשים לכהונתו; זיו נשלח להיות מפקד כוחות צה"ל ברצועה, ואילו גרשון נקרא בהתרעה קצרה לאיו"ש.

כאמור יש לגרשון גם תומכים לא מעטים. "צפה להפתעות, בעוד שנתיים יחזרו אליך כל המשמיצים ויודו שהם טעו בגדול בנוגע לג'רי", הודף את הספקות מג"ד צנחנים שהיה מפקודיו. "אמנם הוא לא רץ הכי מהר, הוא לא הכי מבריק, אבל כשמצרפים יחד את המטען האנושי, המקצועי והערכי, התוצאה היא קצין ברמה סופר-גבוהה. לחבורה שאני שייך אליה הוא זכור כמח"ט בעל יכולת מרשימה של הנעה ושליטה".

קצין מילואים, שאף הוא צמח בצנחנים, מחזק את התזה על היתרון של מפקד יעיל על מפקד מבריק: "למרות שאני רחוק מלהתלהב מהאיש, אני לא שותף לתחושה האפוקליפטית שאני מרגיש סביבי. ניסיוני לימד אותי שאין אדם שהוא לבדו יציל את המולדת, הציפייה שלנו לבר כוכבא או לפחות למאיר הר ציון הרי נכזבת במרבית המקרים. אם נסתמך אך ורק על כוכבים בסופו של דבר נישאר בלי אלה שמסוגלים גם להרים שרוולים ולהזיז את האבנים הכבדות מהדרך. בהחלט יתכנו מצבים שבהם עדיף בינוני על כריזמטי".

לא לקחו אותו ברצינות

שבוע לפני שיצאה ההודעה הרשמית על מינויו התחייב גרשון לאשתו, אלישבע (שבי), שהשמועות העקשניות כאילו הוא מיועד להיות מפקד כוחות צה"ל בגדה אין להן יסוד. אתה עובד עלי, היא אמרה לו והוא נשבע לה שכפי שהוסכם עם הרמטכ"ל, הוא יוצא לאנגליה להשתלם באקדמיה המלכותית ללימודי צבא (RCDS). לונדון כבר קרצה לזוג, שהתחתן רק לפני שנתיים ומשהו, ובשל הנסיעה שבאופק הם עצרו את התוכניות להניח בבית בקיסריה רצפת פרקט והחלו באריזה, אבל אז התהפך הגלגל.

הוא בן 43, בכור מחמישה אחים, יליד פרדס חנה כשעוד היתה מושבה, בוגר אורט בנימינה ותושב קיסריה. "זאת פינה שחוליי א"י עדיין לא פגעו בה", הגדיר פעם באוזני חבר את חיבתו לשומרון הישן. הוא נשוי בשנית ואב לדרור, חניך בפנימייה הצבאית בחיפה וגל, תינוקת בת שנה.

הוא התגייס לסיירת שקד בפברואר 77' וכבר בטירונות הצמיד לו סמל המחלקה את הכינוי המזוהה איתו יותר מאשר שמו. במסגרת קורס מ"כים-סיירות הוא השתתף במבצע ליטני. אחרי בה"ד 1, משום ששקד התפרקה הוא הלך לחטיבת הצנחנים בהשראת מפקד הבה"ד אז, דורון רובין. במלחמת לבנון היה מ"פ של פלוגת מאי 81' בגדוד 890, שקורותיו מהנחיתה בשפך האוואלי ועד לחבירה עם הפלנגות הנוצריות בבסאבה שבמבואות ביירות, מתועדים בפרוטרוט בספר "אתי מלבנון" שחיבר המח"ט אז, יורם יאיר (יה-יה).

"בראש החטיבה הולכות חבורות המח"ט והמג"ד בראש ואחריהן צועדים לכל רוחב הכביש חיילי הפלוגה של ג'רי, עליזים וצעקנים", כתב יאיר בתמונת הסיום האופטימית של הספר. "רק מטעמי נימוס הם בולמים את התלהבותם ולא עוקפים בריצה את חבורת המפקדים, אלא רק כאילו דוחקים בהם מאחור להרחיב צעד ולהגיע כבר אל אלה הממתינים בפאתי הכפר. התושבים מביעים את שמחתם על בואנו בנפנופי ידיים בקריאות נרגשות ובבכי". הפלוגה, שספגה הרוג אחד בלבד במלחמת לבנון, יוחנן נגר, נפגשה השנה לכנס מחזור בבני עטרות. ג'רי, ציינו החיילים לזכותו, לא הדיח גם כאלה שרשמו שלוש נפקדויות.

בתום השלב הראשון של קרבות לבנון, כשהסתמנה הפוגה, הוא יצא לחופשת שחרור וכבר קנה כרטיס לג'ונגלים של דרום אמריקה. אלא שלקראת הפריצה לביירות התקשר אליו הביתה מפקד האוגדה עמוס ירון וקרא לו לשוב, "אחרת זה על מצפונך". גרשון עזב הכל ומיהר דרך ראש הנקרה לביירות, מצא את מג"ד 890, מתי הררי, קיבל ממנו את המינוי למ"פ מסייעת ומיד נכנס עם הפלוגה הבלתי מוכרת לו ללחימה.

המג"ד הבא שלו, שהיה זה ששיכנע אותו להישאר במדים, היה משה יעלון (בוגי). גרשון היה קצין האג"ם של החטיבה כשהמח"ט היה מופז, ובעבור תשעה חודשים לצדו התבשר על ידי מופז כי הוא מייעד אותו לתפקיד מג"ד 202. "ג'רי, שהוא קונפורמיסט, לא נמנה על הדמויות המיתולוגיות בצנחנים", זוכרים הוותיקים. "אף פעם לא לקחו אותו ברצינות. כקצין צעיר היה בהתנהלות שלו מרכיב חמוד, מאוד ילדותי, שגרם למפקדים לא רק לסלוח כשהיה אצלו ברדק אלא גם לתת לו סוכריה. השאלה למה דווקא ג'רי חזרה תמיד ונשנתה". אחרי הפשיטה הנועזת על מיידון כבר הסתכלו עליו אחרת. אלא שבצד תהילת מיידון עמד תור המג"ד שלו גם בסימן משבר משפחתי שהביא לגירושיו. "לא ידעתי לחלק נכון את הזמן בין הבית לצבא ובדיעבד היתה זו טעות", הוא אומר מדי פעם. בהמשך אף עודד את המג"דים שלו להקדיש יותר למשפחותיהם.

כדי ללמוד על הסגנון שלו כמג"ד, אין כמו המקרה של אחת הפלוגות החלשות יותר שהיו לו. כל פעם שגרשון היה מגיע לפלוגה לביקור, זה היה מסתיים בחיזוקים חיוביים, "כל הכבוד, אתם חבר'ה מעולים". בין זה למציאות לא היה שום קשר. הפלוגה והמ"פ בראשה היו על הקרשים. גרשון מצדו המשיך לשחק את המשחק להפליא, הקפיד להלל ולהחדיר בהם את האמונה שהם גדולים. בסופו של דבר הם נהיו כאלה.

הוא היה הסמח"ט של דורון אלמוג ושל יעלון ולאחריהם היה מח"ט החרמון. בסיום תפקידו כתב לו מפקד אוגדת רמת הגולן, משה סוקניק: "נהניתי ולמדתי להכירך. המקוריות, היוזמה והדבקות במשימה הן רק חלק מהתכונות הבולטות שלך. אתה אדם רגיש עם נשמה המסוגל לאחד סביבך צוות ולהובילו להישגים רבים. האגף השקט של החרמון איפשר לי כמפקד אוגדה לעסוק בנושאים אחרים. קבל את הערכתי על העבודה הרבה ובמיוחד על ההישגים המדברים בעד עצמם".

בין מארס 93' לאוגוסט 94' הוא היה מפקד הגזרה המזרחית בלבנון. חודש לפני סיום תפקידו נספו במוצב טייבה שני חיילי גולני, ערן חודרה ואביקם הופמן, כתוצאה מפגיעה בקו מתח גבוה שנפרש נמוך. בעקבות ההתחשמלות הועמדו למשפט בבית הדין המיוחד בקריה המ"פ סרן אופק בוכריס, המג"ד סא"ל משה תמיר (צ'יקו) וכן גרשון, מפקד הגזרה. סעיף האישום שעליו נתבעו היה גרימת מוות ברשלנות. גרשון זעם. לטענתו בשעה שמתנהלת לחימה יש לנקוט, אם בכלל, אמצעים פיקודיים ולא פליליים. עורך דינו היה דב וייסגלס.

שלוש שנים אחרי האסון זוכו שלושת הנאשמים מסעיף גרימת מוות והורשעו בעבירה קלה של התרשלות. לעדויות אופי על גרשון התייצבה גלריה מרשימה של אלופים, בין השאר מתן וילנאי, עוזי דיין ואבותיו הרוחניים מופז ויעלון. "כישלונו של המח"ט מתבטא בכך שלא בחן את נקודות התורפה הבטיחותיות", קבעו השופטים ופסקו לגרשון 35 ימי מחבוש על תנאי למשך שנתיים. אבל התמקדות באסון תעשה עוול עם הקדנציה שלו, שהיתה עשירה במבצעים חוצי קו אדום; ואמנם הכרעת הדין המקלה סללה את מינויו, בחתימת הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק, לתפקיד הנכסף של מח"ט הצנחנים. כמו במקרה איו"ש גם הפעם הוא החליף את גנץ.

אסון ההתחשמלות בטייבה לא היה המקרה היחיד שבגינו הועמד לדין. בהיותו סמג"ד 890, ליד אנסאר, פגע טנק ישראלי בשני חיילים והרגם. התאונה החלה כשהטנק, שהיה מצויד במערכת ראייה תרמית שאך הוכנסה לשימוש בשריון, התרחק 300 מטר מהמוצב הגדודי על מנת להתמקם בעמדה השולטת בגבעה שממנה נהגו חוליות פלשתיניות לירות לעבר המחנה. הצוות שקיבל תדריך מגרשון דיווח בקשר במהלך הלילה שהוא מאתר אויב על גבעת המטל"רים. הסמג"ד שהיה בחמ"ל בדק את הנתונים שנמסרו לו ואישר לפתוח באש. אז הוא פתח בריצה לכיוון הסוללה ההיקפית לראות במו עיניו את הפגיעות. ברגע שהוא עזב את החדר פגע בגג הבניין פגז שקטל שני אנשי קשר תמימים שבדיוק התקינו עליו אנטנה. למרבה הצער השריונאים לא איפסו את עצמם, התבלבלו, זיהו את כוחותינו כמחבלים, ובמקום אל גבעת המחבלים ירו על המוצב הגדודי.

בעקבות חקירת מצ"ח הועמד גרשון למשפט בבית הדין של פיקוד דרום בקסטינה. הוא זוכה מכל אשמה.

סגנון פתוח

בתרגיל החטיבתי הראשון שלו כמח"ט הצנחנים הוא נקע את הרגל לאחר צניחה לא מוצלחת בצאלים. "שיט, הלך האימון", הוא קרא מרוב תסכול. חייל שצנח בקירבתו ולא ידע מיהו גער בו למשמע הדברים: "מה שיט? תגיד תודה שבזכות המכה הכל עכשיו מאחוריך". הוא היה ממשיך לרדת עליו לולא הבחין שהוא מדבר עם המח"ט. "אל תספרו לי על בעיות, דברו איתי על אתגרים", נודע גרשון באמירת המחץ שלו בחטיבה. בתגובה קם קצין אספקה באחת הישיבות והכריז: "יש לנו אתגר עם שקי שינה".

את השנתיים שהיה בתפקיד מאפיינים מפקדי היחידות שלו כפוריות וכפריחה לחטיבה. בפרגון מקיר לקיר של המג"דים ניכרת אהבה כלפיו. "אין אצלו רשמיות, הוא חותך גינונים", אומר אחד מהם. "לקצינים עצמאיים ג'רי הוא מקור ברכה, הוא מפקד למפקדים שמסוגלים לעבוד לבד. ברגע שהוא סומך עליך, אתה מלך העולם. הגיבוי שהוא נותן הוא טוטלי, זה נכון גם לטעויות. הוא משחרר חבל, לא יורד לנשמה, לא מתעסק בזוטות, הוא מאפשר המון חופש פעולה ומרחב תמרון, הוא לא יושב על הווריד. הוא מפקד של 20 אלף רגל".

היו גם הגינונים הקטנים, מכתבים למפקדים תמיד בכתב יד, הקדשות בנוסח אישי, טלפונים לנשות הקצינים בערבי חג. בסתר גרשון גם כותב שירים. עם חוג המג"דים הוא פיתח יחס חברי ובלתי אמצעי, הם רואים בו מודל לחיקוי. "לנו לא נותר אלא להוריד את החלומות שלו לקרקע המציאות". אבל לא לכולם התאים הסגנון הפתוח. מי שהיו זקוקים לחניכה צמודה לא מצאו אותה במפגשים החטופים עם המח"ט.

באוגוסט 98' חדר איש חיזבאללה למוצב סוג'וד והפתיע את הצנחנים ששהו שם. מופז, שנכנס לתפקידו זמן קצר קודם לכן, הדיח בתגובה קצין וחייל, למען יראו ויראו. גרשון חלק עליו לאורך כל הקו. לדעתו, לאור הנסיבות המיוחדות שנוצרו פעלו הלוחמים ללא דופי. אולם בהמשך, בכנסים פנימיים של צה"ל, הוא הצדיק באופן נחרץ את החלטת ההדחה. כיצד מתיישבת הסתירה? הסברו הוא שלרמטכ"ל חשוב היה לשדר מסר של חתירה למגע וערך הניצחון, וכך, למען המטרה הגדולה, הוא תמך לבסוף בהדחה שאותה ניסה למנוע. גרשון הוא האחרון לעורר סקנדלים, וכתמיד גברה נאמנותו המוחלטת למערכת.

חצי שנה חלפה ובפברואר 99', במבצע של סיירת הצנחנים, נהרגו בקלעת ג'בור מפקד היחידה, רס"ן איתן בלחסן, סגן דוד גרנית וקצין ההנדסה סגן לירז טיטו. הכוח שהיה בדרכו למארב נתקל בחוליה של החיזבאללה. משחלפו ימי האבל התעוררה פרשת הלוחם סמ"ר עופר שרון, שגורמים אינטרסנטים - חיבור של ימין פוליטי וקצין חינוך ראשי אלעזר שטרן - סילפו אותה לכדי הטחת אשמה, לפיה נמנע שרון לכאורה מלהסתער בעת ההיתקלות משום הזדהותו מבית עם תנועת ארבע אמהות.

גרשון, שאין בקי ממנו בפרטי ההיתקלות, לא ביטא בפומבי את שידע ויכול היה לשים קץ להשתלחות בשרון. "לעופר, שהוא אדם ערכי מבני הנוער הטובים שיש לנו, היתה השתהות מסוימת בתגובה, זה כל הסיפור", הסביר בזמנו למעטים שביקשו לרדת לשורש העניין. "אחרי ההתמהמהות הוא ירד למטה והתנהג כמו גיבור לכל דבר ועניין". כששרון התייצב לפניו מיד כשחזר מהמארב, תיאר לו באופן נוקב את שאירע ואף קבע שאיכזב את עצמו ולכן אינו ראוי להיות לוחם בסיירת, סבר גרשון שהוא שופט את עצמו לחומרה ולכן הורה לו לחזור לצוות כדי שייצא למבצע הבא. הוא אמר לו שהיסוס לרגע הוא טבעי וכדי לנסוך בו ביטחון הוסיף שגם לו זה קרה. עם המח"ט לא שוחח שרון על תפישותיו הפוליטיות שלו; הסערה התעוררה רק בעקבות ראיון ב"הארץ" עשרה חודשים לאחר המארב הקטלני. גרשון היה אז כבר בתחנתו הבאה, כמפקד "עוצבת האש".

באוגדה האיכותית לא היתה דרכו סוגה בשושנים. על רקע שינויים שחולל במבנה ובהיקף האוגדה, קמה לו אופוזיציה עיקשת שלא הסכימה עם צעדיו. בצמרת האוגדה קיים ריכוז של קציני מילואים שהם בכירים במשק ובאקדמיה, שהתתמודדות האינטלקטואלית שלו מולם לא היתה קלה; גם חבריו בצנחנים לא רוו נחת מכך שגרשון הפך ממפקד עמית לגנרל שלהם. גרשון ראה במתנגדים "שריד של הארגון הישן שרוצה לשמור על נתח הגבינה שלו", כדבריו. הוא העדיף להתעלם מכך שהאחריות לכישלון בשיווק הרעיון היתה שלו בלבד. לתוצאה שביקש להשיג אפשר היה להגיע גם בלי החיכוכים שלעתים קרובות נגררו עד כדי פסים אישיים. "הוא השאיר מאחוריו שממה, הכל קפא", תוקפים כמה מוותיקי האוגדה. אפילו הם מגזימים, גם מצדדיו המושבעים מודים שלעומת השיא בתקופת כהונתו כמח"ט הצנחנים, הפיקוד על האוגדה היה פרק מזהיר פחות עבורו. גרשון עצמו רואה את הקדנציה כהצלחה רבתי.

חופש פעולה מלא

בסולם המורעלות אין לו מתחרים. הוא הטיפוס שתמיד יקום ויעיר למה לא מתאמנים יותר. בקורס אנגלית שמקיים צה"ל בוינגייט לא רק שהיה מופת של שקידה, הוא נלחם בשיניים שלא יעתיקו. תכונה מובהקת נוספת שלו היא חולשתו לשפה: הוא מתואר כרטוריקן בחסד או, להבדיל, כמכור לסיסמאות.

לאיו"ש הוא הגיע בליווי התהייה איזה מין מודל הוא עכשיו. האם זה גרשון נוסח מיידון, או גרסה עדכנית של "סגור עם ג'רי"? בינתיים השטח אופטימי. בעת סיור שקיים בשבוע שעבר בגזרת חלמיש, הוא מצא צוות נגמ"ש שהתנהג כאילו הוא בפיקניק על שפת הים ולא לנוכח פני אויב. הוא הזעיק אליו לבירור את המ"פ שהיה בטוח שזה סופו המר. מפקד האוגדה, שיער הקצין, יאותת לשטח שהנה בא בוס חדש באמצעות סנקציות חריפות שינקוט נגדו. הוא נדהם כשגרשון דיבר אתו בנועם ונמנע מעונשים.

נרעשת אפילו יותר היתה קבוצת פועלים פלשתינאים ביציאה בתקוע. הג'יפ שעצר לידה היה גי'פ "סופה" גדוש אנטנות. "אלה ערבים", אמר לגרשון מח"ט הגזרה, אבל מפקד האוגדה פתח את הדלת, בירך את החבורה בשלום והחל משוחח.

בתדריך למח"טים ולמג"דים, שבועיים מיום מינויו, הוא נשא את האני מאמין שלו: "במישור המבצעי-טקטי שבו נפגשים ל(קרב) דו-צדדי הלוחם הישראלי והפלשתינאי, אנחנו חייבים תמיד לנצח. יש לנו מחויבות מקצועית, מוסרית וערכית לעשות את זה, לפנינו מרחב כמעט בלתי מוגבל של אפשרויות. אם ננצח נקודתית יהיו לזה, אני מאמין, השלכות על הפתרון הכולל. המשימה שלנו היא לאתר פעילות חבלנית, ליצור איתה מגע, לסכל ולהשמיד אותה". עוד הדגיש: "אין לי שום טענות לא לדרג הצבאי ולא המדיני. חופש הפעולה שניתן לי הוא מלא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו