בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רק ירושלים

תלונה

תגובות

ב-18 בספטמבר אשתקד העתיק זאב משל את מקום מגוריו מירושלים לגבעתיים. בעת שהסדיר את גמר חשבונותיו עם עיריית ירושלים, התברר לו כי מאחר ששילם את הארנונה מראש לכל השנה, החזירה לו העירייה הפרשים בעבור התקופה שמ-18.9 עד סוף השנה.

במקום מגוריו החדש ציפתה לו הפתעה: עיריית גבעתיים חייבה אותו בארנונה החל ב-1.9. יצא שהוא שילם בעד 18 יום פעמיים - פעם בירושלים ופעם בגבעתיים. אמנם לא מדובר בסכום גדול, אבל העניין העקרוני הציק לו. הוא פנה איפוא לממונה על הכנסות העירייה, עוזי שחורי, וזה הסביר לו כי "רמת החיובים והזיכויים איננה בגדר של ימים, אלא על פי תקופת חיוב חודשי".

משל שלח אלינו תלונה על נוהג זה של עיריית גבעתיים, תוך הבעת תמיהה: אם העירייה החליטה שהגבייה תהיה חודשית, מדוע דווקא האזרח צריך להפסיד ולא העירייה? מדוע לא תגבה העיריה את הארנונה שלו מתחילת אוקטובר ולא מתחילת ספטמבר?

העברנו את התלונה לדובר עיריית גבעתיים, גדעון טלמור. בחלקה הראשון של התשובה, שהגיעה מהר יחסית למקומותינו, כתב כי קיים נוהג קבוע בכל העיריות לערוך חישובי ארנונה של הדירה על פי חישוב חודשי. מדוע נהגה עיריית ירושלים אחרת? לפי ההסבר של טלמור, נראה שהסיבה היתה כי הדייר החדש שבא במקומו של המתלונן נכנס לגור בדירה בירושלים ביום שבו עזב משל את הדירה, וכך היה אפשר להתחשבן בדייקנות עם שני הדיירים. בגבעתיים המצב היה שונה, מפני שלפני כניסתו של משל לדירתו החדשה איש לא גר בה. עם זאת, הוסיף טלמור, הוחלט לנהוג במקרה הזה לפנים משורת הדין ולהתחשב בבקשתו של המתלונן כתושב חדש ולזכות את חשבונו ב-18 יום בחישוב הארנונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו