בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהנסיך האמורי ינכאל היה מלך באפק

מנפרד ביטאק, מן המכון האגיפטולוגי באוניברסיטת וינה, חופר משנת 1966 בתל אלדבעה, היא אווריס, בירת ההיקסוס, שבדלתה המזרחית של הנילוס. עם צאת הכרך המסכם הראשון של חפירות אפק-אנטיפטריס, סוקר ביטאק את תולדות האתר הארצישראלי שזיקות רבות לו אל מצרים

תגובות

. Archaeology Monograph Series No. 19 Sonia and Marco Nadler Institute of A and B The 1972-1976 Seasons Aphek-Antipatris I: Excavations of Areas and Esther Yadin, eds Moshe Kochavi, Pirhiya Beck

הכרך הראשון של פרסומי החפירה של אפק-אנטיפטריס, אחת החפירות החשובות של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הוא פרי עבודתם המשותפת של קבוצת חוקרים בראשותם של משה כוכבי ופרחיה בק זכרה לברכה. השניים, אנשי אוניברסיטת תל אביב, הקימו צוות עבודה נכבד, שבו היו כוכבי מנהל החפירה ובק האמונה על עיבוד הממצאים, בעיקר כלי החרס. החפירות, שהתקיימו בשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר בארץ ובעולם, קבעו אמות מידה בארכיאולוגיה הארצישראלית והיוו כר לימוד והכשרה לסטודנטים מתקדמים בתחום.

משהחליטה עיריית פתח תקווה לפתח למרגלות המצודה העות'מאנית בתל אפק (ראס אלעין) פארק עירוני, החלה בשנת 1972 החפירה החדשה של אפק. היתה זו הזדמנות לאוניברסיטת תל אביב להרחיב את פעילותה במרכז הארץ. באתר התקיימו 13 עונות חפירה, שנמשכו עד שנת 1985, ובחפירה השתתפו מאות מתנדבים.

חשיבותו של האתר בשל קרבתו אל מעיינות הירקון, מקור המים השני בגודלו בארץ, השוכן על צומת דרכים בינלאומי החשוב בארץ כנען, הלא היא "דרך הים" (via maris) הפנימית, והדרך המובילה ממישור החוף ליהודה. האתר היה מיושב למן התקופה הכלקוליתית והלאה. בראשית העיור, תקופת הברונזה הקדומה II בארץ-ישראל, סביב 3000 לפנה"ס, נוסדה במקום עיר מבוצרת. פרק זמן זה, הנחשב לאחת התקופות הפורמטיוויות בתולדות ארץ-ישראל, מיוצג באפק בארבעה שלבי יישוב הכוללים שני ארמונות וביצור מן המוקדמים ביותר. עיר זו, שהשתמרה בקצהו הצפוני של האתר, תוכננה כתוכנית עיר מרובעת.

על חורבותיה של העיר מתקופת הברונזה הקדומה הוקם היישוב של תקופת הברונזה התיכונה. הביצורים המוקדמים של תקופת הברונזה התיכונה IIא, שהתגלו באפק ובאתרים אחרים בשרון, כמו תל פולג, תל זרור ותל בורגה, עוררו פולמוס בין בית הספר לארכיאולוגיה בירושלים, בראשותו של יגאל ידין, לבין האסכולה התל-אביבית, בשאלת קיומם המוקדם של ביצורי התקופה. גילוים של ביצורים אלה, המתוארכים למחצית השנייה של המאה הי"ט לפנה"ס, הוא ציון דרך חשוב להבנת תולדותיה של תקופת הברונזה התיכונה והכרונולוגיה שלה. החלוקה המפורטת לשלבים (סטרטיגרפיה) של תקופת הברונזה התיכונה IIא הנציחה את חשיבותה של אפק בהערכת התרבות החומרית של התקופה. ממצאי האתר הוכיחו כי החלק הראשון של תקופת הברונזה התיכונה נמשך זמן רב יותר מששיערו חוקרים אחרים עד אז, וביניהם ו"פ אולברייט וקתלין קניון.

פרק מיוחד בספר, פרי עטם של רפאל פרנקל ומשה כוכבי, מוקדש לתולדות האתר. על חשיבותה המדינית של אפק בתקופת הברונזה התיכונה IIא מלמד אזכורה בקבוצה המאוחרת של כתבי המארות המצריים מן השושלות הי"ב - ראשית השושלת הי"ג מסקארה, שבו נמנה הנסיך האמורי, ינכאל מאפק, עם אויביה בפוטנציה של מצרים בכנען. החופרים הציעו כי מושבו של הנסיך היה הארמון השני משלב 3 באפק - הצעה סבירה ביותר.

בתקופת הברונזה המאוחרת נזכרת אפק ברשימה הטופוגרפית של תחותמס השלישי. נראה כי העיר קיבלה מיד את מרות השלטון המצרי, ובתקופת אלעמרנה אין דיווחים על בעיות בה. בימי רעמסס השני, כלומר בימי השושלת הי"ט, היתה העיר נתונה תחת מנהל מצרי. על כך מעידים קרמיקה מצרית שיוצרה במקום, שהתגלתה בבית המושל באפק, כתובת יסוד למקדש איזיס ובו שמו של רעמסס השני, ומכתב הכתוב על לוח טין בכתב היתדות, מאת נציב ארץ אוגרית (ראס שמרה, שעל החוף הסורי), הממוען אל "הגדול", הפקיד המצרי הגבוה בכנען. חידה היא, מדוע נשמר באפק מכתב זה, שהוא התעודה השלמה היחידה שהתגלתה בבית המושל. סביר להניח, שהיה זה העתק נוסף של המכתב.

המנהל המצרי שנהג באפק מצביע על כך שבעיר לא היה עוד שליט מקומי - אך לא בהכרח. ביהושע יב 18 נזכר "מלך אפק אחד, מלך שרון אחד" במקופת הכיבוש וההתנחלות, הנקשרת באופן כללי עם תפוצתה של תרבות תקופת הברזל באזור ההר במאה הי"ב לפנה"ס. מסורת זו אינה עולה בקנה אחד עם הארכיאולוגיה של האתר, שאת חורבנו מתארכים החופרים מוקדם יותר, סביב 1230 לפנה"ס לערך, כלומר לשנות שלטונו המאוחרות של רעמסס השני. ואולם מבדיקת העדויות הארכיאולוגיות עולה כי תאריך זה, המתבסס על המכתב מאוגרית, הוא טרמינוס פוסט-קוום לחורבן. נראה כי עלינו לחכות לפרסום השרידים מתקופת הברונזה המאוחרת כדי לראות כיצד יש בממצאים לקבוע תאריך גבוה שכזה.

במאה הי"ב לפנה"ס היתה אפק מעוז פלשתי המרוחק כמה קילומטרים מעזבת צרטה, אתר התנחלות ישראלי. שרידיה של אפק בתקופת הברזל פולסו בימי העות'מאנים לצורכי בניית המצודה ונמחו כמעט כליל.

בתקופה ההלניסטית נקראה העיר פגאי, "המעיינות", שם שהשתמר בשמו של הכפר הערבי פג'ה. הורדוס בנה את אפק מחדש והרחיבה, וקרא לה על-שם אביו, אנטיפטר. חשיבותה של העיר היתה על-שום הימצאה על אם הדרך בין הבירה היהודית בירושלים לבין הבירה הרומית בקיסריה. מן הכתובים עולה, שהעיר היתה בשולי האזור שבו ישבה אוכלוסיה יהודית. העיר נזכרת כמה פעמים בכתבי יוסף בן מתתיהו ובספרות חז"ל. הצלבנים ביצרו את מגדל-אפק וקראו לו מירבל. בתקופה הממלוכית שימשה אפק תחנת דרכים. ב-1472 בנו העות'מאנים על חורבות מירבל את המצודה פינאר באשי (בטורקית: ראש העין), שאיכלסה את החיל הטורקי השני בגודלו בארץ, אחרי ירושלים. חורבות המצודה המפוארת נישאות בנוף מעל למעיינות הירקון.

חלק הארי של הכרך שלפנינו מציג את תוצאות החפירה בשטחים A בקצה הצפוני-המערבי של התל ו-B במורדו הצפוני, שם נחשף קטע מחומת העיר הראשונה באפק מתקופת הברונזה הקדומה 3100) I לפנה"ס בקירוב). עיקר השרידים מתקופת הברונזה הקדומה 2700-3000) II לפנה"ס בקירוב) נחשפו בשטח A. העיר מתאפיינת בבתי הרוחב הטיפוסיים, המסודרים סביב צומת רחובות. הגם שרק חלק קטן ממנה נחפר, ברור מבדיקות שנערכו בתל כולו, כי העיר המבוצרת השתרעה על פני 120 דונם לערך. אין ספק כי אפק היתה אחד המרכזים העירוניים החשובים של אותה העת.

חשיבותו המרכזית של תל אפק הוא ברצף ההתפתחות של ראשית תקופת הברונזה התיכונה. בדו"ח של חפירות העיר הגדולה המונח לפנינו, הובחנו ארבעה שלבים עיקריים ותת-שלבים בפרק הזמן הפורמטיווי של תרבות תקופת הברונזה התיכונה. בראשית האלף השני לפנה"ס, בשלב הקדם-ארמון, שלב א, התקיים במקום יישוב פרזות, שמשכו קצר. זמן לא רב לאחר מכן נבנתה במקום עיר. לשלב השני משתייכת החומה המוקדמת בשטח B, שבסיסה בנוי אבן ומבנה העל שלה בנוי מלבנים, ולה בחנים תומכים, כאמור מן הביצורים הקדומים בארץ. מעמדה של אפק כמרכז שלטוני מתברר מן הארמון הראשון, שנחשף על האקרופוליס בשטח החפירה X, הראשון בארמונות האלף השני, אשר פרסומו יראה אור בכרך עתידי של דו"ח החפירות. בשלב שלישי נבנתה החומה מחדש, ובמדרון המערבי של התל (שטח A) נבנה הארמון השני, ששטחו עלה על 750 מ"ר. תוכניתו המלאה של המבנה אינה ידועה, מפני שאגפיו הצפוני והמערבי נסחפו במרוצת השנים, ורק חצרותיו הנאות המטויחות שרדו. בשלב ד, הוא השלב הבתר-ארמוני, ננטש הארמון השני. שלב זה מציין את שלב המעבר מתקופת הברונזה התיכונה IIא - לתקופת הברונזה התיכונה IIב. היישוב באתר נמשך ברציפות בתקופת הברונזה התיכונה IIב, שאז נבנה על האקרופוליס הארמון השלישי, הגדול ביותר בארמונות שהתגלו בחפירה, ובתקופת הברונזה המאוחרת. אלה יפורסמו בדו"ח מסכם בעתיד.

בכרך הנוכחי כל אחד משטחי חפירה באתר מפורסם לעצמו, וכולל סטרטיגרפיה, עדויות ארכיאולוגיות וממצא כלי החרס. חבל שהכרך אינו כולל סינתיזה של הסטרטיגרפיה הכוללת, שהיתה מקלה על הבנת הזיקות בין שטחי החפירה השונים. ללא ספק יקיף הפרסום הבא את הסינתיזה הסטרטיגרפית. עד אז יפנה המתעניין אל הדו"חות הלא-סופיים שפירסמו החופרים במשך השנים.

להערכות כרונולוגיות (seriation studies) חשובים במיוחד הקברים בתוך העיר שנחשפו בכל השלבים. בדומה לארמונות אחרים של תקופת הברונזה התיכונה נמצאו גם כאן כמה קבורות בחצר הארמון השני, שבהם נטמנו ככל הנראה, מיושבי הארמון. תינוקות הוטמנו בקנקני אגירה מתחת לרצפות.

הדו"ח הקרמי של פרחיה בק, זכרה לברכה, מן המומחים הגדולים של הטיפולוגיה הקרמית, שזכתה להערכה רבה בארץ ומחוצה לה, הוא תרומת-עד למחקר. ניתוח כלי החרס של תקופת הברונזה הקדומה ותקופת הברונזה התיכונה, ובמיוחד הגדרת שלבי תקופת הברונזה התיכונה IIא, והסינתזה המשווה שלה, יהוו תמיד אבן בוחן לחפירות אחרות שבהן מתגלה תרבות חומרית דומה. פרחיה בק נמנעת מלהיכנס לדיון של כרונולוגיה אבסולוטית, ואולם דומה כי היא אינה מתנגדת לתאריכים הנמוכים של שלבי הברונזה התיכונה IIא בתל אלדבעה, היא אווריס, בירת החיקסוס, שבדלתה המזרחית של הנילוס. אפשר לומר שהכרך שלפנינו, המקיף גם מאמרים מפרי עטם של חוקרים אחרים, הוא יד לזכרה של פרחיה בק, שמומחיותה וחוכמתה יחסרו לנו עד מאוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו