שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
אל מרטינז, שמזדהים כא-בינאריים, בחדרם במסצ'וסטס באפריל. גם להורים שלהם לקח זמן להבין את מצבם
אל מרטינז, שמזדהים כא-בינאריים, בחדרם במסצ'וסטס באפריל. גם להורים שלהם לקח זמן להבין את מצבםצילום: Tony Luong / NYT
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

כבר בכיתה ט' התחילו אל מרטינז לבקש שיכנו אותם בכינויי גוף ניטרליים בכל הנוגע למגדר. מאז הם מתמודדים עם הרמות גבה, שאלות וחוסר הבנה כללית הנוגעים למשמעות של הזדהות כאדם א־בינארי.

רבים מהיועצים בבית הספר של אל נרתעים מהשימוש ב"הם" (them) כשהם מתייחסים לאל. חברים לכיתה של אל, בבית הספר הציבורי בפאתי בוסטון, טוענים שלא ניתן להשתמש ב"הם" כי אל לא יכול/ה להיות "הרבה אנשים". מגיבים בחשבונות של אל ברשתות החברתיות טוענים שאין זהויות מגדריות לא בינאריות. אפילו להורים של אל, שתומכים בהם, לקח הרבה זמן להבין מה זה בעצם אומר "א־בינארי". איש מהם גם לא הביע תמיכה ברעיון של אל, שכל אחד יחליט באיזה כינוי גוף להשתמש ביחס אליהם.

לא גבר ולא אשה: הכירו את הא־בינארים

וכך, בקיץ שעבר, כשבית הנבחרים במסצ'וסטס שקל להוסיף את האפשרות לכתוב X במקום M (זכר) או F (נקבה) ברישיונות הנהיגה, אל לא הופתעו מהמחאה הציבורית שהתעוררה בעקבות הרעיון — ומסופה העגום של היוזמה. כדי לסכל את החקיקה, החליט הרפובליקאי ג'יימס לאיונס ג'וניור להציע לנהגים 29 אפשרויות להגדרה מגדרית, בהן Two Spirit ו־Pangender. ראשי הדמוקרטים, שלא רצו להפוך את העניין לפארסה, החליטו להשעות את כל ההצעות — כולל ההצעה המקורית.

"הוא ביטא חשש שקיים אצל רבים, אפילו בין דמוקרטים, שאפשרות של מגדר שלישי תיצור מדרון חלקלק בקשר לזהות", אמרו אֶוו אֶוונֶן, ראש "הקואליציה הפוליטית של הטרנסג'נדרים במסצ'וסטס". מאחר שזו הקבוצה המשמעותית הראשונה של אמריקאים שמזדהים לא כגברים ולא כנשים בשנים האחרונות, בקשתם להכרה נתקלה בהסתייגות של שתי המפלגות. "זהות מגדרית א־בינארית יכולה להיות מורכבת", אמרו אוונן. "היא מאיימת על הסדר הקיים שאנשים למדו כיצד לנווט בו".

אוונן צודקים. בתקופה האחרונה, שבה נבחנות הצעות חוק להוספת מגדר שלישי לרשיונות נהיגה בשש מדינות ברחבי ארה"ב, מוצאים את עצמם בני נוער א־בינאריים תחת זכוכית מגדלת עבה במיוחד.

עקומת למידה

הצעות החוק הרבות הנוגעות להוספת מגדר שלישי לא רק מתסכלות מחוקקים ופעילים חברתיים. הן גם מדגימות עד כמה מבלבל יכול להיות איבוד הרמזים המגדריים הסטנדרטיים — כגון שמות גוף, שמות אנשים, הופעה חיצונית והתנהגות — המעצבים חלק כה גדול מהחיים החברתיים שלנו.

בחודשים האחרונים ניסו מחוקקים, לא תמיד בהצלחה, להשתמש בשם הגוף "הם" כשהציגו אזרחים א־בינאריים שבאו להעיד בפניהם. המחוקקים הקשיבו להרצאות על ההבדלים בין נטייה מינית לבין זהות מגדרית (הראשונה היא עם מי אתה נכנס למיטה, והשנייה היא מי אתה כשאתה במיטה). הם הקשיבו לתחנוני הורים, שלמדו לא להתייחס לבנם או לבתם בזהות שאליה התרגלו מאז לידתם, ולנסות ולהבין מדוע שימוש בכינויי גוף בינאריים גורם לקיידן רף, בני 15, להרגיש "כאילו שמים קרח על הגב שלי".

קיידן רף. שימוש בכינויי גוף בינאריים גורם להם להרגיש "כאילו שמים קרח על הגב שלי"
קיידן רף. שימוש בכינויי גוף בינאריים גורם להם להרגיש "כאילו שמים קרח על הגב שלי"צילום: Gabriella Demczuk / NYT

חלק מהסלידה מזהויות לא בינאריות הוא תוצאה של הבדלי גיל. יותר משליש מבני הנוער האמריקאים ומהצעירים בשנות ה–20 לחייהם מכירים מישהו שמשתמש בשמות גוף ניטרליים מבחינה מגדרית, לפי סקר של מכון פיו. אותו סקר מצא כי רק שישית מבני ה–40 ומעלה מכירים מישהו שמזדהה כא־בינארי, ופחות מ–10% ממספר האנשים בשנות ה–50 וה–60 לחייהם ענו על שאלה זו בחיוב. 60% מבני הנוער שנסקרו אמרו ששאלת הזהות המגדרית צריכה לכלול יותר אפשרויות מ"גבר" ו"אשה".

"זה אולי תלוי בגיל", אמרה ג'וסלין דואן, 39, פעילה חברתית ליברלית מהוואי, שהתחבטה אם להיאבק למען מגדר שלישי גם במדינתה. "אני רוצה לכבד את האתגרים שהם נתקלים בהם, אבל השימוש ב'הם' ליחיד מטריפה את דעתי", אמרה. "תמיד הייתי דמוקרטי וליברל והנושא הזה אינו חדש לי", הוסיף מייקל וינקלר, חבר בית הנבחרים מקונטיקט, בן 68, שהשתתף בדיון על מגדר שלישי. "אבל אני יכול עדיין ללמוד".

למגדר השלישי מתנגדים כמובן שמרנים רבים. ג'. ב. ג'נינגס, חבר סנאט ממרילנד, ניסה למתוח קו מפריד בין טרנסג'נדרים לא־בינאריים. "הם הולכים או לכיוון אחד או לשני. הם לא נתקעים באמצע", אמר ג'נינגס. הוא טען שרישיון "לא יהיה נכון" אם המגדר שיירשם בו לא יהיה זכר או נקבה. ג'ונתן קלר, נשיא הארגון השמרני "מועצת המשפחה של קליפורניה", אמר דברים דומים כשמדינתו היתה הראשונה שאימצה ב–2017 את המגדר הניטרלי במסמכים: "החוק הזה מקדם שקר, שלפיו לא להיות גבר או אשה הוא אפשרות בחירה שכל אדם חייב לקבל — ולא עובדה שחייבים להסכים אתה".

מהצד הליברלי של המפה הפוליטית, טוענות קבוצות כמו "החזית לשחרור הנשים" כי חיזוק הסיווג "א־בינארי" יזיק לנשים. "הכחשת המגדר תסייע למי שרוצה להכחיש דיכוי וניצול המבוססים על מין", אמרה קארה דנסקי, מסניף הארגון במרילנד. סוכנות ממשלתית בהוואי, העוקבת אחר זכויות ומעמד נשים, החליטה לנקוט דרך חלופית, והביעה את תמיכתה בהצעה לשימוש במסמכים מזהים שאינם נושאים זיהוי מגדרי. "למדינה אין אינטרס לגיטימי לזהות תושבים לפי מגדרם", כתבה הסוכנות בהצעתה. עם זאת, הצעת החוק לא התקדמה בהוואי — שכן סוכנויות פדרליות עדיין דורשות מסמך מזהה שכולל זיהוי מגדרי, והדרך היחידה להגיע לאי היא בטיסה.

הדרך הנכונה

התומכים בהכנסת מגדר א־בינארי למסמכי זיהוי רשמיים אומרים כי המהלך יסייע להפחתת האפליה נגד א־בינאריים. רבים גם מקווים שהוא יסייע לשחרר אנשים מנורמות חברתיות מגבילות. "המגדר הבינארי הוא מערכת שליטה שהרבה א־בינארים מעוניינים להחריב, וזהו צעד לעבר המטרה הזאת", אמרה ג'יימי גרייס אלכסנדר, סטודנטית בת 21 ופעילה חברתית בברית הטרנסג'נדרית של בולטימור.

אחדים מהורי הצעירים הא־בינאריים, שהעידו בדיונים, הודו כי בתחילה היה להם קשה להבין את זהות ילדיהם. "מותק, זאת לא הדרך הנכונה להיות נערה", אמרה לבתה שרה קולינס, מרצה ללימודי מגדר ממרילנד, כשזו אמרה לה שהיא נוטשת את המגדר עמו נולדה.

חלק מהצעירים הא־בינאריים רוצים להדגיש שהם לא מחפשים את "הדרך הנכונה להיות נער או נערה" — הם נאלצים לעשות זאת. מבחינתם, לא מדובר בבחירה פוליטית אלא בתחושה שלא ניתן להכחישה. "לא הייתי רוצה לא להיות א־בינארית", אמרו בנה/בתה של קולינס, "אבל זה קשה יותר".

חוקרים ציינו כי מגדרים א־בינאריים התקיימו בכל התרבויות לאורך ההיסטוריה. לדבריהם, ייתכן שצעירים אמריקאים מאמצים אותם כיום במספרים גדולים יותר, כי אנשים שעוברים ממגדר בינארי אחד לשני נמצאים יותר בעין הציבורית, ומהנראוּת הגוברת הזו ניתן להסיק שיש אפשרות להיות בשתי עמדות. "נזילוּת כזו מעוררת שאלות אצל כולנו", כתבה ברברה ריזמן, סוציולוגית מאוניברסיטת אילינוי שחקרה בני נוער א־בינאריים, "מדוע חייבים חיינו להיות מאורגנים על ידי מערכת בירוקרטית חוקית ובינארית, המשייכת כל אחד מאתנו לאחד משני סיווגים המבוססים על אברי מין בעת הלידה".

הנראות אכן גוברת. תשע מדינות הוסיפו לאחרונה את האפשרות לציין X ברישיון הנהיגה המדינתי, בלי לערב הליכי חקיקה. גם באזורי שיפוט אחרים, כולל העיר ניו יורק ומדינות אורגון, ניו ג'רזי וניו מקסיקו, החלו לאפשר לאנשים לציין את המגדר X בתעודת הלידה שלהם. חברות התעופה הגדולות בארה"ב הכריזו שיאפשרו לנוסעים לציין שהמגדר שלהם "לא מזוהה" או "לא מפורט" כשהם מזמינים כרטיסי טיסה.

שופט פדרלי בקולורדו פסק לאחרונה כי דרישת משרד החוץ, לחייב מבקשי דרכון לבחור ב"זכר" או "נקבה" בטופס בקשתם, איננה בסיס קביל למניעת דרכון. דיינה זיים, חייל/ת לשעבר שהגיש/ה תביעה נגד משרד החוץ ב–2014, אחרי שסורבה בקשתו/ה לקבל דרכון עם מגדר א־בינארי, שמעה מהממשלה כי "אין זה נושא לביטוי עצמי. זהו טופס ממשלתי".

מומחים משפטיים אומרים כי אישור הצעות החוק הרבות עשוי להיות הגל הראשון של הכרה חוקית בזהויות א־בינאריות. "לא רצינו שזה יהיה רק שינוי אדמיניסטרטיבי", אמר/ה ג'ן ג'נקינס, סטודנט/ית למשפטים באוניברסיטת הוואי, שערך/ה מחקר בנושא. "אנחנו רוצים שזה יהיה שינוי מערכתי כולל".

גם בני נוער א־בינאריים הגישו בקשה שיופיע מגדר שלישי בתעודות הזהות שלהם. הצעת החוק של מסצ'וסטס הוגשה בעקבות מכתב שנכתב על ידי אל מרטינז לחברי בית הנבחרים של המדינה. "בכוונתי להתחיל ללמוד נהיגה בסתיו, ואשמח מאוד אם תהיה לי אפשרות ניטרלית יותר", כתבו. אל הבטיחו למחוקקים כי ה־X נועד לכל המגדרים שאינם נופלים תחת הקטגוריה של זכר או נקבה: "בסופו של דבר, ה־X הוא סמל".

לכתבה בניו יורק טיימס של איימי הרמון

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ