בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבו עלי אל חסן אבן אל-הייתאם

חקר את האור בשיטה מדעית

תגובות

למי שאוהב להשתעשע בניחושים איך היה נראה העתיד אילו לא המציאו את הקמרה אובסקורה ואיך היתה נראית הוליווד אילולא הומצא הקולנוע, הנה חומר למחשבה: יש הטוענים כי הרעיון החשוב ביותר לאנושות נולד לפני אלף שנה במוחו של יליד בצרה שבעיראק, אבו עלי אל חסן אבן אל-הייתאם (שהיה ידוע באירופה בשם אלהאזן). הוא היה הראשון שפתר את תעלומת הראייה, סוגיה שהיתה שנויה במחלוקת במשך 800 שנה ונקרעה בין שתי תיאוריות סותרות: אסכולת אאוקלידס ותלמי טענה כי קרן האור נעה מן העין אל האובייקט, ואסכולת אריסטו שטענה את ההיפך. שתי התיאוריות היו מנומקות בתוך עצמן ועוינות זו לזו. אל-הייתאם תמך בתיאוריה השנייה וכדי להוכיח אותה הלכה למעשה הציע לבני אדם לנסות להסתכל בשמש. כשמתבוננים באובייקט זוהר במשך זמן רב נכוות העיניים, הוא אמר, והדבר מוכיח כי האור בא ממנו אל העין, ולא להיפך.

אל-הייתאם (1040-965) למד בבגדד ובמצרים ואחר כך נסע לספרד, שם חי ועבד. הוא ערך ניסויים באופטיקה, מתמטיקה, פיסיקה, רפואה ופיתח שיטות רפואיות שונות. בין היתר ערך ניסויים במים, גילה את חוקי ההשתקפות של קרני אור ואת הצבעים המרכיבים אותם והיה קרוב מאוד לגילוי הזכוכית המגדלת, שפותחה באיטליה כעבור 300 שנה. כתביו של אל-הייתאם, שתורגמו ללטינית רק בסוף המאה ה-12, סיפקו השראה לרוג'ר בייקון, אבי האמפיריציזם.

אל-הייתאם חיפש תשובות מדעיות לתופעות פיסיקליות שונות כהשתקפות הצבעים בעת זריחה, הופעת הקשת בשמים, צללים, ליקוי מאורות ועוד. הניסויים שהוא ערך תרמו רבות לקידומן של האופטיקה והפיסיקה. הוא היה חלק מזרם של מדענים ערבים רבים שחקרו תופעות מדעיות בזמן שאירופה לא עסקה כמעט בכלל במדע. המדענים הערבים דגלו בהתבוננות שיטתית בתופעות פיסיקליות - פריצת דרך במתודולוגיה המדעית, שנבדלה מתיאוריית הניחושים שרווחה באותם ימים. אל-הייתאם היה כנראה הראשון שהניח תשתית חשובה שעליה נבנה אחר כך חקר המדע המודרני: התבוננות, הנחת היפותזה ואימותה באופן מעשי.

אל-הייתאם והמדענים הערבים החיו מחדש את הפילוסופיה היוונית והרחיבו אותה. עבודתו השפיעה על ליאונרדו דה וינצ'י ויוהנס קפלר, האסטרונום הגרמני שחי בחצרו של הקיסר רודולף השני בפראג. אל-הייתאם היה הראשון, 900 שנה לפני תומס אדיסון, שהשתמש בקמרה אובסקורה (חדר אפל) לתמיכה בתיאוריות אופטיות ונחשב אבי האופטיקה המודרנית. תרומתו למתמטיקה היתה בכך שהיה הראשון שפיתח את הגיאומטריה האנליטית, ובכך קבע את הקשר בין אלגברה לגיאומטריה. בפיסיקה הוא חקר את המכניקה של גוף בתנועה והיה, שוב, הראשון שאמר כי גוף בחלל יכול לנוע בלי הפסקה, אלא אם יפעל עליו גורם חיצוני שיעצור אותו או ישנה את כיוון התנועה שלו. הוא גם חקר את תיאוריות המשיכה בין מאסות שונות, שאותן חקר ברצינות גלילאו גלילאי, עובדה שמוכיחה כי היה ער לחשיבותה של התאוצה ביחס לכוח המשיכה.

רשימת ספריו ארוכה ומפוארת, כ-200 כרכים. מעטים מהם שרדו. ספרו החשוב על האופטיקה נשאר רק בתרגומו הלטיני. בימי הביניים תורגמו ספריו על קוסמולוגיה ללטינית ולעברית, ורק הרבה יותר מאוחר לשפות אירופיות.

פרופ' אשר פריזם מהפקולטה לפיסיקה במכון ויצמן, מומחה לחקר אלקטרו-אופטיקה, שמע פה ושם שמזכירים את שמו אל-הייתאם כאשר מדברים על גלילאו. אבל "להגיד שהוא האבא או האמא של האופטיקה, זה קצת מוגזם", אומר פריזם. "יכול להיות שהוא היה מדען דגול בזמנו, שעבד על מערכות של עדשות, אף שעדשות היו כבר ידועות בתקופה המצרית. לפרעה כבר היה משהו דמוי מונוקל בעין. זכוכיות היו ידועות כבר כמה אלפי שנים לפני הספירה. אבל הוא הביא את זה כנראה לאספקטים מדעיים, שגם הם היו ידועים. היה אפילו סיפור על ארכימדס ששרף ספינות אויב עם מראות מפקסות, ועדשה זה אותו דבר. אפשר לפקס איתה את האור, עם עיוותים או בצורה יותר מדויקת. אל-הייתאם כנראה גילה את העיוותים, ואולי דברים נוספים, אם אני מבין נכון. כשאהיה יותר זקן אולי אתעניין בהיסטוריה של המדע". אפשר להגיד שהוא המורה הגדול של תלמידי האופטיקה? "לא שאני יודע. אולי אנחנו מנצלים היום בדיעבד את הדברים שהוא עבד עליהם בזמנו, שהתפתחו לכיוונים יותר מודרניים. העדשות הן המצאה קלאסית, לא מודרנית. המודרני זה התקשורת האופטית והמחשבים. כשמדברים על טלסקופ, אומרים שגלילאו המציא אותו, אבל אולי זה היה מבוסס על מחקריו של אל-הייתאם. מצד שני, יכול להיות שכל אחד המציא את זה בנפרד, בלי לדעת על האחר. זה קורה הרבה פעמים במדע, שאנשים שונים במקומות שונים מגיעים לאותן תוצאות, כמו שזה היה עם המצאת הלייזר, שצ'רלס טאונס האמריקאי וניקולאי בוסוב ואלכסנדר פרוחורוף הרוסים, גילו אותו באותו זמן וזכו על כך ב-1964 בפרס נובל. לא סביר שהיה ביניהם קשר בשנות החמישים של המלחמה הקרה". אז למה התפתחות האופטיקה נעצרה במאה ה-11? "את זה אפשר לשאול על כל המצאה. הסינים פיתחו את האופטיקה ב-4,000 לפני הספירה וזה נעצר שם. אפשר להניח שהיו לכך סיבות פוליטיות וחברתיות. אותו דבר קרה בתקופת הזוהר בספרד. היו שם רופאים בעלי שם ואחר כך באו ימי הביניים והחניקו הכל. לפני 50 שנה שאלו מי צריך את הלייזר? אמרו שזה צעצוע, ושלא ייצא מזה שום דבר. וכשכבר נכנס הלייזר לשימוש, לקחו אותו רק למלחמת הכוכבים. לא חשבו שיהיה לו שימוש אזרחי רחב. לפעמים הטכנולוגיה לא מוכנה להפוך את זה למוצר שימושי. הסיבים האופטיים בתקשורת עכשיו זה דבר גדול. אני בטוח שהרעיון לכלוא ולהעביר קרן אור במים זורמים, שזה הרעיון שעליו מבוסס הסיב האופטי, היה ידוע לפני מאות או אלפי שנים, אבל הטכנולוגיה רק עכשיו התפתחה והיא מאפשרת לייצר זכוכיות באיכות כזאת שקרן האור לא הולכת לאיבוד בדרך".

פריזם לא בהכרח רואה קשר ישיר מצטבר בין אל-הייתאם לבין האופטיקה המודרנית, שהספירה שלה מתחילה עם הופעת הלייזר ולא עם המחשבים המודרניים שמתקנים את העיוותים בעדשות המשקפיים והמשקפות בדיוק מרבי. אז מה תרומתו בכל זאת? "האנושות לא חיכתה לאל-הייתאם כדי להרכיב משקפיים, אבל מגיע לו הכבוד המדעי על הרעיון שהאובייקט הוא זה שמקרין את האור לעין, ולא להיפך. בזה כנראה הוא היה הראשון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו