שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עמוס הראל
עמוס הראל
ספינה של האו"ם מול חופי נאקורה, בגבול הימי שבין ישראל ללבנון, בשנה שעברה
ספינה של האו"ם מול חופי נאקורה, בגבול הימי שבין ישראל ללבנון, בשנה שעברהצילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP
עמוס הראל
עמוס הראל

בשקט בשקט הציבו החודש ישראל ולבנון אבן דרך חשובה ביחסיהן, שעשוי להיות לה אפקט שירסן התפרצות מלחמה חדשה בצפון. לאחר קרוב לעשור של מאמצים אמריקאיים, הצליח המתווך מטעם ממשל טראמפ, תת שר החוץ דייוויד סטרפילד, לשכנע את שתי המדינות להפעיל פורום משא ומתן משולש (יחד עם ארה"ב) לקביעת הגבול הימי ביניהן. המגעים אמורים לאפשר ללבנונים להתחיל בהמשך בפעולה ממשית לגילוי מאגרי גז במי הים התיכון. ביירות מקווה לשדרג את משק האנרגיה שלה, כפי שקרה לפני שנים אחדות לישראל. 

השיחות אמורות להיפתח לקראת סוף החודש בבסיס כוח יוניפי"ל בנאקורה, על הגבול בין ישראל ללבנון. הן נוגעות בעיקר ל"בלוק 9", שדה גז שמיפוי גבולותיו שנוי במחלוקת בין שתי המדינות. הדיון אינו אמור לכלול את הגבול היבשתי ביניהן, שלאורכו עדיין ישנן 13 נקודות שנויות במחלוקת. נכונותה של הממשלה בביירות לקיים שיחות ישירות על הגבול הימי, אחרי שנים של התנגדות, נובעת כנראה מסיבות כלכליות.

קליטת מאות אלפי פליטים של מלחמת האזרחים בסוריה הטילה על לבנון עול עצום, שגילוי הגז עשוי להקל עליו. שיחות כאלה לא היו נפתחות בלי אור ירוק מחיזבאללה, שניתן מאותן סיבות. לפי המודיעין הישראלי, התמיכה הכספית האיראנית בחיזבאללה ירדה ממיליארד דולר בשנה לכ–600 מיליון דולר, בשל השפעת הסנקציות האמריקאיות. הארגון אף פתח בחודשים האחרונים בקמפיין גיוס המוני, באמצעות שלטי חוצות, כדי להתגבר על המשבר התקציבי. אפשר לשער שגם חיזבאללה, שותף מרכזי בממשלה ובפרלמנט הלבנוני, מקווה לקבל את הנתח שלו מעסקאות הגז העתידיות.

ההחלטה על קיום שיחות פרקטיות לקביעת הגבול הימי עומדת בניגוד חריף לרטוריקה הפומבית של צה"ל וחיזבאללה, שמתמקדת כרגיל בחילופי איומים. בנאום בתחילת החודש טען מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שמלחמה בין ארצות הברית לאיראן, אם תפרוץ, תבעיר את האזור כולו וכי ישראל תהיה זו שתשלם את המחיר.

נקודות המחלוקת בין ישראל ללבנון
נקודות המחלוקת בין ישראל ללבנון

השבוע התקיים טקס האזכרה השנתי לחללי מלחמת לבנון השנייה. אלוף פיקוד הצפון החדש, אמיר ברעם, דיבר בנאומו בטקס על "התלהמות וצווחות" שזיהה בהצהרותיו האחרונות של נסראללה, וטען: "הכל, אני אומר לכם, כתוצאה מלחץ רב". ימים אחדים לפניו אמר ראש אמ"ן, אלוף תמיר היימן, בנאום בתערוכת נשק בתל־אביב: "אנחנו לא צריכים את נסראללה כדי שיגיד לנו מה מצב פרויקט דיוק הטילים (של חיזבאללה, ע"ה). אנחנו יודעים יותר טוב ממנו". אלוהים יודע למה בוחרים אלופי צה"ל, שהיו רק ילדי גן במלחמת יום הכיפורים, להיגרר אחרי נסראללה ולהשמיע שוב איומים שחצניים כלפי האויב.

עימות נגזר

הנאומים, האיומים והכתבות העונתיות לקראת מלחמת לבנון השלישית — כולם חלק מהמערכה הממושכת של לוחמה פסיכולוגית המתנהלת בין הצדדים. ההרתעה ההדדית עובדת לא רע. כמעט 13 שנה חלפו מאז הסתיימה המלחמה האחרונה. ייתכן שדווקא העובדה שהסתיימה בתיקו מאכזב, עתיר נזקים בשני הצדדים, היא שתרמה עד היום להרחקת ההתפרצות הבאה.

המלחמה ב–2006 הפתיעה את חיזבאללה, שלא צפה שישראל תגיב באופן כה קשה לחטיפת חיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, והפתיעה גם את איראן, שהחטיפה לא תואמה עמה מראש. בהנחה שהחלטה עתידית על פתיחת מלחמה תתקבל בטהראן, יותר מאשר אצל הנהגת חיזבאללה בביירות, נראה שהשקט הממושך משקף גם את סדר העדיפויות האיראני. אחרי המלחמה ועד 2012 לערך נבנה מאגר הרקטות העצום של חיזבאללה, בעיקר כדי להיות יכולת מכה שנייה איראנית, במקרה שישראל תחליט להנחית מכה ראשונה על אתרי הגרעין — ולכן לא היה טעם להפעילו לפני תקיפה כזו.

מאבק שליטה בלב ים. מפת חיפושי הגז והנפט
מאבק שליטה בלב ים. מפת חיפושי הגז והנפט

בהמשך, כשהסכנה לאתרי הגרעין שלה פחתה, התמקדה טהראן בהצלת משטר אסד בסוריה. כשליש מהכוח הסדיר של חיזבאללה הוטל, בהוראת האיראנים, למלחמת האזרחים הסורית והארגון ספג אבדות כבדות, כאלפיים הרוגים. בנסיבות כאלה לא היה לאיראן ולחיזבאללה עניין בעימות צבאי עם ישראל.

הנסיבות השתנו בשנה האחרונה. מרבית אנשי חיזבאללה חזרו מסוריה עם ניצחון המשטר במלחמת האזרחים (שנמשכת עדיין, במתכונת מוגבלת, בעיקר באזור אידליב בצפון המדינה). ועדיין, המגעים על הגבול הימי והפוטנציאל העצום של חיפושי הגז מבטאים שיקול חשוב נגד בחירה בסיבוב צבאי נוסף, שבו ברור כי הכלכלה הלבנונית תספוג נזק אדיר. הסיכון למלחמה עודנו קיים, אך בעיקר כנגזרת של חזיתות אחרות: המתח בין איראן לארצות הברית במפרץ והמערכה שמנהלת ישראל נגד התבססות צבאית איראנית בסוריה.

ישראל מרבה להזכיר גם את הסיכון הכרוך בהקמת "מפעלי דיוק" לרקטות של חיזבאללה בלבנון, אך דווקא הבחירה בערוץ הפומבי — בין השאר בנאום ראש הממשלה נתניהו בעצרת האו"ם בספטמבר אשתקד — מעידה שהיא מעדיפה להסיר את האיום באמצעות לחץ דיפלומטי. הסוגיה עלתה גם בחודש שעבר, במסר שהעביר שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו, שביקר בלבנון אחרי פגישות שקיים בישראל.

הפעם האחרונה שבה המתיחות בלבנון איימה להתפרץ היתה בדצמבר האחרון, עם פתיחת מבצע "מגן צפוני", שבו חשף צה"ל שש מנהרות שחפר חיזבאללה לשטח ישראל מתחת לגבול עם לבנון. בסוף מאי הציג הצבא לתקשורת את המנהרה השישית והאחרונה, שנחפרה מהכפר הלבנוני ראמיה לעבר מושב זרעית בגליל המערבי. זו היתה המנהרה העמוקה מכולן — כ–80 מטרים מתחת לפני האדמה — והצילומים מתוכה העידו שבמקרה הצורך יכול היה חיזבאללה להעביר באמצעותה מאות לוחמים לשטח ישראל, בפרק זמן של שעות אחדות.

שידור נאומו של נסראללה בביירות, החודש
שידור נאומו של נסראללה בביירות, החודשצילום: AZIZ TAHER/רויטרס

ההחלטה להרוס את המנהרות, במבצע גלוי, היתה כולה פרי יוזמתו של הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט. בינו לבין שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, התגלעה מחלוקת שארכה כמה חודשים בשאלה באיזו בעיה דחוף יותר לטפל, המנהרות בצפון או העימות המתמשך עם חמאס ברצועת עזה, שגלש לעתים מהפגנות אלימות לאורך הגדר למטחי רקטות. ההכרעה לטובת הצפון הוצגה כמהלך משותף של נתניהו ואיזנקוט, שמומש בפועל כשלושה שבועות אחרי התפטרות ליברמן מתפקידו. אבל בדיעבד נראה שאיזנקוט דחף לכך גם את נתניהו. הרמטכ"ל הציג תחילה בקבינט את הצעתו לטפל במהירות במנהרות חיזבאללה, בשולי דיון אחר ובלא תיאום מראש עם ליברמן. ראש הממשלה הזדרז ליישר קו, כנראה בשל המתחים עם ליברמן והשר נפתלי בנט והחשש להיתפס כפסיבי מדי בשתי הזירות.

אסטרטגיית מחטף

בטווח הארוך יותר, אמר ל"הארץ" קצין בכיר בפיקוד הצפון, המבצע "שלל מחיזבאללה מרכיב חשוב בתוכנית המתקפה העתידית שלו, שאמור היה להפתיע אותנו. אבל זה לא עוצר את העיסוק של הארגון בתכנון התקפה ולא את המוטיבציה שלו לקדם את התוכניות".

חפירת המנהרות ביטאה את השינוי התפיסתי שעבר חיזבאללה בשנים האחרונות: ההבנה שבמקרה של מלחמה הוא כבר אינו חייב להסתפק בהתגוננות מפני תמרון קרקעי של צה"ל ובירי רקטות לעורף האזרחי, אלא יכול להכות בישראל באמצעות פשיטות מפתיעות לאורך קו הגבול. למשימה הזו מתאמנות יחידות "רדוואן", כוח העילית ההתקפי של חיזבאללה, שמונה כיום כמה אלפי לוחמים. היחידות הללו צברו ניסיון מבצעי בשנות הלחימה בסוריה והן מסוגלות להיעזר במעטפת אמצעים מתוחכמים יותר, כמו מערכות מודיעין, מל"טים ואש מדויקת.

חיילים בעת עבודות לאיתור מנהרות בגבול לבנון והשמדתן, ב-2018
חיילים בעת עבודות לאיתור מנהרות בגבול לבנון והשמדתן, ב-2018צילום: גיל אליהו

אף שיחסי הכוחות נוטים בבירור לטובת צה"ל, ההנחה היא שחיזבאללה יחתור, במקרה של מלחמה, לבצע מחטף מפתיע — השתלטות על יישובים או מוצבי צה"ל בגבול לפרק זמן של שעות או ימים אחדים. מהלך כזה, אם יצלח, יהיה הישג תודעתי גדול, שישראל תתקשה למחוק את הרושם שיותיר גם אם תמיט אחר כך חורבן על דרום לבנון. העניין החדש שמגלה חיזבאללה בהתקפה ישפיע כנראה גם על ההיערכות הישראלית. שיגור כוחות רדוואן לחציית קו המגע יחשוף אותם לפגיעה מאש מדויקת של חיל האוויר וכוחות היבשה. חלק מהתוכניות של פיקוד הצפון עודכנו בהתאם לכך והן נשענות כיום על יכולת תגובה מהירה בהגנה, כדי לגבות מחיר גבוה ככל האפשר מהכוח האיכותי של חיזבאללה.

בשדה הכלכלי

בתקופה האחרונה מתנהל בצבא דיון נוקב על מצב כוחות היבשה. הטענות, שבוטאו השנה באופן החריף ביותר בידי אלוף במילואים יצחק בריק, עסקו ברמת הכשירות, בהיקף המוגבל של האימונים (בעיקר ביחידות המילואים) ובאיכות הטיפול הטכני והלוגיסטי בכלים המשוריינים. אבל צה"ל מתמודד, בחזית הלבנונית, גם עם דילמה תפיסתית.

ארסנל הרקטות העצום, ולצדו המערך ההגנתי של חיזבאללה בדרום לבנון, נבנו גם כדי להתגבר על היתרון הישראלי בשדה הקרב ולגרום לצבא לאבד את התיאבון לעימות קרקעי. ובכל זאת, בכל ההתבטאויות הפומביות של בכירי צה"ל מודגש הצורך בתמרון קרקעי עמוק בשטח לבנון כדי להכריע במלחמה הבאה. אך תמרון עמוק אינו עניין של ימים ספורים. וכפי שהוכח במלחמת לבנון השנייה (34 יום) ובמבצע צוק איתן בעזה (50 יום), ישראל כבר מזמן אינה עומדת ביעד לקיצור משך המלחמה שקבע דוד בן־גוריון בשנות ה–50.

מנהרה שחפר חיזבאללה והתגלתה בגבול לבנון, ב-2018
מנהרה שחפר חיזבאללה והתגלתה בגבול לבנון, ב-2018צילום: גיל אליהו

מהלך כזה יעלה, גם לפי הערכות צה"ל, במאות חיילים הרוגים, בזמן שהעורף הישראלי יספוג מטחי טילים ורקטות בהיקף שלא התנסה בו מעולם. אין זה סוד שמערכות יירוט הטילים הישראליות, המתמודדות היטב עם איום הרקטות מרצועת עזה, אינן בנויות לסכל את כל היקף הירי שבידי חיזבאללה. וגם כשהמערכה תסתיים, אין ודאות שהציבור הישראלי — או המדינות השכנות — יראו בכך ניצחון מוחץ לצה"ל. גם אי אפשר להתעלם מהשיקול הכלכלי. המשק הישראלי הוא מתקדם לאין שיעור מזה הלבנוני, אבל גם פגיע יותר. התארכות המלחמה, שתלווה גם בפגיעה ניכרת בתשתיות אזרחיות, עלולה להחזיר את המשק הישראלי שנים לאחור.

המסר הסמוי שמשדר המטה הכללי גורס שצה"ל יכריע את חיזבאללה על אדמת לבנון והאזרחים בעורף יצטרכו איכשהו להחזיק מעמד, עד שיספרו להם שניצחנו. לוחמים, כתב ההיסטוריון הצבאי הבריטי באזיל לידל־הארט, חייבים להאמין ביכולתם לבצע את משימתם. לכן אין כנראה להתפלא על כך שבכירי צה"ל מאמינים שהפתרון המצוי בידם הוא המתאים להשגת ניצחון. אבל המלחמה הבאה — וכרגע, כפי שמעידות השיחות על הגבול הימי, אין שום התפתחות דטרמיניסטית המחייבת את התפרצותה — עלולה להיות כרוניקה של חורבן ידוע מראש, בלבנון וגם בישראל.

צה"ל עמל בשנים האחרונות להגדיל במידה ניכרת את "בנק המטרות" של חיזבאללה. סביר שהמערכה תסתיים בפגיעה ניכרת במטרות הללו. קשה יותר להגדיר מה תהיה המטרה האסטרטגית שתבקש ישראל להשיג, לבד מהשגת פרק זמן נוסף של שקט בצפון. נדמה גם שישראל נוטה לתפוס את חיזבאללה עצמו כבנק מטרות אחד גדול ולא כארגון יריב עם הנהגה ושיקולים משלו. האם ביום החמישי ואפילו השביעי למלחמה, כשמטוסי חיל האוויר כותשים מלמעלה והטנקים נעים צפונה, בתוך לבנון, נסראללה ירים בהכרח דגל לבן?

ההתלבטויות הללו יקרינו גם על התוכנית הרב־שנתית שמגבש הרמטכ"ל החדש, אביב כוכבי. השבוע, בכנס הקצונה הבכירה של צה"ל, חזר כוכבי על מחויבותו לשדרוג כוחות היבשה. אבל יישום התר"ש עצמו צפוי להתעכב בשל החלטת נתניהו ללכת למערכת בחירות נוספת, שאחריה עוד יהיה צורך לסגור את הבור הגדול שנפער בתקציב המדינה. ברקע עומד "חזון 2030" שהציג נתניהו לצה"ל, ערב הבחירות. זו עדיין לא תוכנית מפורטת, אבל היא מבהירה היטב שראש הממשלה, הממלא כיום גם את תפקיד שר הביטחון, אינו תולה את יהבו בכוחות היבשה, אלא בהזרמת תקציבי ענק לחיל האוויר, למערכי האש המדויקת, למודיעין ולסייבר.

שלט ועליו דמותו של נסראללה לצד הכיתוב "עידן התבוסות חלף ועידן הניצחונות הגיע" בפרבר של ביירות, ב-2016
שלט ועליו דמותו של נסראללה לצד הכיתוב "עידן התבוסות חלף ועידן הניצחונות הגיע" בפרבר של ביירות, ב-2016צילום: Bilal Hussein / AP

בפער הזה, בין התוכניות של כוכבי לבין החזון של נתניהו, טמון חלק מהקושי של צה"ל כשמדובר בלבנון. בקרב היבשתי עם חיזבאללה, שיתנהל בתוך מרחב הבנוי בצפיפות, ישראל חוששת שלא תגיע להישג שהיא מעוניינת בו, במחיר שהיא מוכנה לשלם.

"בית המדרש"

בתחילת השבוע השני של מלחמת לבנון השנייה יצא כוח מיחידת העילית מגלן לתפוס את גבעת שקד, מוצב צה"לי ישן שננטש עם הנסיגה מדרום לבנון במאי 2000 ושלט, מעברו הצפוני של הגבול, על מושב אביבים וקיבוץ יראון. הלוחמים, שהוביל אותם מפקד היחידה סגן־אלוף אליעזר טולדנו (כיום תת־אלוף, מפקד אוגדת עזה), קיבלו ממפקדת עוצבת הגליל רק מידע כללי על קיומן של מחפורות שזוהו על הרכס. לא היה להם מושג שחיזבאללה בנה שם בשקידה, בשנים הקודמות, "שמורת טבע", מאחז צבאי מאויש ומצויד שהתבסס על בונקרים מתחת לאדמה.

במקום התפתח קרב שבו נהרגו שני חיילי צה"ל וחמישה אנשי חיזבאללה. בדיעבד התברר כי לאמ"ן היה מודיעין מפורט על שמורות הטבע של חיזבאללה ובתוכן המאחז בשקד, אבל אנשי המודיעין חששו מדליפת מידע — והמודיעין המאוד רלוונטי נשמר בארגזים, שלא נפתחו במועד בפרוץ המלחמה. הוא לא הועבר לידיעת הלוחמים כשהיו זקוקים לו. באופן ברור, המידור המופרז פגע בהכנת היחידה להתמודדות עם האויב שבו נתקלה.

עבור צה"ל המלחמה היתה אכזבה גדולה, שהורכבה משרשרת ארוכה של טראומות קטנות ולקחים בצדן. אחד הלקחים נוגע ל"בית המדרש" שהוקם בעוצבת הגליל (אוגדה 91) לפני כשש שנים וקיומו מתפרסם כאן לראשונה. נראה שהשם נבחר כנראה בהשראת החינוך הדתי של מפקד האוגדה אז, תת־אלוף הרצי הלוי, כיום אלוף פיקוד הדרום. זהו מעין בית ספר מודיעיני שמוקדש למחקר ולימוד על חיזבאללה ואליו מגיעים להכשרה והשתלמות כל הקצינים המשרתים בגזרת לבנון בשגרה, או אמורים להיות מוצבים בה בעתות חירום. חלק ניכר ממגבלות הסיווג הוסרו, כדי לאפשר לקצינים לקבל מידע מקסימלי על האויב.

קצין המודיעין של האוגדה, סגן־אלוף י', אמר ל"הארץ" כי "היקף המידע תלוי בתפקיד ובדרגה של הקצינים. אנחנו לוקחים את המודיעין הגולמי ומעבדים אותו לצרכים שרלוונטיים למפקדים, בלי לחשוף את מקורו. עברנו כאן תהליך של התבגרות, שמאפשר יותר פתיחות בהעברת המידע". לדבריו, הסיכון היום הפוך מזה של 2006. "אנחנו צריכים להיזהר לא להציף אותם בעודף מודיעין, אלא למסור למפקדים את המידע שהם זקוקים לו. אתה אומר למפקדים: זו תשתית הידע, כך תשתמשו בה בחירום ואלה מערכות המידע שעומדות לרשותכם. ואתה גם מסמן להם — כאן יש חלון סגור של מידע עוד יותר מסווג, שיעבור לרשותכם רק בעת מלחמה".

מדי שנה מקיים בית המדרש האוגדתי, שעליו מפקד רב־סרן ותיק מחיל המודיעין, כ–280 מפגשים עם קציני צה"ל. כל מפקד חטיבה שהיחידה שלו כלולה בתוכניות האופרטיביות של פיקוד הצפון בא לשם עם קציניו פעמיים בשנה, כדי להתעדכן במידע החדש שנצבר. בית המדרש גם מפעיל "צ'אט מודיעיני", שבו עונים הקצינים לשאלות חיילים על חיזבאללה. מדי שנה נשלחות כ–700 תשובות, ובית המדרש מבטיח להשיב לכל שאלה — ובלבד שהחייל מוסמך לקבל עליה תשובה — בתוך ימים אחדים. 
בחודשים הקרובים אמור צה"ל להתחיל, בשיתוף עם חברה אזרחית, גם בהפעלת סימולטור המדמה קרב עם חיזבאללה (מערכת דומה כבר מופעלת כהכנה ללחימה ברצועת עזה). "לא היה לנו שום דבר דומה להיערכות הזו ב–2006", מודה י'.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ