בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוכנית: תושביה הערבים של שכונת שמעון הצדיק יפונו מבתיהם

ירושלים / משקיעים יהודים רוכשים קרקעות בשכונה בקו התפר בעיר

תגובות

העמותות היהודיות העוסקות ברכישה של אדמות ומבנים במזרח ירושלים הצליחו להשלים לפני ימים אחדים מהלך של השתלטות יהודית על כל אזור שכונת שמעון הצדיק. מדובר בשטח המשתרע על כ-18 דונמים, בסמוך לשכונת שייח ג'ראח שבאזור קו התפר בעיר. בנוסף, עמותת "עטרת כהנים" רכשה ואיכלסה בית בשכונת אבו תור הערבית בדרום ירושלים.

בימים הקרובים תחתום קבוצת משקיעים יהודים מהארץ ומחו"ל - שגויסה לצורך רכישת אזור שמעון הצדיק על ידי עמותת "חומות שלם" המקורבת לח"כ בני אלון - על העסקה לרכישת הקרקע מ"וועד העדה הספרדית" ומה"וועד הכללי של כנסת ישראל". שני ההקדשים הם בעלי הקרקע, שעליה חיים כיום מאות ערבים וכמה עשרות יהודים. תמורת הקרקע וכל אשר עליה הסכימה קבוצת המשקיעים לשלם לשני ההקדשים כשלושה מיליון דולר (כמיליון וחצי לכל הקדש).

בדעת הקבוצה להשקיע הון רב נוסף, בסך ארבעה מיליון דולר, ב"פינוי תמורת פיצוי" של הדיירים הערבים המתגוררים במקום, ובתכנון ובבינוי מחדש של האזור, כדי להקים עליו שכונה יהודית. בדעת נציגי המשקיעים לנקוט הליכים משפטיים נגד ערבים שיסרבו להתפנות. הערבים המתגוררים במקום נהנים ממעמד של דייר מוגן, ואולם רבים מהם לא שילמו שכר דירה במשך שנים רבות.

תוכנית בנייה ראשונית הוכנה בעבור קבוצת המשקיעים, חברת "נחלת שמעון בע"מ", ולפיה יוקמו על חלק אחד של המתחם שלושה בניינים, שבכל אחד מהם יתגוררו 40 משפחות; ועל חלק אחר, הסמוך למערת שמעון הצדיק, עוד 40 דירות. (על עמותת "עטרת כהנים" שרכשה בית בשכונת אבו תור, ראו ידיעה של ברוך קרא בעמוד א7).

במשך תקופה ארוכה היסס הוועד הכללי של כנסת ישראל למכור את הקרקע, אך הרב יוסף אלישיב, הנחשב לגדול הפוסקים בעולם החרדי, אישר את העסקה. גם בית הדין הרבני הגדול בראשות הרב דיכובסקי שדן בסוגיה, פסק כי מדובר ב"מצוות גאולת הארץ, וכי יש לעודד את היזמים שיצליחו לבנות את ירושלים".

ועד העדה הספרדית, שמאפשר זה כמה שנים חזרה אטית של יהודים לשכונה (שפונתה מתושביה היהודים ב-1948), אישר את העסקה כבר לפני חודשים רבים. הכוח המניע מאחורי המהלך היה ח"כ בני אלון, שאומר כי מדובר בעוד שלב ב"שיבת ציון", שאותה מימשו יהודים לאורך דורות ארוכים בירושלים.

בחוזה הרכישה מתחייבים הרוכשים לשמור על מערת שמעון הצדיק ומערת הסנהדרין הקטנה - המוכרות כמקומות קדושים על פי חוק; ומתחייבים שמקומות אלה יוסיפו להיות מקומות תפילה ובית כנסת, כפי שהם משמשים היום.

ההיאחזות היהודית המחודשת באזור קבר שמעון הצדיק החלה לפני שנים אחדות, ואולם עד כה היא היתה כאמור מצומצמת בהיקפה. ועד העדה הספרדית, שבראשו עומד הח"כ לשעבר יחזקאל זכאי, מחזיק ב-50% מהבעלות על מתחם שמעון הצדיק. הוועד העביר לפני שנים אחדות

לח"כ בני אלון ולעמותת חומות שלם ייפוי כוח לשהות במקום ולהחזיק בנכסים, דוגמת בית הכנסת הנטוש שניצב בשעתו במרכז השכונה.

זכאי, שאינו מזוהה כאיש ימין ואף כיהן בכנסת מטעמה של מפלגת העבודה בשנים 1984-1977, הסביר בעבר שהחלטתו לשתף פעולה עם אלון וחבריו נתקבלה "על רקע ההתייחסות של התושבים הערבים לשטח, כאילו היה רכושם הפרטי: הם בנו במקום ללא היתר או תיאום עם בעלי הקרקע - ועד העדה הספרדית ו"כנסת ישראל" - פלשו לבתים שאינם בחזקתם, ואף ניסו להרוס את בית הכנסת שבמרכז השכונה", סיפר זכאי.

ואכן, השלב שבו החליט ועד העדה הספרדית להעביר את ניהול האזור לעמותה שאליה היה קשור ח"כ בני אלון היה הרגע שבו ניסו התושבים הערבים להרוס את אחד מקירות בית הכנסת הנטוש, ולספח אותו על חצרו לאחד הבתים הסמוכים. שכן ערבי כבר קבע סורגים בחלונות החורבה הישנה ואף ניסה לפרוץ חלון בגומחה שבה ניצב בעבר ארון הקודש.

באותו היום חתם זכאי על ייפוי הכוח לח"כ אלון, שמיהר לשכן בבית הכנסת בחורי ישיבה ולקבוע במקום שיעורי תורה. הרב יעקב יוסף היה ראשון נותני השיעורים במקום, ואחריו הגיעו רבנים נוספים. בית הכנסת הנטוש נוקה ושופץ; מבנה הצמוד לו, שהיה מכוסה עפר וערימות אשפה, נחשף וסופח אליו. היתה זו תחילתו של הליך שיקום הבתים הצמודים לבית הכנסת, בתים שבהם כבר מתגוררים היום שש משפחות וכמה רווקים. בבית הכנסת המשופץ פועל כולל בראשות הרב חננאל קטן.

התהליך שמתרחש עתה ב"שמעון הצדיק" דומה במהותו לתהליך שמתרחש כבר שנים בעיר דוד-סילואן, שם פועלת עמותת אלע"ד, בהבדל אחד: חלק ניכר מהאזור הסמוך למתחם שמעון הצדיק כבר מאוכלס על ידי יהודים, אם כי לא בבתי מגורים, אלא במוסדות ציבור של המדינה. מדובר בקרית הממשלה ובמטה הארצי של המשטרה הנמצאים בשייח ג'ראח, ובביה"ח הדסה-הר הצופים.

מדובר איפוא באזור שבפועל, הוא אזור מעורב כבר קרוב ל-20 שנה, כאשר לצד הנוכחות המוסדית היהודית חיה האצולה הפלשתינית הירושלמית, בשכונות - כמו בתי נאששיבי והמושבה האמריקאית - ובאזור האוריינט האוס. דווקא האוכלוסייה הערבית ב"שמעון הצדיק", מהווה מעין אי של אוכלוסייה ערבית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, פליטים לשעבר ששוכנו בבתים שהיו בעבר בבעלות ובחזקה יהודית. לקבוצה היהודית "חומות שלם", שפעלה באזור בשנים האחרונות, הצליחו לפנות חלק קטן מהתושבים בכסף.

השכונה היהודית ב"שמעון הצדיק" החלה להתפתח בסוף המאה ה-19 סביב קברו של ר' שמעון הצדיק, משיירי "כנסת גדולה", הוא שמעון בן יוחנן הכהן, שחי במאה הרביעית לספירה. מערת הקבורה נמצאת בתחתית העמק, בקצהו של המדרון שעליו הוקמו בתי השכונה היהודית. במשך שנים נהגו יהודים לעלות למערת הקבר, להדליק נרות ולשטוח את תפילותיהם במקום. הערבים כינו את המקום "אל יהודיה". שנים רבות היה השטח בבעלות ערבית ורק בשנת 1876 נרכשו המערה והשדה הסמוך לה על ידי יהודים, לאחר שמשלחת מטעם היישוב בירושלים התרימה לצורך כך כספים רבים בחו"ל.

לפי החוזה שנחתם חילקו העדה הספרדית והאשכנזית בגודל שווה את השטח ביניהם, וגם המערות שבשפת המגרש נחלקו שווה בשווה. עשרות משפחות יהודיות הקימו את בתיהן על השטח שנרכש, וערב המאורעות של שנת 1936 חיו במקום מאות יהודים. עם פרוץ המאורעות ברחו היהודים משמעון הצדיק, אך שבו לשכונה כעבור חודשים אחדים.

לאחר מלחמת העצמאות נותרו אזור שייח ג'ארח ושמעון הצדיק בידי הירדנים. עוד בזמן המלחמה פונתה השכונה מיהודיה, ואחר כך הוקנתה הקרקע לאפוטרופוס הירדני על נכסי אויב. באמצע שנות החמישים יישבה ממשלת ירדן פליטים ערבים במקום. אחרי מלחמת ששת הימים עברה הקרקע לשלטון ישראלי, הוחל עליה המשפט הישראלי והיא הוקנתה לאפוטרופוס הישראלי על נכסי נפקדים.

בספטמבר 1972 שיחרר האפוטרופוס הישראלי את הקרקע לבעליה - ועד העדה הספרדית ו"כנסת ישראל". רק לפני 13 שנה, אחרי דיונים שנמשכו שנים, פסק בית המשפט העליון כי ל-28 המשפחות הערביות ששוכנו בדירותיהן על ידי ממשלת ירדן, יש מעמד של דיירים מוגנים, ואולם דרישתן לבעלות על הקרקע נדחתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו