בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היכן הסתיימה ג'ימי

במלאות עשרים שנה למותה של ימימה מילוא

תגובות

ימימה מילוא, שמתה לפני עשרים שנה (1981-1921), היתה שחקנית, משוררת, מתרגמת וממייסדות התיאטרון הקאמרי. היא היתה אשה נמוכה, רזה ובעלת קול עבה - כנראה תוצאה של עישון רב - ובפיה עברית עשירה, יפה ותקנית.

היא היתה הצד הפעיל, היעיל והמעשי של התיאטרון הקאמרי והפכה את חלום התיאטרון לממשות. נטייתה לחידוש ולחדשנות דחפה אותה לייסד בית ספר דרמטי להכשרת שחקנים צעירים, שחלקם השתלב בבוא הזמן בהקאמרי, וביניהם זהרירה חריפאי, יוסף כרמון, אריק לביא, שושנה שני, אילי גורליצקי ואברהם מור.

ימימה פרסיץ (מילוא), או כפי שכולם נהגו לכנות אותה - ג'ימי, היתה בתם הצעירה של שושנה ויוסף פרסיץ, איש עסקים מצליח, שמת בהיותה בת שלוש. לאחר שהתאלמנה עלתה האם לארץ-ישראל בשנת 1924 עם ארבעת ילדיה וגופת בעלה, שנקברה בהר הזיתים. שושנה פרסיץ היתה אשת ציבור ידועה: כיהנה כסגנית ראש עיריית תל אביב והיתה חברת כנסת מטעם "הציונים הכלליים" מן הכנסת הראשונה ועד השביעית. היא פירנסה את ילדיה בכוחות עצמה וייסדה את הוצאת הספרים "אמנות". ימימה חבה את עיצוב אישיותה והשכלתה לדוגמה שהציבה אמה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות אנגלית, ספרות צרפתית, ערבית וסוציולוגיה. בזמן לימודיה עבדה ברדיו, קראה חדשות והשתתפה בתסכיתים. נישואיה ליוסף מילוא (פפו), בשנת 1942, שינו את דרכה. היא פנתה אל עולם התיאטרון ויחד עימו ייסדה את להקת המערכונים (1944) שממנה צמח התיאטרון הקאמרי (1945).

חמישה שחקנים ייסדו את להקת המערכונים, שהציגה שתי הצגות, "ערב המערכונים" ו"אלוף בצלות": יוסף מילוא, ימימה מילוא, אברהם בן-יוסף, רוזה ליכטנשטיין ובתיה לנצט. מילוא גם תירגמה שניים מן המערכונים שהוצגו ודאגה לתלבושות, להכנת התוכניות והכרזות. כך עשתה גם בראשית קיומו של התיאטרון הקאמרי. ימימה גם ביימה את יוסף מילוא בהצגות ששיחק בהן; היא גם עזרה לשחקנים חדשים להיקלט ועבדה אתם על שיפור ההיגוי שבפיהם, כדי לטשטש את מבטאם הזר.

ב-1949, ארבע שנים לאחר ייסודו של הקאמרי, כשהתיאטרון כבר היה מבוסס, נסעה לפאריס ללמוד משחק ופנטומימה אצל אטיין דקרו. בשובה בשנת 1950 ייסדה בית ספר דרמטי ליד התיאטרון הקאמרי, שנועד להכשיר צעירים וליצור עתודת שחקנים. בית הספר לא קיבל תמיכה כלכלית ולאחר שלוש שנים בלבד ננעלו שעריו.

מספרים, כי היו זמנים שקשה היה לומר היכן הסתיימה ג'ימי והיכן התחיל פפו. הם השלימו זה את זה, ידעו להעריך זה את זה, לתמוך ולפעול יחד למען מטרתם המשותפת. בתם מעידה, כי בצמד הוריה ימימה היתה האינטלקט ומילוא היה הייצרי. הוא שפע מרץ, חן, קסם אישי ודמיון, היא היתה מיושבת יותר ומעשית ואיפשרה לו לחלום ולפרוח. יחד הם הובילו את התיאטרון הקאמרי בראשית דרכו ויצרו גרעין שחקנים שאיפשר את התפתחותו לעתיד לבוא.

ימימה מילוא כתבה שירים. קובץ שלהם התפרסם בהוצאת שוקן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו