שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לא צריך קונדום

עמדתו של נשיא דרום אפריקה תאבו מבקי, השוללת את הקשר בין נגיף ה-HIV לבין מחלת האיידס, נושאת עמה השלכות מסוכנות ביותר. במדינה זו חינוך למין בטוח אינו דבר ברור מאליו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאת בנימין פוגרונד

לא כבר הופיע נשיא דרום אפריקה, תאבו מבקי, בתוכנית הראיונות האישית של הבי-בי-סי, ונשאל על התפשטות האיידס בארצו. אלימות גורמת למקרי מוות רבים יותר מאיידס, השיב. "שבעה מיליון מקרי מוות"? שאל המנחה, טים סבסטיאן, בנימה של פקפוק.

אכן, רמת הפשיעה בדרום אפריקה מזעזעת. בכל יום מדווחים 65 מקרי רצח במדינה, שאוכלוסייתה מונה 40 מיליון בני אדם. בטבלת הפשיעה העולמית היא שנייה רק לקולומביה. אך מחיר הדמים שגובה מחלת האיידס שונה לחלוטין. על פי הערכות, חמישה עד שבעה מיליון דרום אפריקאים, שחורים ברובם, ימותו מאיידס עד שנת 2010, אם לא יינקטו צעדי מנע.

תשובתו של מבקי לא היתה פליטת פה מקרית. למעשה, היא סירוב פומבי נוסף מצדו להכיר בקשר שבין נגיף ה-HIV לבין מחלת האיידס. בכך הוא חותר תחת הפעולות היסודיות ביותר שנעשות במטרה לעצור את התפשטות האיידס - חינוך למין בטוח ושימוש בקונדומים. גישה זו היא מקורה של התפישה המדאיגה שנפוצה, לפי הדיווחים, בקרב תושבי דרום אפריקה: "אנחנו לא צריכים קונדומים, כי הנשיא אומר שאין נגיף שגורם לאיידס".

גם למצ'ואיזם הרווח בחברה הדרום אפריקאית יש חלק בהפצת המחלה. "אני גבר, ותפקידו של הגבר לגרום הנאה לנשים", אומר אדם העומד להינשא בקרוב. "אשתי חייבת להיות נאמנה, אבל אצלי זה שונה". אין פלא איפוא שכמעט אחד מכל ארבעה תושבים בוגרים נושא בדמו את נגיף ה-HIV, ושקצב ההתפשטות של המחלה במדינה זו הוא המהיר בעולם.

השאלה מדוע מבקי מתעקש כל כך להכחיש את הקשר בין נגיף ה-HIV לאיידס היא תעלומה. הוא אדם מוכשר ונבון להפליא, כלכלן מוסמך, ובכל זאת הוא דוחה את העמדה המקובלת של רוב המדענים, ומתעקש שהעוני הוא שורש הבעיה. בכך הוא סיפק מצע ייחודי בעבור קומץ מדענים דיסידנטים, אמריקאים ברובם, הטוענים שהכשל החיסוני, כפי שניסח זאת אחד מהם, הוא "תסמונת רעלנית ותזונתית, ולא זיהומית, מידבקת או נגיפית".

מבקי גם טוען, שתאגידי התרופות מקדמים את הסיבתיות הנגיפית של האיידס כדי למכור יותר תרופות ולהגדיל את רווחיהן, ושהדרום אפריקאים מרומים ונדחפים לשימוש בתרופות מסוכנות ולא יעילות.

בנאום שנשא בסוף אוקטובר, למשל, פרש מבקי את משנתו והאשים את הגזענות. מי שדוחף את הטיפול באיידס, אמר, רואה בשחורים "נושאי נגיפים ובני אדם מדרגה נמוכה יותר". פרשן פוליטי אחד העיר, שמבקי אמר בעצם ש"מי שמקדמים הסבר נגיפי לאיידס סבורים ששחורים אינם נקיים, חסרי תרבות ומופקרים מבחינה מינית".

מעט לפני הנאום הזה הודלף לעיתונות מכתב שכתב מבקי לשר הבריאות ובו הסב את תשומת הלב לנתונים סטטיסטיים של ארגון הבריאות הלאומי שמצא באינטרנט, ולפיהם האיידס אחראי רק ל-2.2% ממקרי המוות בדרום אפריקה. קביעת סדרי העדיפות בתקציב הבריאות צריכה להביא זאת בחשבון, אמר, והוסיף שהנתונים הללו "יעוררו נהמות של חימה ותעמולה מרוכזת של מי ששיכנעו את עצמם ש-HIV הוא גורם המוות העיקרי במדינה".

אך הנתונים שציטט היו בני חמש שנים, ובינתיים פירסמה מועצת המחקר הרפואי של דרום אפריקה נתונים ממחקר שעשתה בעצמה. המחקר הזה אינו צופה רק חמישה עד שבעה מיליון מקרי מוות בתוך עשור, אלא גם מציין שבתוך שנים ספורות נהפך האיידס לגורם המוות העיקרי במדינה: נגיף ה-HIV ומחלת האיידס גורמים ל-40% ממקרי המוות בקרב גילאי 15 ו-49, ולכמעט 20% ממקרי המוות בקרב כל הבוגרים. משרדים ממשלתיים שונים מיהרו לחלוק על הדברים, אך מועצת המחקר הרפואי דבקה בעמדתה. "ממצאי הדו"ח ואיכותם", אמר נשיא הארגון, "אינם ניתנים לערעור כרגע".

שבע שנים בלבד לאחר סיום משטר האפרטהייד - שהקפיד לשמור על הטוב ביותר בעבור המיעוט הלבן - נאבקת דרום אפריקה למצוא משאבים כלכליים ואנושיים שיאפשרו לה לטפל ברוב אזרחיה. המאמץ שמושקע בתחום הוא אדיר. רבים עוסקים בכך בממשל ובמגזר הפרטי - בעיקר בתחום הבריאות ובפרט במלחמה נגד האיידס. אך עמדתו השלילית של מבקי, שמחלחלת אל שורות הממשלה, נושאת עמה השלכות מסוכנות ביותר.

כ-70 אלף תינוקות נולדים בדרום אפריקה בכל שנה ובדמם נוגדני HIV. בכל שאר העולם נעשה שימוש נרחב בתרופות הנלחמות ברטרו-וירוסים. אילו קיבלו נשים הרות בדרום אפריקה את התרופות הללו, היה אפשר להקטין במידה ניכרת את שיעור ההעברה של HIV מאמהות לילדיהן. אך הממשלה מפגרת באספקת התרופות כתוצאה מעלותן הגבוהה וכתוצאה מאוזלת יד ביורוקרטית, וכנראה גם משום שחלק מפקידי הממשל סבורים שהתרופות רעילות.

על פי דו"ח שהתפרסם לפני כמה חודשים, 60% מן הילדים שמתקבלים בבית החולים ביוהנסבורג נגועים ב-HIV, ונוגדני HIV נמצאים לפחות אצל מחצית מכלל החולים; 50-30 חולים חדשים ביום מקבלים תשובה חיובית בבדיקות HIV. בסוף שבוע אחד, 80% מן החולים שהגיעו לבית החולים התגלו כנשאים. ואולם, מציין הדו"ח, תרופות חיוניות אוזלות לא פעם בבית המרקחת של בית החולים, ומרפאת האיידס פועלת במשך ארבע שעות בלבד בשבוע כתוצאה מהעדר תקציב.

באזורים כפריים המצב גרוע עוד יותר: בבדיקות שנעשו בבית חולים מסוים התברר ש-40% מבין כלל הנשים ההרות בנות פחות מעשרים הן נשאיות. מרפאות שונות מצוידות רק במשככי כאבים פשוטים וביוד סגול. במרפאה אחת, למשל, המשרתת 90 אלף בני אדם מ-19 כפרים, נמצאו אינקובטורים וציוד חדיש, אך לא היו בהם חשמל או מים זורמים.

מסיבות לא ברורות, שיעור הנפגעים בקרב מורים גבוה במיוחד. "שיעור המורים שמתו או שנושאים את נגיף ה-HIV גבוה מזה שנמצא בקבוצות מקצועיות אחרות", אומר פרד פאן ליוון, המזכיר הכללי של "חינוך בינלאומי" (EI), ארגון המאגד מורים מ-155 מדינות.

על פי הארגון, בין 35% ל-40% מכלל מורי התיכון בבוצואנה - שכנתה של דרום אפריקה - נגועים ב-HIV. שיעור המורים הנשאים גבוה גם בדרום אפריקה, בזימבבואה, בסוואזילנד, במלאווי ובזמביה. לדברי מומחית האיידס של הארגון מוניק פואילו, "אם לא ייעשה דבר בעשר השנים הבאות, לא יישארו מורים בדרום אפריקה".

דרום אפריקה היא הקטר של היבשת; היא יכולה להנהיג את שאר המדינות ולהשפיע ביבשת כולה. כרגע, אין כל סימן שהיא מתכוונת לנהוג כך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ