שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאת דליה שחורי
מאת דליה שחורי

"הוא ארמון המלך הנעלה על כל תיאור. שכן אין הוא חסר שפע של כל דבר מותרות ונוחיות". כך תיאר יוסף בן-מתתיהו (יוספוס פלאוויוס) בספרו "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" את הארמון המפואר, המדהים ביופיו ואדיר הממדים, שבנה לעצמו המלך הורדוס סמוך לשנת 23 לפני הספירה.

באחרונה נתגלו מדרום למגדל דוד בעיר העתיקה, באזור הקישלה, שרידיו של הארמון. מה שנחשף הוא שני קירות תמך מאסיוויים מקבילים - קיר אמצעי וקיר מזרחי - בציר דרום-צפון. הקירות מושתתים ברובם על הסלע האם. אורכם כ-50 מטר ורוחבם כ-1.80-1.70 מטר. ביניהם נמצא מילוי של אדמה ואבנים, שמטרתו היתה להעלות את הטופוגרפיה הטבעית של השטח וליצור בימה מלאכותית, שעליה נבנה הארמון. מתחת לשני קירות התמך נמצאה תעלת ניקוז, חלקה חצובה וחלקה בנויה, בעומק של שבעה מטרים. התעלה ניקזה את מי השופכין מהארמון כלפי העמק ממערב. מערבית לשני הקירות התגלתה חומת העיר מהתקופה החשמונאית (המאה השנייה לפני הספירה), בנויה אבנים גדולות מסותתות, ברוחב של כחמישה מטרים.

הארכיאולוג העומד בראש החפירות במקום, עמית ראם מרשות העתיקות, אומר, כי מדובר בוודאות בשרידים מארמון הורדוס. לפני כארבעה חודשים פורסם בראשונה, כי ייתכן שנמצאו שרידי הארמון. מאז, אומר ראם, הצטברו הוכחות נוספות ויש מסקנות. "לעניות דעתי ולעניות דעתם של חוקרים רבים שמומחים בתחום, מדובר בקירות ההרודיאניים. הממצא הזה לא משתמע לשתי פנים".

פרופ' אהוד נצר, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, מומחה להורדוס (חפר במצדה, בהרודיון וביריחו וכתב על ממצאיו), אומר, כי "אין שום ספק, לדעתי האישית" שמדובר בשרידי ארמון הורדוס. קודם כל, עמודי התמך הם "הקנדידט המתאים ביותר" לכך. שנית, הדבר עולה בקנה אחד עם החפירות של מגן ברושי וד"ר דן בהט בגן הארמני מדרום לקישלה, ועם החפירות של גיורא סולר ורנה סיון במצודה ("מגדל דוד"). "יותר מזה: הקירות שראם מצא משורטטים ב'ג'רוזלם רוויו' שהוציאה החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה לפני 10 שנים". בספר, הוא אומר, חוברו הנתונים משתי החפירות, הועברו קווים דרך המצודה והתקבל מיקומו של ארמון הורדוס. לכן "אין בכך שום ספק. זה מתאים מכל הבחינות. הבנייה, העוצמה והמיקום. לצערנו, אנו עוסקים רק ביסודות ולא במה שהיה מעל".

תחילת החפירות לפני יותר משנה, כשמוזיאון מגדל דוד עמד להתרחב ולבנות מרכז חינוך. במהלך עבודות הבנייה נחשפו שרידים ארכיאולוגיים. המוזיאון הזמין את רשות העתיקות, שהטילה על עמית ראם לעמוד בראש חפירות ההצלה, שבהן הוחל באינטנסיוויות, במימון המוזיאון וקרן ירושלים. התמזל מזלו של ראם, בן 30, שחשיפה כה חשובה נפלה בחלקו כבר בתחילת הדרך. פרט לעבודתו ברשות העתיקות הוא מסיים עתה את לימודי התואר השני בארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

שטח החפירה תוחם במבנה הקישלה - מבנה מלבני שאורכו 50 מטר ורוחבו תשעה מטרים, שהוקם בסוף המאה ה-19 על ידי המושל הטורקי ויועד למגורי חיילים, קישלה בטורקית. בתקופת השלטון הטורקי, ולאחר מכן הבריטי והירדני, שימש המבנה כבית מעצר. החופרים מצאו בתחילה כתובות גרפיטי, שחרטו אסירים בעברית (חלקם אסירי המחתרות היהודיות), אנגלית וערבית.

מתחת לרצפת המבנה הטורקי נחשפו תשע בריכות מטויחות בגדלים שונים מימי הביניים, ששימשו לפי ההשערה לצביעת בדים או לעיבוד עורות. ראם משער, כי מדובר בארמון המלכים הצלבנים, שהבריכות היו בסמוך לו. הוא מזכיר את עדותו של בנימין מטודלה, עולה הרגל היהודי שביקר בירושלים סביב שנת 1172, ולפיה ישבו היהודים לרגלי ארמון המלכים הצלבנים ועסקו במלאכת צביעת בדים. "אולי אפשר לעשות את החיבור", הוא אומר.

ואז, בעומק של שלושה מטרים מרצפת המבנה, נחשפו שני הקירות המאסיוויים, ששימשו מצע לפודיום שעליו נבנה ארמון הורדוס. על הארמון ידוע בעיקר מכתבי יוסף בן-מתתיהו, שתיאר אותו כאמור ב"תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים": "סמוך לצד הפנימי של המגדלים, הנמצאים בצפון, הוא ארמון המלך הנעלה על כל תיאור. שכן אין הוא חסר שפע של כל דבר מותרות ונוחיות. כולו מוקף חומה בגובה שלושים אמה, המחולקת לרווחים שווים על ידי צריחים מקושטים. הארמון חולק לאולמות משתה עצומים ולחדרי שינה למאה מיטות. באולמות אלו היה שפע לא ייספר של אבנים, כי כל אבן נדירה בכל מקום נאספה (בהם) במספר רב. נפלאות היו התקרות, הן בגלל גודל הקורות והן בגלל קישוטיהן המפוארים, המון החדרים על רבבות צורותיהם השונות והמלאים רהיטים כולם, והחפצים שבכל אחד מהם רובם היו של כסף וזהב.

"מסביב היו סטווים עגולים, מחוברים אלו באלו, ועמודיו של כל אחד שונים. המקומות הפתוחים כלפי מעלה היו מלאים דשא ועצים שונים, וביניהם שבילי טיול ארוכים, וסביבם תעלות עמוקות ובריכות מלאות וגדושות בכל מקום מלאכת נחושת, אשר דרכם השתפכו המים, וסביב זרמי המים (עמדו) שובכים רבים של יונים מאולפות", שכן הורדוס אהב לגדל יונים. בן-מתתיהו ציין עוד, ששני החדרים היפים ביותר בארמון כונו על ידי הורדוס "קיסריון" או "חדר הקיסר", ו"אגרפיון" או "חדר אגריפס", והם עלו בהדרם אף על בית המקדש - מפעלו הגדול ביותר של הורדוס בירושלים. כן כתב, שהארמון היה מיועד לשמש גם מבצר לעת הצורך, כאשר את מערך הביצורים היוו שלושת המגדלים מצפון, ש"נפלאו בגודלם וביופיים ובחוסנם בין מגדלי העולם כולו".

כקיר המערבי של הארמון שימשה חומת העיר ממערב, ולפי "קדמוניות היהודים" של בן-מתתיהו התקיים קשר ישיר בין הארמון לבית המקדש, דרך אחד מארבעת השערים שהיו בחומת בית המקדש המערבית, השער "שפניו אל ארמון המלך". הארמון השתרע, לדברי ראם - לפי עדויות ארכיאולוגיות מחפירות אחרות שנערכו ב-20 השנה האחרונות - כמעט על כל שטחו של הרובע הארמני כיום, כ-500 מטר אורכו וכ-150 מטר רוחבו.

ראם עומד על כך, שתיאורו של בן-מתתיהו אינו ההוכחה העיקרית לכך שמדובר בשרידי הארמון. ההוכחה העיקרית היא קירות התמך עצמם, הדומים במתכונת הבנייה שלהם למבנים הרודיאניים אחרים בארץ: בהר הבית, בקיסריה, בהרודיון, ביריחו. "יוספוס מתאר את אותו ארמון מדרום למצודה, ונותן לנו פשוט פרטים טכניים מדויקים, שאני יכול להשלים מהם לגבי הממצא שלי", הוא אומר.

עוד הוכחה היא מיקום עמודי התמך. "יוספוס מתאר את הארמון מדרום למצודה, בדיוק היכן שאנחנו חופרים. הוא מתאר מפעלי מים רבים בתוך הארמון - מזרקות, תעלות, בריכות. מצאנו מערכת ניקוז אדירה, ושוב, אפשר למצוא את ההקשר". כמו כן, אומר ראם, אפשר למצוא בין המלים של יוספוס את תיאור הארמון כבנוי על מעין בימה מלאכותית, "וגם זה מוכיח מעל לכל ספק את הממצא הארכיאולוגי שלנו".

האם נמצאה גם החומה שבנה המלך חזקיהו?

בשלב האחרון של חפירות הקישלה נחשף קיר קדום מאסיווי. הארכיאולוגים בודקים את הסברה שזוהי חומת חזקיהו. אם אכן תתאמת הסברה, הרי שזהו ממצא חשוב לא פחות מארמון הורדוס עצמו. זאת, משום שהוא יוכיח שירושלים השתרעה בימי בית ראשון עד לאיזור שער יפו של היום. לוויכוח כמה גדולה היתה ירושלים של ימי בית ראשון משמעויות פוליטיות, בשל השלכתו על שאלת הזכות ההיסטורית.

חזקיהו מלך ביהודה במאה השמינית לפני הספירה, בסוף תקופת הברזל. לפי טיב בנייתו והממצאים הארכיאולוגיים בסביבתו של הקיר הקדום, נראה שהוא נבנה בתקופה זו. אורך הקיר 15 מטר וגובהו משתנה בין 1.65 ל-2.30 מטר. קירות התמך ההרודיאניים מושתתים עליו, וראש חפירות הקישלה, עמית ראם, אומר, כי "על סמך ההשתכבות (סטרטיגרפיה), הממצא הארכיאולוגי והפרשנות הסביבתית, אנחנו חושבים שמדובר בקיר מתקופת חזקיהו". הוא מדגיש שהתארוך טעון עדיין בדיקה קפדנית, אך אם אכן מדובר בקיר מתקופת חזקיהו, "הרי ייתכן שאנו מסתכלים על החומה מימי חזקיהו, וזה פרט חשוב מאוד להבנת חקר תולדות ירושלים".

הלל גבע, ארכיאולוג שחפר בירושלים מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, מסביר את חשיבות הממצא, אם אכן יתברר שנחשפה החומה מימי חזקיהו: יש מחלוקת בין הארכיאולוגים בשאלה מה היו גבולות ירושלים בסוף בית ראשון. לדעת המיעוט, החומה בימי חזקיהו לא הגיעה עד אזור שער יפו של היום, ולא הקיפה את כל הגבעה המערבית של ירושלים בימי קדם (מה שהיום הרובע היהודי, הרובע הארמני והר ציון), אלא כללה את עיר דוד ואולי את אזור הרובע היהודי. לעומת זאת סבורים רוב הארכיאולוגים, שהחומה נמשכה מאזור הרובע היהודי (שם חשף נחמן אביגד את "החומה הרחבה" מימי חזקיהו, שבעה מטרים רוחבה) עד מגדל דוד, ומשם פנתה דרומה מעל גיא בן הינום, הקיפה את הר ציון וירדה לכיוון דרום עיר דוד. זיהוי הקיר כחומה, אומר גבע, יאפשר להוכיח "שירושלים היתה הרבה יותר גדולה בימי חזקיהו משסבורה דעת המיעוט".

חזקיהו בן אחז החל למלוך ביהודה בגיל 25, בשנה השלישית למלכות הושע בן אלה, אחרון מלכי ישראל. 29 שנה מלך בירושלים ובימיו החלה בעיר תקופה חדשה: חורבן ממלכת ישראל הביא לחידוש הקשרים בין יהודה לשארית תושבי ישראל. ירושלים חזרה להיות מרכז לאומי-דתי וכלכלי. חזקיהו "עשה את הבריכה ואת התעלה ויבא את המים העירה" (מלכים ב', כ, 20), וכשעלה סנחריב מלך אשור על יהודה, עשה חזקיהו כמה פעולות הגנה וביניהן תיחזק ובנה "את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת, ויחזק את המילוא עיר דוד..." (דברי הימים ב', לב, 5).

ראם אינו יכול להתחייב בשלב זה שהקיר הוא חומת חזקיהו, אם כי "ההתפתחויות נוטות יותר לכיוון הזה. מצאתי חרסים וסטרטיגרפיה שמתייחסת לתקופת חזקיהו. הקרמיקה והממצא הארכיאולוגי והיחסים בין הממצאים והסביבה מורים על כך שמדובר בחומת חזקיהו. אבל אני מסייג את עצמי ונזהר מאוד". ראם עדיין מעבד את החומר ו"זה ייקח קצת זמן". אילו היה אפשר לחפור מצדו השני של הקיר, כדי לעמוד על עוביו, היה הדבר מסייע לקביעה אם מדובר בחומה. אך חפירה כזו יקרה מאוד ואין מממן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ