שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מאז הופעתה ב-1944 הביכה יצירתו של אלתרמן "שירי מכות מצרים" את מפרשיה, שניסו להסביר מה פשר הרחמים שמגייס המשורר כלפי האב והבן המצריים דווקא, וזאת בשנים שמיד לאחר השואה. המבוכה הולידה פרשנויות די מסובכות, וביניהן גם פרשנותו של חנן חבר, המייחסת ליצירה זו משמעות חתרנית פוסט-ציונית.

חבל שמפרשי היצירה לא היו ערים לעובדה, שלכל אורך השירה הרוסית הסימבוליסטית והפוסט-סימבוליסטית (שהיתה מוכרת היטב לאלתרמן) מופיעה מצרים הפרעונית כאחד מסמלי עוצמתה המפוקפקת ואף הדמונית של הציוויליזציה האורבנית המודרנית, האירופית-מערבית. אותו תפקיד יש בשירה זו לפטרבורג. נוא אמון (תבי בשפות אירופיות) מופיעה במשמעות זו, ובהקבלה לפטרבורג, בשירה של ויאצ'סלב איוונוב "ספינקסים על הנייבה" (השיר נכתב ב-18 במאי 1907). למסורת זו יש שורשים עוד בכתביה של מאדאם בלאואצקיה, שהציגה את מצרים כערש הטכנולוגיה המתוחכמת.

ב-1944, כשאלתרמן כתב את "שירי מכות מצרים", הוא ראה לנגד עיניו את אירופה האנטישמית מתבוססת בדמה. נראה לי שברמה הפוליטית-האקטואלית, מצרים ביצירתו מייצגת את אירופה זו.

עם זאת, המסורת הסימבוליסטית הרוסית שבה היה אלתרמן ספוג, מסורת שדווקא עודדה מיזוג של סימבוליזם ופוליטיקה (לעומת הניתוק מפוליטיקה של הסימבוליזם המערב-אירופי), אינה מאפשרת לפרש את היצירה על רובד אקטואלי בלבד וציבורי בלבד. היא מחייבת להבין אותה גם ברמה ההיסטוריוסופית, כמתארת את חוקיה הנצחיים של ההיסטוריה, וגם כמתארת את הכוחות התת-מודעים המעצבים את אישיותו של המשורר.

אשר ל"אלימות" של אלתרמן - קשה להבין אותה בלי להביא בחשבון את הנטייה של הספרות הרוסית לפני, בזמן ואחרי המהפכה הרוסית לייחס משמעות אפוקליפטית למצב הפוליטי האקטואלי, כלומר, לראות באלימות ובשפיכות דמים שלב הכרחי בדרך לגאולה (ובכך, כמובן, להתנחם מהאבל והאובדן, או אף להצדיק את מחוללי האלימות). תפיסות אפוקליפטיות של ההיסטוריה הן מסורת יהודית ונוצרית עתיקה, שיש לה המשך בשירה האירופית המערבית הרומנטית והאקספרסיוניסטית, אך היא היתה חזקה במיוחד בנצרות המזרחית הרוסית (יחד עם מוטיווים "משיחיים" בכלל).

תפיסה זו נספגה בשירה ובמחשבה הציונית-מהפכנית של כותבים שהיו שייכים למפלגות פוליטיות שונות ומנוגדות, מה שעורר התנגדות ופולמוס - את זה היטיב חנן חבר לתאר בספרו "בשבי האוטופיה". את האלימות בשירת אלתרמן יהיה קשה להבין בלי מסגרת החשיבה האפוקליפטית שבתוכה היא מופיעה, שברמה הפוליטית פירושה הוא לראות בציונות גאולה שלא תבוא ללא שפיכות דמים ומלחמה קשה, ועם זאת להתאבל על המחיר האישי היקר המתחייב ממהפכות גואלות.

חמוטל בר-יוסף

ירושלים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ