בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סופו של מנגנון הביטחון המסכל

השתלטות צה"ל על מפקדת הביטחון המסכל בביתוניה חיסלה את מנגנון הביטחון היחיד שאנשיו לא השתתפו בפיגועים, גרמה נזק פוליטי כבד למפקד המנגנון ג'יבריל רג'וב, וחיסלה למעשה את שליטת הרשות בגדה. למהלך הזה יש רק משמעות אפשרית אחת: ישראל מבקשת להחזיר לעצמה את השליטה הביטחונית המלאה בגדה

תגובות

ביום רביעי שעבר השלים צה"ל את ההשתלטות על מתחם המפקדה של מנגנון הביטחון המסכל בגדה המערבית, המשוכלל והמפואר במתקני הביטחון הפלשתיניים. מתחם המפקדה בעיירה ביתוניה הסמוכה לרמאללה היה מורכב משורה של בניינים חדישים ובהם משרדים ומערכות קשר ולוגיסטיקה שהכילו ציוד רב. במתחם שתוכנן היטב נבנו מחסנים, מוסכים ומגרשי חנייה, מתקני אימונים, חדרי חקירות ומעצר, ומערכות מגורים ושירותים למאות המשרתים במקום. על בניית מתחם המפקדה פקד באופן אישי מפקד הביטחון המסכל ג'יבריל רג'וב. מרחק כמה דקות נסיעה משם נמצאים מבני מפקדת הנפה, המוקטעה, שבהם התרכזו מנגנוני הביטחון הפלשתיניים האחרים ברמאללה, ובכללם גם לשכתו של היושב ראש ערפאת - אולם אלה נראים כחורבות לעומת המשרדים והמתקנים של רג'וב.

עכשיו המתקן של רג'וב הרוס בחלקו הגדול. אגפים אחדים שלו עלו באש, אחרים ניזוקו קשה באש טנקים וטילי מטוסים. רג'וב עצמו לא שהה בהם בעת שצה"ל תקף אותם. ממקום מגוריו ברמאללה הוא ניסה, ללא הועיל, למנוע את ההרס. מבחינת ישראל היה מדובר לכאורה בעוד התקפה ישראלית על מפקדה פלשתינית ברמאללה שהיא חלק מתשתית הטרור בשטחים. אולם להרס מפקדת רג'וב יש משמעות רחבה הרבה יותר ובוודאי סמלית.

עם נפילת מתחם המפקדה ההרוס לידי צה"ל נמצאו בו כ-200 איש. רובם אנשי המנגנון של רג'וב. אחרים היו מבוקשים בכירים של החמאס. עוד היו שם בני משפחה של אנשי המנגנון. אחרי שצה"ל עצר את הנצורים מיהרו ראשי תנועות החמאס והג'יהאד האיסלאמי להגדיר את רג'וב כשקרן ובוגד והאשימו אותו שהסגיר את אנשיהם לידי הישראלים. דוברים איראנים אף התירו את דמו של רג'וב.

עימותים עם החמאס

כדי להבין את משמעות הפרשה יש לחזור שנים אחדות אחור, לקורות חייו של האיש שנחשב אחד מבעלי הכוח וההשפעה ברשות הפלשתינית. ג'יבריל רג'וב, אבו-ראמי בפי מכריו, יליד 1953, הוא בן אחת המשפחות הגדולות והמוכרות בעיירה דורא שבדרום הר חברון. עוד כתלמיד בבית הספר התיכון הצטרף לתנועת הפתח והשתתף בכמה התקפות על כוחות צה"ל בסביבת מגוריו. ב-1970 נתפס והועמד לדין באשמת זריקת רימון על משאית צבאית וחברות בפתח. הוא נידון למאסר עולם וישב קרוב ל-17 שנה בשורה של בתי סוהר בישראל. בכלא הקדיש את זמנו ללימודים, ובכלל זה עברית, ובהדרגה נהפך לפעיל ולמנהיג בקרב האסירים. יותר מאוחר יכתוב ספר זיכרונות על תקופת מאסרו הממושכת.

רג'וב שוחרר במאי 1985, בעסקת חילופי השבויים עם ארגונו של אחמד ג'יבריל. מאות מהאסירים המשוחררים חזרו אז לבתיהם בגדה ובעזה. רג'וב עבר להתגורר ברמאללה ובמזרח ירושלים ומצא עבודה במשרדי האוריינט האוס שבניהולו של פייסל אל-חוסייני. היתה זו למעשה עבודה תנועתית, במסגרת מחתרתית של אש"ף ותנועת הפתח. מכריו מהאוריינט האוס של אותם ימים זוכרים אותו כעובד חרוץ וקפדן, שקפדנותו הביאה אותו לא אחת לסכסוכים עם חבריו. הוא היה פעיל באינתיפאדה הקודמת, שפרצה בסוף 1987, ועם תחילתה גורש על ידי הממשל הישראלי ועבר לתוניס, לעבוד לצדו של יאסר ערפאת. גם בתוניס בלט רג'וב כמנהיג בעל אישיות נמרצת, ובשובו עם ערפאת לשטחים במאי 1994 מונה על ידו למפקד מנגנון הביטחון המסכל בגדה.

רג'וב הקפיד בבחירת המגויסים למנגנון שהקים. רובם היו חברים מימיו בכלא שאותם הכיר היטב. עד מהרה בלט המנגנון שהקים כמשוכלל והיעיל ביותר בכל מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית. להלכה היה זה מנגנון המקביל לשב"כ הישראלי. למעשה תחומי עיסוקיו היו רחבים הרבה יותר והקיפו גם היבטים פוליטיים, חברתיים וכלכליים של ביטחון הפנים הפלשתיני. את מטהו הקים רג'וב ביריחו (שהיתה העיר הראשונה בגדה שהועברה לשלטון פלשתיני) ובתוך כך היה גם האחראי על סידורי האבטחה של הקזינו שמשך אליו המוני ישראלים.

עד מהרה הכירו השותפים הישראלים והאמריקאים לתהליך השלום בעובדה שמנגנון הביטחון המסכל של ג'יבריל רג'וב הוא הארגון המסודר ביותר בשלטון הפלשתיני. אנשיו של רג'וב היו ממושמעים יותר מכל גוף אחר במנגנונים הפלשתיניים. הם נראו תמיד מצוחצחים ומסודרים. בעזרת כספים שגייס הרחיב רג'וב את המנגנון שהקים, קנה ציוד משוכלל, ובעזרה אמריקאית החל לבנות את המתחם המפואר בעיירה ביתוניה.

עמיתיו במנגנוני הביטחון האחרים שליד ערפאת קינאו בו וראו בו מתחרה קשוח ודורסני, בעל לשון בוטה. לא אחת הסתכסך גם עם הישראלים. למשל כאשר משה שחל, שר המשטרה בממשלתו של יצחק רבין, גילה שאנשיו של רג'וב מרבים לפעול גם במזרח ירושלים שבתחומי מדינת ישראל. אולם העימותים הקשים ביותר פרצו בין רג'וב לבין פעילי החמאס, לאחר שחשדו בו כי הוא שהסגיר לישראל את חברי חוליית צוריף של החמאס (שביצעו בין השאר ב-1997 את הפיגוע בקפה אפרופו בתל אביב).

לא שיחרר אסירים

במנגנונים אחרים של הרשות הפלשתינית לא שררה משמעת. המשכורות הנמוכות הניעו רבים מהמגויסים לעסוק בעיסוקים צדדיים כמו גניבות רכב וסחר בנשק. כאשר פרצה אינתיפאדת אל-אקצה החלו בהדרגה רבים מחברי המנגנונים השונים להשתתף בפיגועים. לא כך אצל רג'וב. אנשיו צייתו להוראות מפקדיהם וכמעט לא היה מקרה שבו השתתף איש הביטחון המסכל בפיגועי טרור. על רקע זה נמנע צה"ל עד כה מלתקוף את מתקניו של רג'וב. צה"ל הפציץ את בסיסי כוח 17, את מחנות מנגנון הביטחון הלאומי, את המשטרה הימית, ואת מבני המשטרה ומשרדי התנזים של הפתח - אבל לא את הביטחון המסכל, שמפקדתו בביתוניה היתה עד לשבוע שעבר המתחם היחיד של מערכת הביטחון הפלשתינית ברמאללה שנותר ללא פגע.

ההפצצות על הבניינים השונים של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים הביאו לתופעה נוספת: מפקדי המנגנונים הללו שיחררו את אסירי החמאס שהיו במתקני המעצר שלהם. המפקדים אמרו שאם אסירי החמאס ייפגעו בהתקפות צה"ל, יוכלו פעילי החמאס להטיל על מערכת הביטחון הפלשתינית את האחריות. בכמה מקרים, כמו לפני חודשיים בשכם ובחברון, פרצו מפגינים לבתי הכלא הפלשתיניים ושיחררו בכוח את אסירי החמאס. המקום היחיד, כנראה, בגדה שבו נותרו אסירי חמאס בכלא הפלשתיני היה מפקדת הביטחון המסכל של רג'וב בביתוניה.

וכך, כאשר התחיל מבצע "חומת מגן" ורמאללה נכבשה מחדש, הגיעו כוחות צה"ל לביתוניה וביקשו להשתלט על המקום ולתפוס את פעילי החמאס העצורים שם. לכך לא יכול היה רג'וב להסכים. הוא לא החביא את פעילי החמאס הבכירים במשרדיו - הם היו אסיריו. אנשיו של רג'וב נאלצו להיכנע להתקפת צה"ל כאשר אזלה תחמושתם ולא נותרו להם עוד אוכל ומים. רג'וב אמר שאלמלא נכנעו, היו כולם מתים, לרבות בני המשפחות ששהו עמם במתחם.

ככל שאפשר לשפוט כיום, רג'וב הוא חבר הצמרת הפלשתינית ששילם את המחיר הפוליטי הגבוה ביותר בשל האינתיפאדה. הוא שהיה השותף הפעיל ביותר בתיאום הביטחוני עם ישראל; הוא שמנע מאנשיו להשתתף בפיגועים; והוא שהמשיך להחזיק אנשי חמאס בכלא - נבגד על ידי ישראל, שכן במטהו ההרוס והכבוש יכלו הישראלים להניח את ידם על מבוקשי החמאס ולהציג בכך את רג'וב בעיני בני עמו כמשתף פעולה.

מה שאירע במפקדת רג'וב בביתוניה מלמד יותר מכל על מטרת המבצע הישראלי. המטרה היא הרס גמור של מערכת הביטחון הפלשתינית - כדי להחזיר לידי ישראל את השליטה הביטחונית המלאה בגדה. אין זה גילוי מרעיש. בנאומי הבחירות שלו לפני יותר משנה הסביר אריאל שרון שוב ושוב שאי אפשר להפקיד את ביטחון ישראל בידי הרשות הפלשתינית, שהוגדרה מאוחר יותר כנגועה בטרור ותומכת טרור. את ממשלתו של אהוד ברק תקף שרון בגלל שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם הרשות, שלטעמו מלכתחילה אסור היה לתת בה אמון. עכשיו מילאה הממשלה, בראשות שרון, את הבטחתו מאז: ללא רג'וב והביטחון המסכל אין כמעט מערכת ביטחון פלשתינית, ולמעשה אין שלטון פלשתיני. זו המשמעות הברורה של מה שאירע בביתוניה באמצע השבוע שעבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו