בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קיצור תולדות העברית

אפילו הרצל חשב שעדיף לוותר, אבל עובדה: אנחנו מדברים שפה שנחשבה למתה יותר מ-1,600 שנה

תגובות

בספרו "מדינת היהודים" דחה בנימין זאב הרצל את האפשרות שהעברית, שפה שנחשבה למתה במשך יותר מ-1,600 שנה, תהיה השפה שבה ידברו אזרחי המדינה שתקום בארץ ישראל. "אולי יחשוב מישהו שיהיה בכך משום קושי, שאין לנו שפה משותפת. מי מאתנו יודע עברית במידה מספקת כדי לבקש בשפה זו כרטיס רכבת?", כתב, והציע פתרון: "כל אחד יחזיק בשפתו, שהיא המולדת היקרה של מחשבותיו. לאפשרות של הפדרליזם הלשוני משמשת שווייץ מופת חותך. אנו נישאר גם 'שם' מה שהננו עתה, כשם שלעולם לא נחדל לאהוב מתוך צער וגעגועים את ארצות מולדתנו שמהן גורשנו".

את ההסבר לכך שיהודים בכל זאת מבקשים היום כרטיסי רכבת בעברית, כותבים שירים בעברית ומגדפים בעברית אפשר למצוא, בין השאר, בהתפתחותה של העברית דווקא בשנים שבהן נחשבה לשפה שאינה עוד בין החיים. העברית היתה שפה מדוברת מכיבוש ארץ ישראל על ידי יהושע, ב-1250 לפני הספירה בקירוב, ועד לחורבן בית שני. היא שייכת לענף הכנעני של משפחת השפות השמיות, משפחה שהמכנה המשותף העיקרי שלה הוא הדמיון בנטיית הפועל, שיש בו בניינים וסימני גוף של עבר ושל עתיד.

לשאלה כיצד התפתחו ענפיה של משפחת השפות השמיות, וכיצד התפתחה העברית בענף הכנעני, אין תשובה ברורה. ידוע, עם זאת, ששורשיו של הכתב העברי בכתב בן 27 הסימנים לציון עיצורים, שצמח בכנען במאות ה-16 וה-17 לפני הספירה. מספר הסימנים של הכתב הזה צומצם במאה ה-13 לפני הספירה ל-22, ובאמצע המאה ה-11 לפנה"ס התייצבו צורות האותיות ונתגבשה צורת הכתיבה בשורות אופקיות מימין לשמאל.

לאחר חורבן בית שני שמרו הכתיבה והקריאה בעברית על חיוניותם, הן לצרכים דתיים הן לצרכים קהילתיים ועסקיים. נכתבו בעברית אלפי ספרים, פיוטים ומסמכים, תוקנו בה אלפי תקנות ונוצקו בה אלפי מלים חדשות. השימוש הספרותי בעברית חייב את התחדשותה המתמדת והטמיע בה מלים חדשות. במילון אבן שושן אפשר למצוא 7,878 מלים מלשון חז"ל (כמו חירות, וילון, עכשיו וכלום) ו-6,421 מלים מימי הביניים (כמו קוטב, הנדסה, משהו, כמות ואיכות), לעומת 8,198 מלים מקראיות.

גם כשפה מדוברת לא נעלמה העברית לחלוטין ב-1,600 השנים שקדמו לתחייתה בארץ ישראל. אף שחדלה להיות שפה עממית המצויה בשימוש נרחב ויומיומי, היו בה שימושים שונים. העברית היתה ה"לינגואה פרנקה" של יהודים בני ארצות שונות שנפגשו וחיפשו שפה משותפת. היא שימשה, מהמאה ה-9 ועד סוף המאה ה-16, כשפה ללימוד רפואה בכמה בתי ספר באירופה שבהם לימדו מורים יהודים.

לפי עדויות של כמה נוסעים היתה העברית בתקופות שונות שפה מדוברת בקהילות היהודיות בירושלים ובצפת. כך, למשל, הנוסע הגרמני ארנולד פון הארף, ששהה בארץ ישראל בין 1488 ל-1499, כלל בספר הדרכה לנוסעים שכתב שיחון קצר בעברית וסיפר שהעברית היתה שפה מדוברת כמעט בכל מקום שבו ביקר בארץ. העברית היתה גם שפה מדוברת אצל מיסיונרים, משכילים ואף מלכים שהתעניינו בה. הליידי ג'יין גריי, שהומלכה על אנגליה ב-1533, ידעה לדבר עברית. גם קיסר ברזיל, פדרו השני, דיבר וכתב בעברית. בין השאר הוא תירגם את הפזמון "חד גדיא" מההגדה של פסח ושלושה פיוטים עתיקים שנכתבו לברית מילה ולפורים.

תרומה מכרעת לתחייתה של העברית כשפת דיבור נודעה לתנועת ההשכלה (1881-1780), שביקשה לאפשר ליהודים להשתלב בחיי היומיום של העמים שבקרבם ישבו. במסגרת התנועה כתבו סופרים יהודים שירים, סיפורים ועיתונים בעברית. בשלב הראשון הם כתבו על נושאים שנלקחו מסיפורי המקרא, והשתמשו בלשון מקראית. הם לא ראו ביצירות האלה חלק מתנועת תחייה לאומית, אלא תרומה לתרבות היהודית בגולה ולקידומם של חשיבה רציונליסטית וערכים אסתטיים, ותחליף ללימודי המשנה והתלמוד.

בשלב השני של התנועה, המכונה "תקופת הריאליזם" (1880-1855) נכתבו יותר יצירות ספרותיות ריאליסטיות ("עיט צבוע" לאברהם מאפו) ותורגמה ספרות זרה. השפה המקראית היתה מליצית ומיושנת מכדי לשמש מקור בלעדי לספרות זו, והכותבים החלו להשתמש גם בלשון חז"ל ובלשון ימי הביניים ואף לחדש מלים. בשלב זה צמחה עיתונות עברית מודרנית באירופה ("המגיד", "המליץ", "המבשר" ו"הצפירה") ובארץ ישראל ("החבצלת" ו"הלבנון"), שדיווחה על ענייני השעה ואימצה מושגים מודרניים.

תנועת ההשכלה סיפקה נדבך חשוב לתחיית העברית המדוברת כשפתם של היהודים בארץ ישראל - פריחה של כתיבה מעודכנת, בסגנונות שונים, שמיזגה בין רבדים שונים של השפה והתאימה אותה לעולם של המאה ה-19. הקיום הרציף של השפה העברית כשפה כתובה שנעשה בה שימוש לצרכים שונים היה הנדבך השני שאיפשר את תחייתה. אבל מה שהביא לתחילת תחייתה של העברית כשפה מדוברת בשלהי המאה ה-19 היה עלייתם לארץ ישראל של צעירים חדורי תודעה ציונית, שהתנתקו מהוריהם ומסביבתם התרבותית והלשונית, והאמינו שתחיית העברית כלשון מדוברת היא תנאי לתקומה היהודית בארץ ישראל.

משימתם היתה קשה, משום שעברית לא היתה שפת אמם, ולא היתה שפת הדיבור העיקרית של בני היישוב הישן בארץ ישראל, שדיברו בעיקר יידיש ולדינו. הדרך להפיכתה של השפה ללשון הדיבור העיקרית עברה, לפיכך, בהפיכתה לשפת הלימוד במוסדות החינוך שהקים היישוב החדש.

בתהליך זה היה תפקיד חשוב לאליעזר בן יהודה, עיתונאי ובלשן יליד ליטא. ב-1880 הוא פירסם שני מאמרים בשם "לשאלת החינוך" בשבועון "החבצלת", שבהם קרא להנהיג את העברית כשפת ההוראה בבתי הספר בארץ ישראל. ב-1881 עלה לארץ והחל ללמד "עברית בעברית" בבית הספר "תורה ומלאכה" של חברת "כל ישראל חברים" בירושלים. ב-1890 כבר למדו עברית בעברית במושבות בגליל, ועד 1897 היו בארץ ישראל 20 בתי ספר שבהם לימדו את מקצועות היהדות בעברית, לצד גני ילדים שבהם היתה העברית שפת הדיבור. ילדי הגן ותלמידי בתי הספר, שהוריהם לא דיברו עברית בבית, תרמו להפצתה במשפחותיהם ובציבור. מערכת החינוך היתה מבצרה של תחיית השפה והפכה את העברית ללשונה של העלית החברתית ביישוב היהודי.

ב-1910 פירסם בן יהודה את הכרך הראשון של מילונו, "מילון העברית הישנה והחדשה". ברשימת המלים שחידש היו 250 הצעות, שמהן התקבלו כ-160. שלוש שנים אחר כך ניצבה העברית בצומת מכריע. "חברת העזרה ליהודי גרמניה", שבעשור הראשון לפעילותה בארץ ישראל הקימה מוסדות חינוך שבהם נשמר לעברית מקום נכבד, החליטה להקים בחיפה את ה"טכניקום" ואת בית הספר הריאלי, וקבעה ששפת ההוראה בשני המוסדות תהיה גרמנית.

בעקבות ההחלטה פרץ המאבק שנודע בשם "מלחמת השפות". מורים ותלמידים של הסמינריון למורים בירושלים, שאותו ניהלה "עזרה", פרשו ממנו והגישו למנהל בפועל של "עזרה", ד"ר פאול נתן, תזכיר שבו דרשו להנהיג את העברית כשפת ההוראה לכל המדעים. כשתשובתו לא סיפקה אותם, עזבו כמה מורים את עבודתם. לאחר מכן הקים הוועד הפועל הציוני בית ספר ריאלי עברי, שכל התלמידים והמורים שנרשמו לבית הספר ה"ריאלי" של "עזרה" עברו אליו, ובית מדרש עברי למורים, שרוב תלמידי הסמינריון של "עזרה" עברו אליו.

בפברואר 1914 הסתיימה "מלחמת השפות" בניצחונו של המחנה העברי. "עזרה" הסכימה לכך שלשון ההוראה של הפיסיקה ושל המתמטיקה בטכניקום תהיה עברית, ושכל המורים והפרופסורים שאינם שולטים בעברית יחויבו ללמוד את השפה בתוך ארבע שנים. כעבור ארבע שנים הונחה אבן הפינה להקמת אוניברסיטה עברית בירושלים. כשנפתחה, ב-1925, התקיימו כמעט כל השיעורים בה בעברית, הן במדעי היהדות הן במדעי הטבע.

שנות המנדט הבריטי היו השנים שבהן התבססה העברית כלשון המדוברת העיקרית של היהודים בישראל. ב-1922 קיבלה העברית מעמד של אחת משלוש השפות הרשמיות בארץ, לצד האנגלית והערבית. ביישוב התפתחו ספרות ועיתונות ענפות בשפה העברית, והחלו להיווצר רבדים שונים של השפה המדוברת. שפת אמם של העולים שהגיעו לארץ בעלייה השלישית, הרביעית והחמישית לא היתה עברית, אבל התשתית התרבותית והחינוכית של העברית כבר היתה חזקה דיה כדי שהעולים יאמצו אותה כשפתם.

לאחר שקמה מדינת ישראל הוסיפה העברית להיות שפה נרכשת בשביל רוב האזרחים שעלו למדינה, אבל שמרה על מעמדה כשפה המדוברת העיקרית בישראל. לשפה המדוברת הזו נוספו כ-15 אלף מלים מאז החלה תחייתה, לפני 120 שנה, אם כי מבין 1,000 המלים השכיחות בעברית של ימינו, מקורן של כ-800 מלים הוא במקרא.

להכנת הכתבה שימשו, בין השאר, הספרים והמאמרים הבאים: "עיקרי תולדות הלשון העברית", חיים רבין, המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית; "עברית שפה מדוברת", שלמה הרמתי, משרד הביטחון - ההוצאה לאור; "פרקים בתולדות הלשון העברית", מאיה אגמון-פרוכטמן וד"ר עמנואל אלון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה; "מדינת היהודים", תיאודור הרצל, ידיעות אחרונות (תרגום: מרדכי יואלי); "תפקידם של מוסדות היישוב בתחיית הלשון", רפאל ניר, מתוך "תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה", בעריכת זהר שביט, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוסד ביאליק; "מהפכת הנאורות", שמואל פיינר, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל; "החינוך היהודי בארץ ישראל" (כרך א'), רחל אלבוים דרור, הוצאת יד בן צבי.

חזרה לראשי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו