בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסמך ההיסטורי הקדום ביותר בעולם?

ארכיאולוגיה / כתובת קיר, המתוארכת ל-3,250 לפנה"ס, תומכת בטענה שמקורו של הכתב הוא במצרים ולא בתרבות השומרית

תגובות

שיחזור של כתובת הקיר

על סלע גיר בצוק מדברי במצרים חקוקה כתובת בת 5,250 שנה, המספרת על שליט רב פעלים. ייתכן שמדובר באיש המכונה "מלך עקרב", וייתכן שלמעלליו, שנחשבו עד כה לנחלת המיתוס והאגדה, היה תפקיד מכריע בביסוס התרבות המצרית. הארכיאולוגים שגילו את הכתובת לפני שבע שנים אומרים כעת שייתכן שמדובר במסמך ההיסטורי הקדום ביותר בעולם.

יתר על כן, לדבריהם, הדימויים והסמלים המופיעים בלוח דומים דמיון ניכר לכתב החרטומים שפותח מאוחר יותר. זוהי תוספת חשובה למאגר גדל של עדויות, שלפיהן מקורו של הכתב הוא במצרים ולא בתרבות השומרית העתיקה, ששיגשגה באזור עיראק המודרנית, כפי שסברו עד כה חוקרי העת העתיקה.

אף שכמה מהיבטי התגלית שנויים במחלוקת, ובייחוד הטענה שהשליט המתואר בלוח הוא המלך עקרב, כמה ארכיאולוגים שהתוודעו אליה מסכימים שמדובר בשלב מוקדם של התפתחות הכתב, אולי מוקדם יותר מהכתב השומרי.

ומכיוון שהמצאת הכתב נתפשת כקו פרשת המים בין התקופה הפרה-היסטורית להיסטורית, התגלית עשויה להקדים את תחילת ההיסטוריה המצרית המתועדת ב-100 עד 150 שנה, לשנת 3250 לפנה"ס בערך - עמוק לתוך תקופה השרויה באפלה, לפני איחוד הממלכה תחת פרעונים חזקים. עד כה, המסמך ההיסטורי המוקדם ביותר במצרים היה פלטת נארמר, שהתגלתה בסוף המאה ה-19 בחורבות היירקונפוליס העתיקה, ותוארכה לשנת 3100 לפנה"ס.

הלוח החדש, שגודלו 46 על 50 ס"מ, התגלה ב-1995 בידי ד"ר ג'ון קולמן דארנל, אגיפטולוג באוניברסיטת ייל, ואשתו, ד"ר דבורה דארנל, גם היא מומחית לארכיאולוגיה מצרית, כאשר בני הזוג סיירו לאורך נתיבי מסחר עתיקים במדבר שממערב לנילוס.

האתר שבו התגלה הלוח הוא ג'בל טג'אוטי, מקום שבו מצטלבים כמה נתיבים של שיירות גמלים, כ-40 ק"מ מצפון-מערב ללוקסור וכ-400 ק"מ מדרום לקהיר. האתר קרוב למקום שבו דיווחו בני הזוג דארנל ב-1999 על מציאת כתובות, שייתכן כי הן הדוגמאות המוקדמות ביותר שהתגלו עד כה לכתיבה אלפבתית. כתובות אלה מתוארכות לשנת 1800 לפנה"ס בערך.

רק עכשיו, אחרי שנים של ניתוחים וחפירות חוזרות, מתארים בני הזוג דארנל את ממצאיהם ביחס ללוח החדש שגילו, בספר שייצא לאור ביוני בהוצאת המכון המזרחני באוניברסיטת שיקאגו. בני הזוג דנו בפרשנותם למחקר בראיונות שנעשו עמם באחרונה.

"אנחנו סבורים שמדובר במסמך ההיסטורי הקדום ביותר", אמר ג'ון דארנל בראיון. "ייתכן שלא מדובר ב-100% כתב, רק בשלב של טרום-כתב החרטומים, אבל הלוח באמת מסוגל להעביר את המידע על אירוע מסוים שהתרחש - מי, מה והיכן".

הטענה כי מקור הכתב הוא למעשה במצרים צוברת תמיכה מאז שארכיאולוגים גרמנים פתחו קבר מלכותי באבידוס בשנות ה-90, ומצאו תגים משנהב שעליהם נחרטו סימנים דומים לכתב חרטומים. הסמלים דומים בסגנונם לכמה מהסימנים המופיעים בלוח מג'בל טג'אוטי, אם כי נראה כי הם מעט יותר מאוחרים. לדברי חוקרים, ייתכן ששתי התגליות הן דוגמאות מאותה תקופה לכתב בראשית ימיו.

מומחים רבים לארכיאולוגיה טרם אמרו את דברם בעניין התגלית החדשה. אך ד"ר ריטה פריד, אגיפטולוגית במוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון, אמרה כי "כל דבר הנוגע לכתב הקדום ביותר מאוד מלהיב את החוקרים העוסקים בתרבות קדומה".

בלוח מג'בל טג'אוטי, שהכתובות בו ככל הנראה נחרטו באמצעות כלי צור, מופיעים דמויות וסמלים, שלפי השערת החוקרים מתארים תהלוכה של שליט החוזר לעיר אבידוס, אחרי שניצח את המנהיג המתחרה מהעיר נקאדה. על הלוח מצויר בז ומתחתיו עקרב. הבז הוא סמל מוכר ומקובל לאל הורוס, והשם הורוס הוא מלה נרדפת למלך בתרבות המצרית. מכאן מסיקים החוקרים שנושא הלוח הוא המלך עקרב, שבעבר נחשב לשליט מיתולוגי.

בני הזוג דארנל טוענים שייתכן שמדובר באותו המלך שאיכלס את מצבת הקבורה שאותה חקרו באבידוס הארכיאולוגים הגרמנים, בהנהגת ד"ר גונתר דראייר. הדמיון הסגנוני לממצאים מהמצבה שימש את החוקרים בתיארוך הלוח. בספרם כותבים הדארנלים שמקבילות מרשימות באיקונוגרפיה "מותירות ספק מועט שהלוח מג'בל טג'אוטי הוא בן אותה התקופה שאליה משתייכת מצבת הקבורה, ואף ייתכן שיש לו זיקה לבעלי אותה המצבה".

פחות ברור אם התגליות אכן קשורות למלך עקרב. ד"ר רנה פרידמן, אגיפטולוגית במוזיאון הבריטי בלונדון, וחוקרים אחרים, פיקפקו בטענה שהשליטים המתוארים באבידוס ובג'בל טג'אוטי הם אותו האיש עצמו. פרידמן ציינה שסמלי הבז והעקרב מופיעים בפינה תחתונה בלוח - לא מקום בולט במיוחד כשמדובר במלך. הדארנלים טענו להגנתם שהפירוש שלהם נתמך על ידי הנראטיב שמופיע לכאורה בלוח.

"מדובר באחת הפעמים הראשונות, אם לא בפעם הראשונה, שבה נעשה שימוש בתואר 'הורוס', המצוי בלב מושג המלך המצרי", אמרה דבורה דארנל בראיון טלפוני ממצרים.

אחרי סמלי הבז והעקרב באה דמות הנושאת מקל, ולאחריה ציפור ארוכת צוואר שמחזיקה במקורה נחש. ככל הנראה מדובר בסמל לניצחון הסדר על התוהו ובוהו. אחר כך נראה שבוי כבול ומגודל שיער, הקשור בחבל המחובר לאדם מזוקן עם שיער קצוץ, המחזיק באלה. לפי פירוש החוקרים, מדובר בשליט המובס, המובל להוצאה להורג בפומבי. ראש פר על מקל מאחורי האסיר, המופיע גם על כדי חרס באבידוס, מסמל אולי את שם האסיר.

עוד מופיעים בלוח חסידות ובז נוסף, ואחריהם עוד איש המחזיק מקל. בחלק העליון נראה גם מעין כיסא, אולי אפיריון עם חופת קשת. לדברי הדארנלים זהו ה"תיאור המוקדם ביותר שניתן לתיארוך, לחפץ העתיק שכה רבות דובר בו".

אף כי בלוח לא מתואר הרוכב באפיריון, לדברי הדארנלים חפצים מסוג זה נקשרו בדרך כלל ל"כוח הנשי הניצב מאחורי כס המלכות - בין אם מדובר במלכה, נסיכה או אלה". הם הציעו שהאפיריון מייצג אלה אשר "משתתפת בתהלוכה לעבר מקדש, אולי כדי לחזות או להשתתף בהצגת שבוי, כפי שמתואר בחלק התחתון של הלוח".

לדברי הדארנלים, מדובר בתיעוד של מבצע צבאי שנועד לכבוש אזור שעליו השתרעו כמה ממלכות קטנות ומסוכסכות ביניהן. כמו כן זוהי הצהרה על "ניצחון הסדר על הכאוס, או במלים פשוטות יותר ואלגוריות פחות, הכרזת ניצחון".

על סמך ידע על אירועים שהתרחשו במצרים בשנים מאוחרות יותר, שיער ג'ון דארנל שניצחון זה של המלך עקרב - אם אכן זהו האיש המתואר בלוח - היה ניצחון מכריע לקראת איחוד דרום מצרים ובסופו של דבר, איחוד מצרים כולה. החוקרים מעריכים כי איחוד הממלכה אירע בסביבות שנת 3100 לפנה"ס. הניצחון של הדרום על הצפון מיוחס בדרך כלל למלך הקדום נארמר, כפי שמופיע על לוח הצפחה הגדול מהיירקונפוליס, שנחשב עד כה למסמך המצרי הכתוב הקדום ביותר.

אך חוקרים רבים סבורים שהמעבר לממלכה מאוחדת - השלב המקדים לקראת פריחת התרבות המצרית העתיקה בכל תפארתה - לא אירע בניצחון אחד ויחיד, אלא התפתח בהדרגה, על פני תקופה ארוכה. לוח העקרב, לדברי ג'ון דארנל, נראה כתומך בהשקפה זו, שכן הניצחון המוכרז בו עשוי היה להיות אחד מאירועים רבים שהובילו לקראת האיחוד.

הלוח עורר עניין בדוגמאות לכתב קדום שמצא ד"ר דראייר, מנהל המכון הארכיאולוגי הגרמני במצרים, בקבר אבידוס. הכתובות על כדים, עצם ושנהב, לדבריו, היו בסגנון כתב החרטומים אבל תוארכו לתקופה מוקדמת יותר מ-3200 לפנה"ס - לפחות מאה שנה לפני התקופה שנחשבה לתחילת הכתב המצרי.

ההערכה של דראייר, שלפיה מדובר בכתב קדום, נתקלה בתחילה בפקפוק בקרב החוקרים, אך זוכה כעת לתמיכה רחבה, לדברי ויויאן דייוויס, מנהל המחלקה למצרים העתיקה וסודאן במוזיאון הבריטי. "אין ספק שישנם מרכיבים פונטיים בכתובות", הוא אמר. "אלה קודמים לכתב במסופוטמיה, שהחל כשיטת חישוב אבל נדרש לו זמן לעבור מתמונות פשוטות לסימנים שיכלו לייצג צלילי דיבור". הוא אמר ש"אפילו עמיתי החוקרים את השומרים" מתחילים לקבל את טענת הראשוניות של הסימנים המצרים בתולדות הכתב. בעקבות השוואת הסמלים בלוח עם אלה המפותחים יותר מקבר אבידוס, אמר ג'ון דארנל בראיון בשבוע שעבר, "ייתכן שזוהי עדות להתפתחות מהירה משלב הטרום-כתב לשלב הכתב האמיתי, שאירעה אולי בימי חייו של המלך עקרב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו