בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקורים של ספיידרמן

תגובות

מתן וילנאי, עמרם מצנע, אמנון ליפקין-שחק ורבים אחרים בצמרת הביטחונית, הפוליטית, המשפטית, העסקית והתקשורתית בישראל הם בוגרי הפנימייה הצבאית. אך שדולת הבוגרים לא תועיל לשתי הפנימיות האחרונות שנותרו בצה"ל, בחיפה ובאור עציון.

השתיים עולות לצה"ל 15 מיליון שקלים בשנה והן יבוטלו בקרוב. במפקדת זרוע היבשה, האחראית על הפעלתן, מתלבטים בין סגירה לחיזוק, אבל הרמטכ"ל המיועד, משה (בוגי) יעלון, עומד לחרוץ את גורל הפנימיות הצבאיות לשבט. במבחן הקר של עלות מול תועלת, של הצורך בחיסכון בעת מחסור תקציבי לעומת התפוקה המאכזבת (באיכות ובכמות) של רובד פיקודי חדש, אין הפנימיות מצליחות לשרוד. אותו נתח מהנוער הישראלי המעוניין לשרת בצבא ולאמץ את אורח החיים שבו כמקצוע לשנים רבות, מגיע ממקורות אחרים.

הרבה השתנה בחברה הישראלית בשנים האחרונות. היא נכנסה השבוע לחודש ה-21 בעימות האלים עם הפלשתינאים, עימות הצפוי להימשך עוד חודשים ושנים; כבר עתה הוא הארוך מכל העימותים המתמשכים, העורפיים, הכלל-ארציים, שעברו על ישראל מעודה. אחד האלופים המקורבים ליעלון העריך שלשום כי בסמוך לשנתו השלישית של הרמטכ"ל הבא - משך כתב המינוי בהחלטת הממשלה - יידרש יעלון לפקד על "מהלך חריף מאוד" נגד הטרור הפלשתיני, חריף אף יותר ממבצע "חומת מגן". לערך באותה עת עלול צה"ל להיקרא לפעול נגד חיזבאללה בלבנון. פגרת קיץ תהיה רק בכנסת, לא בחברה ובצבא.

בעוד ישראל עוסקת בעיקר בתחזוק הישגיו החולפים של מבצע חומת מגן, מנהלים הפלשתינאים שתי מלחמות, בינם לבינם ונגד ישראל. המתחים הפנימיים גוברים. מרמאללה דווח השבוע על יריות לעבר ביתו של ג'מיל טריפי, הממונה על העניינים האזרחיים ברשות; בעזה הותקף שר האספקה, אבו עלי שאהין; בשכם פועלות זו לצד זו, וזו נגד זו, שלוש מיליציות מקומיות; תושבים במזרח ירושלים חוששים מפריצות לבתי החורף שלהם ביריחו; "הביטחון המסכל" בעזה, שמפקדו בפועל הוא רשיד אבו שבאכ, סגנו של מוחמד דחלאן, מבקש לבצר את מעמדו לקראת איחוד המנגנונים ודיון על השיבוצים בהנהלתם. הוא החל לכרסם במונופול המושחת, אחד מרבים, ליבוא חומרי בניין מישראל. אבו שבאכ מנסה להתלבש ברוח אופנת הרפורמה. זו רוח המנשבת בעוז ומאפשרת לגורמים בחברה האזרחית להרים ראש. אנשי עסקים מעזה תובעים עכשיו לראשונה ייצוג במערך הקישור הפלשתיני עם ישראל, כדי לצמצם את ניכוי כספי אגרות המסחר לכיסי המקורבים. יותר ויותר מושמעת גם ביקורת כלפי מי שידיהם על ברזי הסיוע.

על הכוונת הישראלית נמצא ארגון התנזים של הפתח. בעיני צה"ל, מפלילים פיגועי התנזים את יאסר ערפאת, ובדרג שמתחתיו, בהנהגת פתח, את שני היריבים, מרוואן ברגותי וחוסיין א-שייח. נאמני ברגותי שבמעצר, אחמד מוגרבי בבית לחם ומאג'ד מסרי בשכם, היו בין בכירי מחוללי הפיגועים בשבועיים האחרונים. לצד "חללי אל-אקצא" בסיעה זו, פועלים "חללי השיבה" של א-שייח, שגבר לפני שנתיים על ברגותי בבחירות למזכירות פתח בגדה אך קירטע מאחוריו בלוחמנות שנדרשה למנהיגות מאז ספטמבר 2000. הפיגועים האחרונים מחזקים את מעמדו הפוליטי של א-שייח ומקרבים אותו לרשימת היעדים הישראליים.

המחזוריות הגלומה בכינוי שהעניק צה"ל לעימות, "גאות ושפל", משתקפת היטב בסיבוב הנוכחי של מהלומות הטרור והמודיעין. במבצע חומת מגן שיחרר צה"ל, כביטויו של אחד הקצינים, בן ערובה שהוחזק בידי הפלשתינאים - ביטחון ישראל. האחריות המעשית לביטחון חזרה לידי ישראל, בפשיטות על ערי השטחים. במבצע נפגעה קשות שכבת הפיקוד של הפיגועים, בעיקר בתנזים. זה היה הישג של המודיעין (ושל המפקדים והלוחמים), במיוחד של השב"כ, והוא הניב הישגים נוספים בחקירת כ-2,000 עצירים; אבל למודיעין כזה יש חיי מדף קצרים.

הנחקרים יכולים לספר רק על מה שנודע להם עד לכידתם. כל מה שמתרחש לאחר מכן, בהשתתפות מצטרפים חדשים למעגל הטרור, מחייב מאמץ מודיעיני מחודש. הניסיון מלמד שמאמץ זה יבשיל בתוך שבועות. אך בין כה וכה אין גורמי הסיכול - עם כל הישגיהם - מצליחים ליירט את כל מתאבדי הנפץ, את כל היורים בדרכים ואת כל החודרים להתנחלויות.

הרמטכ"ל היוצא, שאול מופז, חמק בתחילת השבוע מתשובה לשאלה אם לדעתו תתרום מדינה פלשתינית מפורזת לביטחון ישראל או תגרע ממנו. "שדה מוקשים", הגדיר מופז את הסוגיה, השנויה במחלוקת בין שתי סיעות בליכוד, זו של אריאל שרון וזו של בנימין נתניהו.

עמדת יעלון, יורשו בעוד 40 יום, ברורה יותר. עמדה זו רואה במדינה הפלשתינית, שתיכון לאחר הסדר ביניים ארוך טווח, חלק ממצעה המדיני המוסמך של ממשלת שרון, וככל שניתן לפענח, גם מברכת על כך.

יעלון צידד עד לא כבר בסילוק ערפאת מהשטחים, עמדה שמופז שב והשמיע שלשום, אך החלשת מעמדו של ערפאת בעקבות חומת מגן הפחיתה במקצת את חשיבות הגלייתו בעיני יעלון. לדעתו, חשוב בידודו הפוליטי יותר מאשר מיקומו. כרמטכ"ל, יסייע יעלון להתנעתו של התהליך המדיני, עם הנהגה פלשתינית פוסט-ערפאת, פוסט-אלימות; כתנאי ראשון, המצריך תפנית במלים עוד לפני המעשים, יצפה להיווכח בהפסקת ההסתה נגד ישראל, בתקשורת הממלכתית ובמערכת החינוך.

כמפקד אוגדת יהודה ושומרון, לפני עשור, לחם יעלון בהצלחה במבוקשי הטרור של סוף האינתיפאדה והעמיק את קשרי המינהל האזרחי, בראשות תת-אלוף גדי זוהר, עם המועדונים המקומיים של הארגונים הציבוריים המזוהים עם פתח. זו המנהיגות שצמחה מהשטח, ומהכלא הישראלי שממנו השתחררה, שהעדפת ערפאת ואנשיו מתוניס על פניה היתה מהקשות בשגיאותיו של יצחק רבין בתהליך אוסלו.

שגיאה אחרת, תוצאת תצפיותיו האישיות בהתנהגות העורף במלחמת עיראק ובאינתיפאדה - החרדה הציבורית, שהגיעה לשיאה ברצח הלנה ראפ בידי סכינאי פלשתינאי בבת ים, תרמה לניצחון רבין בבחירות על יצחק שמיר - היתה הערכת חסר של עמידות החברה הישראלית. לשגיאה זו היו לימים שני שותפים, ערפאת וחסן נסראללה, שהוסיפו לכך הערכת יתר של יכולת האלימות הערבית לפורר את ישראל ולקפל אותה לאחור. זה היה כישלון מודיעיני מהדהד: לאחר הנסיגה מלבנון ולקראת המאמץ הפלשתיני לחקות בשטחים את הצלחות חיזבאללה, ייחס נסראללה לישראל רפיון של "קורי עכביש". להפתעתו, הקורים לא נקרעו ביותר מ-20 חודשים ו-502 הרוגים. העכביש גילה בתוכו חוזק וגמישות של גיבור-העל המצויר, ספיידרמן.

הקשר האיראני-הפלשתיני, במישרין ודרך תחנות הביניים של סוריה וחיזבאללה, עומד במרכז הערכת המצב של יעלון. את ההערכה חלק החודש בוואשינגטון עם סגן שר ההגנה למדיניות, דגלאס פיית (שהגיע ארצה שלשום למפגשים עם ראשי מערכת הביטחון), ועם ראשי המטות המשולבים, אנשי המועצה לביטחון לאומי, לשכת סגן הנשיא, קציני פיקוד הכוחות המיוחדים, בכירי הסי-איי-אי, ראש הביון המרכזי ג'ורג' טנט וראש מינהל המבצעים ג'ים פאוויט. ישראלי המוצב בוואשינגטון דיווח אחר כך שהאמריקאים, המכירים את יעלון מאז היותו מפקד אוגדת איו"ש, וביתר שאת בשבע שנותיו כראש אמ"ן, אלוף פיקוד המרכז וסגן הרמטכ"ל, לא גילו אמנם דמות חדשה, אבל "שמחו לפגוש סוף סוף ישראלי שיודע גם להקשיב להם, ולא רק ללמד אותם מה עליהם לעשות, ומוכן לדון בפתרונות תכליתיים ולא להסתפק באבחון בעיות".

בני שיחו של יעלון העריכו שאיראן הקנאית נמצאת בתהליך של קריסה פנימית. יעלון העיר שחיוני לבתק את רקמת הקשרים האיראניים עם חיזבאללה, עם חמאס, עם הרשות הפלשתינית ואף עם הערבים בישראל.

חשיבות מיוחדת ייחס יעלון ללחץ מדיני, כלכלי ולבסוף גם צבאי על סוריה, שנשיאה בשאר אל-אסד נוהג בפזיזות בעודדו את חיזבאללה להתגרות בישראל. בתפקידיו הקודמים במטכ"ל צידד יעלון בהסדר עם סוריה, גם במחיר נסיגה ישראלית גדולה; הוא נהג לומר שחאפז אל-אסד "ישב על הגדר, אבל עם שתי רגליו לכיוון הסדר". יעלון לא היה אלוף פיקוד הצפון, כפי שתוכנן תחילה, ולתפקיד מונה גבי אשכנזי, בקרוב סגן הרמטכ"ל. שני הקצינים הבכירים ביותר במטכ"ל, יעלון ואשכנזי, משתייכים למחנה תומכי ההסדר עם סוריה - עובדה הראויה כרגע רק לתיוק ארכיוני, אך עשויה להישלף פתאום אם תשוקם ההידברות בין ישראל לסוריה, בתיווך אמריקאי ובמסגרת הרגעה כללית של האזור, אולי לאחר הפלת משטרו של סדאם חוסיין.

מלחמות הופכות אזרחים, או קצינים שנבלעו באפרוריות, למצביאים. יוליסס גראנט היה נשאר פקיד שתוי לולא הוחזר לשירות במלחמת האזרחים. דווייט אייזנהואר היה משתחרר כסגן ראש אגף התכנון, לולא מלחמת העולם השנייה. מלחמת תש"ח הצילה את משה דיין משיממון. מלחמת יום הכיפורים דירבנה לוחמים במילואים, ביניהם יעלון ומפקדי חילות הים והאוויר כיום, האלופים ידידיה יערי ודן חלוץ, להתגייס לקבע. גם ראש אגף כוח אדם, האלוף גיל רגב, חזר לחיל האוויר לאחר שנים אזרחיות.

זו תופעה מעודדת, המסייעת לצה"ל לשבת בתוך עמו. השבוע נוסף לכך תקדים: נשיאו החדש של בית הדין הצבאי לערעורים, ישי בר, היה לקצין הראשון בתולדות צה"ל שהתקדם במילואים מדרגת סגן לדרגת אלוף. בר, פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית, הוא בוגר ישיבת "נתיב מאיר", אחד מחצי תריסר קצינים בכירים מבוגרי הישיבה שהתגייסו לצה"ל בתום מלחמת יום הכיפורים. מקצתם נטשו את הדת. בר, חובש כיפה וכומתה אדומה, היה טירון ומפקד מחלקה בצנחנים אצל מפקד הפלוגה גיורא איילנד, מפקד הגדוד נחמיה תמרי ומפקד החטיבה וילנאי. במילואים התקדם ממפקד פלוגה עד למפקד חטיבת צנחנים דרומית - זו שגויסה החודש לחינם, למבצע שבוטל בעזה ולתכלית אבטחת השרון. בשנתיים האחרונות היה מפקד אוגדה מרחבית בדרום הנגב והערבה - אוגדה שהפיקוד עליה הועבר לאחרונה לתא"ל שמואל זכאי, לשעבר מח"ט גולני - ובה בעת פיקד גם על קורס מפקדי הגדודים והפלוגות. רק עתה, לראשונה בחייו, אילץ אותו החוק (הקובע כי נשיא בית הדין יבוא מקרב הכוחות הסדירים) להצטרף לשירות הקבע.

קדמו לו שם שני אלופים-משפטנים: מפקד זרוע היבשה יפתח רון-טל והפרקליט הצבאי הראשי הד"ר מנחם פינקלשטיין שלרעיותיהם מקצוע זהה - הן טוענות רבניות. הרכב כזה, עם ייצוג בולט לדת ולעריכת דין, לא היה במטכ"ל של מלחמות ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון.

עד שיסתיים העימות עם הפלשתינאים, דוחה צה"ל את חלום הצבא "הקטן והחכם", שהפיץ אהוד ברק. הצבא מוכרח להישאר גדול. בנוסף לסכנות הרחוקות, מאיראן ומעיראק, מעסיקות אותו החזית הפעילה בגדה ובעזה, החזית בלבנון והזירה הסורית - להלכה, הזירה העיקרית במלחמה גדולה - ודאגה מתמדת מפני החלטה מצרית להכניס עוצבות מאיימות לסיני; בבוא השלום, כאשר יוכל סוף סוף להיות קטן, יחדל למשוך אליו חכמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו