שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מעביר ליורשו צבא חזק יותר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זאב שיף
זאב שיף

כיצד ייזכר בעוד כמה שנים הרמטכ"ל ה-16 של צה"ל, רב-אלוף שאול מופז, המסיים היום את תפקידו? לא היה רמטכ"ל אחד - כולל יצחק רבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים - שלא נמתחה עליו ביקורת כשסיים את תפקידו. השאלה היא מה השאיר כל רמטכ"ל אחריו, וכיצד נראים הדברים כעבור שנים אחדות. רבים מהם נותרים בזיכרון כדמויות המופיעות בצילום של תמונת מחזור; רק מעטים נחרטים כמי שהשאירו אחריהם אבני יסוד בצה"ל.

בהסתכלות כזו, לעתיד הלא רחוק, ייזכר מופז בתחום המבצעי כרמטכ"ל שפיקד על צה"ל בנסיגתו האחרונה מלבנון, אחרי שהחברה בישראל החליטה כי אין יותר צידוק לאבידות צה"ל בלבנון. מבחינה טקטית טעה הצבא, שמחשש לתקיפת יישובי הקו (מה שלא קרה לאחר הנסיגה) ביקש להמשיך בהישארותו בלבנון למרות שהתברר שהסורים לא הולכים לקראת הסכם עם ישראל. מבחינה אסטרטגית סבור מופז שהאיום מלבנון אולי גדל בגלל מערך הרקטות והקטיושות שהקים שם חיזבאללה בעזרת האיראנים וסוריה.

מופז ייזכר ללא ספק כרמטכ"ל שעמד בראש צה"ל בעימות הצבאי הקשה והמסובך ביותר של ישראל, זה הפלשתינאים, שבמובנים רבים החזיר את המדינה למלחמת העצמאות - עימות מוגבל שהסכנות הכרוכות בו הן אסטרטגיות. הוא הכין את צה"ל כראוי למלחמה זו. מופז עוזב באמצע מבצע צבאי שבו צה"ל כבש למעשה מחדש, לזמן ארוך כנראה, את שטחי הרשות הפלשתינית. עימות זה היה מלווה גם בנסיגות כואבות, כמו מקבר יוסף בשכם. צה"ל לא מצא תשובה לפיגועי ההתאבדות, ואין לדעת מה צופן העתיד.

אלוף (מיל') יצחק בן ישראל, מי שעמד עד לאחרונה בראש המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה, מוסיף נקודה שלישית לרשימה. לדעתו ראוי מופז להיזכר כמי שתרם רבות למערך הטכנולוגי של צה"ל - ובכך גם ליתרון האיכותי שלו. צה"ל חזר לחזית הטכנולוגית של צבאות העולם; כרבע מהקצינים הם מהנדסים או אקדמאים, והעתודה האקדמית מונה מאות חיילים.

רשימת ההישגים והכישלונות של מופז מגוונת; לזכותו יש לומר שההישגים רבים יותר. בראש רשימת כישלונותיו עומדת התחושה הכבדה שמלחמתו של צה"ל גרמה לזילות בחיי אדם בשטחים. הדבר ניכר במספר הילדים הפלשתינאים שנהרגו מכדורי צה"ל, ובין השאר באירוע בג'נין שבו נהרגו לפני כשבועיים וחצי מבוגר ושלושה ילדים, כשטנק ירה בלב עיר על אזרחים שיצאו לקנות מזון ולא ידעו שהעוצר לא הוסר. חיסרון אחר היה הימנעותו של מופז מהבעת דעתו המקצועית-צבאית, שעליה לא ויתר בהזדמנויות אחרות, ולומר שצה"ל אינו צריך לשמור על מאחזים לא-חוקיים או על התנחלויות שכמעט שאין בהן תושבים.

יש הטוענים שמופז היה רמטכ"ל פוליטי, אבל אין הוא מתקרב בעניין זה לרמטכ"ל רפאל איתן. מופז התעמת - לעתים שלא לצורך ובגלל ניסוח גרוע - גם עם אהוד ברק כראש ממשלה ושר הביטחון, גם עם אריאל שרון כראש ממשלה, וגם עם שר הביטחון בנימין בן אליעזר. כלפי ההנהגה הפלשתינית היה מופז נוקשה ודרש לא רק את סילוקו של יו"ר הרשות יאסר ערפאת אלא גם את סילוק שכבת המנהיגים. לעומת זאת, הוא הבין - ואף הטיף באחרונה - שהיחס לאוכלוסייה בשטחים יכול להשפיע על המצב האסטרטגי.

ברשימת ההישגים של הרמטכ"ל היוצא אפשר למנות, כאמור, את מוכנות צה"ל לעימות הנוכחי, המתבטאת גם בעדיפות טכנולוגית מגוונת. הישגים נוספים היו חשיפת הקשר האיראני של הרשות ותפיסת אוניית הנשק "קארין אי". לזכותו יש לזקוף גם את השילוב הרחב והנכון של נשים בצה"ל וטיפוח נוער מוכשר מעיירות הפיתוח המתגייס לצבא. בתחום הארגון הקים מופז את אגף המבצעים במטכ"ל, הפך את אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לפיקוד לוגיסטי והקים את מפקדת קצין מילואים ראשי (במקביל לביטוח אנשי המילואים). הוא קידם לראשונה אלוף דרוזי, וגם צירף את הפרקליט הצבאי הראשי לפורום מטה הכללי. בטווח ארוך תהיה השפעה גם להחלטתו להפוך את חיל הים לזרוע אסטרטגית. לכן, בסיכומו של דבר, אפשר לומר שרב-אלוף מופז מעביר היום ליורשו צבא חזק יותר ומשומן יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ