בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרי צה"ל: האיפוק במלחמת המפרץ היה נכון

תגובות

מחקר שהכינה מחלקת ההיסטוריה של צה"ל קובע, כי החלטת ממשלת ישראל שלא להגיב על ירי טילי הסקאד במהלך מלחמת המפרץ ב-1991, היתה נכונה. עם זאת, מחלקת ההיסטוריה, בראשותו של אלוף (מיל') ד"ר שאול שי, מעריכה בעקבות המחקר כי להחלטת ממשלת ישראל היה מחיר: כתוצאה מההחלטה שלא להגיב נפגע הדימוי ההרתעתי של ישראל והאיום העיראקי הנוכחי בירי טילים בליסטיים על ישראל הוא בין השאר, תולדה של ההחלטות שהתקבלו על ידי הממשלה ב-1991.

המחקר על מלחמת המפרץ מתמקד בתהליך קבלת ההחלטות בצה"ל והוא מתבסס על התיעוד של הדיונים במטכ"ל, בזרועות השונות של צה"ל ובאגפים העיקריים בצבא, שעסקו באיסוף המידע, בעיבודו ובבניית תוכניות לפעולה צבאית. חלק מהמחקר, המשתרע על פני מאות עמודים, עוסק בוויכוח שהיה בצה"ל ביחס למלחמת המפרץ ולמידת המעורבות הנדרשת בה. המחקר אינו עוסק בתוצאות המלחמה. חלק מהפרקים בעבודת המחקר, שנעשתה על ידי עובד מחלקת ההיסטוריה, ד"ר שמעון גולן, מסווגים כסודיים ביותר וחלק כסודיים בלבד. עבודת המחקר החלה עם סיום המלחמה, אך עיקרה נעשה בשלוש השנים האחרונות.

סיום עבודת המחקר על מלחמת המפרץ הפתיע את המפקדים שעמדו בראש הצבא בעת המלחמה, שכן איש מהם לא רואיין. ההסבר לכך הוא שהעבודה מוגדרת כ"טיוטה להערות". עם הדפסתה תועבר עבודת המחקר לעיונם של כל המפקדים שנטלו חלק בתהליך קבלת ההחלטות, לאימות ולקבלת משוב. זהו שלב הנחשב לרגיש במיוחד לקראת השלמת עבודת המחקר מאחר וההערכה היא כי בשלב זה צפויים ויכוחים בין אנשי צבא, שחלקם שימשו בתפקידי מטה, לבין ראשי הזרועות והאגפים בצה"ל, על עמדותיהם במהלך המלחמה.

הגורם העיקרי בממשלת ישראל, שתמך בהפעלת כוח צבאי נגד עיראק, היה שר הביטחון אז, משה ארנס. עמדתו באה לידי ביטוי בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום שבת לפני הצהריים בתאריך ה-19 בינואר 1991, לאחר נפילת טילי סקאד בתל אביב. הממשלה בראשותו של יצחק שמיר, הורכבה ממפלגות הימין ומהמפלגות הדתיות, זאת בעקבות פרישת העבודה לאחר "התרגיל המסריח" במרץ 1990.

מבדיקת עמדות השרים בישיבה עולה כי רובם היו בעיקר נבוכים, אך התמיכה בפעולה צבאית בקרב השרים היתה חזקה בהרבה מהתמיכה בקרב הפיקוד הבכיר. התביעה של ארה"ב ממשלת ישראל ערב המלחמה, לפעול אך ורק בתיאום איתה, הרתיע את הדרג הצבאי הרבה יותר מאשר את הדרג המדיני. שבעה שרים היו מוכנים לצאת לפעולה כבר ביום שבת, השרים היו אריאל שרון, רפאל איתן, יובל נאמן, יצחק מודעי, משה קצב, רוני מילוא ושר הביטחון, ארנס. המתנגדים לפעולה היו: דוד לוי, שלושת השרים הדתיים - אריה דרעי, זבולון המר ומשה נסים (ליכוד) - ושני שרים נוספים מהליכוד: אהוד אולמרט ודן מרידור.

דרעי, הגיע מירושלים לישיבת הממשלה, שהתכנסה ביום שבת בקריה בתל אביב, בניידת של משטרת ישראל. הוא הרשים את כל הנוכחים בנאום אנטי-מלחמתי יוצא דופן: "מישהו יחשוב שעם ישראל נחלש בגלל שלא הגבנו? ההיפך. כולם יגידו היהודים ממזרים. חוטפים ושותקים. בשביל שיהיה קל לחסל את סדאם חוסיין. מה קרה לכם? מי לוקח אחריות לשלוח בנים לשם להרוג אותם? על מה? (...) איזהו גיבור הכובש את יצרו".

עמדתו של מפקד חיל האוויר אז, אלוף (במיל.) אביהו בן נון, שצידד בפעולה נגד עיראק לא נתמכה על ידי הרמטכ"ל אז, רב אלוף (במיל.) דן שומרון. למעשה היה בן נון החבר היחידי במטכ"ל שהתבטא חד משמעית בעד פעולה צבאית. ראש אמ"ן באותה עת, רב אלוף (במיל.) אמנון ליפקין-שחק, וראש חטיבת המחקר, אלוף (במיל.) דני רוטשילד, התנגדו בתקיפות לפעולה הצבאית. הם הזהירו בעיקר מפני פגיעה בקואליציה שנשענה, בין השאר, על תמיכת המדינות הערביות בארה"ב.

באותה שבת, זימן ראש הממשלה שמיר את הרמטכ"ל רב אלוף דן שומרון לשיחה בארבע עיניים ושאל לדעתו. שמיר אמר בפגישה: "הבעיה המרכזית זה הנשק להשמדה שנמצא בידי העיראקים. רק צבא הקואליציה בראשות ארה"ב יכול להתמודד עם הנשק הזה שמפוזר בכל עיראק". שומרון המליץ לאפשר לארה"ב לעשות את העבודה.

במקביל לעמדה שהביע שומרון בפני שמיר, הנחה את סגנו אז, רב אלוף (במיל.) אהוד ברק, להכין תוכניות פעולה לפגיעה באזורי השיגור של טילי הסקאד במערב עיראק. פעולות אלו הוגדרו כ"פעולות עונשין". מפקד חיל האוויר מונה לעמוד בראש הכוח האווירי, ראש מחלקת ההדרכה, אלוף (במיל.) דורון רובין, מונה למפקד המבצעים המשולבים (משב"מ). תחתיו מונה תא"ל נחמיה תמרי, שאמור היה לשמש כמפקד הכוח היבשתי, שאמור היה לכלול כוחות מיוחדים וכלי רכב קרביים משוריינים. הכוח תוכנן להגיע ליעדיו במסוקי תובלה. על הקשר עם הצבא האמריקאי היה מופקד ראש אגף התכנון, אלוף (במיל.) דני יתום.

ההכנות לפעולה צבאית בעיראק גרמו למחלוקת בקרב הפיקוד הבכיר בצה"ל, שחלקו הושפע גם מעמדות הדרג המדיני. הוויכוח נסב סביב השאלה אם צריך להביא את כל היכולת של צה"ל לידי ביטוי בפעולה צבאית, ובעיקר אם לצאת לפעולה רק מחשש לפגיעה בדימוי ההרתעתי של ישראל, במקרה שאין נפגעים בקרב אזרחי ישראל. האלוף רובין טען כי יכולת ההרתעה של ישראל נפגעה ברגע שטיל הסקאד הראשון נפל במדינת ישראל.

ההרתעה, לטענתו, היתה צריכה להיות מספיק חזקה כדי למנוע ירי טילים. חשש נוסף היה שפעולה עצמאית תיפגע ביחסים עם ארה"ב. בשלב הדיון על ביצוע הפעולה הוויכוח לא נסב על יעדי הפעולה, אלא על מידת המוכנות של צה"ל. בין השאר, הוטל ספק ביכולת אמ"ן להשיג מודיעין נקודתי ונשאלה השאלה אם יעדי אמ"ן תואמים את תמונת המודיעין שתתגלה כשהכוחות המיוחדים יהיו בשטח.

בספרו "מלחמה ושלום במזרח התיכון" כתב ארנס כי בשבוע השלישי למלחמה היה ברור לו שהגיע הזמן להפעיל את צה"ל נגד עיראק. בשלב זה כוחות הקואליציה כבר השמידו את חיל האוויר העיראקי וגם את מערכות הנ"מ שלו. ארנס נסע לארה"ב ונפגש עם הנשיא, ג'ורג' בוש האב, ועם שר ההגנה, ריצ'רד צ'ייני, כדי לתאם את פעולת צה"ל. הוא אמר כי צה"ל יפעל אם עיראק תשגר טיל סקאד נוסף אחד. ארנס הציע לשגר מטוסי קרב שייצאו לסיור מעל שמי ירדן לקראת תקיפה. ארנס כתב: "בוש וצ'ייני כעסו עלי. ראיתי שגם שמיר התחיל לסחוב רגליים. הרגשתי שגם בצה"ל סחבו רגליים וצה"ל לא פעל". ארנס טוען כי בדיעבד עולה מזכרונותיו של מזכיר המדינה האמריקאי, באותה עת ג'יימס בייקר, שהקואליציה בראשות ארה"ב לא היתה מתפרקת אם ישראל היתה תוקפת מטרות בעיראק.

הוויכוח על תגובת ישראל במלחמת המפרץ

ראש הממשלה יצחק שמיר התנגד נחרצות להפעלת הצבא נגד עיראק כדי שלא לגרום לשבירת הקואליציה הצבאית הבינלאומית בהנהגת ארה"ב

שר הביטחון, משה ארנס התומך העיקרי מקרב מקבלי ההחלטות בפעולה נגד עיראק. ארנס תמך בתקיפה בכל מחיר שהיא תגבה

הרמטכ"ל, רב אלוף דן שומרון המליץ שלא לצאת לפעולה צבאית אך תמך בשמירה על אופציה צבאית במקרה שישראל תותקף על ידי נשק להשמדה המונית

מפקד חיל האוויר, אלוף אביהו בן נון היה התומך העיקרי בפעולה צבאית נגד עיראק מקרב הקצינים הבכירים בצה"ל

ראש אמ"ן, אלוף אמנון שחק הציג את העמדה הנחרצת ביותר במטה הכללי נגד פעולה צבאית ישראלית בעיראק

שר הפנים, אריה דרעי השר הבולט בישיבת החירום של ממשלה ביום שבת ה-19 בינואר 1991 שהתנגד ליציאה למלחמה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו