בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא חזרנו ל-1990

תגובות

סרייבו

אחרי עשר שנים של מעורבות בבוסניה-הרצגובינה יעזוב כוח שמירת השלום של האו"ם את האזור בסוף השנה. סוכנויות האו"ם יישארו לסייע, אבל סמכויות השיטור של הארגון יועברו לידי האיחוד האירופי.

ההיסטוריה תראה במעורבותנו בבוסניה-הרצגובינה את הצעד המהוסס הראשון לקראת גיבוש דוקטרינה של קהילה בינלאומית. בוסניה תיתפש כמודל חדש להתערבות בינלאומית - התערבות שלא נועדה לממש אינטרסים לאומיים צרים, אלא למנוע סכסוך לאומי, להגן על זכויות אדם ולשקם חברות שנהרסו במלחמה. אנו כבר מיישמים את הלקחים שנלמדו בבוסניה בקוסובו, במזרח טימור ובאפגניסטן. ייתכן שהם ייושמו גם בעיראק.

אין זה אומר שלא עשינו טעויות. אך הלקח מהן יכול לשמש אותנו בניסיונות עתידיים לסייע למדינות לעבור ממשטר רודני לדמוקרטיה, ממלחמה לשלום.

למשל, הצבת כינון דמוקרטיה בבוסניה בראש סדר העדיפויות שהקריקטריון לקיומה היה מספר הבחירות שהצלחנו לארגן. התוצאה, שבע שנים אחר כך, היא, שלתושבי בוסניה נמאס מבחירות. ההתמקדות בבחירות גם הפריעה לנו להתמודד עם הפשע המאורגן והשחיתות, שפגעו באיכות החיים והבריחו משקיעים זרים. במבט לאחור, בראש סדר העדיפויות שלנו היה צריך לעמוד ביסוס שלטון החוק כי כל השאר תלוי בזה: כלכלה מתפקדת, מערכת פוליטית חופשית, אמון הציבור במשטרה ובבתי המשפט. כך יהיה ראוי לנהוג באפגניסטן, ואולי גם בעיראק.

ובכל זאת, התפקיד שמילא האו"ם בבוסניה הוא אחד מסיפורי ההצלחה של התקופה שאחרי המלחמה הקרה. ב-1996, אחרי כינון הסכמי דייטון, אמרו ציניקנים, שהפליטים לעולם לא יחזרו לבתיהם. נציב האו"ם לענייני פליטים, בצוותא עם סוכנויות בינלאומיות אחרות, הוכיחו כי הם טעו. יותר מרבע מיליון פליטים - במדינה שמספר תושביה 3.7 מיליונים - חזרו לבתיהם.

האו"ם גם סייע לבוסניה להקים כוח שיטור מקצועי. בתחילת שנות ה-90 היתה המשטרה ארגון שזרע אימה. כיום זו משטרה לכל דבר.

אחד הלקחים החשובים ביותר שאפשר להפיק ממעורבות האו"ם בבוסניה נוגע לאופן עזיבתו המכובד. תמיד קל יותר להתערב מאשר לדאוג לייצובה של חברה לאחר מלחמה. האו"ם נשאר כדי לעזור לבוסניה להשתקם. הצלחתו מזכירה לנו, כי העבודה האמיתית רק מתחילה כאשר החיילים עוזבים.

העברת התפקיד לידי האיחוד האירופי, אין פירושה נטישה. בעתו עובר הנטל לידי האיחוד האירופי. כיום האיחוד מספק לכוח השמירה על השלום יותר מ-9,000 חיילים ומזרים לבוסניה סיוע של עשרות מיליוני יורו. סיוע משמעותי זה אינו צריך להשכיח את העובדה, שבוסניה אינה יכולה להסתמך רק על אירופה. בעוד שהנוכחות הצבאית האמריקאית הצטמצמה לקצת יותר מ-2,000 חיילים, תמיכתה הפוליטית של אמריקה ומשאביה חיוניים לבניית המדינה.

יש האומרים, שהבחירות האחרונות בבוסניה ב-5 באוקטובר מעידות על כישלון האסטרטגיה של הקהילה הבינלאומית בבוסניה בגלל הקולות הרבים שקיבלו המפלגות הלאומניות שפתחו במלחמה. לדעתי, הבחירות היו הצבעה נגד מחדליהן של המפלגות שכיהנו בממשלה, ולא הצבעה בעד המפלגות הלאומניות.

לא חזרנו ל-1990. בחודש הבא נציין שבע שנים לסיום המלחמה בבוסניה. כאשר נחתמו הסכמי דייטון, 430 אלף בני אדם אחזו בנשק. כיום - רק 22 אלף. הבסיס לדמוקרטיה משגשגת יציב. כעת האתגר הוא להקים ממשלה יעילה, מוסדות יציבים ומנהיגות ישרה.

רבים סברו שהסכמי דייטון ייכשלו. אחרי הכל, יוזמות השלום שהועלו בשלוש וחצי השנים הנוראות שקדמו להם כשלו כולן. אבל השלום, עם כל שבירותו, שרד. אירופה יכולה להתחיל בתפקידה בבוסניה בידיעה, שהאו"ם מילא את תפקידו.

הכותב הוא נציג בכיר מטעם הקהילה הבינלאומית לבוסניה-הרצגובינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו