שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאת רן רזניק
מאת רן רזניק

שירות הרפואה הפרטי (שר"פ) שפעל בבית החולים הממשלתי-עירוני "איכילוב" בתל אביב, הפך למנגנון לא חוקי להקדמה ולקיצור תורים לבדיקות ולטיפולים. דרך הפעלת מנגנון התורים לבדיקות באיכילוב יצרה "תמריץ פסול" לפניית מטופלים לשר"פ. חולת סרטן שהיתה זקוקה לבדיקה לאיתור מחלתה, הופנתה לשר"פ רק כדי להקדים את התור לבדיקה הדחופה - ממצאים אלה עולים מבדיקה של הנהלת משרד הבריאות, בעקבות תלונתה של החולה, ששילמה במארס 3,000 שקל בעבור הקדמת הבדיקה.

המשוררת דפנה אילת בן-שושן, שחלתה בסרטן, דרשה מקופת חולים "מכבי" שבה היא חברה לממן את הבדיקה באיכילוב. בעקבות זאת פנתה הקופה לד"ר יהודה ברוך, ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, בדרישה שיורה לאיכילוב להחזיר לה את הכסף, משום שהחולה "אולצה לשלם לשר"פ כדי לעבור בדיקה חיונית בזמן סביר וכי הדבר מדגים את הפן המכוער והמסוכן בשר"פ". במכבי הוסיפו כי מדובר ב"שערורייה".

עו"ד מירה היבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, קבעה כי התלונה של מכבי מוצדקת והעלתה ביקורת חריפה על בית החולים. לדבריה, נמצא "עיוות חמור" בשיטת קביעת התורים באיכילוב. לטענתה, שריון תורים לרופאים פחות מבוקשים מעמיד את החולים בפני דילמה: להמתין לרופא המבוקש או לפנות אליו מיידית באמצעות השר"פ. "העובדה כי הטיפול בשר"פ באיכילוב היה כרוך גם בעבר בהקדמת תור, מביכה", קבעה.

בעקבות הביקורת, הורה לפני כשבוע בצעד חסר תקדים ד"ר יצחק ברלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, לאיכילוב להשיב לחולה את הכסף. ואולם ביום ראשון מתה בן שושן, לפני שבית החולים השיב לה את כספה.

מאז שהופעל השר"פ הלא חוקי בבתי חולים ממשלתיים עלו טענות רבות נגד בתי החולים ומשרד הבריאות, שלפיהן הפך השירות למנגנון לא חוקי לקיצור תורים וטיפולים של חולים בעלי אמצעים. ואולם, עד עתה דחו בתי החולים את הטענות ומשרד הבריאות לא בדק אותן. המקרה הזה הוא הראשון שבעקבותיו קובע משרד הבריאות בעצמו, כי השר"פ הפך להיות מנגנון פסול לקיצור תורים בבית חולים ממשלתי.

בן שושן, בת 60, שסבלה מסרטן בלבלב, נזקקה במארס לבדיקה דחופה של אולטרסאונד אנדוסקופי אצל ד"ר משה סנטו במכון הגסטרואנתרולוגי באיכילוב. על פי מכתבה, בן שושן הופנתה לבדיקה "בבהילות עקב כאבים קשים" על ידי רופא המשפחה. ב-2 במארס היא פנתה לאיכילוב וביקשה לקבוע תור מוקדם ככל האפשר, אך נענתה בדחייה בשל חוסר מקום, ונקבע לה תור לשלושה שבועות מאוחר יותר. "כל בקשותי להקדים את הבדיקה נענו בשלילה, אלא אם אסכים לעשותה באופן פרטי כי אז יוסדר העניין באופן מידי ואפילו למחרת", כתבה בן-שושן. וכך היה. למחרת ביצעה בן שושן את הבדיקה בשר"פ.

בתשובה לתלונת מכבי כתב בספטמבר ד"ר אבי הסנר, סמנכ"ל איכילוב, למשרד הבריאות כי בית החולים דוחה "על הסף" את הדרישה להחזר כספי. לדבריו, הבדיקה שהיא עברה מבוצעת באיכילוב ארבע פעמים בשבוע (על ידי ד"ר סנטו) ופעם בשבוע על ידי רופא אחר, וכי זמן ההמתנה לבדיקה אצל ד"ר סנטו הוא כשלושה שבועות. לדברי ד"ר הסנר, הוצע לבן-שושן להמתין שלושה שבועות לבדיקה אצל ד"ר סנטו עם הבטחה "שאם יהיו ביטולים תורה יוקדם", או לבצע את הבדיקה אצל רופא אחר עם המתנה קצרה יותר. ואולם לאחר שהיא "התעקשה" לבצע את הבדיקה אצל סנטו הוצגה בפניה "האפשרות" לבצע את הבדיקה בשר"פ וזאת "בהתאם לנוהלי משרד הבריאות שהיו תקפים באותה עת". לדברי הסנר, היא בחרה מרצונה החופשי לבצע את הבדיקה מוקדם יותר, תמורת תשלום.

היבנר-הראל: "איני מכירה כל 'נוהל של משרד הבריאות שהיה תקף אותה עת שנתן לגיטימציה לבחירת רופא בתשלום בכלל, או להפנית מטופל לטיפול שרפ"י כדי להקדים תורים בפרט". לדבריה, ההסדרים שמציע עתה המשרד להפעלת שר"פ, שאוסרים קשירה בין השירות להקדמת תור, "משקפים נורמת פעולה שחייבה את בית החולים גם בעבר". השר"פ באיכילוב, כמו באסף הרופא, שיבא ורמב"ם פעל כשש שנים באופן לא חוקי. ביוני הורה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקתו, בגיבוי בית המשפט העליון. מחר יתקיים דיון בעניין בבג"ץ.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ