מח"ט חברון נהרג כשהסתער בראש חייליו - כללי - הארץ

מח"ט חברון נהרג כשהסתער בראש חייליו

צה"ל / אל"מ דרור ויינברג - הקצין הבכיר ביותר שנהרג באינתיפאדה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"כל מי שהכיר את דרור", אמר אתמול אלוף פיקוד המרכז, משה קפלינסקי, לאשתו של אלוף-משנה דרור ויינברג, "לא יכול להתפלא על האופן שבו נהרג: בראש חייליו, מסתער כדי לחלץ נפגעים ולפגוע במי שיורה עליהם".

ויינברג - מפקד חטיבת חברון (יהודה) שנהרג שלשום עם עוד 11 חיילים, שוטרי מג"ב ואזרחים בקרב עם חוליית הג'יהאד האיסלאמי - הוא ההרוג הבכיר ביותר של צה"ל מאז פרוץ העימות בשטחים. ויינברג, בן 38, תושב ירושלים ואב לחמישה, נחשב לאחד מטובי מפקדי השדה בצה"ל. זו אינה אבחנה שלאחר המוות - עמיתיו ופקודיו דיברו על כך בגלוי, במיוחד בשנתו האחרונה שעשה בחברון. "ייעדנו אותו לגדולות", אמר קפלינסקי.

ויינברג נולד בכפר סבא, והיה בוגר ישיבת מרכז הרב בירושלים. הוא התגייס לצה"ל לסיירת מטכ"ל. "דרור תמיד היה מופנם", סיפר אתמול אביו, אורי, ולכן כששמע את ההודעה על קבלתו לסיירת, הוא "לא הראה לנו שמחה מיוחדת". אך במשך השירות בצה"ל, סיפרו קרוביו, "הוא ראה בו שליחות עצומה".

לאחר תקופה קצרה בסיירת, נשלח ויינברג לקורס קצינים, שבסיומו העניק לו שר הביטחון אז, יצחק רבין, את אות החניך המצטיין. וינברג חזר לסיירת כמפקד צוות. בסוף שנות ה-80 עבר לצנחנים, כמפקד פלוגה בגדוד 890. מכריו מאז זוכרים אותו צועד בראש במבצעים בדרום לבנון, קטן קומה, מוצק, נמוך כמעט בראש מהקשר ומהמא"גיסט שלו. מאוחר יותר מונה לפקד על אותו גדוד. קפלינסקי, איש גולני שהיה אז מפקד אוגדה מובחרת, שמע על הקצין מעמיתיו בצנחנים ו"שלף" אותו לפקד על יחידת העלית "מגלן". אחר כך פיקד ויינברג על חטיבת צנחנים במילואים ומשם עבר, ביוני אשתקד, לשרת בחברון.

במשך שנים נחשבה חברון לגזרה הקשה ביותר בשטחים. קצין שמונה לפקד על החטיבה, ידע בדרך כלל שמשם סלולה דרכו לצמרת, בתנאי כמובן שלא יסתבך במהלך תקופת כהונתו. אולם לוויינברג היתה "מגבלה", שקודמיו לא סבלו ממנה: הוא חבש כיפה. כקצין דתי בחברון, הוא נבחן בשבע עיניים, מכל הכיוונים. בשמאל חשדו בו שהוא "קצין מטעם"; המתנחלים ציפו ל"אחד משלנו". די במהרה המח"ט התגלה כקצין קפדן, עצמאי וקשוח, שאינו עושה חשבון לאיש.

פעילי כך אפילו חילקו נגדו כרוזי שטנה, ליד בית הכנסת בשכונת מגוריו, קרית משה. בינתיים, צמחה מתיחות זמנית בינו לבין אלוף הפיקוד הקודם, יצחק איתן, שלא התלהב מחלק מההחלטות שקיבל המח"ט, ובהן הנחיה לחייליו לנוע חבושי כומתות, במקום קסדות, בטענה שכך הם משדרים יותר "חיילות וקשיחות".

אבל בהדרגה הסתגלו הכל לווינברג: בפיקוד המרכז דיברו בהערכה על ה"שריף" שמשליט סדר בחברון והופך אותה, ברוב חודשי השנה, לעיר השקטה ביותר בגדה. האמון בשיקוליו הלך וגבר ועמו פחתה ההתערבות מגבוה בהחלטות שקיבל. קציני מילואים ששירתו בגזרתו חזרו מלאי התפעלות מקור הרוח המוחלט ששידר ומהעצמאות הכמעט בלתי מוגבלת שהעניק להם. המתנחלים, חרף עימותים תכופים עם המח"ט, דיברו עליו כעל המפקד הטוב ביותר שהיה לגזרה מעולם. אף שבדעותיו הפוליטיות היה מתון בהרבה מהם, העניק ויינברג למתנחלים הגנה מרבית.

"הוא לא הכניס את עצמו לתוך העניין הזה מבחינה רגשית, ואמר לתושבים שם שהוא יפעל אך ורק על פי החוק", אמר קרוב משפחה. "הוא לא עשה להם שום הקלות - ואמר שאין כל קשר לכך שהוא דתי. לפני כמה זמן היינו איתו בסיור בחברון, ושאלנו אותו האם יש לו כוח להתעסק ב'שטויות' שלפעמים נאלצים להתעסק בהם בשירות כזה. הוא אמר שנושא ההתיישבות היהודית לא פחות חשוב מעצם השירות".

ההצלחה בחברון פתחה מחדש עבור ויינברג אפשרות לזכות באחד התפקידים הנכספים ביותר לקצינים בדרגתו - מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה. באוגוסט השנה התבשר על המינוי. שניים מאוהדיו, קפלינסקי ומפקד זרוע היבשה האלוף יפתח רון-טל, דחפו לקבלת המינוי. בקיץ הבא אמור היה ויינברג לרשום עוד היסטוריה קטנה: המח"ט הדתי הראשון בצנחנים. הקרב בסימטה הקטנה בחברון קטע את תוכניותיו.

ויינברג היה נשוי להדסה, ונולדו להם חמישה ילדים: יואב (14), יעל (11), איתן (8), ישי (5) ואורי (3). האשה בהריון כעת, וממתינה להולדת ילדם הששי. ויינברג השאיר אחריו גם אב, אם ושלושה אחים צעירים.

חרף השירות הצבאי התובעני, ויינברג לא שכח את לימודי התורה. אחיו הצעיר, מתן, סיפר: "מתחילת הדרך אחי היה מקורב לישיבת מרכז הרב. כל יום הוא הקדיש שעות ללימודי תורה, והוא התגאה בכך שבנו, יואב, לומד היום באותה ישיבה. גם כשהוא היה בשטח הוא היה לומד".

קרובי המשפחה הרבים שהגיעו אתמול לבית אביו של ויינברג בכפר סבא ביקרו גם בבית הקברות הצבאי, הנמצא בסמוך, שבו ייקבר היום ויינברג ב-13:30. במקום קבורים שני דודיו של דרור, שלומי ושמעון קניגסבוך, שנפלו במלחמת ששת הימים. "עכשיו", אמרו בכאב כמה מהמבקרים, "דרור מצטרף אליהם, כמסורת ארוכה, רבת שנים, של משפחה שהקדישה את חייה לצבא".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ